כמו הגורו: סורוס חושף את 10 ההחזקות הכי גדולות שלו; היכן ממוקמת גוגל?

לאחר שהמיליארדר היהודי הודיע ביום ו' כי רכש נתח של 8% מרשת בתי הכלבו JC פני והזניק את מניותיה ב-12%, כעת נחשפות מניות נוספות בהן מחזיק הגורו בסכום גבוה
סהר אביב | (1)

מנהל קרן הגידור המפורסם, ג'ורג' סורוס, הפתיע את השווקים ביום ו' האחרון לאחר שדיווח כי רכש נתח של 7.9% מרשת בית הכלבו JC פני (סימול: JCP). למיליארדר היהודי החזקות רבות בתחום הקמעונאות, ולאחר ההודעה בדבר הרכישה זינקו מניותיה של החברה, וסיימו את יום המסחר בעלייה של 11.5% למחיר של 17 דולר למניה. באותו היום הפגינה המניה את הביצועים הגבוהים ביותר מתוך כל חברות ה-S&P500.

המהלך שביצע סורוס, לאחר שמניית החברה ירדה כמעט 50% בשנה החולפת, מחזק את אחד העקרונות הבסיסיים שמנחים אותו: "ככל שהמצב הופך גרוע יותר, כך מתקצר הזמן שייקח לו להסתובב, וכך גם גדל יותר האפסייד". מניות JC פני הינן ההחזקה השלישית בגדלה של המיליארדר, המנהל את קרן הגידור הפרטית שלו. הונו המוערך של סורוס עומד כיום על 14 מיליארד דולר, על פי נתונים שפירסם המגזין פורבס.

הנה הצצה ל-10 ההחזקות הגדולות ביותר של סורוס והסכום בו הוא מושקע בכל חברה מתוך האתר The motley fool:

1. מניית סיטיגרופ (סימול: C), בנק ההשקעות השלישי בגודלו בארה"ב, פותחת את הרשימה עם החזקה של 381 מיליון דולר.

2. במקום השני והמכובד למדיי נמצאת חברת הביטוח הגדולה AIG (סימול: AIG). המיליארדר מחזיק את מניות החברה בסכום של 362 מיליון דולר.

3. מניית JC פני (סימול: JCP) הינה השלישית בגדלה בהחזקותיו של סורוס, והוא מחזיק בה בסכום של 296 מיליון דולר.

4. החברה הבאה בה מחזיק סורוס בסכום נכבד היא Pioneer National Resources בה הוא משקיע בסכום של 247 מיליון דולר.

5. ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) הינה ההחזקה החמישית בגדלה של סורוס, והוא משקיע בה 220 מיליון דולר.

6. ההחזקה השישית בגדלה הינה מפעילת הכבלים, צ'ארטר קומיוניקיישנס (סימול: CHTR), בה מחזיק סורוס בסכום של 198 מיליון דולר.

7. במקום השביעי נמצאת אדקוארגו (סימול: AGRO), עם השקעה בסכום של 193 מיליון דולר.

8. חברה נוספת בה משקיע סורוס היא חברת התעופה דלתא אירליינס (סימול: DAL), החברה הגדולה בעולם לפי צי המטוסים שברשותה והשנייה בגדלה לפי כמות הנוסעים. סורוס מחזיק בחברה בסכום של 162 מיליון דולר.

9.החברה הבאה הינה אקוויטייבל ריסורסז (סימול: EQT), הפועלת בתחום האנרגייה והתשתיות ועוסקת בתפעול מערכות הפצת גז, נפט גולמי ודלקים. סורוס משקיע בה סכום של 153 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כככככ 28/04/2013 19:01
    הגב לתגובה זו
    יש בפורטפוליו, יש הבדל בין מה הוא קנה לבין מה מנהליו קנו - הוא כבר לא קונה.

מפחיד: האינדיקטור שחזה את מפולות 2000 ו-2007, שוב מתריע - צפו בגרף

רמת המינוף של המשקיעים בוול סטריט זינקה לשיא כל הזמנים בחודש פברואר, מה שצריך להדליק נורות אדומות לקראת נפילה אפשרית
ידידיה אפק |
אחד האינדיקטורים המעניינים ביותר מפני מפולת בשוק המניות האמריקני משמיע איתותי אזהרה. אנחנו מדברים על החוב השולי (Margin Debt), סך החוב שלקחו משקיעים על מנת לממן קניית מניות. סכום החוב השולי בשוק המניות בניו יורק עלה לשיא כל הזמנים בחודש פברואר האחרון, ומאז ירד כבר חודשיים ברצף. שלמה גרינברג, פרשן הבית של Bizportal וסוחר ותיק בוול סטריט, מסביר שה-Margin Debt הוא הסכום אותו חייבים משקיעים לברוקרים כשהם רוכשים מניות. השיטה בארה"ב שונה מאוד משוק ההון הישראלי - משקיע שרוצה לקנות מניית XYZ ישלם רק מחצית מהסכום, והברוקר ישלים לו את החצי השני, וכך נוצר המינוף. כאשר הסיכון בשוק עולה, הברוקרים מצמצמים את רמת המינוף שהם נותנים למשקיעים, וכך רמת החוב יורדת. מה זה אומר? בעבר סימנו פיקים כאלה ב'סך החוב השולי' התראה לפני מפולות בשוק המניות, כפי שניתן לראות בגרף הבא: גרסה דומה של הגרף הזה, בטווח ארוך יותר ובמונחים ריאלים (בניכוי אינפלציה), מופיעה כאן. מהנתונים עולה מספר אחד משמעותי - לאחר עלייה של 150% ב-Margin Debt מאז פברואר 2009 לסכום אסטרונומי של 465 מיליארד דולר, יתכן שהמשקיעים מצמצמים את המינוף - בחודשיים האחרונים ירד סך החוב בכ-6%. המידע שמתפרסם באתר NYSE על החוב השולי יוצא באיחור של מספר שבועות, כך ששינוי דרמטי בשיעור החוב לא ניכר באופן מיידי. עם זאת, כמו שציינו הירידה ברמת החוב מתחילה מספר חודשים לפני שמתחילה הירידה הגדולה בשוק המניות - כך קרה בשנת 2000 וב-2007. לפני כל אחת מהירידות האלו נרשם זינוק משמעותי בסך החוב השולי, זינוק דומה לזה שקרה בין אוגוסט 2013 לפברואר 2014, אז טיפס סך החוב ב-21%. האם זה אומר שהנפילה הגדולה עוד מעט כבר כאן? יתכן, אבל כנראה כדאי להמתין לפחות עוד חודש לפני שמקבלים החלטה, רק כדי לוודא שאכן מדובר בשינוי מגמה בשוק.