בנק ישראל: יש הסתברות גבוהה להאטה ב-Q4, עלייה בקשיי מימון בענף הבנייה

סקר החברות והעסקים של בנק ישראל - ההזמנות ברבעון הבא במרבית הענפים ובמיוחד בענפי התעשייה, השירותיים העסקיים ובתי המלון נמוכות ולעיתים אף שליליות
לירן סהר | (12)

מסקר החברות והעסקים של בנק ישראל שפורסם היום (א') עולה כי ברבעון השלישי של 2011 חלה התמתנות ניכרת ואף ירידה בענפים מסוימים. הסקר אינו מבשר טובות לגבי העתיד הקרוב - המדד המוביל של הסקר חוצה לראשונה, מאז הרבעון השני של 2009, את קו ה-50% המבטא הסתברות גבוהה להאטה נוספת ברבעון הבא.

הצפיות וההזמנות לרבעון הבא במרבית הענפים ובמיוחד בענפי התעשייה, השירותיים העסקיים ובתי המלון נמוכות ולעיתים אף שליליות, וזאת על רקע העלייה שמדווחות החברות בחומרת מגבלת הביקוש בכלל ובמגבלת המצב הכלכלי בעולם בפרט.

לקראת האטה ביצוא

מאזן הנטו של המכירות בתעשייה גדל בשיעור מתון יחסית לרבעון הקודם בעקבות האטה בקצב גידול היצוא עליו מדווחות החברות. במקביל לדיווח נרשמה גם האטה בעליה במספר העובדים בענף. החברות מדווחות על סמך ההזמנות כי ברבעון הבא תמשך מגמת ההאטה במכירות ליצוא והיא תתרחב אף לשוק המקומי.

הפעילות במסחר המשיכה לגדול אם כי במתינות מה לעומת הרבעון הקודם. הציפיות של החברות הן כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 תמשך העלייה בפעילות, וזאת למרות העלייה בחומרת מגבלת הביקוש עקב הרעה במצב הכלכלי בעולם. חברות השירותים העסקיים דיווחו על גידול מתון בפעילות

לאחר עליות בשעורים ניכרים יותר ברבעונים הקודמים. הרבעון בולטת התמתנות במכירות השירותיים לשוק המקומי המצטרפת להתמתנות במכירות לחו"ל שנרשמה כבר קודם לכן. הציפיות הן להמשך ההאטה במכירות ברבעון הבא.

החברות בענף המלונאות דיווחו על ירידה בפעילות ברבעון השלישי, וזאת לאחר עליות מתונות שנרשמו ברבעון הקודם בקצב ההתרחבות של היקף התיירות מהארץ ומחו"ל. עם זאת יש לזכור כי ירידות אלה בפעילות הענף הינם ביחס לרמות השיא אשתקד.

עלייה בהיקף הבנייה ברבעון הרביעי

מדיווחי חברות הבנייה עולה כי ברבעון השלישי עלה היקף הביצוע של עבודות בינוי, בעקבות עלייה בהיקף בניית מבנים ותשתיות. ברבעון הנוכחי הסתמן אי שינוי בגמר של בניית מבנים והעלייה בהיצע בענף משקפת לראשונה גם התמתנות בעליה של מחירי התפוקה. עם זאת, מאזן הנטו של שינוי המחירים עדיין גבוה במיוחד. ברביע הנסקר נרשמה עליה משמעותית במגבלת קשיי המימון, וזאת בנוסף לעליה מתונה בחומרת מגבלת מחירי הקרקעות, לאחר שחומרתן קטנה מתחילת השנה על פי דיווחי החברות צפויה עלייה בהיקף הפעילות של הענף ברבעון הרביעי.

