דברי פישר מחקו הזינוק בדולר: עלה ב-0.6%, לאחר שמוקדם יותר טיפס ב-2%

נגיד בנק ישראל אמר בפני חברי ועדת הכספים, כי "אנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ"
קובי ישעיהו |

נחלשה עליית הדולר. שערו היציג של השטר הירוק סגר בעלייה של 0.595% לרמה של 3.889 שקלים לאחר שמוקדם יותר הבוקר כבר טיפס ל-3.95 שקלים. בעולם נסחר הדולר במגמה מעורבת כאשר הוא מתחזק מול הפרנק, הדולר הקנדי והאירו ונחלש מול הלירה שטרלינג.

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, דיבר היום בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת והגן על מדיניותו בימים, בשבועות ובחודשים האחרונים. בנוגע להתערבות ההולכת ומעמיקה של בנק ישראל בשוק המטבעות אמר פישר "אני ישן יותר טוב בלילה עם המצב הנוכחי של ההתערבות בשוק המט"ח מאשר ישנתי במצב הקודם, אבל ברור גם לי שאנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ".

רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו בלידר, התייחס היום בראיון ל-BizportalTV לשינוי מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל וסיפק תחזיות. "הקורלציה השלילית בין שוקי המניות לדולר תביא להתחזקות הדולר ברבעון הרביעי של השנה".

גוזלן הסביר בראיון כי "צריך להבין שבנק ישראל לא מכוון לשער הדולר אלא מסתכל על שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - שער שמורכב מכל מטבעות הסחר של ישראל".

במסחר מול השקל טיפס האירו בשיעור של 0.881% ושערו היציג נקבע על 5.611 דולר. הלירה שטרלינג התחזקה ב-1.24% מול השקל. במסחר הבינלאומי מתחזק הדולר מול האירו בשיעור של 0.08% ל-1.4397 דולר.

תגובות הסוחרים בשוק

ניר ינאי, מנהל חדר מצב בשקל אג'יו מקבוצת שקל, אומר בשיחה עם Bizportal כי "מה שפישר עושה עכשיו, הוא למעשה מכין את הקרקע להפסקת ההתערבות השוטפת. הוא מאוד חכם. הוא מתחיל להתערב במועד לא ידוע ובסכום לא ידוע. כאילו שהכנסת כלי חדש לשוק. הצעד הבא שלהם יהיה להפסיק את הקניה הקבועה".

מחברת איטריידר נמסר כי סטנלי פישר משך אמש את מירב תשומת הלב לאחר שהודיע כי בנק ישראל יאיץ את קצב רכישת הדולרים במטרה לבלום את המשך ירידת שער הדולר. לפי ההערכות בנק ישראל רכש אמש למעלה מ-400 מיליון דולר.

"התחזקות המטבע האמריקאי מול השקל מנוגדת למגמה העולמית ולהערכת האנליסטים של איטריידר בנק ישראל לא יכול להמשיך להעלות את שער הדולר כנגד מגמה זו. נוסף על כך, קניות אלו ממומנות ע"י הדפסת כסף מאסיבית שבסופו של דבר תיצור לחצים אינפלציוניים שסופם העלאת ריבית. הדולר אם כך, עשוי להתחזק עוד בימים הקרובים כל עוד מהדהדת ברקע הכרזת הנגיד על המשך הרכישות, אך בסוף הוא צפוי להיכנע למגמה העולמית. משקיעי איטריידר מוסיפים לרכוש אופציות CALL לפקיעה בסוף היום על הדולר מתוך ציפייה שימשיך להתחזק גם היום".

בשיחה עם Bizportal אמר הבוקר סוחר בכיר באחד מחדרי המסחר בארץ כי "המהלך של פישר הצליח בינתיים, בעיקר בגלל שכיום אי הוודאות בשוק הרבה יותר גבוהה. כמו בעבר, גם כיום נראה שהדולר קרוב לשפל מול מטבעות מרכזיים והוא עשוי להתחזק בקרוב גם בעולם ואז המהלך של פישר יראה עוד יותר מוצלח".

"אבל, לא צריך לשכוח שבינתיים קופת הדולרים של הבנק המרכזי הולכת ותופחת ואני מעריך שבחודשים הקרובים הוא יאלץ להפסיק את הרכישות לגמרי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.