החזרת מקדמות מס ששולמו ביתר - דרושה רפורמה בשיטת המיסוי בישראל
רשות המיסים החלה לאפשר את החזרתן של מקדמות מס הכנסה ששולמו ביתר בחודשים לפני פרוץ משבר הקורונה; מדובר צעד שולי בחשיבותו, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית
בעקבות תיקון חקיקה, כחלק מהתוכנית לסיוע כלכלי לבעלי עסקים בתקופת הקורונה, נקבע כי נישומים יוכלו לקבל חזרה מקדמות מס הכנסה ששולמו על ידם בחודשים ינואר-פברואר 2020 (טרם פרוץ המשבר). זאת, חלף המצב ששרר טרם התיקון לחוק, אשר אפשר את קבלת המקדמות חזרה רק בשנת המס הבאה ולאחר הגשת הדוח השנתי. כלומר, טרם השינוי המקדמות של חודשים ינואר-פברואר 2020 לא היו מוחזרות לנישומים לפני אמצע שנת 2021.
זהו כמובן תיקון ראוי ומבורך, אך לדעתנו מדובר בצעד קטן ושולי, באופן יחסי, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית, בכדי להפוך אותה לצודקת והוגנת יותר, אשר יפורטו להלן:
החזר מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע
תיקון מתבקש ראשון הוא האפשרות לקבל חזרה מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע, ולא רק את מקדמות ינואר-פברואר שיוחזרו בשל משבר הקורונה. כלומר – יש לשנות את מנגנון תשלום המקדמות ממנגנון חד-כיווני למנגנון דו-כיווני כדבר שבשגרה (זאת, בדומה למקדמות ביטוח לאומי).
נוכח טענת נגד אפשרית, לפיה החזר המקדמות עלול לפגוע ביציבות התקציבית של המדינה, יש לציין כי לרשות המיסים כלים אפקטיביים רבים שנועדו להבטיח את מימון התקציב בשוטף, כגון גביית ריבית בשל מקדמות שהוקטנו או בוטלו שלא לצורך.
- רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיזוז הפסדים מול שנות המס הקודמות
בשיטת המס הישראלית, ניתן לקזז הפסדים רק בתוך שנת המס או קדימה, אל שנות המס הבאות. כלומר, לא ניתן לקזז הפסדים של שנה הפסדית מול רווחי השנים הקודמות.
לכן, בעל עסק שהרוויח יפה ושילם מיסים רבים במשך שנים, לא יוכל לקזז את הפסדי שנת 2020 בשל משבר הקורונה עם רווחי השנים הקודמות, אלא רק כנגד רווחים עתידיים (ככל שיצליח להפיקם). מכאן, שבנוגע לעסקים שיתמוטטו בשל המשבר – גם ההפסדים עלולים לרדת לטמיון.
האפשרות לקזז הפסדים אחורה הינה צודקת וראויה, והיא אף מופעלת בפועל בשיטות מס של מדינות מערביות כגון ארה"ב ואנגליה. לדעתנו הגיע העת לאמץ את האפשרות הזו גם בישראל.
אפשרות לקיזוז ייזום של יתרות מול הרשויות
לדעתנו ראוי לאפשר לנישומים לבקש מיוזמתם קיזוז של יתרות הדדיות מול הרשויות. כך למשל, נישומים שלעיתים ממתינים חודשים רבים עד לשחרור החזר מס הכנסה או החזר מע"מ, יוכלו באופן אוטונומי לקזז את אותם החזרים עתידיים צפויים מול חובות מס שוטפים שלהם.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
לסיכום, לדעתנו אין להסתפק בשינוי שבוצע, ראוי ככל שיהיה, ויש לבצע שינויים עמוקים וקבועים יותר בשיטת המס הישראלית כפי שהוסבר לעיל – לאפשר החזר מקדמות מס הכנסה דרך קבע, לאפשר קיזוז הפסדים לאחור, ולאפשר קיזוז ייזום של יתרות מס שונות. שינויים כאמור יהפכו את שיטת המס הישראלית לצודקת והוגנת הרבה יותר.
- 3.רון מצליח 23/08/2020 17:02הגב לתגובה זואריאל כת אני מרווה שרשות המיסים האוצר והממשלה קוראים את המלצותיך המכוונות לרווחת האזרח. לצערי נראה ששם עסוקים בקטנות ובשולי המשבר במקום בעיקר.
- 2.דניאל הרמן 20/08/2020 12:49הגב לתגובה זותודה רבה, על המידע. צודק לגמרי
- 1.דרור 18/08/2020 14:25הגב לתגובה זוהתוכנית היא לעג לרש...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
