פנטהאוז בפרויקט הרוגי המלכות
צילום: הדמיה 3Ddesign

השתלטו על דירה ריקה - הבעלים הצליח להוציא אותם רק אחרי התערבות של בית משפט

אחד מהמנהלים בקבוצת רכישה לקח לעמנו דירה על חשבון שותפים אחרים; מה קבע בית המשפט?

עמית בר | (6)
נושאים בכתבה קבוצת רכישה


השופט ישראל פת, מבית המשפט ברחובות הכריע בסכסוך נדל"ן חריג בין יזם לשותפיו לשעבר. אליעזר מזא"ה, שעמד מאחורי פרויקט בנייה ברחוב חי"ש 10 בעיר רחובות, החזיק בדירה מרווחת במקום יחד עם רעייתו לשעבר ורדה חנה לפיד מזא"ה, אך לא הצליח להוכיח כי רכש את הנכס. ההיפך - הוא בעצם השתלטו על נכס שלא שלו. 

השופט קיבל את תביעת יוחנן והלה אקסלרד, שהחזיקו בבעלות רשומה על הדירה, וקבע: "הנתבעים לא השכילו להראות ולו בדל של זכות קניינית או חוזית בדירה. החזקה נעשתה שלא כדין, ודינה להסתיים מיד."

"נדהמתי לגלות את היקף המעללים"
במסגרת ההליך העידה עו"ד תמר לבקוביץ', שניהלה את כספי הנאמנות של קבוצת הרכישה. בעדות חריפה במיוחד אמרה: "באותה ישיבה הסתבר לי שאלי מזא"ה מעל בכספים. נדהמתי לגלות שהועברו כספים של דיירים ושל הלוואות לחשבונות פרטיים שלו. זה היה אירוע שהיווה עבורי קו אדום."

השופט ציטט בהכרעתו גם עדויות נוספות שהבהירו את אופי מערכת היחסים. אחד השותפים לשעבר בפרויקט העיד: "היו הרבה הבטחות, הרבה דברים בעל פה, אבל לא מסמך אחד חתום. אף אחד לא העביר לו בעלות, אף אחד לא הסכים למכור."

הטענה על "הסכם עם חותן" - נדחתה

מזא"ה טען כי סיכם בעל פה עם חותנו של התובעים, צבי לבקוביץ', על העברת הדירה בתמורה להשקעותיו. השופט קבע: "גם אם נוהל מו"מ, הוא לא הבשיל לכלל חוזה. לא הוצג מסמך, לא הוצגה העברה כספית, לא דווח דבר לרשויות -  טענה זו אינה יכולה לעמוד."

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מזא"ה עצמו ניסה להציג את גרסתו בעדות: "נכנסתי לפרויקט כשכבר היה במשבר, הזרמתי כספים מכיסי, הייתי בטוח שהדירה תישאר שלי. זה היה ברור לנו." אולם השופט דחה: "תחושה אינה תחליף לזכות משפטית."

"טעויות חמורות" - הודאה חריגה של הנתבע - בחקירתו הודה מזא"ה: "במהלך העניינים העסקיים נעשו טעויות. אני מצר על זיופים שביצעתי, זו הטעות הכי חמורה בחיי." השופט התייחס לכך בפסק הדין וציין כי ההודאה פוגעת קשות באמינות גרסתו: "מי שמודה בזיופים, אינו יכול לצפות כי בית המשפט יקנה אמון בגרסה בלתי נתמכת בראיות."

קיראו עוד ב"משפט"

מעבר להכרעה הספציפית, פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל מי שפועל במסגרת קבוצות רכישה: "מי שטוען לזכות בדירה צריך להציג מסמך, חוזה ותשלום. אין מקום להחזקה בדירה על סמך הסכמות בעל פה או תחושות". מעבר לכך, המקרה גם מלמד על כך שבקבוצות רכישה יש יכולת תמרון גדולה למנהלים וזה יכול להיות מסוכן לכספים של החברים בקבוצה. 


המשמעות המעשית של המקרה הנדון הוא שהדירה תשוב לבעלותם של בני הזוג אקסלרד, והנתבעים יחויבו להסתלק ממנה באופן מידי. עניינים כספיים בין השותפים יוסדרו בהליך מקביל, אך הם לא קשורים לחזקה בדירה - "החזקה בדירה אינה בטוחה, היא אינה משכון. הדין אינו מכיר בזכות להתיישב בדירה של אחר מבלי לשלם וללא הסכם."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 19/07/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    ראש ארכי נוכליש לצפות כמאמר הגששים שגם מתחתיו הרמאים ונוכלים יבקשו לשגשג
  • 3.
    אנונימי 19/07/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    והשופט עמית הוכיח
  • 2.
    השופט יכול גם לפסוק שמגיע שכר דירה מיידי על השנים שפלשו בפסקד . (ל"ת)
    שישקו 19/07/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למדו מהממשלה. יהודים תמיד רמאים וקומבינטורים (ל"ת)
    יחזקאל 19/07/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
  • לא נמאס לך לרטון כל הזמן.. מדריד מחכה לך.. לך! (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 03:03
    הגב לתגובה זו
  • פצ 20/07/2025 12:41
    להאמין לכל מה שמאכילה אותך הממשלה הזו
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.