בני לנדא
צילום: יחצ

לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית

חברת מכונות הדפוס שגייסה מעל 1.3 מיליארד דולר מבקשת הגנה זמנית מנושים ומחכה להצעה שתציל את פעילותה

עמית בר | (5)
נושאים בכתבה בני לנדא פימי

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה ממשבר חמור. נכון לעכשיו לא הוגשה אף הצעה רשמית, אך שני גופים מרכזיים כבר הביעו עניין: חברת HP, שנחשבת לרוכשת טבעית מבחינה אסטרטגית, וקרן פימי קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל. לנדא האשים את המשקיעים הגדולים בעצירת השקעות בישראל על רקע המצב, דבר שגרם לייבוש הכספים בחברה ולחוסר יכולתה לתפד. 

לנדא גייסה מאז הקמתה מעל 1.3 מיליארד דולר, מתוכם כ‑220 מיליון דולר שהושקעו על ידי המייסד בני לנדא מכיסו האישי. בין המשקיעים המרכזיים נמצאות גם קבוצת Skion שבבעלות המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן, וקבוצת Winder הסינגפורית של משפחת ראוזינג, בעלת תאגיד טטרה פאק.

החברה פיתחה מכונות דפוס מתקדמות במיוחד, גדולות וכבדות בהרבה ממכונות אינדיגו, וניסתה לחדור לשוק ההדפסות התעשייתי תוך החלפת מערכות הדפסה מכניות. אלא שהתהליך ארך זמן רב מהצפוי והמשקיעים הזרים הודיעו כי הם מפסיקים את הזרמות הכספים.

המצב הנוכחי, שבו החברה נשענת על חובות לספקים וקרנות, הוביל אותה לפנות לבית המשפט בבקשת עיכוב הליכים. בתחילת יולי מונו לה שני מנהלי הסדר, עו"ד סיגל רוזן רכב ורו"ח שלומי פיליבה, שהוטל עליהם להגיש הסדר חוב עד סוף חודש אוגוסט.

HP, שמכירה היטב את תחום הפעילות של לנדא לאחר רכישת אינדיגו בשעתו, נחשבת למועמדת מובילה. עם זאת, נכון לעכשיו החברה טרם הגישה הצעה פורמלית. גם קרן פימי בחנה את המספרים ואת הפעילות, אך לא מיהרה לפעול.

לנדא מנוהלת כיום על ידי היו"ר אשר לוי והמנכ"ל גיל אורון, שניהם בכירים לשעבר באורבוטק. החברה ממשיכה לפעול, אך באי ודאות מוחלטת. בני לנדא עצמו, שעדיין משדר אופטימיות פומבית, לא פרסם התייחסות חדשה בימים האחרונים.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 10/08/2025 10:10
    הגב לתגובה זו
    הנהלה שתדע להוביל את החברה טכנולוגית ועיסקית תצליח להביא את החברה להצלחה.
  • 4.
    לנדא 04/08/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    נאחל לחברה הצלחה בעתיד...האם הטכנולוגיה הקדימה את זמנה ייתכן. ימים יגידו..
  • 3.
    הלוזרים מאורבוטק גם מנכל הייקון הגיע משם והביא לקריסתה המוחלטת לכל מקום שהזחוחים האלו הגיעו קרס (ל"ת)
    אנונימי 03/08/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימיאלי 03/08/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    אורבוטק פיזרו בכל המשק הישראלי מנהלים זחוחים וגרועים שגורמים יותר נזק מתועלת .ראו הוזהרתם . לנדא זה לא המקרה היחיד.
  • 1.
    המהמר המקורי. 03/08/2025 12:16
    הגב לתגובה זו
    לאינדיגו ניסיון בתחום הממון להשקיע בשנים הקרובות תשתית מכירותשרות ברחבי העולם ומותג HP שיצליח למכור מכונות.לפימי יש ניסיון בשבחה למכירה.אני מהמר על אינדיגו !
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.