ביום שישי זינק הדולר בשיעור חד של 0.71% (יתכן בהתערבות בנק ישראל) ושערו היציג נקבע ברמה של 3.9630 שקלים. במהלך המסחר הרציף שלאחר קביעת היציג חצה הדולר את הרף הפסיכולוגי של 4 שקלים. מנגד, האירו צלל כ-3% (כולל הרציף) לרמה של 4.439 שקלים בלבד. בימים חמישי-שישי השוק הושפע באופן דרמטי מהמהלך של דראגי שהכריז על תוכנית אגרסיבית יותר ממהשוק שהשוק ציפה לכתבה המלאה אנליסטים מסבירים מדוע הדולר מתחזק כעת בשיעור ואיך אפשר להיחשף לאירופה מבלי להיפגע מחולשת האירו. בהקשר זה נציין כי הדאקס זינק 8.6% מתחילת השנה, אבל האירו צלל 4.7% מול השקל - כלומר יותר מחצי מהתשואה נמחקה. לדבריו של יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס, "באירופה מדפיסים מאות מיליארדי אירו בשנה (ידפיסו יותר מ-1 טריליון בתוך שנתיים) ומהצד השני האמריקנים הפסיקו את ההדפסות והם מחפשים את העיתוי הנכון להעלאת הריבית (יתכן שהעיתוי ייידחה בגלל התוכנית הגרנדיוזית של ה-ECB). האירו הופך להיות מטבע קרי-טרייד - אם אתה לוקח הלוואה במטבע זר אתה חושש מהתחזקות המטבע ומהעלאת ריבית ואת שני האיומים האלו מריו דראגי הסיר מעל השולחן". לגבי מחיר היעד לדולר, אומר חברון כי "כל עוד המגמה הגלובאלית של התחזקות הדולר מול האירו ומטבעות מובילים אחרים תימשך, כך יהיה גם אם השקל. הדולר מתחזק על רקע קצב הצמיחה החזק בארה"ב והדפסת כסף במדינות אחרות. יש כאן מהלך דרמטי של פעם ב-15 שנה". אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי ב-IBI: סבור כי "בהתפתחיות האחרונות ישראל היא שחקן פאסיבי.כמשק קטן ופתוח אנו מושפעים ממה שקורה בעולם. באירופה ההתאוששות איטית ושברירית ויש חשש לדפלציה בדומה למה שיפן חוותה בשני העשורים האחרונים. לעומת זאת בארה"ב יש קצב צמיחה די מרשים, התאוששות בשוק העבודה וציפיות הולכות וגוברות להעלאת ריבית. השונות בין המשקים מביאה למדיניות מוניטארית שונה שהגיעה לשיא ביום חמישי עם התוכנית המרשימה ומקיפה באירופה. גם אם מריו דראגי לא אמר זאת באופן ישיר - אחת המטרות שלו היא להביא להיחלשות האירו - זאת הדרך של בנק מרכזי להשפיע על כלכלה הריאלית - הפחתת שער חליפין. התוצאה תהיה אינפלציה גבוהה יותר". לגבי השוק המקומי, אומר שורצקי כי "ישראל יותר קרובה לאירופה מאשר לארה"ב ולכן המטבע שלנו יכול להתנהג קרוב לאירו ולא לדולר. בטווח היותר ארוך בנק ישראל יצטרך להחליט האם להישאר פאסיבי או לנסות להשפיע על שער החליפין. אגב, יש משקים כמו קנדה, דנמרק או טורקיה שהפחיתו ריבית, אך לבנק ישראל אזלה תחמושת הריבית ולכן יתכן שצעד הבא יהיה תוכנית QE או התערבות ישירה בשוק המט"ח. בסוף השבוע הייתה תנועת מלקחיים של השקל - היחלשות מול הדולר והתחזקות מול האירו. בטווח הקצר השקל ימשיך להמשיך מושפע ממה שקורה בעולם". הדולר התחזק מול המטבעות המובילים בעולם והאירו נמצא היום בשפל של 11 שנים מול המטבע האמריקני: 1.12 דולר נדרשים לרכישת 1 אירו.בזמן שהכלכלה האירופאית מדשדשת ובמדינות מסוימות ביבשת במיתון קשה, כלכלת ארה"ב מתאוששת. האירו בשפל של 13 שנה מול השקל. שי זבולון מנהל השקעות ראשי בתמיר פישמן: "התוכנית הכמותית גורמת להיחלשות המטבע ולשיפור במצב החברות שמתממנות בזול והמטבע שלהן יותר תחרותי (חברות יצואניות נהנות מזה). ארה"ב בתקופה של יציאה מהמשבר בעקביות וזה הסקטור הכי יציב נכון וצומח לעומת אירופה שנראית כמו ארה"ב לפני שלוש שנים. לגבי ישראל, יש כאן מספר בעיות ובמיוחד רגולציה קשה שהופכת את השוק לפחות מעניין". בתשובה לשאלה כיצד נכון להתמודד עם השינויים בשערי המטבעות מבחינת תיק ההשקעות, אומר זבולון כי "ראשית אציין שמעל 60% מרכיב המניות שלנו נמצא בחו"ל וחלק משמעותי בארה"ב - הדולר ימשיך להתחזק כי זה המקום הכי יציב בעולם. למרות ההרחבה הכמותית באירופה אנו מגדילים את ההשקעות שם בזהירות בעיקר בגלל רוסיה שמעיבה על היציבות של אירופה. כשאנו קונים אירופה אנו משתדלים לפתוח פוזיציה מגודרת מטבע. אפשר לעשות זאת למשל בדרך של רכישת תעודת סל ישרליות שמשקיעה באירופה, אך היא מנוטרלות מטבע". יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "הפיחות בשקל מול הדולר נובע בעיקר מהיחלשות האירו בעולם. בשבוע האחרון השקל פוחת ב-1.2% עד קביעת השער היציג מול הדולר, אך התחזק ב-1.9% מול האירו. אחרי קביעת השער היציג בשישי בצהריים (13:00), כנראה הוזרמו ביקושים בשוק המט"ח והשקל פוחת 1.2% נוספים מול הדולר ל-4.006 שקלים וגם פוחת ב-0.6% מול האירו 4.49 שקלים. גל של מכירות של חברות ישראליות (Annapurna, Red band, Equivio , ועוד) וגיוסי שיא של חברת הזנק (3.4 מיליארד דולר בשנת 2014) משמשים גורם משמעותי התומך בייסוף השקל". לחובבי סיכון ולא לבעלי לב חלש: כלכלת יוון חטפה קשות - האם בכל זאת יש בה הזדמנויות?