פסיביות, אבל חכמות: הכירו את תעודות ה-smart beta

מה מיוחד במדדי סמארט בטא, במה הם שונים מהמדדים המוכרים ומתי התעודות החכמות הפסידו למדדים הישנים והטובים?
מוטי כהן | (6)

במסגרת הטור השבועי שלי אני עוסק בעיקר בחברות בודדות שמעניינות אותי ברמה האישית בעקבות פרסום דוח מיוחד או חברות שלהערכתי צפויות להמשיך להציג נתוני צמיחה, כל אחת בקטגוריה שלה, בין אם היא חברת צמיחה פרופר כמו נטפליקס ואמזון או חברת ערך מהסוג של פרוקטר אנד גמבל.

 

הפעם ארצה להתייחס לאחד התחומים היותר מעניינים לתפיסתי בעולם ההשקעות והוא נושא הסמארט ביטא, שצריך לעניין כל משקיע שרוצה להכות את הבנצ'מרק בצמצום רמת הסיכון מבלי זיהוי ספציפי של מניה כזו או אחרת.

 

דווקא בעתות של תנודתיות ורעשים מבחוץ, חשוב לגוון את תיק ההשקעות

ענף השקעות זה אינו חדש למשקיעים בארה"ב שרואים שם גדילה משנה לשנה אבל מאחר ואנחנו גרים כאן חשוב שנכיר את התחום על מנת לגוון את תיקי ההשקעות שלנו דווקא בעתות של תנודתיות ורעשים רבים מבחוץ. זאת על מנת שנוכל לבנות תיק מנייתי עם מאפיינים דפנסיביים מבלי הצורך לצמצם את הרכיב המנייתי בתיק תוך שאנו שומרים על עלות דמי ניהול נמוכה ככל שאפשר.

 

בניגוד למדדים שכולכם לבטח מכירים שנבנו עד כה (ת"א 125, נאסד"ק 100 וה-SPX500), מדדי ה-smart beta אינם מבוססים על עיקרון השווי שוק כפי שנהוג במדדים אלו בו מניות נכנסות למדד לאחר שהגיעו לשווי שוק מסוים וחלוקתן במדד מיוצגת אך ורק על פי פקטור זה, אלא על פקטורים אחרים ומגוונים כגון תנודתיות נמוכה (Low Volatility), מומנטום, ערך, צמיחה וכו'.

 

פקטור יכול להיות כל מאפיין שלוקח קבוצה של מניות ומתאר את התשואה והסיכון הגלומים באותה קבוצה. אותם פקטורים נחקרו במשך שנים באוניברסיטאות רבות בעולם, בעיקר בארה"ב, והוכחו כבעלי משקל גבוה בכל הקשור לעלייה או ירידה של תשואות של קבוצות מניות.

 

עלייתה של ה-smart beta

בשנים האחרונות המוסדיים חיבקו את ההצלחה של אותם פקטורים יחד עם הצמיחה המואצת של עולם המדדים, וכך למעשה נולדה ה-smart beta.

 

גישת הסמארט ביטא הינה בעצם אלטרנטיבת השקעה שיש מי שמגדיר אותה כפריצת דרך בעולם ההשקעות והתפתחות משמעותית בעולם המדדים כפי שמוצגים ללקוחות שבוחרים להשקיע בסלים או קרנות נאמנות.

 

הוכחה גדולה להצלחת הענף המרתק הזה ניתן לראות כבר בעת הנוכחית, כאשר הנתונים שמפורסמים מראים כי אחד מכל ארבעה גופי השקעה בארה"ב משתמש במדדי הסמארט בטא ולפי הערכות בתעשיית הסלים והקרנות, עד שנת 2020 כשליש מנכסי המשקיעים המוסדיים במניות יושקעו באמצעות מדדי סמארט בטא.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לאילו תעודות סל כדאי להגדיל חשיפה?

בארץ ענף זה מיוצג באמצעות אלטשולר שחם שלקחה את הענף וחיבקה אותו אך גובה עבורו דמי ניהול גבוהים למדי. ריכזתי עבורכם את תעודות סל שלוקחות את הפרמטרים של אותם מדדי סמארט ביטא אמריקאיים ומספקות חשיפה למשקיע הבודד להיחשף לשוק המניות בצורה שונה ממה שהורגל עד היום.

