הציבור ברח: פדיונות עתק בסך 34 מיליארד ש' ב-2011, "אחת השנים הקשות ביותר"
2011 הייתה שנה קשה בשוק ההון המקומי, בהתאם היא הייתה שנה קשה מאוד גם לתעשיית קרנות הנאמנות. המעו"ף איבד 18%, מדד הבנקים צלל 35% והדבר דחף את הציבור למכור אפיקי סיכון, כמעט בהיקפים שנראו ב-2008.
הציבור משך סכום חריג של כ-27 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המסורתיות ובכך מחקו הקרנות גיוסים של כשנה וחצי, כך על פי אומדנים והערכות של כלכלני מיטב שנמסרו על ידי מנהל מחלקת הריטייל, רוני אפטר.
נציין כי בנטרול הגיוסים לקרנות המק"מ, הפדיונות בקרנות המסורתיות, אג"ח ומניות, אף חצו את רף ה-34 מיליארד שקל, כ-25% מסך נכסי הקרנות בראשית השנה. זאת, לעומת כ-38 מיליארד שקל ב-2008 המהווים כ-33% מסך נכסי הקרנות באותה השנה.
בראש הפודות קרנות אג"ח חברות וכללי עם 16.5 מיליארד שקל כאשר מתחילת חודש מרץ, ראשית גל הפדיונות של 2011, נפדו מקרנות אלו כ-21 מיליארד שקל. ברקע, הציבור ניסה להימנע מכל חשיפה מנייתית והפודות הגדולות הן קרנות 10/90 ו-20/80. קרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד סבלו לאורך כל השנה, פרט לדצמבר, מפדיונות מתמשכים וגבוהים שהסתכמו בכ-9 מיליארד שקל, על אף המגמה החיובית באפיק הממשלתי.
מנגד נציין כי הקרנות הכספיות הכפילו את נתח השוק שלהן כאשר רשמו גיוסי של 15.8 מיליארד שקל וקרנות מק"מ יחיד היו "הטרנד החדש של 2011" וגייסו 7 מיליארד שקלים.
הקרנות המנייתיות סבלו מפדיונות גבוהים השנה ובסיכום שנתי משכו המשקיעים מהן כ-2.8 מיליארד שקל כאשר כ-72% מהפדיונות הגיעו מהקרנות המתמחות במניות בישראל. יחד עם זאת, בהשוואה ל-2008 מדובר על פדיונות נמוכים בכ-60% לאחר שאז נפדו מהן למעלה מ-7 מיליארד שקל.
בשיחה עם Bizportal אמר הבוקר רוני אפטר ממיטב, כי "זו הייתה שנה קשה לתעשיית הקרנות. למעשה, אחרי 2008 זה השנה הקשה ביותר. ציבור המשקיעים הסיט כספים מאפיקי סיכון ועשה זאת בצורה הדרגתית אך עקבית. כרגע אפשר להגיד שהכסף יושב על הגדר".
הקרנות המסורתיות מנהלות נכון להיום סך נכסים של כ-108.2 מיליארד שקל לעומת כ-138.6 מיליארד שקל לפני שנה. בנטרול קרנות מק"מ יחיד סך הכנסים יורד אל מתחת ל-100 מיליארד שקל.
- 7.הפעם הציבור ברח בזמן והמומחים נתקעו (ל"ת)עם סחורה מפוקפקת 01/01/2012 14:07הגב לתגובה זו
- 6.davidy 01/01/2012 12:09הגב לתגובה זוממשלה שחרטה על דיגלה למסות כל טיפת חמצן שנושמים בלי שום רגש, מצפון ומוסר. מי ייתן וממשלתך מר ביבי תיפול איך שלא תפנה הכל ממוסה ברמות לא הגיוניות אתה אוייב המשפחה הישראלית, נמאסת.....סוף ממשלתך ליפול.... מי ייתן ויקום מועמד ראוי תחתך וששילטונך לא ייפול על עוד דביל מושלם שפגע כל כך בבוחריו.....בוש לך . ציבורים גדולים מוקיעים אותך,,,,, המגזר היחיד שמרויח הוא הערבים, הדתיים והבטלנים..... העובדים כבר משלמים מיסים על כולם.....
- 5.ישר 01/01/2012 12:02הגב לתגובה זואין פיקוח השוק מווסת לא יתכן שתעודות סל בשורט לא ילו בהתאם השוק ירד 18% איפה הרווח נעלם לעובדים או למנהלים חשוב לדעת....
