ערן ניצן: "מייצרים חקיקה נגד משקיעי נדל"ן - לא נרפה עד שמחירי הדיור יירדו"
"בישראל קיימת אנומליה שבה כ-9% מאזרחיה מחזיקים ב-2 דירות ומעלה, אנו מייצרים חקיקה שתמנע זאת. לא נרפה עד שמחירי הדיור ירדו", כך אמר ערן ניצן, סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר בכנס לשכת השמאים. "בישובים במגזר הערבי על מנת להסדיר את הבנייה הלא מסודרת החלטנו שאיננו מחייבים הסדרת החובות וזה לא יהיה התנאי הראשון להסדרת הקרקע".
ראש עיריית פתח תקווה, איציק ברוורמן, אמר: "התכניות של המדינה להגדיל את היצע הדירות ובכך להביא להורדת מחירי הדיור הינה זריית חול בעיני האזרחים - אם אתם רוצים להוריד מחירים תנו קרקע חינם! הממשלה רואה רק צרכים מידיים באופן פופוליסטי ולא רואה קדימה מזה. המדינה רוצה להקים באזור המרכז למעלה מ-50 אלף יחידות דיור, אך היא לא מציעה פתרונות תחבורתיים. אני לא אתן יד לבניית דירה אחת בסירקין אם לא יתנו לי פתרון תחבורתי. וגם אחרי שבנינו ואכלסנו איך אני כראש רשות אמור לתת שירותים שהתושבים צריכים כמו חינוך, ביראות, גני ילדים, שטחים ירוקים מרכזי מסחר ועוד? תחשבו לטווח ארוך. אחרי שתסיימו לבנות תעלמו כולכם ואני אשאר עם התושבים שירצו שירותים. אל תבנו במרכז צאו החוצה השקיעו הכסף בהסעת המונים צרו אינסנטיב לזוגות צעירים לצאת החוצה לפריפריייה".
עדיאל שומרון ממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל: "ללא ראשי הרשויות לא נצליח לקדם פרויקטים גדולים של בנייה ואנו לא מקבלים החלטות מבלי להסתכל קדימה. היצע צריך לייצר. אנחנו במצב של "מדפים ריקים" זו אגדה שאנו מחזיקים אצלנו עתודות קרקע. אנחנו הולכים היום לייצר מלאי תכנוני על מנת למנוע את "המשבר הבא. בועדות התכנון יושבים 17 נציגים עם אינטרסים מנוגדים אז איך לא יהיה משבר נדלן? אני קורא לכולם, יש משבר לאומי כנסו מתחת לאלונקה צריך לבנות בתים. הממשלה צריכה למשול, להפעיל כוח ולקדם תוכניות דיור גם מול ראשי ערים שלא רוצים שזה יהיה אצלם."
- 11.כחלון נלחם האלה שיש להם שתי דירות! לא נצביע בעדו לעולם! (ל"ת)טומטום 19/11/2015 10:11הגב לתגובה זו
- 10.חסקל 16/11/2015 20:45הגב לתגובה זומס הכנסה על כסף של שכירות מהשקל ה ר א ש ו ן זה הפיתרון שיביא לשוק מאה אלף (100000) דירות שימו לב איזנ מכרה זהב יש כאו
- 9.כותבי תרחישים 16/11/2015 19:24הגב לתגובה זולכל הסיפורים שחסר קרקע : בארהב מורידים 8 ק ובונים 40 ק בת"א יש בנינים 3-4 קומות ללא מעלית וללא ותקן רעדת אדמה והכל כדי ליצור מחסור מכוון חזור שנית =המחסור מכוון בהוראה ונימוק של בובו בובו השק-רם רק וועדת חקירה יזיז להם את,, הישב הנימוק להקטנת הבניה מופיע בכתובים בהווה בונים 44000 דירות בממוצע אריק ש זל בנה 161000 דירות בשנתיים להונאת הדור דרוש וועדת חקירה של צעירים עם בייצים + Z
- 8.במקום לבנות ולהוריד עלויות מחפשים את המשקיעים. (ל"ת)בן אהרון 16/11/2015 19:15הגב לתגובה זו
- 7.במקום לספק קרקע ,עונש למשקיעים שתרמו לצמיחה,לא מגוחך? (ל"ת)שמואל 16/11/2015 18:41הגב לתגובה זו
- 6.צרות עין לא תוביל לכלום (ל"ת)sh 16/11/2015 18:35הגב לתגובה זו
- 5.רמי 16/11/2015 17:57הגב לתגובה זוהממשלה לא מסווגת אותם כמשקיעים. כתוצאה מכך נוצרת נהירה של ביקושים מצד רווקים לרכישת דירות שישמשו אותם כהשקעה פיננסית ותו לא, (אפילו אם עוד כמה שנים אולי חלק מהם באמת יכנסו לגור שם.). כתוצאה מהביקושים מחירי הדירות עולים. הצעה: על כל מי שקונה דירה מ 2016 והלאה, יוטל מס של 40% משכר הדירה, במידה וישכיר את דירתו ולא יגור בה. כך לא יהיו משקיעים בתחפושת
- 4.אלי 16/11/2015 16:14הגב לתגובה זוואז מחירי הדירות יעלו ויעלה הסיכון בגלל בועת המשכנתא.
- 3.ישר כוח 16/11/2015 15:19הגב לתגובה זועל מנת שלא יהפכו לסרדינים .
- אלעד 16/11/2015 16:32הגב לתגובה זונכון מאד -בדיוק מה שראש עיר אחראי צריך להגיד
- 2.פופוליזים 16/11/2015 15:14הגב לתגובה זולתת קרקעות בחינם זה פופוליזים או ניתוק מהצבור לדחות את הבניה במרכז לעוד כמה שנים לא תפתור כלום שאיציק ברוורמן יתחיל להרוס בניינים מכוערים וישנים בעיר ויתן להם היתרי בניה עם זכויות לקבלנים. הממשלה נתנה לאזרחים תמ"א 38 כדי להינצל ברעידת אדמה. איציק ברוורמן מתנהג כשריף הכל יכול ומצפצף על החלטות הממשלה וגם מזלזל בחיי אדם. איפה שר הפנים שיעמיד אותו במקומו?
- 1.איציק ברוורמן 16/11/2015 15:10הגב לתגובה זומעניין מי ישא באחריות למותם של אלפי אנשים ואם הם יועמדו לדין בפ"ת נבנתה שכונה עם אלפי תושבים מנותקים מתחבורה באם המושבות אי אפשר להסתדר בלי 2 מכוניות הפקקים בכניסה וביציאה בבוקר ובערב הם אסון. איפה היו המתכננים שבנו שכונה מנותקת בלי תחבורה . ממש כמו ישוב בשנות ה50. עוד שכונה צפופה היא כפר גנים. גם היא מנותקת מתחבורה אולי רעידת האדמה תשאיר את הבתים שלמים . אבל מרכז העיר עם בתים להריסה גגות רעפים עם תקרות רביץ ותקרות גבס בבתים משותפים. לחלקם יש צו מבנה מסוכן. אבל ראש העיר לא עושה כלום לטובת התושבים בעיר. לא ברור למה הוא מחכה לתום הקדנציה שלו ? שיתחיל לפעול ולא רק להתהדר בתואר ראש עיריה . תושבי פ"ת ממורמרים

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