בטבלה המצורפת, עסקתי בכמה שיותר קטגוריות בענף ההשקעות: צמיחה, ערך, דיבידנדים ומדדי שוק מרכזיים.

חשוב לציין כי השקעה בסלים אלו מחד מקטינה בצורה משמעותית את דמי הניהול אבל לא מבטלים את ההשפעה השלילית במידה וקיימת בשערי המטבע. באותה מידה, גם השפעה חיובית במידה וקיימת מספקת ריבית דריבית בכל הקשור לחשיפה לנכסים אלו בעלי חשיפה דולרית.

 

הטבלה מתייחסת למספר גורמים שמשפיעים על אותם נכסים כאשר ניתן לשים לב שחלק מהתעודות עוקבות אחרי מדד שהוא לכשעצמו הוא מדד שמחושב אחרת כמו למשל ראסל 1000 מניות צמיחה. לכן, תעודת הסל שעוקבת אחרי מדד זה אינה צריכה לקחת פקטורים אחרים לחישוב הנכסים המופיעים בה כך ששווי שוק הוא פרמטר מספק.

 

תמונה שמשקפת את השימוש בנכסים אלו יכולה להיות מוצגת באמצעות ניתוח יחסי של מדד הראסל 2000 באמצעות תעודת סל IWM לעומת IWF שמייצגת אך ורק את 1000 המניות שמציגות את הצמיחה המואצת במדד.

 

הניתוח מתייחס לתשואה בניירות אלו בתקופה של 3 השנים האחרונות כאשר ניתן לראות שהתשואה בולטת לחיוב בתעודת הסל IWF עם תשואת יתר של 51%, לעומת "רק" 37% בתעודת הסל IWM שלוקחת AS IS את כל המניות שנסחרות במדד הראסל 2000.

 

דבר מעניין שניתן ללמוד מהניתוח היחסי הוא הרגישות בתקופות של ירידות. ניתן לראות שבגלל אותו פער איכותני בתשואות, תעודת הסל על מניות הצמיחה הציגה נתונים טובים יותר בתקופות של ירידות כפי שרואים בחלק הראשון של הניתוח.

לא תמיד ענף הסמארט ביטא ישיג לכם תשואות יתר על המדדים, כאשר דוגמא בולטת לעניין זה היא  ההשוואה בין מדד ה-SPX500 דרך תעודת הסל SPY לעומת תעודת הסל SPLV שלוקחת בפקטורים שלה את המניות שיש להן את הביטא הנמוך ביותר במדד. במילים אחרות, המניות עם התנודתיות הנמוכה ביותר במדד.

 

במקרה הזה ניתן לראות כי למרות פער חיובי לטובת ה-SPY של 39% לעומת 35% ב-SPLV ב-3 השנים האחרונות, במרבית הפעמים (למעט תחילת השנה הנוכחית) בהן היתה תנודתיות גבוהה במדדים תעודת הסל הציגה תשואת יתר וזו באמת היתה כוונת המשורר בהנפקת התעודה - להשיג תשואות דומות או טובות יותר במינימום תנודתיות.

זוהי תעודת סל שאני מדבר עליה רבות במהלך הקורסים שלי ובהחלט שווה לשים אותה במעקב.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

הכותב הוא מוטי כהן, יועץ בשירות האיתותים של אלומות ואנליסט שווקים חו"ל מטעם בורסה גרף

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משה 03/07/2018 10:39
    הגב לתגובה זו
    תעודת הסל MOAT היא אחת מתעודות הסמארט בטא הטובות שיש, היא משקיע בחברות עם יכולת לשמור על היתרון התחרותי שלהם לפי פילוסופית ההשקעה של וורן באפט
  • 5.
    תודה רבה. כתבה טובה (ל"ת)
    אמיר 02/07/2018 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודה (ל"ת)
    jarbon 02/07/2018 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כאלה כתבות רוצים לראות עוד (ל"ת)
    דני 02/07/2018 00:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יצחק 01/07/2018 21:45
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעשירה תודה
  • 1.
    מוסקו 01/07/2018 21:09
    הגב לתגובה זו
    שנים.. אבל אם תשווה לסמארט ביטא של מניות ערך תראה שהן "מפגרות" אחרי המדד. וכל שנה זה יכול להשתנות בין צמיחה לערך. עדיף מדד שכולל גם וגם. תודה על הכתבה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.