ממוצע הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים חזר להיות בתוך תחום יציבות המחירים ועומד על 2.6 אחוזים, לעומת 3.1 אחוזים ברבעון הקודם. החברות צופות ששער החליפין בעוד 12 חודשים יהיה 3.8 שקלים לדולר ,לעומת שער של 3.6 שקלים לדולר שנצפה בסקר הקודם. שער החליפין הממוצע נכון ליום הדיווח עמד על 3.7 שקלים לדולר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רן 30/10/2011 13:02
    הגב לתגובה זו
    מה קורה אתכם?לא יכולתם לחכות לעוד מספר ימים?
  • 9.
    בבון 30/10/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
    מבליטים כותרות שליליות בצורה מגמתית.
  • 8.
    לקנות מניות קטנות 30/10/2011 12:28
    הגב לתגובה זו
    יש דיבדנדים טובים ורווחים הזדמנות קינה בשער הנוכחי ומכירה ב500
  • 7.
    אייל 30/10/2011 12:27
    הגב לתגובה זו
    נגמרו הפריירים , וכסף חכם נמצא בידיים של משקיעים נבונים , חברה פשו תמתינו זה ישתלם לנו בגדול .
  • 6.
    אולימפיה נדלן 30/10/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    הנדלן בקריסה וגם חב אולימפיה לא מתפקדת עולה 74% צריכה לרדת ל 0
  • 5.
    גבי בן עמי 30/10/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
    יזם הנדל" ן הוותיק אברהם קוזניצקי קוזניצקי שחברתו מנרב בונה כ-1,000 דירות בירושלים, בכפר סבא, בפתח תקוה, בראשון לציון ובערים אחרות, אמר ל-News1 בתגובה: " אכן, זהו המצב. אנשים קונים פחות דירות. הם יושבים על הגדר. אנחנו מקווים שהם יתעשתו, ויבינו שעכשיו הזמן לקנות דירה" . באותה נשימה אנו מזכירים לכם קוראים יקרים את ההזהרה של אברהם קוזניצקי ב 21.4.2011 - זה יסתיים בקטסטרופה http://buat-nadlan.blogspot.com/
  • אייל 30/10/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    הבעלים של חברת הנדלן מקימים מבסס זאת אך טוען כי המחירים יתאזנו היות ויש שוכרי דירות שממתינים ואף הארכיו את חוזה השכירות צריך להמתין ולראות כיצד היושבים על הגדר ינהגו מצ" ב המאמר של גיל מזרחי גיל מזרחי , שחברתו " מקימים" יוזמת בניית מאות דירות בפתח תקוה, בכפר סבא, בירושלים ובטבריה, אמר ל-News1: " המחאה החברתית הביאה לכך שרבים יושבים על הגדר. שוכרי דירות, שהיו אמורים לקנות דירה, האריכו בכמה חודשים את חוזי השכירות. קונים פחות. אנחנו מקווים שהמגמה תשתנה" . והלוואי והמחירים ירדו קצת שנוכל לנשום כולם אייל
  • 4.
    אריה פאר 30/10/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    דודו זקן המפקח על הבנקים החליט בצעד חריג ובהול להעלות את יחס הלימות ההון של הבנקים מ7.5% ל11%. הוא יודע היטב כי למשבר הקודם נכנסנו בלי הרבה חובות עם אורך נשימה גדול ,למשבר הבא אנחנו והמערכת הבנקאית נכנסים חנוקים ובלי טיפת אויר למקרה שיסתמו לנו את האף או הפה למשך תקופה מסוימת. קבלו את התרחיש שכולם חוששים ממנו.מבוסס על מקרה אמיתי. חפשו את המשך הכתבה באתר בועת נדל" ן, חפשו אותו בכל מנוע חיפוש, הוא ראשון יש שם את כל האמת שהקבלנים לא רוצים שתדעו הם משקיעים מליוני שקלים להסתיר את האמת שווה לפחות בדיקה
  • 3.
    אלכסיס רמת השרון 30/10/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    ביום שהוקם האוהל הראשון-כלכלת ישראל החלה להתקפל! התחיל בטפטוף-עכשו מבול!
  • 2.
    קשי מימון לקבלנים 30/10/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    ואז יעלו המחירים?
  • 1.
    יגאל 30/10/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    קושי בקבלת אשראי בבנקים ומאידך מיעוט קונים . עם עוד מעט סבלנות נראה אותם בשורט סקוויז מהסרטים.יאלצו למכור בכל מחיר על מנת לכסות חובותיהם לבנקים,שאם לא כן יממשו הבנקים עצמם הבטחונות(מבנים וקרקעות) בנזיד עדשים.
  • א 30/10/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    קבלנים בשלבי גמר יסיימו וימכרו ומלאי הדירות האלה ייגמר די מהר. אמנם תוכלו להגיד " אמרנו לכם" . קבלנים בשלבי התחלה יעצרו ואז נישאר עם שלדי בניינים לא ראויים למגורים וקבלנים שעדיין לא התחילו גם לא יתחילו. אז מלאי הדירות שצריך להפטר מהן ייגמר די מהר. מי שבונה על קטסטרופה שתציל אותו,,,שימתין בישיבה...
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.