הירשמו
  1. ראשי
  2. משפט
השקעות פנסיה
צילום: kanchanachitkhamma CANVA

פוטרתם ללא שימוע ראוי – מגיע לכם פיצוי

עובד בחברה לניהול פרויקטים פוטר לאחר 39 שנים ללא שימוע ראוי. השופט אורן שגב קבע כי נפל פגם בהליך וחייב את החברה לשלם לו פיצוי של 135 אלף שקל 
נחמן שפירא | (2)
נושאים בכתבה בית הדין לעבודה דיני עבודה שימוע

עובד בחברה לניהול פרויקטים פוטר לאחר 39 שנים ממקום עבודתו. העובד טען כי נערך לו שימוע פיקטיבי, רגע לפי יציאתו לגמלאות. בית המשפט קבע כי העובד צודק וקבע לו פיצויים בגובה של 135 אלף שקל.

 

 
העובד בן 64, החל לעבוד בנתבעת בשנת 1980 בתפקיד מנהל פרויקטים. בשלהי 2018 – כמעט ארבעה עשורים לאחר תחילת עבודתו, הוא זומן לשיחת שימוע שבעקבותיה הוחלט לפטרו. בהודעת הפיטורים צוין כי ההחלטה על סיום עבודתו של התובע נובעת מהליכי התייעלות. לטענת העובד, פיטוריו  מספר שנים מועט לפני גיל הפנסיה, נעשו בחוסר תום לב ונועדו רק בכדי לחסוך את עלות העסקתו, וכי השימוע שנערך לו היה פיקטיבי ונערך רק למראית עין.

בתביעה שנדונה לאחרונה שוב אנו נתקלים בתביעה שהוגשה על סכום גבוה של מעל 2 מיליון שקל (וזאת לאחר שבתחילה הוגשה  על סכום של יותר מ-4 מיליון שקל)  של  עובד  שפוטר לאחר תקופת עבודה של כמעט 4 עשורים. בית המשפט לא קיבל את שלל טענות העובד על פיצויים בשל הפרשות לפנסיה ושעות נוספות וכו', אך קיבל את טענותיו לגבי הליך השימוע. יראו החברות ויזהרו, השימוע הוא לא משחק. זה לא סתם לצאת לידי חובה. נעשה כאילו שימוע והכל בסדר. בית המשפט מתייחס ברצינות רבה לסדרי הליך השימוע, לטענות המעסיק, וכן לתגובת העובד ולסיבת הפיטורין הרשמית שבגינה זומן העובד לשימוע. מותר לחברה להחליט לפטר עובדים, לפי שיקוליה, אבל עליה לשמור על הזכויות שלהם בהליך, אחרת תשלם.

 

על פי התביעה, שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, חברת 'מרטנס הופמן יועצים לניהול', חברה לניהול פרויקטים וביצוע סקרים, פיטרה את העובד לאחר 39 שנים של עבודה. השופט אורן שגב קיבל את טענותיו של העובד לגבי הפגמים שנפלו בהליך פיטוריו וקבע כי הנתבעת הפרה את חובתה לערוך לתובע שימוע ראוי, מאחר שעילת הפיטורים האמיתית לא הובאה לידיעתו בשום שלב. 

 

הנתבעת טענה כי במהלך השימוע עצמו ניתנו לו 3 אופציות להמשיך לעבוד ואילו בהמשך הוא פוטר. בנוסף טענה הנתבעת כי הרקע לשימוע היה הליכי התייעלות לאור תוצאותיה הכספיות העגומות בשלהי 2018. כן טענה החברה כי לא הייתה מחויבת להעסיק את העובד עד צאתו לגמלאות.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

 

השופט שגב קבע כי בפרוטוקול השימוע שנערך לעובד אין כל זכר לצעדי ההתייעלות של החברה שבגינם פוטר. בנוסף ציין השופט כי מנכ"ל החברה בתקופה הרלוונטית, בוריס נבון לא העניק תשובה מתקבלת במהלך עדותו.  

 

העובד חייב לדעת מהי סיבת פיטוריו

 

השאלה המשפטית  שנדונה היא האם החברה ערכה שימוע לעובד כפי המתחייב בחוק? 
לדברי השופט, החברה לא עמדה בכל תנאי השימוע וכי על החברה היה לספק לעובד את הסיבה שבגינה הוא מפוטר בכדי שיוכל לנסות ולהשיב לטענה במהלך השימוע. 

