"לא ייתכן שמפעל בשדרות יקבל אותן הטבות מס כמו מפעל בפריפרייה"
מבצע 'צוק איתן' אמנם הסתיים, העובדים במפעלים בדרום חזרו לעבודה מלאה - אך המלחמה של המפעלים על הפיצויים המגיעים להם עדיין רחוקה. אחד מהמפעלים האלו הוא של ברם תעשיות הנמצא בשדרות ופועל בתחום מוצרי הפלסטיק. למנכ"ל החברה אלי ברמלי יש ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בנושא.
בשיחה עם Bizportal הוא מסביר, "אנחנו מצפים לקבל פיצוי מהממשלה. אנחנו יודעים שהבירוקרטיה מאוד מאוד קשה. זה לא קל כמו שקוראים בעיתונים", מתנצל ברמלי. "יש לנו אמנם הטבות של מפעל מאושר, אך לא יכול להיות שהמדינה מסווגת מפעל הנמצא בשדרות כמו מפעל אחר הנמצא בפריפריה. אצלנו המציאות היא שונה כבר 12 שנה".
חברת ברם תעשיות עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרי פלסטיק בשיטת ההזרקה. החברה החלה לפעול בשנת 1981 ולאורך השנים היא גדלה והיום היא מעסיקה כ-130 עובדים. לחברה שני תחומי פעילות עיקריים - ייצור אריזות פלסטיק לתעשיית המזון וייצור מוצרי פלסטיק ייחודיים לבית.
כ-70% מהפעילות של הקבוצה מבוססת על הפעילות המקומית. בין לקוחותיה נמנים שופרסל, מגה, סופרפארם ועוד. בשנים האחרונות החברה הלכה והגדילה את נתח לקוחותיה בחו"ל והיום היא מתהדרת גם בלקוחות ענק כגון וולמארט, טארגט ועוד.
- תמורת 5.5 מיליון דולר: ברם תעשיות מוכרת את הפעילות בארה"ב
- "הפעילות של ברם תצמח בשיעור דו ספרתי ב-2022"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברמלי מציין כי במהלך הלחימה ב'צוק איתן' הנוכחות של העובדים בחברה עמדה על כ-80%. חלק מהסיבות לכך נובעות מעובדים שיצאו לצו 8, אך חלק נובע מעובדים המתגוררים בסביבה אשר נשארו בבית עם הילדים. "הלקוחות שלנו לא הרגישו את זה בכלל - זה דרש מאיתנו הרבה יותר מאמץ".
ברמלי מציין כי במהלך המבצע, הורגשה האטה מסוימת, דווקא בשבועות האחרונים של המבצע. ולמרות ההאטה, דיווחה החברה לפני מספר ימים על עסקת ייצוא להפצת קו מוצרים חדש בצרפת בהיקף כספי של 3 מיליון אירו לפחות. העסקה צפויה להתבצע בין השנים 2015 ועד 2017 ובו תמכור החברה קופסאות איחסון מפלסטיק בתחום המוצרים לבית.
במסגרת דוחות הרבעון הראשון העריכה החברה כי תסגור את שנת 2014 עם צמיחה של כ-18% במכירות לרמה של 110 מיליון שקל. בחברה ציינו כי הם צופים להציג רווח תפעולי של 8 מיליון שקל (לעומת 3.2 מיליון שקל בשנת 2013) ורווח תפעולי תזרימי (EBITDA) של 15.5 מיליון שקל - זינוק של 50% לעומת שנת 2013.
- סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
ברם תעשיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 62 מיליון שקל. הסחירות במניה מאוד נמוכה והמחזור היומי הממוצע מסתכם בכ-5,850 שקלים בחודש האחרון. למרות המחזורים הדלים, בחברת הביטוח הפניקס מאמינים בפוטנציאל של החברה ורכשו מבעלי השליטה כ-15% מהמניות של החברה.
האם החברה תצליח לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה? על השאלה הזאת רק הזמן יצליח לענות. בעבר הצליחה החברה לצמוח בצורה עקבית חרף המצב הביטחוני. בחברה מקווים כי גם מבצע 'צוק איתן' הוא רק מכה קלה בכנף עבורם ושהצמיחה בהכנסות וברווחים תימשך.

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
