דוחות טובים ותמחור חסר של ענקית האינטרנט
עונת הדוחות של הרבעון השני 2017 בעיצומה, וכבר כ-100 חברות במדד ה-S&P500 פרסמו את תוצאותיהן. בינתיים, ניתן לראות המשך צמיחה בהכנסות וברווחיות בקרב רוב המדווחות, אם כי בקצב פוחת לעומת הקצב ברבעון הקודם של כ-5% בהכנסות וברווח למניה, אך כמובן מוקדם מדי להסיק מסקנות. בעדכון זה, אנו סוקרים את דוחותיה של מובילת האינטרנט Alphabet (סימול: GOOG), המדורגת Outperform עם מחיר יעד של 1050 דולר ונמנית על רשימת המומלצות "אופקים רחבים". המלצתינו נתמכת במובילותה בשוק הצומח של הפרסום המקוון ובתמחורה האטרקטיבי במיוחד של המניה, הנסחרת בתמחור דומה לממוצע של מדד ה-S&P 500 0.64% הרחב ושל סקטור הטכנולוגיה בארה"ב, בדיסקאונט מול קבוצת חברות הצמיחה בסקטור.
מובילת האינטרנט Alphabet פרסמה דוחות חזקים. הכנסות החברה עלו מעל-26 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 21% (או 25% בשערי מטבע קבועים), מעל הצפי של 25.6 מיליארד דולר. הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 5.01 דולר למניה, מעל הקונצנזוס של 4.43 דולר ותחזיתנו של 4.10 דולר, כאשר הוא כלל הפרשה גדולה בסך של 2.7 מיליארד דולר, או 3.89 דולר למניה, בגין הקנס ששולם לרשות האירופאית בגין תביעה על הפרת הגבלים עסקים. בנטרול הקנס, הרווח הנקי של אלפבת (על בסיס GAAP, כולל הוצאות אופציות לעובדים) היה עומד על 8.9 דולר למניה, צמיחה של 27% מהרבעון המקביל.
תמהיל ההכנסות - הכנסות מפרסום באתרי גוגל הסתכמו ב-18.4 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 20%, הכנסות פרסום באתרים של שותפי גוגל (Google Network) העומדות על 4.2 מיליארד דולר (צמיחה של 14%), שאר הכנסות גוגל (הכוללות גם פעילות הענן והכנסות מחנות האפליקציות Google Play) הסתכמו ב-3.1 מיליארד דולר (צמיחה מרשימה של 43%), ואילו פעילות חברות סטארט-אפ שאינן קשורות לגוגל (המכונה Other Bets) רשמה הכנסות זעירות של 248 מיליון דולר. מבחינת הרווחיות, פעילות הליבה של גוגל הציגה רווח תפעולי של 7.8 מיליארד דולר (זאת לפני תשלום הקנס), צמיחה של 11%, כאשר הפסד חטיבת Other best הצטמצם ל-772 מיליון דולר.
הנתונים החשובים במיוחד בדוחות גוגל הם קצב הצמיחה בקליקים (Paid Clicks), המעיד על קצב הגידול בהיקפי הפרסום, ונתון המחיר לקליק (CPC – Cost per Click), המשקף את מידת הלחץ על רווחיות הפרסום. במסגרת המעבר המואץ לפלטפורמות המובייל, בעלי צמיחה גבוהה מאשר הפרסום במחשבים נייחים, ניתן לראות האצה בקצב הצמיחה בקליקים, אך הדבר מקוזז כנגד ירידה ב-CPC עקב רווחיות נמוכה יחסית של הקליקים במובייל. הסכימה של שני הנתונים הללו מובילה לקצב הצמיחה בהכנסות, ובכך המעקב אחרי שני הנתונים האלה הוא האלמנט הקריטי בניתוח דוחות אלפבת.
