אריאל כץ
צילום: ניוז יח"צ

החזרת מקדמות מס ששולמו ביתר - דרושה רפורמה בשיטת המיסוי בישראל

רשות המיסים החלה לאפשר את החזרתן של מקדמות מס הכנסה ששולמו ביתר בחודשים לפני פרוץ משבר הקורונה; מדובר צעד שולי בחשיבותו, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית

אריאל כץ | (3)

בעקבות תיקון חקיקה, כחלק מהתוכנית לסיוע כלכלי לבעלי עסקים בתקופת הקורונה, נקבע כי נישומים יוכלו לקבל חזרה מקדמות מס הכנסה ששולמו על ידם בחודשים ינואר-פברואר 2020 (טרם פרוץ המשבר). זאת, חלף המצב ששרר טרם התיקון לחוק, אשר אפשר את קבלת המקדמות חזרה רק בשנת המס הבאה ולאחר הגשת הדוח השנתי. כלומר, טרם השינוי המקדמות של חודשים ינואר-פברואר 2020 לא היו מוחזרות לנישומים לפני אמצע שנת 2021.

זהו כמובן תיקון ראוי ומבורך, אך לדעתנו מדובר בצעד קטן ושולי, באופן יחסי, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית, בכדי להפוך אותה לצודקת והוגנת יותר, אשר יפורטו להלן:

 

החזר מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע

תיקון מתבקש ראשון הוא האפשרות לקבל חזרה מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע, ולא רק את מקדמות ינואר-פברואר שיוחזרו בשל משבר הקורונה. כלומר – יש לשנות את מנגנון תשלום המקדמות ממנגנון חד-כיווני למנגנון דו-כיווני כדבר שבשגרה (זאת, בדומה למקדמות ביטוח לאומי).

נוכח טענת נגד אפשרית, לפיה החזר המקדמות עלול לפגוע ביציבות התקציבית של המדינה, יש לציין כי לרשות המיסים כלים אפקטיביים רבים שנועדו להבטיח את מימון התקציב בשוטף, כגון גביית ריבית בשל מקדמות שהוקטנו או בוטלו שלא לצורך.

 

קיזוז הפסדים מול שנות המס הקודמות

בשיטת המס הישראלית, ניתן לקזז הפסדים רק בתוך שנת המס או קדימה, אל שנות המס הבאות. כלומר, לא ניתן לקזז הפסדים של שנה הפסדית מול רווחי השנים הקודמות.

לכן, בעל עסק שהרוויח יפה ושילם מיסים רבים במשך שנים, לא יוכל לקזז את הפסדי שנת 2020 בשל משבר הקורונה עם רווחי השנים הקודמות, אלא רק כנגד רווחים עתידיים (ככל שיצליח להפיקם). מכאן, שבנוגע לעסקים שיתמוטטו בשל המשבר – גם ההפסדים עלולים לרדת לטמיון.

האפשרות לקזז הפסדים אחורה הינה צודקת וראויה, והיא אף מופעלת בפועל בשיטות מס של מדינות מערביות כגון ארה"ב ואנגליה. לדעתנו הגיע העת לאמץ את האפשרות הזו גם בישראל.

 

אפשרות לקיזוז ייזום של יתרות מול הרשויות

לדעתנו ראוי לאפשר לנישומים לבקש מיוזמתם קיזוז של יתרות הדדיות מול הרשויות. כך למשל, נישומים שלעיתים ממתינים חודשים רבים עד לשחרור החזר מס הכנסה או החזר מע"מ, יוכלו באופן אוטונומי לקזז את אותם החזרים עתידיים צפויים מול חובות מס שוטפים שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, לדעתנו אין להסתפק בשינוי שבוצע, ראוי ככל שיהיה, ויש לבצע שינויים עמוקים וקבועים יותר בשיטת המס הישראלית כפי שהוסבר לעיל – לאפשר החזר מקדמות מס הכנסה דרך קבע, לאפשר קיזוז הפסדים לאחור, ולאפשר קיזוז ייזום של יתרות מס שונות. שינויים כאמור יהפכו את שיטת המס הישראלית לצודקת והוגנת הרבה יותר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון מצליח 23/08/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    אריאל כת אני מרווה שרשות המיסים האוצר והממשלה קוראים את המלצותיך המכוונות לרווחת האזרח. לצערי נראה ששם עסוקים בקטנות ובשולי המשבר במקום בעיקר.
  • 2.
    דניאל הרמן 20/08/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה, על המידע. צודק לגמרי
  • 1.
    דרור 18/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    התוכנית היא לעג לרש...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.