לאן מועדות פניו של השוק הקונצרני? עניין של פדיונות

סיון ליימן | (5)

שנת 2010 הייתה שנה מצוינת למדדי התל בונד - מדד התל בונד השקלי עלה בכ-8% והגדילו לעשות מדדי התל בונד הצמודים שזינקו בלמעלה מ-10% - עליות מרשימות ביותר.

חודש דצמבר 2010, לעומת זאת, לא האיר פניו כלל למשקיעים באג"ח הקונצרניות. בניגוד למדד המעוף שזינק בכ-6.5% ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר - בתחילת דצמבר היו אלה ירידות חדות אך בסיכום החודש ירדו המדדים במתינות יחסית. להלן מספר נתונים מסכמים על מדדי התל בונד בשנת 2010:

מהנתונים ניתן לראות שלמרות הירידות בחודשים נובמבר-דצמבר 2010 היוו מדדי התל-בונד השקעה משתלמת בסיכומה של השנה: התשואה לפדיון במדדי התל בונד המשיכה לעלות גם בדצמבר ומדד התל בונד 20 -שהתשואה לפדיון בו עמדה בסוף אוקטובר על רמה של 1.95% בלבד - עלתה בסוף השנה לרמה של 2.45%. הירידה במדדי התל בונד בחודשיים האחרונים לוותה בירידה במדדי אג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות בריבית קבועה.

הסיבה לשאלה מדוע ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר נמצאת בענף קרנות הנאמנות:

בעוד שעד לתחילת חודש דצמבר גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום פנומנאלי של מעל ל-16 מיליארד שקלים (כאשר רק בחודשים אוקטובר ונובמבר גייסו קרנות אלו 4.5 מיליארד שקלים!) - הסתכמו הפדיונות מקרנות אלו בחודש דצמבר ב-600 מיליון . פדיונות אלה הצטרפו לפדיונות גדולים אף יותר בקרנות אג"ח מדינה וצמודות מדד של 1.6 מיליארד שקלים.

כספים אלה, אשר נפדו מאג"ח הממשלתיות והקונצרניות, הופנו להשקעה בקרנות המנייתיות בארץ - ואלה רשמו במהלך חודש דצמבר גידול מרשים של כמיליארד שקלים בנכסיהן.

מהו הכיוון העתידי של שוק אג"ח הקונצרני?

אני סבור שהיות והתשואות במדדי התל בונד עדיין נמוכות מאוד - ימשיך ציבור המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות ולקנות במקומן מניות. גם האופטימיות שמקרינים אנשי שוק ההון לגבי הצפוי בשוק ההון בשנת 2011 מחלחלת אל המשקיעים ומביאה אותם להגדיל עוד ועוד את מרכיב המניות בתיק השקעותיהם.

דעתי היא כי מהלך הפדיונות בקרנות הקונצרניות טרם מיצה את עצמו והוא עשוי להימשך בשבועות הקרובים ובינתיים עדיף שלא להגדיל חשיפה לאפיק זה.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אל תתייחסו לנבואות זעם, השקיעו באג\"ח קונצרני! (ל"ת)
    משקיע באגח קונצרני 09/01/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המרווחים סבירים לסביבת הריבית הנוכחית (ל"ת)
    הממתין לעלית הריבית 05/01/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין מאוד , תודה סיוון (ל"ת)
    יוני 04/01/2011 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כבש 04/01/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    כמה שווה מלרג אחרי ההסדר
  • 1.
    יאללה חברים, להרביץ אותה במניות ושנצליח אמן! (ל"ת)
    אבי 04/01/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.