- 4.דוד 01/01/2012 11:33הגב לתגובה זולצבור יש 78 מילירד שקל בהמתנה .2012 תהיה שנה טובה למשקיעים במניות עליה של 60 אחוז במצב הגרוע .שימו לב לגרפים .ואל תתיחסו לכל הפרשנים למניהם .
- 3.בבון 01/01/2012 11:21הגב לתגובה זוקצת הפכתם את סדר הדברים. הייתם צריכים לכתוב - " מכירות של הציבור שלחו את המעוף לנפילה של 18%" , ולא להיפך כמו שכתבתם.
- 2.שביבי לא יקבל שקל (ל"ת)לברוח עוד ועוד 01/01/2012 11:18הגב לתגובה זו
- 1.גל 01/01/2012 11:15הגב לתגובה זוברור שהציבור ברח יש ילדים שחקני מעו" ף שמשחקים בכסף של האנשים ומוחקים להם את החסכונות אבל הם בעצמם מרוויחים ומעשירים את קופת המדינה וקופת רשות לניירות ערך אף אחד לא מאמין להם שישחקו בינם לבין עצמם גנבים
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גבי דישי, צילום: רמי זרנגראלפא נכנסת לפרייבט אקוויטי: רוכשת 70% מחברת עיבוד שבבי לתעשיית התעופה
השלימה רכישה ראשונה של חברה העוסקת בעיבוד שבבי מדויק לתחומי התעופה הביטחונית והאזרחית וגיוס ראשוני של 130 מיליון שקל
קבוצת אלפא מרחיבה את פעילותה ונכנסת לראשונה לתחום הפרייבט אקוויטי, במהלך שמסמן הרחבה של פעילות הקבוצה מעבר לשוק ההון הציבורי. הקרן החדשה, אלפא פרייבט אקוויטי, השלימה עסקה ראשונה עם רכישת 70% מחברת אופק עיבוד שבבי, הפועלת בתחום העיבוד השבבי המדויק לתעשיות התעופה הביטחונית והאזרחית, בעסקה של עשרות מיליוני שקל.
אופק עיבוד שבבי מספקת רכיבים מדויקים לגופים ולחברות מובילות בתחומי הביטחון והתעופה, ובהם בואינג, Airbus, אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. באלפא מציינים כי במקביל לעסקה הראשונה מתנהל משא ומתן מתקדם לרכישת חברה נוספת, מתוך כוונה למזג מספר חברות תעשייתיות לכדי קבוצה אחת, שתפעל תחת פלטפורמה תפעולית וניהולית מרכזית.
קרן אלפא פרייבט אקוויטי צפויה לגייס בהמשך עד 400 מיליון שקל, ובשלב הראשון השלימה גיוס של 130 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כ-45 מיליון שקל הושקעו על ידי מנהלי הקרן עצמם, בהם גבי דישי, מיכאל וייס, עו"ד זכי רכטשאפן, אלי דוידאי ויעל אלמוג זכאי. לצד אנשי אלפא הצטרפו להקמת הקרן אלי דוידאי, לשעבר מנכ"ל יפאורה תבורי וכיום יו"ר ושותף ב-Quadrant Management, וכן יעל אלמוג זכאי, העומדת בראש קבוצת ETNA, שהצטרפה כשותפה מנהלת בשותף הכללי של הקרן.
לוועדת ההשקעות של הקרן הצטרפו יורם טיץ, לשעבר שותף מנהל ב-EY וכיום יועץ בכיר לקרן ההשקעות של General Atlantic, וכן רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי ודירקטור במספר חברות. הקרן צפויה להתמקד בהשקעה בחברות ישראליות מתחומי התעשייה והשירותים, בדגש על חברות משפחתיות עם מחזור מכירות שנתי של 10 עד 100 מיליון דולר.
אסטרטגיית הקרן כוללת השבחה תפעולית וניהולית של החברות הנרכשות, לצד תמיכה בצמיחה אורגנית ובהתרחבות באמצעות רכישות נוספות, הן בשוק המקומי והן בשווקים בינלאומיים. באלפא מציינים כי מדובר במודל פעולה דומה לזה שיושם בעבר בחברת ה-IT הציבורית אברא, שבה מחזיקה הקבוצה.
