אריאל כץ
צילום: ניוז יח"צ

החזרת מקדמות מס ששולמו ביתר - דרושה רפורמה בשיטת המיסוי בישראל

רשות המיסים החלה לאפשר את החזרתן של מקדמות מס הכנסה ששולמו ביתר בחודשים לפני פרוץ משבר הקורונה; מדובר צעד שולי בחשיבותו, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית

אריאל כץ | (3)

בעקבות תיקון חקיקה, כחלק מהתוכנית לסיוע כלכלי לבעלי עסקים בתקופת הקורונה, נקבע כי נישומים יוכלו לקבל חזרה מקדמות מס הכנסה ששולמו על ידם בחודשים ינואר-פברואר 2020 (טרם פרוץ המשבר). זאת, חלף המצב ששרר טרם התיקון לחוק, אשר אפשר את קבלת המקדמות חזרה רק בשנת המס הבאה ולאחר הגשת הדוח השנתי. כלומר, טרם השינוי המקדמות של חודשים ינואר-פברואר 2020 לא היו מוחזרות לנישומים לפני אמצע שנת 2021.

זהו כמובן תיקון ראוי ומבורך, אך לדעתנו מדובר בצעד קטן ושולי, באופן יחסי, לעומת צעדים נוספים ורפורמות נוספות שיש לבצע בשיטת המס הישראלית, בכדי להפוך אותה לצודקת והוגנת יותר, אשר יפורטו להלן:

 

החזר מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע

תיקון מתבקש ראשון הוא האפשרות לקבל חזרה מקדמות ששולמו ביתר דרך קבע, ולא רק את מקדמות ינואר-פברואר שיוחזרו בשל משבר הקורונה. כלומר – יש לשנות את מנגנון תשלום המקדמות ממנגנון חד-כיווני למנגנון דו-כיווני כדבר שבשגרה (זאת, בדומה למקדמות ביטוח לאומי).

נוכח טענת נגד אפשרית, לפיה החזר המקדמות עלול לפגוע ביציבות התקציבית של המדינה, יש לציין כי לרשות המיסים כלים אפקטיביים רבים שנועדו להבטיח את מימון התקציב בשוטף, כגון גביית ריבית בשל מקדמות שהוקטנו או בוטלו שלא לצורך.

 

קיזוז הפסדים מול שנות המס הקודמות

בשיטת המס הישראלית, ניתן לקזז הפסדים רק בתוך שנת המס או קדימה, אל שנות המס הבאות. כלומר, לא ניתן לקזז הפסדים של שנה הפסדית מול רווחי השנים הקודמות.

לכן, בעל עסק שהרוויח יפה ושילם מיסים רבים במשך שנים, לא יוכל לקזז את הפסדי שנת 2020 בשל משבר הקורונה עם רווחי השנים הקודמות, אלא רק כנגד רווחים עתידיים (ככל שיצליח להפיקם). מכאן, שבנוגע לעסקים שיתמוטטו בשל המשבר – גם ההפסדים עלולים לרדת לטמיון.

האפשרות לקזז הפסדים אחורה הינה צודקת וראויה, והיא אף מופעלת בפועל בשיטות מס של מדינות מערביות כגון ארה"ב ואנגליה. לדעתנו הגיע העת לאמץ את האפשרות הזו גם בישראל.

 

אפשרות לקיזוז ייזום של יתרות מול הרשויות

לדעתנו ראוי לאפשר לנישומים לבקש מיוזמתם קיזוז של יתרות הדדיות מול הרשויות. כך למשל, נישומים שלעיתים ממתינים חודשים רבים עד לשחרור החזר מס הכנסה או החזר מע"מ, יוכלו באופן אוטונומי לקזז את אותם החזרים עתידיים צפויים מול חובות מס שוטפים שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, לדעתנו אין להסתפק בשינוי שבוצע, ראוי ככל שיהיה, ויש לבצע שינויים עמוקים וקבועים יותר בשיטת המס הישראלית כפי שהוסבר לעיל – לאפשר החזר מקדמות מס הכנסה דרך קבע, לאפשר קיזוז הפסדים לאחור, ולאפשר קיזוז ייזום של יתרות מס שונות. שינויים כאמור יהפכו את שיטת המס הישראלית לצודקת והוגנת הרבה יותר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון מצליח 23/08/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    אריאל כת אני מרווה שרשות המיסים האוצר והממשלה קוראים את המלצותיך המכוונות לרווחת האזרח. לצערי נראה ששם עסוקים בקטנות ובשולי המשבר במקום בעיקר.
  • 2.
    דניאל הרמן 20/08/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה, על המידע. צודק לגמרי
  • 1.
    דרור 18/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    התוכנית היא לעג לרש...
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.