דניאל בירנבאום
צילום: יח"צ
ראיון

דניאל בירנבאום: "אנחנו יושבים על 2 מגה טרנדים ענקיים"

מנכ"ל סודהסטרים מדבר על הראלי במניה (130%), חשיבות הרישום בבורסה ת"א - וגם הסאגה מול ה-BDS
יוסי פינק | (3)

מניית סודהסטרים שזינקה 130% בשנה החולפת היא כנראה המנצחת הגדולה ל-2016 בבורסה בת"א. במשך רבעון אחרי רבעון ניפצה סודה סטרים את תחזיות האנליסטים. כעת נסחרת החברה לפי שווי של מעל 3.3 מיליארד שקלים ובתחילת פברואר צפויה המניה להיכנס למדד ת"א 35 שיושק. "אנחנו לא מכוונים למניה, אנחנו מכוונים לתוצאות עסקיות - אנחנו בביזנס של מהפכות וב-2016 ביצענו מהפכה", כך אומר בשיחה עם Bizportal מנכ"ל סודה סטרים העולמית דניאל בירנבאום שהצליח לבצע שינוי אסטרטגי בחברה, אחרי שבמהלך 2014 מניית סודה סטרים התרסקה 85% והעסק נראה כמו טרנד חולף. המפולת אז במניה ושינוי האסטרטגיה? "שינינו כיון אסטרטגי עליו הודענו בסוף 2014 וזאת מייצור של משקאות מתוקים (היינו תחליף חכם לקולה) למשקה בריא, מים - אין כמו מים. העולם השתנה, ולא רוצה קולה, לא את הרגיל עם הסוכר ולא עם הכימיה. לנו היה את הלגיטימציה המלאה לעשות את השינוי הזה לכיוון המים המוגזים - כי אנחנו קודם כל חברה שמגיזה מים. זה הבסיס שלנו. לפני שנה, אף אחד לא האמין ששינוי כיוון שלנו אכן יעבוד, וזו הייתה הסיבה שהמניה הייתה בשפל. חובת ההוכחה הייתה כמובן עלינו ומהרבעון הראשון של 2016 התחלנו להראות תוצאות. מה שעשה את השינוי זה העובדה שאנחנו בלב של מהפכה שיש לה 2 כיוונים, האחד זה מהפכת הבריאות המשפחתית שבה הרצון הוא לשתות יותר מים וזה מגה טרנד עולמי. המהפכה השנייה היא המהפכה הסביבתית הירוקה של הפחתת זבל במקור שזה הרבה יותר טוב ממיחזור. מיחזור של פלסטיק זה שקר, כי יש לשנע אותו ולעבד אותו מחדש למוצר אחר. זה בסה"כ מוריד ב-15% את הנזק הסביבתי. הימנעות מפלסטיק זו הדרגה הגבוהה ביותר של המפכה הירוקה - ואנחנו עושים את זה טוב יותר מכל אחד אחר. אנחנו מאתגרים את הדינוזאורים של עולם המים בבקבוקים".   אתה שמח על כך שהתחלתם להיסחר גם בת"א? "החשיבות עבורנו היא סימבולית בלבד. עשינו את זה רק כי זה נכון כחברה ישראלית להיות רשומים פה, סוג של לתת יד ולהיות חלק. רדפו אחרינו שנים ונגמרו לנו התירוצים. הכלכלה שלנו כל כך קטנה ולא יכול להיות שיש חברה ציבורית שמעסיקה 2,000 אנשים ולא רשומה למסחר פה, זה פשוט לא נכון. היו הרבה תירוצים בעבר, מהרגולציה ועד התקשורת הישראלית. אבל נגמרו התירוצים, יש פה חוק רישום כפול שמאוד מקל על החברות שעושות את זה, אנחנו לא צריכים לעשות כמעט כלום בשביל להיות רשומים פה. אני תמיד פונה לחברות הישראליות שלא רשומות פה, שיירשמו - מה אכפת להן?! הן פשוט אומרות שאין שום סיבה מבחינתם. אנחנו חברה מאוד ערכית, מוסרית והתועלות שלנו הן מוסריות כמו בריאות ואיכות סביבה. בזהות שלנו אנחנו מאוד מוסריים, אנחנו גם מעסיקים מגוון של עובדים - ערבים, ישראלים, פלסטינאים (כשאפשר), בדואים, הכל... זה ה-DNA של החברה. ואני לא יודע אם חברות אחרות, אכפת להן מהכחול לבן. יש חברות שבכלל מנסות להצניע את הזהות הישראלית שלהן, כי זה לא עוזר לביזנס וזה באמת לא עוזר לביזנס. אנחנו חברה שגאה להיות ישראלית ואכפת לנו מהמוסריות ולא רק מהשורה התחתונה".   העברת המפעל ממישור אדומים ברקע לסערת ה-BDS? "יש דיסאינפורציה לגבי המפעל במישור אדומים שבאה מכל מיני גורמים כאילו המפעל הועבר משם בגלל ה-BDS, זה לא נכון. המפעל הועבר כי גדלנו והיינו צריכים להגדיל את המפעל אבל הממשלה לא אישרה לנו את הגדלת המפעל למרות שהיה לנו שטח שם שכבר שילמנו עליו פיתוח - אבל לא נתנו לנו לבנות. אנחנו לא ברחנו משם. בסוף בנינו מפעל שגדול פי 4 בנגב". ההחלטה באו"ם, זה פוגע בביזנס? "זה לא יפגע בשום דבר כי אין כמעט עסקי ייצוא מהשטחים כיום. ברגע שיצאנו מהשטחים לא נשאר כמעט כלום בשטחים בכל הקשור לייצוא. הסיפור בעיני הוא העובדה שאנחנו לא פרואקטיבים ברמה המדינית, ואז דברים נכפים עלינו. סודה סטרים תמיד הייתה פרואקטיבית. גם ברמה המדינית צריך לנהוג כך". 2017? "נשארים במסלול ולוחצים על הדוושה, לצמוח ולהתייעל. עלינו על 2 מגה טרנדים שרק הולכים ומתעצמים, אז אנחנו ממשיכים הלאה עם מוצרים חדשים. אנחנו לא רק חושבים על עוד טעם של משקה, אנחנו מכוונים לשינוי התנהגות ולכן זה הרבה יותר מאתגר. זה חינוך שוק ואת זה צריך לעשות בצורה יצירתית. לנו אין את התקציב של קוקה קולה או פפסי, אנחנו צריכים להיות סופר יצירתיים כדי שכל שקל שנוציא על פרסום יהיה שווה 50. בשנת 2017 אנחנו נמשיך להוביל את המהפכה, ולדעתנו המהפכה הזו רק התחילה".   מניית סודה סטרים מ-2013:       

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אני 02/01/2017 11:42
    הגב לתגובה זו
    אין כאן טכנולוגיה אין להם אסטרטגיה לטווח הארוך והסיבה לעליות הן תוצר רב של קנייה בחזרה ותיקון הירידות לפי שווי מחזור ותחזיות מכירות.שאפו
  • 2.
    זיגמונד 01/01/2017 17:27
    הגב לתגובה זו
    מה , דניאל בירנבאום עזב את הניצוח והנגינה בשביל לנהל את סודה סטרים ? איזה הפסד לעולם המוזיקה .
  • 1.
    עע (ל"ת)
    עע 01/01/2017 16:52
    הגב לתגובה זו
יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן ניו מד

נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב. 

על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.

עסקת ענק ללוויתן

היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.

השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.

העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.

 על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.

 יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

 

ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה