לקראת דוחות פרטנר: האנליסטים חצויים - ברקליס מאמינים בשיפור ופסגות לא
חברת פרטנר צפויה לפרסם את דוחותיה הכספיים לסיום הרבעון הרביעי ושנת 2011 כולה ביום ד' הקרוב, והאנליסטים בשוק אמביבלנטים ביחס להשפעת התצאות שצפויות להמשיך ולהעיד על החולשה בשוק הסלולר הישראלי. הקונצנזוס בשוק הוא להכנסות בסך 1.729 מיליארד שקל ורווח של 1.15 שקל למניה.
האנליסטית אילנית שרף מפסגות מצפה לרבעון נוסף של החרפת התחרות ושחיקה ברווחיות ואומרת כי "ההרעה בסביבה העסקית צפויה ותמשיך לתת את אותותיה בדוחות החברה. על אף הירידות החדות שנרשמו במניית פרטנר בתקופה האחרונה, להערכתנו מחיר המניה עדיין אינו משקף את מלוא ההרעה העתידית הצפויה, לנוכח התחרות והשינויים הצפויים בענף".
להערכת האנליסטית ברבעון הרביעי צפויה שחיקה נוספת בהכנסות הקבוצה, בעיקר על רקע שחיקה ב- ARPU וירידה בהכנסות ממכירות ציוד קצה. ההכנסות כולל סמייל צפויות לרדת בכ-2.5% ל-1.704 מיליארד שקל כאשר בפסגות מעריכים כי ההכנסות מפעילות הסלולר צפויה להישחק בכ- 19%.
שיעור ה- EBITDA צפוי להמשיך ולהתכווץ גם ברבעון הנוכחי ולהוות כ- 28.6% מהמכירות, בהשוואה ל- 38% ברבעון המקביל אשתקד ולכ- 30% ברבעון הקודם. בשורה התחתונה מצפה האנליסטית כי הרווח הנקי של פרטנר ברבעון הרביעי יפול בכ-45% ל-168 מיליון שקל או 1.04 שקל למניה לעומת 304 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2010.
שרף מעריכה כעת כי מהלכי ההתייעלות לא צפויים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הרבעון וצפויים לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי במהלך 2012.
לעומתה, האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל אופטימי לגבי התאששותה של פרטנר בשנת 2012 וממשיך להעדיף אותה על פני סלקום, תוך שהוא מתייחס לשווי המניה הנוכחי בשוק כ"אטרקטיבי" וטוען כי הסיכונים כבר מגולמים במחיר המניה. קפלן מביע גם את אמונו בניסיון המוכח של מנכ"ל החברה הנכנס, חיים רומנו.
בברקליס קפיטל העלו לאחרונה את ההמלצה לפרטנר ל"תשואת יתר" לעומת המלצה קודמת שהיתה "תשאת חסר" והסבירו את המהלך באמון שהם רוכשים לצוות הניהולי החדש והתייחסו לתמחור לפיו נסחרת המניה כתמחור שגוי של הסיכון התפעולי והרעשים המוגזמים ביחס לקשייה של החברה האם, סקיילקס. האנליסט מצפה לאפסייד של כ-22% במחירה של פרטנר על רקע הצפי שהחברה תעמוד בתחזיות ב-2012. במכפיל EV (שווי חשבונאי) ל-EBITDA של 4.8 החברה עדיפה להשקעה על פני המתחרה סלקום שנסחרת במכפיל של 5.8.
קפלן מצפה כעת כי ברבעון הרביעי תציג החברה הכנסות של 1.712 מיליארד שקל ורווח למניה של 1.1 שקל למניה.
- 1.ד 20/02/2012 18:27הגב לתגובה זומה שיהיה כולם יודעים - הכתובת על הקיר הריווחיות תלך ותרד התחרות תעלה המניה תיפול התיצבות אם בכלל רק באמצע 2013 כשגולן ושות יסיימו את הראלי להגעה לרף הלקוחות
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