- "הגדלנו חשיפה לישראל - טבע תניב את התשואה הגבוהה ביותר"
- היום החשוב של טסלה: המסחר האחרון לקראת הכניסה ל-S&P 500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרבעון עלה קצב הצמיחה השנתית במספר ההקלקות ל-52%, האצה ניכרת לעומת 44% ברבעון הקודם ו-30%-36% ברבעונים שלפניו. קצב הצמיחה באתרי גוגל בלבד (ללא שותפים) היה גבוה אף יותר ועמד על 61%, ואילו קצב הצמיחה בקליקים באתרים שותפים עמד על 9%. נציין כי החברה אינה מקדמת את פעילות הפרסום החיצונית, ועושה כל מאמץ על מנת לרכז את פעילות הפרסום באתריה העצמיים, כמו Google.com ו-YouTube, כולל שינויים בדפדפן ה-Chrome להסרת סרגלי כלים ואמצעים אחרים המעבירים את תעבורת האינטרנט מאתרי גוגל לאתרים חיצוניים.
לעומת הצמיחה המואצת בהיקפי החיפוש והקלקות, נמשכה הרבעון מגמה של לחץ על מחיר לקליק (CPC – Cost per Click), שירד ב-23% לעומת הרבעון המקביל, בהשוואה ל-19% ברבעון הקודם ו-15% ברבעון שלפניו. קצב הירידה השנתי ב-CPC באתרי גוגל עמד על 26%, ואילו באתרי שותפיה היתה ירידה בקצב מתון יותר של 11%. תופעת הלחץ על CPC משקפת כאמור את המעבר בפרסום המקוון לפלטפורמות המובייל, אך בהחלט ניתן לראות כי החברה מצליחה לחפות על הירידה ב-CPC באמצעות הגידול המואץ בחיפוש ובפלטפורמות פרסום נוספות, בעיקר YouTube, המשתמשת במידה בניכרת בפרסום אוטומטי (המכונה programmatic).
ברבעון השני 2017 ייצרה אלפבת תזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של 7.4 מיליארד דולר, וסיימה את הרבעון עם קופת מזומנים של 94.7 מיליארד דולר (כנגד חוב לטווח ארוך של כ-4 מיליארד דולר), מזומנים נטו של כ-130 דולר למניה (כ-19% משווי שוק). היקף ה-CAPEX הרבעוני הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר, עליה קלה לעומת הרבעון הקודם, כאשר ה-run-rate השנתי של השקעות החברה עומד על כ-11-12 מיליארד דולר, ותומך בהגברת פעילות הענן.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
מניית GOOGLE ירדה בכ-3% לאחר פרסום הדוחות, על רקע אכזבה מסויימת מירידה חזקה מהצפוי ב-CPC, מימוש בריא לאחר עליה נאה של 27% בשער המניה מתחילת השנה (כולל כ-9% מתחילת החודש). כעת נסחרת מניית GOOG במכפילים של 23 ו-20 לתחזיות רווח לשנים 2017 ו-2018 בהתאמה, ואילו בנטרול המזומנים – במכפילי רווח של 19 ו-17 לשנים 2017 ו-2018, תמחור נמוך במיוחד, גם לממוצע של מדד ה-S&P500, ובוודאי לתמחור חברות הצמיחה בסקטור הטכנולוגיה. אנו ממשיכים להמליץ על מניית GOOG, המדורגת Outperform עם מחיר יעד של 1050 דולר ונמנית על רשימת המומלצות "אופקים רחבים". הטבלה בהמשך מרכזת את חברות הטכנולוגיה האמריקאיות בעלות שווי גבוה, הצפויות להציג צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וברווחיות, כאשר מניית GOOG בולטת בתמחור חסר גם לעומת הממוצע של קבוצת צמיחה זו.
- 2.הזדמנות מצויינת לאיסוף במנייה הזו לפני שתתייקר מדיי (ל"ת)אלעד 26/07/2017 14:10הגב לתגובה זו
- 1.זה לא משנה 26/07/2017 10:05הגב לתגובה זוחברת פרסום למוצרי זבל, המוני משועממים גודשים את העולם באשפה מיותרת שלא תשאיר מקום אחד נקי. חזירים זוללים שמסביבם ערימות אשפה ההולכות וגובהות. אלפבית תא תתקיים עוד 20 שנה, יחד עם משתמשיה
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
