גרף

הגל הבא? "לאחר הפריצה במעו"ף, הגיע תור היתר 50 - האפסייד הוא 10%-15%"

מדד היתר-50 מזנק כעת 1.7% ומשאיר את המעו"ף מאחור. אייל גורביץ' מסמן את היעד. וגם - מי המניה הכבדה במדד שדווקא מכבידה?
יעל גרונטמן | (8)

מדד המעו"ף פרץ לאחרונה את רמת 1,175 הנקודות והביא בכך לשינוי משמעותי בסנטימנט הכללי בשוק. בזמן שהמעו"ף כבר לפני שבועיים נגע בשיא של שנה, למדד היתר-50 שמייצג את מניות השורה השלישית לקח זמן רב יותר לעשות זאת. היום רשם המדד זינוק של 2.05% והשאיר הרחק מאחור את המעו"ף שעלה 0.39% בלבד. אז האם הפריצה הגיע? לדברי אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal, "אחרי הפריצה של מדד המעו"ף הגיע תורו של מדד יתר 50. כמו כל מניה מדשדשת או מדד התקוע בעקשנות על מקומו, הפריצה מעלה הגיע ולוותה במחזור מסחר גבוה יחסית. המשמעות היא כמובן עלייה בסבירות ולפיה מדד היתר ימשיך מעלה בליווי תיקונים טכניים שיתפתחו בהפתעה אך יהיו מוגבלים בהיקפם. יעד המחירים של מדד יתר 50, לפי עומק הדשדוש מצוי ברמת 420 הנקודות הווה אומר עלייה של 10% - 15% נוספים". העליות במדד היתר-50 מגיעות דווקא בשעה שפלוריסטם שהינה המניה הכבדה במדד עם משקל של 8.9% ירדה החודש כמעט 4%. קמהדע שהינה המניה השניה מבחינת משקל (6.6%) דווקא עלתה החודש כמעט 10%. בין המניות שמובילות את העליות במדד זה נציין את קרדן אן.וי שעולה היום בעוד 11% לאחר שזינקה בחודש האחרון ב-42%. מדובר במניה שאיבדה כמעט את כל שוויה במהלך השנה האחרונה על רקע החששות בשוק כי לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה הכבדות. גם התיקון האחרון עדיין מותיר את התשואה השנתית של מניה זו שלילית מאוד (57%-). עוד מניות במדד היתר 50 שבלטו בזינוק חד בחודש האחרון הן אלקטרה נדלן (27), אפוסנס (27) וצים שיווק (24) על רקע ההודעה על מכירתה ע"י האחים צים לידי יינות ביתן ב-350 מיליון שקל. בשנה האחרונה בולטת הרחק מעל כולן מניית אקס טי אל עם תשואה חיובית של 142%. ואחריה חברת הביומד הפופולרית פלוריסטם שזינקה בשנה החולפת ב-59%, על אף שבחודש האחרון התממשה בשיעור של 4.3% בניגוד למגמה ששלטה במדד זה ובשוק הישראלי כולו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קורמורן 18/10/2012 10:32
    הגב לתגובה זו
    אינני מתיימר להיות מומחה כמו גורביץ', אבל הגרף של שער יתר 50 דומה מאד לגרף של ת"א 25 וגם ערכו היום הוא הגבוה ביותר מזה שנה, מה שלא ממש משאיר מרווח משמעותי לתיקון חיובי.
  • 7.
    בלוטק 50, כן פייט, איתמר, מיקרומדיק , ביוקנסל, (ל"ת)
    17/10/2012 07:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    17/10/2012 07:04
    הגב לתגובה זו
    מציאות לאחר שחיקה של 70% ומעלה
  • 5.
    17/10/2012 07:02
    הגב לתגובה זו
    מציאות לאחר שחיקה של 70% ומעלה
  • 4.
    איתמר, המציאה בשוק ביתר 50 (ל"ת)
    17/10/2012 07:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שהם אומרים עליות אני מתחיל לפחד........................ (ל"ת)
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 16/10/2012 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז מדוע אין סימון של מניות מלבד קרדן שגמרה היום עליות.. (ל"ת)
    און 16/10/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גורביץ יצא מהחור ...... ? שיחזור אליו בבקשה (ל"ת)
    יויו 16/10/2012 16:57
    הגב לתגובה זו
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

מאנדיי הנפקה בנאסדק
צילום: נאסדק

המוסדיים נמנעו מהשקעה במאנדיי - הם חסכו הפסד כבד אתמול, אבל פספסו רווח ענק בשנה שעברה

מאנדיי התרסקה אתמול ב-29% בוול סטריט, בעיקר מפני החשש מה-AI; בעוד המשקיעים האמריקאים ספגו את עיקר המכה, המוסדיים בארץ עם אחזקות זניחות במניה ויצאו כמעט בלי פגע - האם ניהול הסיכונים הזה נכון או שהימנעות מטכנולוגיה ישראלית דווקא תפגע בהם

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מאנדיי
מניית מאנדיי monday.com  התרסקה אתמול ב-29% בוול סטריט אחרי תחזית מאכזבת יחסית לרבעון השלישי ודוחות שהצביעו על שחיקה מסוימת ברווחיות. החשש הגדול הוא מה-AI שכבר כעת יש לה השלכות - כך למשל ה-AI של גוגל מופיע ראשון במנוע החיפוש ודוחק גם את הפרסומות של המפרסמים מה שככל הנראה גרם להעלאת ההוצאות על שיווק ופרסום. החשש הגדול יותר הוא שה-AI בעצם יידע לפתח ממשק דומה ואפילו טוב יותר משל מנדיי. זה פשוט יותר מבעבר, ושוק התוכנה יהפוך למאוד צפוף, אבל למנדיי יש יתרונות נוספים - זה לא רק תוכנה, זה מוצר עם פיצ'רים, ממשקים, חיבורים, זו כבר מערכת שקשורה למערכות אחרות. ועדיין - מדובר על סיכון גדול.

הסיכון הזה לא חדש, אבל מיום ליום רואים שה-AI מתפתח בקצב מואץ והוא מגיע ליכולות משודרגות. אם בעבר חשבו שהוא יחליף בעיקר ג'וניורים בתוכנה, עכשיו כבר מבינים שזה יגיע גם לסניורים. וגם - הוא יכול להחליף חברות מסוימות, או פעילות רחבה בחברות מסוימות. 

ולמרות זאת- מאנדיי היא חברה חזקה, צומחת, רווחית, שעל פי רוב האנלסיטים שמסקרים אותה עתידה עוד לפניה. לכן, זה קצת מוזר שהמוסדיים הישראלים שקונים מניות כאילו טכנולוגיות בהנפקות בבורסה המקומית, ומשקיעים בחברות ממש פחות מעניינות ממאנדיי סכומים משמעותיים, בקושי השקיעו במאנדיי. אתמול הם חסכו לעצמם הפסדי ענק וזו כמובן מחמאה - האם מעין ראו את הנולד, אבל כשמסתכלים על המכלול - מאנדיי היתה מניית השנה בשנה שעברה. המוסדיים פספסו אותה לטוב ולרע.   


מגדל היא הגוף שמחזיק הכי הרבה במאנדיי - כ-50 מיליון שקל בגמל ופנסיה. בסה"כ מוחזקים במכשירים לטווח ארוך על ידי כל הגופים בסך של כ-80 מיליון שקל (נכון לעדכון האחרון - מרץ 25). בקרנות הנאמנות מוחזקים נכון לסוף מאי מניות ב-30 מיליון שקל, כ-20 מיליון שקל על ידי מור.  


מאנדיי פיתחה פלטפורמת SaaS שעוזרת לנהל משימות, לארגן ידע ולתאם פרויקטים. ברבעון השני ההכנסות הגיעו לשיא של 299 מיליון דולר, צמיחה של 27% לעומת הרבעון המקביל, מעל תחזיות השוק (293.6 מיליון דולר). גם הרווח למניה המתואם (1.04 דולר) עלה על הצפי (0.86 דולר). אבל השחיקה ברווחיות בלטה. 

מאנדיי דיווחה על הפסד תפעולי חשבונאי של 11.6 מיליון דולר, לעומת רווח של 1.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה, מה ששחק את הרווח התפעולי היו בעיקר הוצאות הפיתוח שזינקו ב-74% מ-50 ל-87 מיליון דולר. גם שולי הרווח התפעולי הצטמקו ל-15%, והרווח הנקי הסתכם ב-1.5 מיליון דולר בלבד כשהוא נשען בעיקר על הכנסות הוניות.