קיראו עוד ב"משפט"

 

"עריכת שימוע כהלכתו נועדה כדי להבטיח את מימוש זכותו של עובד שהמשך עבודתו נשקל, להליך הוגן במובן זה, שהטענות המופנות כלפיו, אשר עומדות בבסיס ההתלבטות האם לפטרו, תפורטנה בפניו מבעוד מועד על מנת שהוא יוכל להתגונן בפניהן במהלך השימוע עצמו.

במקרה זה, לא רק שעילת הזימון לשימוע, כמו גם עילת הפיטורים, היא 'התייעלות החברה', אלא שמתצהירי הנתבעת ומסיכומיה, עולה, כי התחוור לנתבעת כי התובע סרח וחתר תחתיה תוך הפרת ההסכם עמו. טענות חמורות אלה, מן הראוי היה לברר באופן מעמיק ולתת לתובע את האפשרות להגיב אליהן בטרם תתקבל החלטה על המשך העסקתו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בעובד בכיר שעבד בשירותה של הנתבעת 39 שנים".

 

השופט שגב קבע כי לתובע לא ניתנה זכות להתגונן בפני טענות הנתבעת כי הוא חותר תחתיה. אם זו הייתה סיבת הפיטורין הרי שהנתבעת הייתה צריכה  לערוך שימוע חדש עם עילת הפיטורין החדשה. 

 

"משהדבר עלה, כך לדברי הנתבעת עצמה, במהלך השימוע שנושאו היה כאמור צעדי התייעלות, מן הראוי היה לעצור את ההליך ולשוב ולזמן את התובע לשימוע נוסף בגין העילות החדשות, לאחר שאלה פורטו בפניו כדבעי ולאחר שניתנה לו האפשרות להתגונן בפניהן. ודוק. ככל שחומרת הטענות כנגד עובד גדולה יותר, כן גובר הצורך להקפיד על זכות הטיעון שלו. 

 

ביחס לסיבה הפורמאלית שניתנה בזימון לשימוע ובמכתב הפיטורים – צעדי התייעלות, לא הובאה כל ראיה שהיא מטעם הנתבעת.

התובע טען כי הרקע לפיטוריו הוא החלטת הנתבעת לחסוך בעלויות העסקה של עובדים קבועים שהעסקתם יקרה, ותחת זאת להעסיק עובדים חדשים ללא ותק, ללא תשלום זכויות סוציאליות וללא יציבות תעסוקתית. כמו כן טען כי מטרה נוספת שעמדה לנגד עיני הנתבעת היא הרצון לצמצם את הכספים שיגיעו לתובע כאשר יגיע מועד פרישתו

בנוסף טען, כי פיטוריו נעשו בניגוד להסכם רכישת מניות החברה משנת 2014 ע"י חברת סיסטם.

הנתבעת  טענה כי מדובר בתביעה של מי שהיה בעל מניות בנתבעת, מכר את מניותיו לבעליה הנוכחיים תוך שהוא מצהיר כי לא קיימים חובות לעובדים, והוא בכללם.

בסוף טענה החברה כי בשנת 2018,  נדרשה לנקוט בצעדי התייעלות, וזאת לאור תוצאותיה הכספיות וכי הוצע לתובע 3 חלופות תעסוקתיות כדי להימנע מפיטוריו.

עוד הוסיפה, כי מנכ"ל הנתבעת הבין במהלך השימוע כי התובע אינו רואה עצמו מחויב עוד לחברה ואף חתר תחתיה, בניגוד למחויבותו בהסכם המכירה, עת ניסה להעביר לקוחות של הנתבעת לטיפולו הפרטי.

הנתבעת הכחישה את כל יתר טענותיו של התובע וטענה גם כי לאור העובדה כי התובע מכר את מניותיו, הסכם המכירה לא חל עליו, ומשכך אינו יכול לטעון כי לא קוימו תנאי ההסכם לגביו.

 

 "פגם מהותי היורד לשורש ההליך"

השופט קבע כי "פגם זה בהליך השימוע הוא פגם מהותי היורד לשורשו של ההליך, שכן לתובע לא ניתנה כל אפשרות להתגונן מפניי הטענות שסרח לכאורה או כי הפר את ההסכם בדבר אי תחרות, חרף העובדה שהובהר כי זו היתה הסיבה האמיתית מאחורי פיטוריו.
"למרות שבית הדין הארצי שב ופסק כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי. בענייננו, מדובר בפגם מהותי בהליך פיטוריו של התובע, אשר השפיע באופן מוחלט על פיטוריו". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משפט (ל"ת)
    מייק 05/05/2023 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האם יש התיישנות על כך וכמה זמן? (ל"ת)
    יריב 04/05/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה תאונת עבודה המוסד לביטוח לאומי ביטוח לאומי התקף לב

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.

להמשך הכתבה לחץ כאן