השופט ישראל פת, מבית המשפט ברחובות הכריע בסכסוך נדל"ן חריג בין יזם לשותפיו לשעבר. אליעזר מזא"ה, שעמד מאחורי פרויקט בנייה ברחוב חי"ש 10 בעיר רחובות, החזיק בדירה מרווחת במקום יחד עם רעייתו לשעבר ורדה חנה לפיד מזא"ה, אך לא הצליח להוכיח כי רכש את הנכס. ההיפך - הוא בעצם השתלטו על נכס שלא שלו. 

השופט קיבל את תביעת יוחנן והלה אקסלרד, שהחזיקו בבעלות רשומה על הדירה, וקבע: "הנתבעים לא השכילו להראות ולו בדל של זכות קניינית או חוזית בדירה. החזקה נעשתה שלא כדין, ודינה להסתיים מיד."

"נדהמתי לגלות את היקף המעללים"
במסגרת ההליך העידה עו"ד תמר לבקוביץ', שניהלה את כספי הנאמנות של קבוצת הרכישה. בעדות חריפה במיוחד אמרה: "באותה ישיבה הסתבר לי שאלי מזא"ה מעל בכספים. נדהמתי לגלות שהועברו כספים של דיירים ושל הלוואות לחשבונות פרטיים שלו. זה היה אירוע שהיווה עבורי קו אדום."

השופט ציטט בהכרעתו גם עדויות נוספות שהבהירו את אופי מערכת היחסים. אחד השותפים לשעבר בפרויקט העיד: "היו הרבה הבטחות, הרבה דברים בעל פה, אבל לא מסמך אחד חתום. אף אחד לא העביר לו בעלות, אף אחד לא הסכים למכור."

• קבוצת הרכישה קרסה - מה קורה עם הזכויות?
• שר לשעבר הגיע לעליון כדי לקבל הקלה במס - והפסיד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטענה על "הסכם עם חותן" - נדחתה

מזא"ה טען כי סיכם בעל פה עם חותנו של התובעים, צבי לבקוביץ', על העברת הדירה בתמורה להשקעותיו. השופט קבע: "גם אם נוהל מו"מ, הוא לא הבשיל לכלל חוזה. לא הוצג מסמך, לא הוצגה העברה כספית, לא דווח דבר לרשויות -  טענה זו אינה יכולה לעמוד."

מזא"ה עצמו ניסה להציג את גרסתו בעדות: "נכנסתי לפרויקט כשכבר היה במשבר, הזרמתי כספים מכיסי, הייתי בטוח שהדירה תישאר שלי. זה היה ברור לנו." אולם השופט דחה: "תחושה אינה תחליף לזכות משפטית."

"טעויות חמורות" - הודאה חריגה של הנתבע - בחקירתו הודה מזא"ה: "במהלך העניינים העסקיים נעשו טעויות. אני מצר על זיופים שביצעתי, זו הטעות הכי חמורה בחיי." השופט התייחס לכך בפסק הדין וציין כי ההודאה פוגעת קשות באמינות גרסתו: "מי שמודה בזיופים, אינו יכול לצפות כי בית המשפט יקנה אמון בגרסה בלתי נתמכת בראיות."

• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
• האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מעבר להכרעה הספציפית, פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל מי שפועל במסגרת קבוצות רכישה: "מי שטוען לזכות בדירה צריך להציג מסמך, חוזה ותשלום. אין מקום להחזקה בדירה על סמך הסכמות בעל פה או תחושות". מעבר לכך, המקרה גם מלמד על כך שבקבוצות רכישה יש יכולת תמרון גדולה למנהלים וזה יכול להיות מסוכן לכספים של החברים בקבוצה. 

המשמעות המעשית של המקרה הנדון הוא שהדירה תשוב לבעלותם של בני הזוג אקסלרד, והנתבעים יחויבו להסתלק ממנה באופן מידי. עניינים כספיים בין השותפים יוסדרו בהליך מקביל, אך הם לא קשורים לחזקה בדירה - "החזקה בדירה אינה בטוחה, היא אינה משכון. הדין אינו מכיר בזכות להתיישב בדירה של אחר מבלי לשלם וללא הסכם."