בשבוע שעבר פרסם משרד האנרגיה את שמות החברות הבינלאומיות שהגישו בקשות לקבלת רישיונות חיפוש לגז טבעי ונפט במסגרת ההליך התחרותי הראשון לפתיחת הים לחיפושים: אנרג'יאן היוונית, הבעלים של מאגרי כריש ותנין, וכן קונסורציום של חברות אנרגיה מובילות בהודו ONGC Videsh, Bharat PetroResources, Indian Corporation, Oil India. לציבור הישראלי מדובר בשמות פחות מוכרים, אך בהודו חברות אלו נמנות על ענקיות האנרגיה הגדולות במדינה ושווי השוק הכולל שלהן מגיע ל-90 מיליארד דולר והן מעסיקות במצטבר 94,000 עובדים.

הכניסה של ההודים לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל היא חדשות מצוינות למשק האנרגיה המקומי, ואף הישג דיפלומטי ומדיני של ממשלת ישראל, אך הבסיס האמיתי לבואם של ההודים נעוץ קודם כל בצורך שלהם להבטיח אספקה גוברת של מקורות אנרגיה. הודו מאכלסת כ-18% מאוכלוסיית העולם, אך חלקה של המדינה בצריכת האנרגיה העולמית עומד על 6% בלבד. לשם השוואה, סין, מדינה בעלת היקף אוכלוסייה דומה לזה של הודו, צורכת לבדה 22% מצריכת האנרגיה העולמית.

להודו יש פער אדיר לסגור, ועל פי תחזית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הודו צפויה להיות המובילה העולמית בביקוש לאנרגיה בשני העשורים הקרובים כאשר 30% מהגידול בביקוש העולמי לאנרגיה עד שנת 2040 צפוי להגיע מהודו. אם ההודים אכן יצליחו לספק את הגידול העצום הצפוי בביקוש לאנרגיה נוכל לראות לשיפור דרמטי באיכות החיים של 1.3 מיליארד הודים, ובעיקר למעל 200 מיליון הודים שעדיין חיים ללא חשמל.

יבואנית אנרגיה מהגדולות בעולם

נכון להיום הודו היא אחת מיבואניות האנרגיה הגדולות בעולם. 31% מאספקת הפחם, 83% מאספקת הנפט הגולמי וקרוב ל-40% מאספקת הגז הטבעי למדינה מגיעים מיבוא. לכן הודו נמצאת כיום במירוץ נגד השעון במטרה למצוא מקורות אספקה שיוכלו לתמוך בצמיחה האדירה בביקוש לאנרגיה במדינה, וכאן ישראל נכנסת לתמונה. הפוטנציאל הרב הקיים של ישראל שמוערך בכ-2,100 BCM של גז טבעי ו-6.6 מיליארד חביות נפט לא השאיר את חברות האנרגיה ההודיות אדישות, וכבר בספטמבר הצהיר שר האנרגיה ההודי כי חברות מהודו ישתתפו בהליך התחרותי לפתיחת הים בישראל.

• מניות הגז - האם הן עדיין אטרקטיביות להשקעה?
• המשבר במולדובה: הפסקת זרימת הגז הרוסי מעוררת משבר אנרגיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההליך התחרותי לפתיחת הים שאותו הוביל משרד האנרגיה נערך בתקופה מאתגרת בתעשיית האנרגיה, בזמן שישראל עדיין סוחבת את המוניטין הרע שנוצרו למדינה עם תלאות הרגולציה שעיכבו לאורך שנים ארוכות את פיתוח המאגרים, ולכן לא ראינו כניסה של שחקנים נוספים מלבד אנרג'יאן היוונית, והחברות ההודיות שהתמודדו על רישיונות חיפוש. לצד זאת, צריך לתת למשרד האנרגיה ציון לשבח על המאמצים למשיכת משקיעים חדשים לישראל וניהול תהליך מקצועי וראוי שחשף בפני משקיעים בינ"ל את הפוטנציאל הגבוה לתגליות נוספות בישראל. 

אחד הלקחים המרכזיים לקראת המכרז הבא שצפוי להיערך בשנת 2018 הוא הצורך בשינוי של מגבלות הייצוא הקיימות כך שכל מאגר עתידי יהיה פטור ממגבלות על כמות הגז שמותר לו לייצא. ישראל היא לא המדינה היחידה שיש לה פוטנציאל לתגליות גז ונפט והיא מתחרה מול מדינות רבות שמנסות למשוך השקעות לשטחן, ולכן לקראת 2018 הממשלה צריכה לבצע את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות. כדי למשוך לכאן שחקנים נוספים כדאי לשחרר קצת את עניבת הרגולציה. עכשיו זה הזמן.