אריאל כץ
צילום: ניוז יח"צ

החזרת מקדמות מס ששולמו ביתר - דרושה רפורמה בשיטת המיסוי בישראל

רשות המיסים החלה לאפשר את החזרתן של מקדמות מס הכנסה ששולמו ביתר בחודשים לפני פרוץ משבר הקורונה; מדובר צעד שולי בחשיבותו, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית

אריאל כץ | (3)

בעקבות תיקון חקיקה, כחלק מהתוכנית לסיוע כלכלי לבעלי עסקים בתקופת הקורונה, נקבע כי נישומים יוכלו לקבל חזרה מקדמות מס הכנסה ששולמו על ידם בחודשים ינואר-פברואר 2020 (טרם פרוץ המשבר). זאת, חלף המצב ששרר טרם התיקון לחוק, אשר אפשר את קבלת המקדמות חזרה רק בשנת המס הבאה ולאחר הגשת הדוח השנתי. כלומר, טרם השינוי המקדמות של חודשים ינואר-פברואר 2020 לא היו מוחזרות לנישומים לפני אמצע שנת 2021.

זהו כמובן תיקון ראוי ומבורך, אך לדעתנו מדובר בצעד קטן ושולי, באופן יחסי, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית, בכדי להפוך אותה לצודקת והוגנת יותר, אשר יפורטו להלן:

 

החזר מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע

תיקון מתבקש ראשון הוא האפשרות לקבל חזרה מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע, ולא רק את מקדמות ינואר-פברואר שיוחזרו בשל משבר הקורונה. כלומר – יש לשנות את מנגנון תשלום המקדמות ממנגנון חד-כיווני למנגנון דו-כיווני כדבר שבשגרה (זאת, בדומה למקדמות ביטוח לאומי).

נוכח טענת נגד אפשרית, לפיה החזר המקדמות עלול לפגוע ביציבות התקציבית של המדינה, יש לציין כי לרשות המיסים כלים אפקטיביים רבים שנועדו להבטיח את מימון התקציב בשוטף, כגון גביית ריבית בשל מקדמות שהוקטנו או בוטלו שלא לצורך.

 

קיזוז הפסדים מול שנות המס הקודמות

בשיטת המס הישראלית, ניתן לקזז הפסדים רק בתוך שנת המס או קדימה, אל שנות המס הבאות. כלומר, לא ניתן לקזז הפסדים של שנה הפסדית מול רווחי השנים הקודמות.

לכן, בעל עסק שהרוויח יפה ושילם מיסים רבים במשך שנים, לא יוכל לקזז את הפסדי שנת 2020 בשל משבר הקורונה עם רווחי השנים הקודמות, אלא רק כנגד רווחים עתידיים (ככל שיצליח להפיקם). מכאן, שבנוגע לעסקים שיתמוטטו בשל המשבר – גם ההפסדים עלולים לרדת לטמיון.

האפשרות לקזז הפסדים אחורה הינה צודקת וראויה, והיא אף מופעלת בפועל בשיטות מס של מדינות מערביות כגון ארה"ב ואנגליה. לדעתנו הגיע העת לאמץ את האפשרות הזו גם בישראל.

 

אפשרות לקיזוז ייזום של יתרות מול הרשויות

לדעתנו ראוי לאפשר לנישומים לבקש מיוזמתם קיזוז של יתרות הדדיות מול הרשויות. כך למשל, נישומים שלעיתים ממתינים חודשים רבים עד לשחרור החזר מס הכנסה או החזר מע"מ, יוכלו באופן אוטונומי לקזז את אותם החזרים עתידיים צפויים מול חובות מס שוטפים שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, לדעתנו אין להסתפק בשינוי שבוצע, ראוי ככל שיהיה, ויש לבצע שינויים עמוקים וקבועים יותר בשיטת המס הישראלית כפי שהוסבר לעיל – לאפשר החזר מקדמות מס הכנסה דרך קבע, לאפשר קיזוז הפסדים לאחור, ולאפשר קיזוז ייזום של יתרות מס שונות. שינויים כאמור יהפכו את שיטת המס הישראלית לצודקת והוגנת הרבה יותר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון מצליח 23/08/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    אריאל כת אני מרווה שרשות המיסים האוצר והממשלה קוראים את המלצותיך המכוונות לרווחת האזרח. לצערי נראה ששם עסוקים בקטנות ובשולי המשבר במקום בעיקר.
  • 2.
    דניאל הרמן 20/08/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה, על המידע. צודק לגמרי
  • 1.
    דרור 18/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    התוכנית היא לעג לרש...
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.