החלטה מכרעת: הבנק המרכזי ביפן עשוי לזעזע את השוק מחר

ספקולציות סביב מדיניות הבנק המרכזי במדינה הצליחו להקפיץ את התשואות בשוקי האג"ח בעולם בשבועיים האחרונים. הניסוי הכלכלי ביפן ממשיך להסתבך
עמית טל | (3)

הפד' מעלה הילוך השבוע בתהליך ההידוק המוניטרי כאשר הוא צפוי לצמצם את מאזנו בכ-28 מיליארד דולר. עיקר הצמצום צפוי להתרחש מחר עם הפדיונות בשוקי האג"ח הממשלתיים. ברקע לתהליך זה, נראה כי ההחלטה מחר של הבנק המרכזי ביפן הופכת למשמעותית במיוחד, וצפויה להשפיע על כלל שוקי האג"ח.

ספקולציות כי הבנק יחליט לשנות את כמויות האג"חים הנרכשות או שהוא יחליט לאפשר לתשואות האג"ח הארוכות לזנק על מנת לשפר את רווחיות הבנקים במדינה הובילו בשבועיים האחרונים לזינוק בתשואות האג"חים מסביב לעולם. הזינוק בתשואות האג"ח היה כל כך חד (החד ביותר בשנתיים האחרונות), שהבנק המרכזי נאלץ להתערב 3 פעמים בשבוע האחרון (כולל הבוקר) ולקנות כל אג"ח ל-10 שנים מעל תשואה של 0.11%. תשואה האג"ח של יפן.

 

 

בניגוד לתשואה ל-10 שנים, הבנק המרכזי לא התערב משמעותית (בינתיים) בתשואות האג"ח ל-20 שנה. התשואה לטווח זה זינקה תוך מספר ימים מרמה של 0.4% לרמה של 0.61% בשעה זו.  אמנם עדיין מדובר בתשואות נמוכה במיוחד, אך מדובר בפריצה של קו המגמה משנת 2014 (תחילת הניסוי של הבנק המרכזי), ונראה כי התהליך צובר תאוצה.

התשואה על אג"ח יפן ל-20 שנים

 

משפיע על כלל העולם

הזינוק בתשואות האג"ח ביפן משפיע על כלל העולם. המדיניות המוניטארית האולטרה מרחיבה מצד הבנק המרכזי בשנים האחרונות דחפה קרנות פנסיה רבות במדינה להסיט את השקעותיהן לשוקי האג"ח באירופה ובארה"ב. עלייה של הריבית לטווחים ארוכים ביפן צפויה לגרום לאותן קרנות להסיט בחזרה כספים. מאז החלו הספקולציות סביב הבנק המרכזי, זינקו תשואות האג"ח של ארה"ב לתקופה של 10 שנים מרמה של 2.8% לרמה של 2.98%.

 

הסכנה: פיחות חד ובריחת הון

מאז הפד' החל לצמצם את מאזנו, מדינה אחר מדינה רואה את המטבע המקומי קורס מול הדולר: זה התחיל בשווקים המתעוררים, עבר לאירו, ובחודש האחרון גם בסין. עד כה בריחת ההון לא הגיעה משמעותית ליפן, אך הבנק מסתכן כעת אם לא יבחר בצמצום מוניטרי.

בחודש שעבר פרסמנו באתר כתבה על המצוקה המתקרבת בניסוי הכלכלי של הבנק המרכזי ביפן ברקע לצמצום התמריצים מצד שאר הבנקים המרכזיים(לכתבה המלאה), ונראה כי התרחיש הבעייתי עבור הבנק קורם עור וגידים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יניב 31/07/2018 10:26
    הגב לתגובה זו
    השורט מסנוור אותך. אתה לא אובייקטיבי אף פעם ורק זורע פחד
  • 2.
    התכוונת "עלול לזעזע" ולא "עשוי לזעזע" (ל"ת)
    רמי 31/07/2018 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא מזעזע ולא כלום. תצאו כבר מהשורט :) (ל"ת)
    אנונימי 31/07/2018 07:33
    הגב לתגובה זו
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק