דירקטוריון מזרחי אישר את מינוי אלדד פרשר לתפקיד המנכ"ל

ראש החטיבה הפיננסית החל לעבוד בבנק בשנת 2004; יחליף את אלי יונס שפורש עם שכר שצבר בעלות של יותר מ-200 מיליון שקל
אבי שאולי | (1)

דירקטוריון בנק מזרחי טפחות, הנמצא בשליטת משפחת עופר ומשפחת ורטהיים, אישר הבוקר את מינויו של אלדד פרשר לתפקיד המנכ"ל במקומו של אלי יונס. פרשר שהיה המועמד היחיד מתוך הבנק, מכהן כראש החטיבה הפיננסית בבנק. מהבנק נמסר כי "חברי הוועדה החליטו להמליץ על פרשר לאחר שהתרשמו כי הוא המועמד המתאים ביותר. כחבר הנהלת הבנק בתשע השנים האחרונות היה פרשר שותף פעיל וחשוב בגיבוש התוכנית האסטרטגית של הבנק ובהתפתחות המרשימה שעשה בשנים אלו. מינויו למנכ"ל יבטיח המשכיות ורציפות בפעילות הבנק, תוך שימור ההישגים הקיימים והשגת יעדי התוכנית הרב-שנתית שלו". מינויו של פרשר, שטעון אישור של בנק ישראל, ייכנס לתוקף בסוף חודש אוגוסט. בעבר כיהן פרשר כסגן החשב הכללי במשרד האוצר (תחת ניר גלעד) ולאחר מכן החל לעבוד במזרחי-טפחות. תמיכתו של יונס במינוי עזרה לפרשר לעקוף את המועמדים האחרים. יו"ר הבנק, משה וידמן, עמד בראש ועדת האיתור שכללה את הדירקטורים יוני קפלן ואבי זיגלמן. פרשר (50) בעל תואר בוגר ומוסמך של האוניברסיטה העברית במנהל עסקים. נשוי לטליה ואב לשני ילדים, גיא ונטע. טרם תפקידו הנוכחי, בין השנים 1987-2004, שימש בתפקידים שונים במשרד האוצר: משנה לחשב הכללי, סגן בכיר לחשב הכללי וסגן נציג משרד האוצר בארה"ב. לבנק הצטרף בנובמבר 2004 וכיהן בתפקידים סגן המנכ"ל, CFO ומנהל סיכוני השוק. כמו פרשר, גם יונס (62) החל את הקריירה שלו במשרד האוצר - שם הצליח להגיע לתפקיד החשב הכללי. יונס מסיים כהונה מוצלחת בבנק מאז אפריל 2004 אז החליף את המנכ"ל הוותיק ויקטור מדינה. יונס ידע גם להתנהל נכון בין בעלי המניות החזקים והדומיננטים של הבנק ובשורה התחתונה דרש וקיבל תגמול חסר תקדים בהיקפו שנאמד ביותר מ-200 מיליון שקל. בין הישגיו הרבים ניתן למנות את מיזוג בנק טפחות אל תוך בנק המזרחי המאוחד, רכישת 50% מבנק יהב, מיזוג בנק אדנים אל תוך מזרחי-טפחות. בנוסף הוביל יונס מיתוג מחודש, שלוש תוכניות חומש אסטרטגיות, מיקוד קמעונאי תוך הרחבת מערך הסינוף ומהלכים חדשניים (פתיחת סניפי LIVE, "להעביר את דביר", בנקאות היברידית) ואיחוד חדרי עסקאות. בניגוד לבנק דיסקונט, הצליח יונס לרסן את ועד העובדים תוך התייעלות מתמדת (הבנק היעיל במערכת הבנקאית בפער ניכר) תוך הגדלת מצבת כוח-האדם, הפעלת שתי תוכניות פרישה מרצון, הקמת מערך התפעול העורפי, הקמת מרכז טכנולוגי-לוגיסטי בלוד. במהלך כהונתו של יונס הפך מזרחי-טפחות לבנק השלישי בגודלו בישראל הן במונחי גודל תיק האשראי, הן במונחי שווי שוק, והן במונחי רווח נקי אבסולוטי (את שנת 2012 סיים מזרחי טפחות עם הרווח הנקי האבסולוטי השני בגודלו במערכת הבנקאית).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גרוסמן 17/06/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
    כל כך מתלהבים מיונס - בסך הכל העביר את הרווח מהעובדים לבעלי ההון. אז במקום שהכסף יתחלק בין העובדים, הוא הולך למשפחת עופר וורטהיים. חוץ מזה הכל אותו דבר. בנק ששומר על חלקו בתוך מערכת קרטליסטית.
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה