פסגות מקפיצה המלצה לכיל ל"קניה" מ"החזק" ומחיר יעד ל-51 ש'
רצף הודעות חיוביות בענף הדשנים תומך בהחלטת האנליסטית אילנית שרף מפסגות להעלות את המלצתה למניית כיל ל"קניה" לעומת המלצה קודמת "החזק" ולהעלות גם את מחיר היעד למניה ל-51 שקל, לעומת מחיר בסיס של 42.69 שקל הבוקר, פרמייה של כ-20%.
מניית כיל רשמה ירידות שערים חדות שהסתכמו ב- 25% בשנה החולפת. להערכת פסגות "התמורות בסביבה העסקית ברמת ההשקעות והרגולציה, מגולמות במחיר המניה, כך גם ההרעה הצפויה בפעילות ברבעון הרביעי וברבעון הראשון של 2012. מאידך, רמת התמחור הנוכחית אינה מביאה בחשבון את פוטנציאל ההתאוששות ברבעונים הבאים".
שרף מונה את ההודעות החיוביות שהתקבלו לאחרונה ומציינת את הודעתן של החברות אורלקלי הרוסית והתאגיד הקנדי Conpotex, על חתימת חוזי אספקת אשלג עם התאגיד הסיני Sinofert לפי מחיר של 470 דולר לטון אשלג. לדבריה עצם החתימה על ההסכם ושמירת רמת המחירים בחוזים ברמה של השנה שעברה הוא החדשות החיוביות.
עם זאת האנליסטית מציינת כי הכמויות שהזמינו הסינים מאורלקלי היו נמוכות ב-17% מהחוזה שנחתם בתקופה המקבילה אשתקד הן מאכזבות. הסינים הזמינו 400 אלף טון ואופציה ל-100 אלף טון נוספים מאורלקלי ו-500 אלף טון עם אופציה ל-200 אלף טון נוספים מקנפוטקס. הכמות הכוללת בחוזים מהווה כ- 11% מתצרוכת האשלג של סין. בפסגות מציינים כי הכמות בחוזים נמוכה והם נחתמו לתקופה קצרה".
עוד סיבה להעלאת המלצה ומחיר היעד היא החוזים העתידיים על מחירי הגרעינים ששמרו על יציבות במהלך התקופה האחרונה, חרף נתוני מקרו חלשים שאפיינו את התקופה וחוסר הודאות הכלכלית. מחירי הגרעינים הינם לרוב גבוהים מהרמה הממוצעת הרב השנתית והם תומכים בכדאיות של החקלאים לזרוע.
בנוסף מציינת שרף את דוח המלאים של יצרניות הדשנים שהצביע על ירדה במלאי האשלג בחודש פברואר זו הפעם הראשונה מאז אוקטובר 2011. "נציין כי על אף הירידה, רמות המלאים נמצאות עדיין מעל לרמה הממוצעת הרב שנתית ב-34%".
לדבריה, "בשבוע האחרון נרשמו אינדיקציות חיוביות נוספות, ביניהן: עלייה בביקושים בצפון ובדרום אמריקה. מנגד, בהודו עדיין לא נרשמת התאוששות בביקושים כאשר החקלאי ממשיך לראות מחירים גבוהים עבור אשלג ופוספט ביחס למחירי חנקן נמוכים לנוכח שינוי שיטת הסובסידיה".
"למרות שהאינדיקציות בענף ממשיכות להיות אמביוולנטיות, אנו מזהים מגמה חיובית ומניחים כי הנחות הבסיס המוקדמות שנלקחו בהערכת השווי מגלמות סביבה פסימית יותר. הערכות החדשות לוקחות בחשבון ירידה בכמויות הנמכרות ויציבות ברמות המחירים".
למרות ההמלצה החמה שרף מציינת כי הדוח הכספי שתפרסם כיל בשבוע הבא צפוי להיות חלש בהשוואה לרבעון הקודם ולשקף צמיחה בהשוואה לרבעון המקביל. פספוס תחזית הקונצנזוס מצד החברה עשוי לגרור מגמה שלילית שתוביל להזדמנות לכניסה למנייה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
