גרף

זה נראה רע: נתוני צמיחה גרועים בצרפת וגרמניה - פתיחה שלילת באירופה

הבוקר פורסמו נתוני הצמיחה בצרפת וספרד, ובשני המקרים היה פספוס של התחזיות. בגרמניה - צמיחה שלילית 0.2%
יוסי פינק | (10)
נושאים בכתבה אירופה צמיחה

כלכלת אירופה לא מצליחה לצאת מהבוץ. הבוקר פורסמו נתוני הצמיחה בצרפת וגרמניה לרבעון השני - ובשני המקרים נרשם פספסו של התחזיות.

בצרפת הצפי היה לעלייה של 0.1% לעומת רבעון קודם, אבל בפועל הכלכלה הצרפתית רשמה קיפאון ולא צמחה כלל. בגרמניה הצפי היה לצמיחה שלילית של 0.1%, בפועל נרשמה התכווצות של 0.2% (בעיקר בשל ירידה בהיקף הסחר הבינלאומי).

בשוק מסתכלים על הנתונים בחשש, שכן הצמיחה השלילית בגרמניה אולי התרחשה בשל החורף הקשה, אבל כאשר מסתכלים קדימה צריך להבין שם עדיין לא מגלמים את השלכות הסנקציות שהוטלו על רוסיה - וצפויות אף הן לפגוע בצמיחה (רוסיה היא פרטנר גדול מאוד של גרמניה בכל הקשור למסחר).

לגבי גרמניה, נציין כי מדובר ברבעון הראשון מאז 2012 שהכלכלה הגדולה ביבשת רושמת צמיחה שלילית וכעת עולה החשש שהדבר יסמן על שינוי כיוון. ברבעון הקודם רשמה הכלכלה הגרמנית צמיחה של 0.8% שהייתה הצמיחה החזקה במזה שנים. ונזכיר כי איתות למצב נקתבל כבר בשבוע שעבר - אז פורסם כי איטליה (הכלכלת השלישי בגודלה באירופה) רשמה צמיחה שלילית של 0.2% ונכנסה חזרה למיתון.

גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאליים בפסגות: "גרמניה נפגעה בעיקר מהמתיחות הגיאו-פוליטית אשר השפיעה על הסנטימנט העסקי, ומהשפעות עונתיות חריגות אך היא עדיין הכלכלה החזקה והבריאה ביותר ביבשת כך שחולשה זו, להערכתנו, זמנית כל עוד המתיחות מול רוסיה לא תסלים. בו בעת, החולשה בצרפת מקורה בבעיות מבניות ופנימיות רבות יותר והחולשה בה ניכרת בנתונים זה זמן רב. נתוני הצמיחה המאכזבים בשתי המדינות הגדולות בגוש האירו יוסיפו להפעיל לחץ הבנק המרכזי לפעול בכיוון של הרחבה כמותית לקראת תחילת השנה הבאה."

תגובת המדדים: הדאקס פתח בירידות של 0.35% שנסחר. הקאק מאבד 0.4%. מוקדם יותר נסחרים החוזים על המדדים בעליות, אבל אז הגיעו נתוני הצמיחה והפכו את המגמה.

עוד הבוקר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באירופה תפרסם את נתון הצמיחה בגוש האירו כאשר הצפי הוא לצמיחה של 0.2% (בדומה לצמיחה ברבעון הראשון), אבל נראה שגם שם ירשם פספסוס את התחזיות.

המדד המרכזי באירופה (stoxx 600) אמנם מתקרב להשלים שבוע חיובי, אבל זה מגיע אחרי שבועיים קשים במהלכם איבד המדד כמעט 5% מערכו. ראו גרף:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חרב המהדי 14/08/2014 21:13
    הגב לתגובה זו
    את הישועה אתם עשיתם לכם בועה בוולסטריט שמנותקת מהמציאות .... זה יגמר 1929*6 בנקים האמריקאים גוססים זו האמת הם מסתרים טריליוני דולרים הפסדים ... מאזן הפיד 00000000 כולה אגח שמחזיק default עד מתי יסתירו האמת? חבל....
  • 7.
    מארק 14/08/2014 15:55
    הגב לתגובה זו
    CommuniFin.com רק אם בא לכם לעשות כסף
  • 6.
    איציק 14/08/2014 13:58
    הגב לתגובה זו
    הכותרת מטעה וזאת הבעיה,אנשים שלא מבינים על סמך הכותרות מוכרים הכל בירידות,מפסידים הון. השווקים באירופה עולים,זאת ההוכחה אזעקת שווא. מי שחושב שהשווקים ירדו זכותו המלאה,אבל לא בגלל סטיה מינורית בתחזיות
  • 5.
    איציק 14/08/2014 11:53
    הגב לתגובה זו
    הכותרת, כל תפקידה להפחיד משקיעים.הקורא את הכתבה בעיון רואה שהפספוס מזערי. הבורסות באירופה מגיבות בירידות מינוריות בלבד. מה המסקנה?
  • א 14/08/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    אם כאן אתה מפוחד...מה היית עושה בסג'עיה? ולעצם הכתבה: לדעתי, האירה נקודה חשובה מאד שעלולה להיות נידבח נוסף בקטליזטורים שהולכים להפיל את השווקים!
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 14/08/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
    and save them now He is there only chance they must do wahe ever he say
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 14/08/2014 10:15
    הגב לתגובה זו
    תברחו כל עוד נפשכם בכם לשטח הציוני כדאי לכם
  • 2.
    אני 14/08/2014 09:37
    הגב לתגובה זו
    כל מה שהוא כותב בבחינת לעשות פיל מזבוב. או שהוא קם על הבוקר מלא חרדות, גם זו אפשרות...
  • פרופ' א 14/08/2014 12:10
    הגב לתגובה זו
    איני מכיר את פינק. אבל, אם אני הייתי מקבל משפט נוראי וטיפשי כמו שכתבת..הייתי מאתר אותך..ומגיש נגדך תביעת לשון הרע ענקית שהייתה מנקנקת לך ת'צורה! נ.ב: שאלתי כרגע 5 עו"ד מחברי..!
  • 1.
    הרחבה כמותית (ל"ת)
    ליצן 14/08/2014 09:30
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.