לילך גראוס
צילום: יח"צ

אנלייט אנרגיה - מימוש כל הפרויקטים המתוכננים משקף אפסייד של 40%

ירידת ריבית, התפתחות בפרויקטי החברה והגדלת צבר הפרויקטים משקפים מחיר יעד של 4.4 שקלים למניה - אפסייד של כ-9%; עם זאת, השווי הגלום בפרויקטי ההקמה, לקראת הקמה ופיתוח משקף שווי פוטנציאלי של כ-1.48 מיליארד שקל נוספים
לילך גראוס | (8)

במהלך ששת החודשים שחלפו מאז הוצאנו את סקירתינו האחרונה (בתחילת יולי) ועד היום מניית אנלייט אנרגיה 1.5% עלתה בלמעלה מ-50% ובכך השלימה עליה של כ-145% מתחילת השנה. עלייה זו במחיר המניה נבעה ממספר גורמים ובינהם התפתחויות מאקרו כלכליות של ירידת ריבית, התפתחות בפרויקטי החברה והגדלת צבר הפרויקטים העתידי שלה (פרויקטים בפיתוח).

עדכון המודל הכלכלי בהתאם

עדכנו את שיעורי ההיוון לפרויקטי הסדרה בארץ ל-7% והפחתנו את שיעורי ההיוון של הפרויקטים בחו"ל ביחס לחלק מהפרויקטים לשיעורים הנעים בין 7.5%-11%. לצורך המחשה, שווי הפרויקטים המניבים בארץ ובחו"ל עמד על כ-760 מיליון שקל בסקירתינו מיולי האחרון וכיום שווי זה מגיע לכ-815 מיליון שקל.

מבחינת הפרויקטים שנמצאים בשלבי הקמה ולקראת הקמה בעבודתנו מיולי, השווי עמד על כ-935 מיליון שקל ואם ננטרל את העליה ברמת הסמך של הפרויקטים, שווי זה מגיע לכמיליארד שקל רק כתוצאה מהורדת שעורי ההיוון. כלומר, יש כאן עלייה של כ-130 מיליון שקל (כ-7%) בשווי הפרויקטים רק כתוצאה מירידה של שיעורי ההיוון.

בנוסף, העלנו את רמת הסמך של הפרויקטים בהונגריה וסרביה ל-100% (מרמות סמך קודמות של 90% ו-95% בהתאמה). רמת הסמך של הפרויקט בשוודיה עלתה ל-90% (מרמה של 80%). כמו כן, הנחנו כי הסכם ההשקעה של נובאסק בפרוייקט בספרד מתממש ומשם גזרנו שווי לפרויקט.

הגדלנו את היקף ה-MW  של הפרויקטים בפיתוח - בהתאם לדיווחים של החברה במהלך התקופה. היקף ה-MW של פרויקטים בפיתוח עלה מהיקף של 630MW בסקירתינו מיולי להיקף של כ-1,450MW בסקירה זו (קפיצה של 130% בהיקף ה-MW שבפיתוח). מבחינת החברה מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית.

מחיר יעד של 4.4 שקלים למניה

בהתאם לאמור לעיל ולפי מודל הערכת השווי שלנו אנו מעדכנים את שווי החברה לכ-2.9 מיליארד שקל המשקף מחיר מניה של 4.4 שקלים, המגלם אפסייד של כ-9.3% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נדגיש כי שווי הפרויקטים הגלום בגין פרויקטי ההקמה, לקראת הקמה ופיתוח משקף שווי פוטנציאלי של כ-1.48 מיליארד שקל נוספים - משמע תוספת של למעלה מ-30% לשווי החברה במהלך השנים הקרובות. מטעמי שמרנות ובהתאם לרמת הוודאות של הפרויקטים, שווי זה לא הובא בחשבון במסגרת עבודה זו, אולם כל משקיע במניות אנלייט, יכול למדוד לעצמו את השווי הפוטנציאלי הנוסף.

