במסגרת הטור השבועי שלי אני עוסק בעיקר בחברות בודדות שמעניינות אותי ברמה האישית בעקבות פרסום דוח מיוחד או חברות שלהערכתי צפויות להמשיך להציג נתוני צמיחה, כל אחת בקטגוריה שלה, בין אם היא חברת צמיחה פרופר כמו נטפליקס ואמזון או חברת ערך מהסוג של פרוקטר אנד גמבל.

הפעם ארצה להתייחס לאחד התחומים היותר מעניינים לתפיסתי בעולם ההשקעות והוא נושא הסמארט ביטא, שצריך לעניין כל משקיע שרוצה להכות את הבנצ'מרק בצמצום רמת הסיכון מבלי זיהוי ספציפי של מניה כזו או אחרת.

דווקא בעתות של תנודתיות ורעשים מבחוץ, חשוב לגוון את תיק ההשקעות

ענף השקעות זה אינו חדש למשקיעים בארה"ב שרואים שם גדילה משנה לשנה אבל מאחר ואנחנו גרים כאן חשוב שנכיר את התחום על מנת לגוון את תיקי ההשקעות שלנו דווקא בעתות של תנודתיות ורעשים רבים מבחוץ. זאת על מנת שנוכל לבנות תיק מנייתי עם מאפיינים דפנסיביים מבלי הצורך לצמצם את הרכיב המנייתי בתיק תוך שאנו שומרים על עלות דמי ניהול נמוכה ככל שאפשר.

בניגוד למדדים שכולכם לבטח מכירים שנבנו עד כה (ת"א 125, נאסד"ק 100 וה-SPX500), מדדי ה-smart beta אינם מבוססים על עיקרון השווי שוק כפי שנהוג במדדים אלו בו מניות נכנסות למדד לאחר שהגיעו לשווי שוק מסוים וחלוקתן במדד מיוצגת אך ורק על פי פקטור זה, אלא על פקטורים אחרים ומגוונים כגון תנודתיות נמוכה (Low Volatility), מומנטום, ערך, צמיחה וכו'.

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פקטור יכול להיות כל מאפיין שלוקח קבוצה של מניות ומתאר את התשואה והסיכון הגלומים באותה קבוצה. אותם פקטורים נחקרו במשך שנים באוניברסיטאות רבות בעולם, בעיקר בארה"ב, והוכחו כבעלי משקל גבוה בכל הקשור לעלייה או ירידה של תשואות של קבוצות מניות.

עלייתה של ה-smart beta

בשנים האחרונות המוסדיים חיבקו את ההצלחה של אותם פקטורים יחד עם הצמיחה המואצת של עולם המדדים, וכך למעשה נולדה ה-smart beta.

גישת הסמארט ביטא הינה בעצם אלטרנטיבת השקעה שיש מי שמגדיר אותה כפריצת דרך בעולם ההשקעות והתפתחות משמעותית בעולם המדדים כפי שמוצגים ללקוחות שבוחרים להשקיע בסלים או קרנות נאמנות.

הוכחה גדולה להצלחת הענף המרתק הזה ניתן לראות כבר בעת הנוכחית, כאשר הנתונים שמפורסמים מראים כי אחד מכל ארבעה גופי השקעה בארה"ב משתמש במדדי הסמארט בטא ולפי הערכות בתעשיית הסלים והקרנות, עד שנת 2020 כשליש מנכסי המשקיעים המוסדיים במניות יושקעו באמצעות מדדי סמארט בטא.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

לאילו תעודות סל כדאי להגדיל חשיפה?

בארץ ענף זה מיוצג באמצעות אלטשולר שחם שלקחה את הענף וחיבקה אותו אך גובה עבורו דמי ניהול גבוהים למדי. ריכזתי עבורכם את תעודות סל שלוקחות את הפרמטרים של אותם מדדי סמארט ביטא אמריקאיים ומספקות חשיפה למשקיע הבודד להיחשף לשוק המניות בצורה שונה ממה שהורגל עד היום.

בטבלה המצורפת, עסקתי בכמה שיותר קטגוריות בענף ההשקעות: צמיחה, ערך, דיבידנדים ומדדי שוק מרכזיים.

חשוב לציין כי השקעה בסלים אלו מחד מקטינה בצורה משמעותית את דמי הניהול אבל לא מבטלים את ההשפעה השלילית במידה וקיימת בשערי המטבע. באותה מידה, גם השפעה חיובית במידה וקיימת מספקת ריבית דריבית בכל הקשור לחשיפה לנכסים אלו בעלי חשיפה דולרית.

הטבלה מתייחסת למספר גורמים שמשפיעים על אותם נכסים כאשר ניתן לשים לב שחלק מהתעודות עוקבות אחרי מדד שהוא לכשעצמו הוא מדד שמחושב אחרת כמו למשל ראסל 1000 מניות צמיחה. לכן, תעודת הסל שעוקבת אחרי מדד זה אינה צריכה לקחת פקטורים אחרים לחישוב הנכסים המופיעים בה כך ששווי שוק הוא פרמטר מספק.

תמונה שמשקפת את השימוש בנכסים אלו יכולה להיות מוצגת באמצעות ניתוח יחסי של מדד הראסל 2000 באמצעות תעודת סל IWM לעומת IWF שמייצגת אך ורק את 1000 המניות שמציגות את הצמיחה המואצת במדד.

הניתוח מתייחס לתשואה בניירות אלו בתקופה של 3 השנים האחרונות כאשר ניתן לראות שהתשואה בולטת לחיוב בתעודת הסל IWF עם תשואת יתר של 51%, לעומת "רק" 37% בתעודת הסל IWM שלוקחת AS IS את כל המניות שנסחרות במדד הראסל 2000.

דבר מעניין שניתן ללמוד מהניתוח היחסי הוא הרגישות בתקופות של ירידות. ניתן לראות שבגלל אותו פער איכותני בתשואות, תעודת הסל על מניות הצמיחה הציגה נתונים טובים יותר בתקופות של ירידות כפי שרואים בחלק הראשון של הניתוח.

לא תמיד ענף הסמארט ביטא ישיג לכם תשואות יתר על המדדים, כאשר דוגמא בולטת לעניין זה היא  ההשוואה בין מדד ה-SPX500 דרך תעודת הסל SPY לעומת תעודת הסל SPLV שלוקחת בפקטורים שלה את המניות שיש להן את הביטא הנמוך ביותר במדד. במילים אחרות, המניות עם התנודתיות הנמוכה ביותר במדד.

במקרה הזה ניתן לראות כי למרות פער חיובי לטובת ה-SPY של 39% לעומת 35% ב-SPLV ב-3 השנים האחרונות, במרבית הפעמים (למעט תחילת השנה הנוכחית) בהן היתה תנודתיות גבוהה במדדים תעודת הסל הציגה תשואת יתר וזו באמת היתה כוונת המשורר בהנפקת התעודה - להשיג תשואות דומות או טובות יותר במינימום תנודתיות.

זוהי תעודת סל שאני מדבר עליה רבות במהלך הקורסים שלי ובהחלט שווה לשים אותה במעקב.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

הכותב הוא מוטי כהן, יועץ בשירות האיתותים של אלומות ואנליסט שווקים חו"ל מטעם בורסה גרף