ניתן תוקף לתוכנית הרובעים בת"א: 6,500 יח"ד בהתחדשות עירונית

התוכנית מתייחסת לבנייה ברובעים 3 ו-4 בעיר, קרי המרכז והצפון הישן, הכוללת פינוי בינוי ותמ"א 38
לירן סהר | (3)

הוועדה המחוזית תל אביב החליטה על מתן תוקף לתכנית הרובעים בתל אביב ברבעים 3 ו-4, המקדמת חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה ומאפשרת התחדשות עירונית בתל אביב תוך תוספת של כ- 6,500 יחידות דיור במתחמים אלה.

ממשרד הפנים נמסר שהמטרות העיקריות שהנחו את התכנון כללו הענקת זכויות בנייה שיאפשרו, עד כמה שניתן, כדאיות של מיגון וחיזוק מבני המגורים מפני רעידות אדמה; אימוץ הוראות הנוגעות להכרזת אונסק"ו; הענקת זכויות בנייה הנגזרות מזכויות באחוזי בנייה, במטרה לשמור על המרקם הרצוי ברחבי הרובע; הבחנה בין הריסה ובנייה חדשה לבין תוספת על מבנה קיים, תוך קביעת סל זכויות גדול יותר לבנייה החדשה, מתוך מטרה לעודד בנייה מודרנית בסטנדרטים משופרים.

התוספות על המבנים הקיימים נקבעו בהתאמה לנפח המבנה הקיים וליכולת הנשיאה שלו; לא תינתנה הקלות מעבר למאושר בתכנית, על מנת למנוע פגיעה מצטברת במרקם האורבני ברובע.

מרכז העיר והצפון הישן

התכניות חלות על כל המבנים המיועדים למגורים שלא הוגדרו לשימור בתכניות אחרות. גודלו של רובע 3 כ-2,400 דונם, ומיקומו בין הרחובות אוסישקין בצפון; הירקון במערב, בוגרשוב, בן ציון ומרמורק בדרום, ואבן גבירול במזרח. גודלו של רובע 4 כ-2,800 דונם ומיקומו בין הרחובות בני דן וקוסובסקי בצפון, שאול המלך / הרב גורן בדרום; דרך נמיר / נתיבי איילון במזרח ואבן גבירול במערב. החלקות לאורך רחוב אבן גבירול אינן כלולות בתחומי התכניות, ותכנית עבורן תקודם בנפרד.

רבעים 3 ו-4 מאופיינים במרקם בעל איכויות אורבניות ייחודיות. ברובע 4, מרבית המבנים הינם בני שלוש קומות על עמודים, ונבנו לפני 1980. על חלק קטן מהרובע חלה ההכרזה של ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בתוך הרובע ממוקמים מתחמי ה"שיכונים", עם מגרשים קטנים ועליהם בנייה נמוכה. ברובע קיימת בנייה גבוהה נקודתית ומתחמית. גם ברובע 3 הבנייה היא מרקמית ברובה, אך ברובע זה אזור ההכרזה של אונסק"ו רחב יותר ועל כן ההנחיות מדוקדקות יותר.

למעלה מ-100 התנגדויות לתוכנית

לתכניות הוגשו התנגדויות רבות: 60 לתכנית רובע 3 ו-44 לתכנית רובע 4, ובנוסף לשתי התכניות הוגשו התנגדויות של מהנדס העיר ושל אונסק"ו והמועצה לשימור אתרים. בעלי הזכויות ומהנדס העיר ביקשו תוספת זכויות, קומות, והקלות בבינוי שנועדו להגדיל את הזכויות שהוצעו בתכניות המופקדות ואפשרויות מימושן, ואילו אונסק"ו והמועצה לשימור אתרים התנגדו לתכניות בטענה כי תוספת הזכויות, הקומות והקלות הבינוי המוצעות באזור ההכרזה ובאזור החיץ אינה תואמת את עקרונות הכרזת אונסק"ו ועלולה לסכן את הכרזתו כאזור אתר מורשת עולמית ("העיר הלבנה").

לאחר מועד הגשת ההתנגדויות התקיימו דיונים משותפים בין נציגי הועדה המקומית לבין נציגי אונסק"ו, שבמסגרתם הושגו הסכמות בחלק מהנושאים, אך נותרו במחלוקת נושאים, שעיקרם הבלטת ממ"דים מעבר לקו הבניין צדי, ותוספת קומות במקרים מסוימים ברחובות שאינם מסחריים. המלצות החוקרת התייחסו לסיכומים אלה, ולאינטרס הציבורי הכללי של התחדשות עירונית בלב העיר תל אביב ושל מיגון וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כעקרון סבורה הועדה כי אין לאפשר תוספות או הקלות באזור ההכרזה מעבר לאלה שהוסכמו על דעת אונסק"ו, למעט בנושא הממ"דים במבנים קיימים ככל שהדבר חיוני על מנת להבטיח מיגון הדירות הקיימות.

מחוץ לאזור ההכרזה התייחסה הועדה בשיקוליה, לצד האינטרסים הציבוריים החשובים של התחדשות עירונית וחיזוק ומיגון מבנים קיימים, גם לצורך בשמירה על המרקם הבנוי האורבני ולמגבלת התשתיות הקיימות, לרבות מערכת הדרכים ושטחי הציבור הקיימים, לשאת תוספת משמעותית של יח"ד. יש לציין כי על פי חוות הדעת הכלכלית קיימת במצב המוצע התכנות כלכלית להתחדשות העירונית לפחות באחת החלופות (תוספת בינוי או הריסה ובנייה מחדש).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תל אביב צריכה דירות קטנות בלבד והרבה!!! (ל"ת)
    4 בקומה 04/05/2014 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה עם אבן גבירול? (ל"ת)
    מיכה 04/05/2014 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הם יהיו פה ברעידת אדמה? (ל"ת)
    אונסקו 04/05/2014 16:44
    הגב לתגובה זו
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.