מקור: רוסאריו ייעוץ ומחקר

ירידת הריבית

לירידת הריבית מספר השפעות המשליכות על שווי החברה. ירידת הריבית מפחיתה את שעורי ההיוון של הפרוייקטים ומעלה את שווים. הוזלת עלויות המימון -  נדגיש כי השפעה זו גדולה יותר על פרויקטים הנמצאים בשלבים לקראת הקמה או פיתוח, פרויקטים בהם טרם הסדירה החברה את המימון. הוזלת עלויות המימון משפרת את התזרים של הפרויקטים ומאפשרת הגדלת מינוף והקדמת תקבולים.

גידול בצבר הפרויקטים

במהלך חצי השנה האחרונה היו מספר התפתחויות בחברה הן בפרויקטים שברשותה והן בחתימה על פרויקטים חדשים, מה שהגדיל משמעותית את צבר הפרויקטים הנמצאים בשלבי פיתוח.

להלן עיקרי התפתחויות עליהן דיווחה החברה במהלך חצי השנה האחרונה: עם פירסום הדו"חות של הרבעון השלישי לשנת 2019, עידכנה החברה את תחזיותיה ל-2019 מתקבולי חשמל, EBITDA ו-FFO לטווח העליון של התחזיות: צפי לתקבולי חשמל בהיקף של 280 מיליון שקל,  צפי ל-EBITDA בהיקף של 230 מיליון שקל וצפי ל-FFO בהיקף של 150 מיליון שקל.

כמו כן, נדגיש כי כשמסתכלים על תחזיות החברה ביחס להערכת ההספק המותקן בQ2-2020 (שנה קדימה), ניתן לראות כי הצפי יעמוד על 1,292 מגה וואט מפרויקטים מניבים ובהקמה, פי שתיים מההיקף למועד הדו"ח. לכך משמעות גדולה ביחס לצפי בהכנסות, EBITDA ו- FFO שתייצר החברה החל מהמחצית השניה של 2020.

פרויקט רוח Gecama בספרד

במהלך התקופה, חתמה החברה על עסקת השקעה נוספת בפרויקט, בהיקף 75-80 מיליון אירו עם חברת נובהסק, חברה פרטית העוסקת בגיוס השקעות לפרויקטי תשתיות. סכומי ההשקעה של נובאסק יהוו כ-40% מסך ההון העצמי הנדרש לפרויקט והיא צפויה להחזיק כ-26% מהמניות והלוואות הבעלים בחברת האחזקות, באופן המשקף פרמיה משמעותית על הפרויקט.

פרויקט רוח בשוודיה

בחודש אוקטובר דיווחה החברה על הנעה מלאה של הקמת הפרויקט ובתוך כך הוצאת צווי תחילת עבודה מלאים בלתי מותנים לספקים מהותיים בפרויקט. להערכת החברה, הסגירה הפיננסית של הפרויקט תושלם במהלך הרבעון הרביעי של 2019 וההפעלה המסחרית עד למחצית הראשונה של 2021.

סרביה והונגריה

במהלך חצי השנה האחרונה, קיבלה החברה את כל האישורים הנדרשים להפעלה מסחרית של הפרויקטים בסרביה והונגריה. בהתאם לרף התחזיות של החברה, מדובר בתוספת הכנסות של 130 מיליון שקל בשנה משני הפרויקטים (חלק החברה בפרויקטים 50%).

פרויקטים בשלבי פיתוח ראשני בספרד 

ביולי השנה חתמה החברה על הסכמים לשיתוף פעולה לפיתוח מקבצים של פרויקטי אנרגיית רוח סולארית בספרד, המצויים בשלבי פיתוח ראשוניים. להערכת החברה ההספק הפוטנציאלי המצרפי שלהם עשוי להגיע לכ-300-600 מגה וואט.

