הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גרף

אחרי נפילה של 15% מאוגוסט, אנליסטים מגיבים - מניות הבנקים זו קניה חמה?

רגע לפני סוף השנה, קשה לפספס את מדד הבנקים שמאבד גובה בצורה מהירה. צפו בגרף
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה אלון גלזר בנקים

תקופה לא קלה עוברת על המשקיעים במניות הבנקים בת"א: אחרי ראלי של 20% במדד הבנקים בתחילת השנה, בחודשים האחרונים המדד מחפש תחתית וכבר השלים נפילה של לא פחות מ-15% בהובלת לאומי שאיבדה חמישית משוויה תוך 3 חודשים בלבד. 

מדד ת"א בנקים

בהסתכלות שנתית, ניתן לראות שונות שונות גדולה בין מניות הבנקים: מזרחי טפחות זינק מעל ל-13%, הפועלים עלה 9%, וגם דיסקונט הציג תשואה יפה של 7.5%. מנגד, בנק לאומי עמד במקום עם ירידה של 1% ב-2015, והבינלאומי איבד יותר מ-8%.

מהלך הירידות האחרון היה חלק מהסנטימנט השלילי בעולם, אך על מניות הבנקים בישראל קיים איום נוסף בדמות ועדת שטרום, שמעוניינת להפריד בין הבנקים לחברות האשראי שלהם (וזו הסיבה לזינוק של מניית מזרחי, שכן הבנק לא מחזיק בחברת אשראי). שר האוצר, משה כחלון טען כבר כי “מצב שבו 3 בנקים מחזיקים ביותר מ-70% מהענף, הוא מצב לא הגיוני", והצהיר כי "תהיה רפורמה בבנקים" - כך שעל הבנקים מרחף איום רגולטורי.

אז האם מניות הבנקים הם הזדמנות קניה אחרי מהלך הירידות האחרון? Bizportal שוחח עם שני אנליסטים בכירים שמסקרים את הסקטור. 

אלון גלזר מלידר שוקי הון: "מניות הבנקים בסך הכל ירדו עם השוק. אם מסתכלים על מה שקרה ב2015, אפשר להיות רגועים. תוצאות הבנקים ממשיכות להיות יותר מסבירות. מדובר באחד הסקטורים הזולים בבורסה בת"א,  מי שישקיע במדד ירוויח לטווח הארוך. רק איומים קיצוניים של משבר דיור גדול או משבר במשק יחד עלייה באבטלה באמת מסכנים את התוצאות שלהם. בשורה התחתונה, המשקיע יכול לקבל, גם בתרחישים של פגיעה ברווחים, תשואה של 8% ומעלה על ההשקעה".

גלזר לא מודאג מאבדן תחום כרטיסי האשראי של הבנקים, ומאמין כי ההכנסות הללו לא ילקחו במלואן, אלא רק חלק קטן מהן. "בסופו של דבר, הבנקים פועלים גם מול משקי הבית, מול סקטורים אחרים - אני חושב שלא צריך לדאוג מכך יתר על המידה". לדעתו לא כל מסקנות ועדת שטרום תעבורנה, אך גם אם כן - "הפגיעה לא תהיה דרמטית".

בהתייחסותו לשיעור הריבית בישראל, גלזר טוען כי הבנקים ישמחו לראות התחלה של עליית ריבית (וכך יקבלו יותר כסף על ההלוואות שלהם), אך בינתיים הריבית לא עולה, וגם לא נראה שתעלה בקרוב: "זו אחת הסיבות שהורידו את המניות הללו. אני מניח שכשנראה עלייה של הריבית, או לפחות כיוון של עלייה, המניות יגיבו בחיוב".

גם מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' חיובי על מדד הבנקים. את הביצועים החלשים בחודש האחרון הוא מסביר במגמה השלילית של השווקים, שמתבטאת באופן אוטומטי גם בבנקים. לגבי נושא הרגולציה, אומר סלייטר כי "ועדת שטרום פרסמה מסקנותיה - כשהרבה לא היה ידוע לפני כן, והציגה רגולציה אקטיבית להגברת התחרות. חברות האשראי של הבנקים תורמות בממוצע 10% מהרווח הנקי לכל בנק, כך שאם ייאלצו את הבנקים למכור אותן - הדבר כן ישפיע ישירות על הרווח לאורך זמן, אך צריך לזכור מבחינת השווי של הבנקים - הם יקבלו פיצוי על כך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באופן כללי סלייטר רואה ברגולציה אגריסבית איום לטווח הארוך, בין אם בדחיפה גדולה לנותני ההלוואות הישירות, שחקנים חוץ בנקאיים, ואולי אפילו בנק נוסף: "המדינה רוצה להגדיל את התחרות על האשראי. לדעתי , הפגיעה הינה פחותה בהרבה ממה שכבר מגולם - ומכאן מדובר בהזדמנות. שווה להיכנס למדד הזה, שמציג מכפיל הון של 0.7".

 

תרחיש חיובי נוסף שגם סלייטר מציג הוא העלאת ריבית, שלדעתו צפויה להתרחש עד סוף 2016: "הדבר יהיה מאוד חיובי עבור הבנקים, והשקעה בהם מהווה הגנה מעליית ריבית במדד. העלאת ריבית בישראל היא התרחיש המרכזי, וזה סביר יותר מהורדה שלה".

מדד הבנקים מתחילת השנה, הנפילה החלה במקביל לגל הירידות בחו"ל סביב החשש ממצבה של סין - אבל הלחץ רק הולך ומתגבר:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גירושליים 24/12/2015 19:10
    הגב לתגובה זו
    ירושליים של זהב ושל נחושת ושל אור הריי לכל שיריך אני כינור
  • 2.
    משקיע במדדיםוו 24/12/2015 14:45
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי שוק מניות עוד לא סיים גל עליות , אלא נמצא בגל חמישי (גל עולה ) של אליוט , שזה גל אחרון של מגמה עולה וכנראה תסתיים בשלהי 2016 .
  • אל תבנה על אליוט , כמו גם אל תאמין למרפי (ל"ת)
    רונן 25/12/2015 02:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יאיר 24/12/2015 13:14
    הגב לתגובה זו
    מה שיורד - יורד עוד יותר ורק אח"כ עולה.אז דברו איתי אחרי עוד 30%-20% ירידה.אז הבורסה תהיה זולה.
  • oshericos 24/12/2015 13:35
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לא שווים באמת ...הם מחזיקים הלוואות יותר מכסף
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

להמשך הכתבה לחץ כאן
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה רז רודיטי אקסונז’ ויז’ן

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).