רם בלינקוב
צילום: מיכאל דימנשטיין, לעמ

היום זה קורה - בחירת יו"ר בנק לאומי; היתרונות והחסרונות של כל מועמד

שלושה מועמדים - רם בלניקוב, אתי דויטש ואורי אלון מתמודדים על תפקיד היו"ר. הרזומה של בלניקוב הכי מרשים, אבל יהיה פייט - מה היתרון של דויטש, ומה עשה אלון בעבר?
איתן גרסטנפלד | (1)

עדכון: אורי אלון נבחר ליו"ר בנק לאומי

אחרי עיכוב ואישור מיוחד מבנק ישראל, בנק לאומי, עומד בפני בחירת יו"ר דירקטוריון חדש, שיחליף את שמואל בן צבי, שכיהן בתפקיד במשך תשעה חודשים בלבד, אך נאלץ לפנות את מקומו לאחר שהיה חלק מהדירקטוריון ב-9 השנים האחרונות, בשל המגבלות על בנקים ללא גרעין שלטה.

שלושת המועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד הם אורי אלון, רם בלינקוב ואתי דויטש. העובדה שדני קולר, שמכהן בתפקיד דירקטור בשנים האחרונות, בחר שלא להתמודד בסוף על תפקיד היו"ר מציבה את הדירקטורים בפני בחירה בשלושה מועמדים שהצטרפו לבנק בשנתיים האחרונות. מה שעשוי אמנם להעניק משקל רב יותר לנתונים היבשים עמם מגיעים המועמדים  ולהקטין את המשקל של היריבויות הפנימיות והשיקולים הפוליטיים. אך כמו בכל בחירות, אין ספק שהשיקולים הללו יהוו חלק מרכזי. 

רם בלינקוב

מי שמחזיק על פניו ברזומה העשיר והמגוון ביותר הוא רם בלינקוב, כלכלן ותיק ובעל ניסיון רב במגזר הציבורי והפרטי. הוא כיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, תפקיד שבו היה אחראי על ניהול המדיניות הכלכלית של המדינה. בנוסף, שימש כיו"ר דירקטוריון חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) וחברת נמלי ישראל, והיה הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לצד זאת הוא מחזיק בלא מעט ניסיון בסקטור הפרטי, שם כיהן כמנכ"ל חברת הכבלים ערוצי זהב וכדירקטור בחברות כמו אבן קיסר וכפרית.

רם בלניקוב. קרדיט: שלומי יוסף

על פניו בלינקוב, שהצטרף לאחרונה לדירקטוריון בנק לאומי, הוא המועמד המתאים ביותר מבחינת ניסיון, וותק ורזומה. אבל כפי שההיסטוריה מלמדת, זה לא תמיד שאלה של התאמה לתפקיד. הוא צריך להיות מתאים לקבוצה הבוחרת והמנהלת. הדירקטורים יצטרכו להחליט האם הם רוצים יו"ר דומיננטי וחזק או דווקא ההיפך? ברקע, הרקורד של בלניקוב שכיו"ר הרכבת פיטר את המנכ"ל, וזכור במלחמות שלו באגף התקציבים כמנכ"ל משרד האוצר.

אתי דויטש

מי שתתמודד מול השניים היא אתי דויטש, משפטנית ובנקאית בעלת ניסיון רב. היא כיהנה כיועצת המשפטית הראשית של בנק דיסקונט, והייתה אחראית על הייעוץ המשפטי ליחידות הבנק ולחברות הבנות. בנוסף, היא שימשה כיו"ר החברות הבנות של דיסקונט, כאל ומרכנתיל. דויטש הצטרפה לדירקטוריון הבנק לפני כשנה, ואף הספיקה להתמודד בבחירות האחרונות לתפקיד היו"ר, בהן ניצח שמואל בן צבי.

אתי דויטש. קרדיט רמי זרניגר

בניגוד לבלינקוב, דויטש לא מגיעה עם רזומה רחב, אלא ממוקד. מצד שני, עובדה זו דווקא עשויה להוות יתרון שכן היא מחזיקה בניסיון העשיר ביותר במערכת הבנקאית מבין המועמדים. כמו כן, חסרה נוכחות נשית חזקה במערכת הבנקאית, ואחרי שמספר הדירקטורים הגברים עלה במערכת הבנקאית והפיננסית בכלל, על חשבון נשים, יש יתרון גם תדמיתי בהצבתה בראש. זה יכול להיות יתרון לבנק שחשוב לו להציג שהוא הבנק של כולם - של ההייטק, של הפריפריה, של המילואימניקים, של הגברים ושל הנשים. 

אורי אלון

אורי אלון הוא דמות מוכרת בעולם הפיננסי והטכנולוגי בישראל. הוא כיהן בעבר כמשנה למנכ"ל חברת ישראכרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי הגדולות בארץ. עוד קודם לכן, הוא שימש כמנכ"ל חברת התיירות גוליבר, והיה חבר בדירקטוריונים של חברות ציבוריות אחרות כמו מהדרין, אמריקן אקספרס ועדיקה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי אלון. קרדיט: סיון פרג'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאיר 28/11/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    היה טוב בהרבה, הדיפ סטייט היה נחסם והמשילות הייתה טובה יותר
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%

יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים

מערכת ביזפורטל |

ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.

גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.


אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.


הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.


כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום


האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים


כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?

כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה כאל ניתוח

חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4%   לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8%   מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?

במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53%    ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.

כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.

אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85%  לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.

לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.