צרות לנמרודי: צו הפסקת שימוש לפאוור סנטר ירקונים וצפי לקנס
מכה לבתי המסחר בפאוור סנטר ירקונים ליד צומת ירקון - בית משפט השלום בכפר סבא הוציא ביום ה' צו הפסקת שימוש מסחרי במתחם וב-30 בתי עסק שפעלו בו. באפריל 1999 רכשה הכשרת הישוב 51% מהקרקע. נכון לסוף 2011 שווי הנכס בספרי החברה הוא 40 מיליון שקל נכון לספטמבר 2012. עוד שלוש חברות מחזיקות בקרקע בשיעור של 16% כל אחת.
בית המשפט קבע שמתחם העסקים הוקם שלא כדין ועל פי היתרים בלתי חוקיים בקרקע המועדת לחקלאות. בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, מועד ביצוע הצו נדחה לתקופה ארוכה יחסית של כ-30 חודשים.
במישור הפלילי הגיעו הצדדים בסופו של דבר להסדר טיעון לפיו, הורשעו בעלי המקרקעין על פי הודאתם בביצוע עבירות של הקמת מבנים ושימוש במקרקעין בלא היתר בניה, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד לסעיף 204(ג) לחוק התכנון והבניה, שימוש במבנה בסטייה מהיתר בניה ובסטייה מתוכנית ואי קיום צו מנהלי. דינם של בעלי המקרקעין טרם נגזר, ובימים אלה מתנהל דיון במסגרתו מבקשת המדינה כי ייגזר על כלל הנאשמים קנס בסך של 15 מיליון שקל.
יצוין כי הכשרת הישוב הודתה אך ורק בשימוש בקרקע ללא קבלת היתר לשימוש חורג והקנס של 15 המיליון הוא לכלל הנאשמים ועל כלל האישומים וחלקה של הכשרת הישוב מינורי.
הפאוור סנטר נבנה בסוף שנות ה-90 על קרקע שהוכרזה חקלאית ואשר השימושים המסחריים בה אסורים. פרקליטות המדינה הגישה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, כתב אישום נגד בעלי הקרקע עמוס לוזון וחברת הכשרת הישוב, בגין עבירות בנייה.
בין בתי העסק במתחם נמנים H&O, היפר טוי, רשתות תאורה, אופיס דיפו, גולף, ספורט דיפו, צומת ספרים, סופר פארם וברגר קינג.
- 4.אנונימי 20/01/2013 17:57הגב לתגובה זו15 שנה לוקח לסגור אתר על קרקע חקלאית? בתקופה הזו הם הרוויחו 150 מליון
- 3.אחד העם 20/01/2013 15:57הגב לתגובה זושל אבי לוזון עם ראש העיר של פ"ת . הון שלטון קלסי. אח"כ צריך לשאול למה לוקח לחוק 12 שנים להוציא פסיקה ככ פשוטה כשמדובר על בנייה על קרקע חקלאית
- 2.בבון 20/01/2013 12:37הגב לתגובה זוהרי אבי לוזון, חבר מרכז ליכוד. השופטים לא נסתבכים עם מי שמממנה אותם
- 1.הצופה 20/01/2013 12:01הגב לתגובה זואם אזרח מהשורה היה עושה תרגיל דומה סביר להניח כי הכנס היה מוכפל. ישר כח לפרקליטות למען עתיד טוב יותר לכולנו.

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.