קופיקס השיקה את הסניף הראשון שלה ברוסיה
רשת קופיקס הודיעה כי פתחה היום (ב') את הסניף הראשון של רשת 'קופיקס רוסיה', וזאת בקניון אחוטני ריאד שנמצא בכיכר האדומה שבמוסקבה. שני סניפים נוספים צפויים להפתח החודש, כשאחד מהם ימוקם בתחנת הרכבת פבלצקיה.
הסניף נחנך במסגרת מסיבת עיתונאים שבה השתתפו כלל כלי התקשורת הגדולים ברוסיה, וכן היזם הרוסי סאטס מלווני שהציג את הרשת. במסיבת העיתונאים הוצגה ה"נוסחה" של קופיקס, מחיר אחיד לכלל המוצרים, שברוסיה יעמוד על 50 רובל (בשבילכם - 3 שקלים בלבד).
מנכ"ל קופיקס ישראל, חיים אהרון, מסר: "כמו בישראל, גם ברוסיה מגיע לציבור ליהנות ממוצרי איכות במחיר הוגן. אני בטוח שהשינוי הצרכני המשמעותי וההשפעה של קופיקס על כלל הצריכה הצרכנית בישראל, יתרחשו גם ברוסיה. בשלב הראשון נפתח 3 בתי קפה בניהול עצמאי. בשלב השני נפתח את הרשת לזכיינים ונגיע לכ-300 סניפי בתי קפה במוסקבה. בשלב השלישי נפרוש 700 סניפי בתי קפה נוספים. כבר בימים אלה קיבלנו עשרות פניות מיזמים פוטנציאלים ברחבי מוסקבה ורוסיה כולה".
אבי כץ, מייסד רשת קופיקס: "המדד לאיתור מדינה המתאימה למודל קופיקס הינו פער גדול בין עלות חומרי הגלם לעלות המוצר הסופי. ברוסיה המאופיינת בהבדלי מעמדות גדולים הפער גבוה אף יותר מאשר בישראל. קופיקס תוריד את המחירים לרבע ממחירם היום."
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- רמי לוי מנסה למחוק את קופיקס מהבורסה בפרמיה אפסית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפו בסרטון מפתיחת הסניף:
- 6.הם לא מחלקים דיבידנדים זה סימן לאי יושר (ל"ת)שומרים לעצמם 12/10/2016 17:57הגב לתגובה זו
- יאיר 13/10/2016 08:27הגב לתגובה זוהיא צריכה את הכסף בשביל הצמיחה.
- 5.להטוטים זכיינים קורסים ואין דיוידנדים (ל"ת)ניהול בעייתי 12/10/2016 17:56הגב לתגובה זו
- 4.אין ספק שמוסקבה "טובה "לעסקים-פשע בכל מקום בחסות הממשל (ל"ת)לא יראו שקל 11/10/2016 12:24הגב לתגובה זו
- 3.בהצלחה רבה - עשיה יפה העושה שם טוב לישראל (ל"ת)הנצ 11/10/2016 10:10הגב לתגובה זו
- 2.בהצלחה גדולה להם!!! (ל"ת)יוזמה מבורכת 10/10/2016 20:29הגב לתגובה זו
- 1.ישר כוח, המניה במחיר מציאה ביחס לפוטנציאל (ל"ת)אחד 10/10/2016 16:00הגב לתגובה זו
- שני 10/10/2016 16:10הגב לתגובה זותרגיל שכבר ביום השני לכניסתי לבורסה עזבתי אותו.

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
