דברי פישר מחקו הזינוק בדולר: עלה ב-0.6%, לאחר שמוקדם יותר טיפס ב-2%
נחלשה עליית הדולר. שערו היציג של השטר הירוק סגר בעלייה של 0.595% לרמה של 3.889 שקלים לאחר שמוקדם יותר הבוקר כבר טיפס ל-3.95 שקלים. בעולם נסחר הדולר במגמה מעורבת כאשר הוא מתחזק מול הפרנק, הדולר הקנדי והאירו ונחלש מול הלירה שטרלינג.
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, דיבר היום בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת והגן על מדיניותו בימים, בשבועות ובחודשים האחרונים. בנוגע להתערבות ההולכת ומעמיקה של בנק ישראל בשוק המטבעות אמר פישר "אני ישן יותר טוב בלילה עם המצב הנוכחי של ההתערבות בשוק המט"ח מאשר ישנתי במצב הקודם, אבל ברור גם לי שאנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ".
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו בלידר, התייחס היום בראיון ל-BizportalTV לשינוי מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל וסיפק תחזיות. "הקורלציה השלילית בין שוקי המניות לדולר תביא להתחזקות הדולר ברבעון הרביעי של השנה".
גוזלן הסביר בראיון כי "צריך להבין שבנק ישראל לא מכוון לשער הדולר אלא מסתכל על שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - שער שמורכב מכל מטבעות הסחר של ישראל".
במסחר מול השקל טיפס האירו בשיעור של 0.881% ושערו היציג נקבע על 5.611 דולר. הלירה שטרלינג התחזקה ב-1.24% מול השקל. במסחר הבינלאומי מתחזק הדולר מול האירו בשיעור של 0.08% ל-1.4397 דולר.
תגובות הסוחרים בשוק
ניר ינאי, מנהל חדר מצב בשקל אג'יו מקבוצת שקל, אומר בשיחה עם Bizportal כי "מה שפישר עושה עכשיו, הוא למעשה מכין את הקרקע להפסקת ההתערבות השוטפת. הוא מאוד חכם. הוא מתחיל להתערב במועד לא ידוע ובסכום לא ידוע. כאילו שהכנסת כלי חדש לשוק. הצעד הבא שלהם יהיה להפסיק את הקניה הקבועה".
מחברת איטריידר נמסר כי סטנלי פישר משך אמש את מירב תשומת הלב לאחר שהודיע כי בנק ישראל יאיץ את קצב רכישת הדולרים במטרה לבלום את המשך ירידת שער הדולר. לפי ההערכות בנק ישראל רכש אמש למעלה מ-400 מיליון דולר.
"התחזקות המטבע האמריקאי מול השקל מנוגדת למגמה העולמית ולהערכת האנליסטים של איטריידר בנק ישראל לא יכול להמשיך להעלות את שער הדולר כנגד מגמה זו. נוסף על כך, קניות אלו ממומנות ע"י הדפסת כסף מאסיבית שבסופו של דבר תיצור לחצים אינפלציוניים שסופם העלאת ריבית. הדולר אם כך, עשוי להתחזק עוד בימים הקרובים כל עוד מהדהדת ברקע הכרזת הנגיד על המשך הרכישות, אך בסוף הוא צפוי להיכנע למגמה העולמית. משקיעי איטריידר מוסיפים לרכוש אופציות CALL לפקיעה בסוף היום על הדולר מתוך ציפייה שימשיך להתחזק גם היום".
בשיחה עם Bizportal אמר הבוקר סוחר בכיר באחד מחדרי המסחר בארץ כי "המהלך של פישר הצליח בינתיים, בעיקר בגלל שכיום אי הוודאות בשוק הרבה יותר גבוהה. כמו בעבר, גם כיום נראה שהדולר קרוב לשפל מול מטבעות מרכזיים והוא עשוי להתחזק בקרוב גם בעולם ואז המהלך של פישר יראה עוד יותר מוצלח".
"אבל, לא צריך לשכוח שבינתיים קופת הדולרים של הבנק המרכזי הולכת ותופחת ואני מעריך שבחודשים הקרובים הוא יאלץ להפסיק את הרכישות לגמרי".
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?
שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי?
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