פרויקטים בשלבי פיתוח ראשוני באיטליה

בנובמבר חתמה החברה על מערך הסכמים עם חברת יייזום וחברת ניהול איטלקית לשיתוף פעולה בפיתוח מקבצים של פרוייקטי אנרגיה סולארית פוטו וולטאית באיטליה, המצויים בשלבי פיתוח ראשוניים. להערכת החברה ההספק הפוטנציאלי המצרפי של צבר הפרוייקטים עשוי להגיע לכ-100-200 מגה וואט.

פרויקט עמק הבכא

במהלך חודש יולי 2018 השלימה החברה את הסגירה הפיננסית לפרוייקט. הפרוייקט נמצא בשלבי הקמה ובמהלך התקופה חלקי הטורבינות של הפרוייקט הגיעו לארץ.

פרויקט בראשית

בחודש ינואר 2019, התקבל אישור קבינט הדיור לתכנית הפרויקט בהתאם להליך התכנוני. אישור הקבינט כאמור, התקבל בתוספת תנאיו ותכנית הפרויקט תכנס לתוקפה לאחר השגת הסכמה עם משרד הביטחון לתקצוב הפתרון הטכנולוגי. באפריל 2019 אישרה מליאת רשות החשמל את הגדלת הרישיון המותנה של הפרויקט לMW-189. בחודש אוגוסט 2019 התקבל סקר חיבור מחייב.

מכרז חלוקה 4

בחודש נובמבר זכתה ההחברה במכרז רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק מצטבר של כ-65 מגה וואט. מאחר וקיימת מגבלה רוחבית בשוק על יכולת רשת החשמל לחבר מתקנים פוטו וולטאים נוספים, מעריכה החברה כי סך ההספק הסופי המאושר לזוכים במכרז זה, עשוי להיות נמוך משמעותית מההספק שפורסם (במודל נתנו לכך ביטוי ברמת הסמך).

תמצית מודל הערכת השווי

מקור: רוסאריו ייעוץ ומחקר

הכותבת הינה לילך גראוס, אנליסטית ברוסאריו ייעוץ ומחקר

* גילוי נאות: בחודש יוני 2019, השתתפה חברה מקבוצת רוסאריו בקונסורציום חתמים שגייס ניירות ערך עבור אנלייט אנרגיה מתחדשת.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יניב 13/12/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
    החברה מספיק טובה כדי להמשיך להצליח בלי פמפום המניה וסיקור שאינו אוביקטיבי. טוב היה אם את הגילוי הנאות היו מדגישים בתחילת הסיקור ולא בסוף בקטן.
  • נדי 16/12/2019 11:09
    הגב לתגובה זו
    תודה שהסבת תשומת לב לאותיות הקטנות של הגילוי הנאות.
  • 4.
    חברה מעולה לשבת ולעקוב (ל"ת)
    הצלף 13/12/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע צעיר 13/12/2019 07:13
    הגב לתגובה זו
    שהם טובות כמו אנלייט? אנרג'יקס גם כזאת?
  • זו בעיה אתה מבין 15/12/2019 10:40
    הגב לתגובה זו
    כדי להרוויח פי 4 צריך לבוא לפני שהנייר מתחיל לטוס ולא להגיע בסוף של המהלך ...וזה ככה בכל הניירות התחום של האנרגיה המתחדשת עשה את שלו , לעומת זאת התחום של האנרגיה הרגילה זול מאוד ומה לעשות ש 90% מצריכת האנרגיה מבוססת עליו אתה מחפש במקום הלא נכון
  • 2.
    משיע צעיר 13/12/2019 07:13
    הגב לתגובה זו
    שהם טובות כמו אנלייט? אנר'יקס היא גם מניית אנרגיה ירוקה?
  • אנרג'יקס, כן. עלתה יפה השנה. (ל"ת)
    נחום 16/12/2019 23:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני בפנים כבר תקופה והכיוון מעלה נראה מבטיח (ל"ת)
    מניה מעולה 12/12/2019 16:51
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.