ערן ניצן: "מייצרים חקיקה נגד משקיעי נדל"ן - לא נרפה עד שמחירי הדיור יירדו"

עדיאל שומרון: "אנחנו במצב של מדפים ריקים, זו אגדה שאנו מחזיקים אצלנו עתודות קרקע"
לירן סהר | (12)

"בישראל קיימת אנומליה שבה כ-9%  מאזרחיה מחזיקים ב-2 דירות ומעלה, אנו מייצרים חקיקה שתמנע זאת. לא נרפה עד שמחירי הדיור ירדו", כך אמר ערן ניצן, סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר בכנס לשכת השמאים. "בישובים במגזר הערבי על מנת להסדיר את הבנייה הלא מסודרת החלטנו שאיננו מחייבים הסדרת החובות וזה לא יהיה התנאי הראשון להסדרת הקרקע".

ראש עיריית פתח תקווה, איציק ברוורמן, אמר: "התכניות של המדינה להגדיל את היצע הדירות ובכך להביא להורדת מחירי הדיור הינה זריית חול בעיני האזרחים - אם אתם רוצים להוריד מחירים תנו קרקע חינם! הממשלה רואה רק צרכים מידיים באופן פופוליסטי ולא רואה קדימה מזה. המדינה רוצה להקים באזור המרכז למעלה מ-50 אלף יחידות דיור, אך היא לא מציעה פתרונות תחבורתיים. אני לא אתן יד לבניית דירה אחת בסירקין אם לא יתנו לי פתרון תחבורתי. וגם אחרי שבנינו ואכלסנו איך אני כראש רשות אמור לתת שירותים שהתושבים צריכים כמו חינוך, ביראות, גני ילדים, שטחים ירוקים מרכזי מסחר ועוד? תחשבו לטווח ארוך. אחרי שתסיימו לבנות תעלמו כולכם ואני אשאר עם התושבים שירצו שירותים. אל תבנו במרכז צאו החוצה השקיעו הכסף בהסעת המונים צרו אינסנטיב לזוגות צעירים לצאת החוצה לפריפריייה".

עדיאל שומרון ממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל: "ללא ראשי הרשויות לא נצליח לקדם פרויקטים גדולים של בנייה ואנו לא מקבלים החלטות מבלי להסתכל קדימה. היצע צריך לייצר. אנחנו במצב של "מדפים ריקים" זו אגדה שאנו מחזיקים אצלנו עתודות קרקע. אנחנו הולכים היום לייצר מלאי תכנוני על מנת למנוע את "המשבר הבא. בועדות התכנון יושבים 17 נציגים עם אינטרסים מנוגדים אז איך לא יהיה משבר נדלן? אני קורא לכולם, יש משבר לאומי כנסו מתחת לאלונקה צריך לבנות בתים. הממשלה צריכה למשול, להפעיל כוח ולקדם תוכניות דיור גם מול ראשי ערים שלא רוצים שזה יהיה אצלם."

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כחלון נלחם האלה שיש להם שתי דירות! לא נצביע בעדו לעולם! (ל"ת)
    טומטום 19/11/2015 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חסקל 16/11/2015 20:45
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה על כסף של שכירות מהשקל ה ר א ש ו ן זה הפיתרון שיביא לשוק מאה אלף (100000) דירות שימו לב איזנ מכרה זהב יש כאו
  • 9.
    כותבי תרחישים 16/11/2015 19:24
    הגב לתגובה זו
    לכל הסיפורים שחסר קרקע : בארהב מורידים 8 ק ובונים 40 ק בת"א יש בנינים 3-4 קומות ללא מעלית וללא ותקן רעדת אדמה והכל כדי ליצור מחסור מכוון חזור שנית =המחסור מכוון בהוראה ונימוק של בובו בובו השק-רם רק וועדת חקירה יזיז להם את,, הישב הנימוק להקטנת הבניה מופיע בכתובים בהווה בונים 44000 דירות בממוצע אריק ש זל בנה 161000 דירות בשנתיים להונאת הדור דרוש וועדת חקירה של צעירים עם בייצים + Z
  • 8.
    במקום לבנות ולהוריד עלויות מחפשים את המשקיעים. (ל"ת)
    בן אהרון 16/11/2015 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    במקום לספק קרקע ,עונש למשקיעים שתרמו לצמיחה,לא מגוחך? (ל"ת)
    שמואל 16/11/2015 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צרות עין לא תוביל לכלום (ל"ת)
    sh 16/11/2015 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רמי 16/11/2015 17:57
    הגב לתגובה זו
    הממשלה לא מסווגת אותם כמשקיעים. כתוצאה מכך נוצרת נהירה של ביקושים מצד רווקים לרכישת דירות שישמשו אותם כהשקעה פיננסית ותו לא, (אפילו אם עוד כמה שנים אולי חלק מהם באמת יכנסו לגור שם.). כתוצאה מהביקושים מחירי הדירות עולים. הצעה: על כל מי שקונה דירה מ 2016 והלאה, יוטל מס של 40% משכר הדירה, במידה וישכיר את דירתו ולא יגור בה. כך לא יהיו משקיעים בתחפושת
  • 4.
    אלי 16/11/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
    ואז מחירי הדירות יעלו ויעלה הסיכון בגלל בועת המשכנתא.
  • 3.
    ישר כוח 16/11/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
    על מנת שלא יהפכו לסרדינים .
  • אלעד 16/11/2015 16:32
    הגב לתגובה זו
    נכון מאד -בדיוק מה שראש עיר אחראי צריך להגיד
  • 2.
    פופוליזים 16/11/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
    לתת קרקעות בחינם זה פופוליזים או ניתוק מהצבור לדחות את הבניה במרכז לעוד כמה שנים לא תפתור כלום שאיציק ברוורמן יתחיל להרוס בניינים מכוערים וישנים בעיר ויתן להם היתרי בניה עם זכויות לקבלנים. הממשלה נתנה לאזרחים תמ"א 38 כדי להינצל ברעידת אדמה. איציק ברוורמן מתנהג כשריף הכל יכול ומצפצף על החלטות הממשלה וגם מזלזל בחיי אדם. איפה שר הפנים שיעמיד אותו במקומו?
  • 1.
    איציק ברוורמן 16/11/2015 15:10
    הגב לתגובה זו
    מעניין מי ישא באחריות למותם של אלפי אנשים ואם הם יועמדו לדין בפ"ת נבנתה שכונה עם אלפי תושבים מנותקים מתחבורה באם המושבות אי אפשר להסתדר בלי 2 מכוניות הפקקים בכניסה וביציאה בבוקר ובערב הם אסון. איפה היו המתכננים שבנו שכונה מנותקת בלי תחבורה . ממש כמו ישוב בשנות ה50. עוד שכונה צפופה היא כפר גנים. גם היא מנותקת מתחבורה אולי רעידת האדמה תשאיר את הבתים שלמים . אבל מרכז העיר עם בתים להריסה גגות רעפים עם תקרות רביץ ותקרות גבס בבתים משותפים. לחלקם יש צו מבנה מסוכן. אבל ראש העיר לא עושה כלום לטובת התושבים בעיר. לא ברור למה הוא מחכה לתום הקדנציה שלו ? שיתחיל לפעול ולא רק להתהדר בתואר ראש עיריה . תושבי פ"ת ממורמרים
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.