צילום: יח"צ, Bizportal

דוחות טובים ותמחור חסר של ענקית האינטרנט

סרגיי וסצ'ונוק | 25/07/2017 15:18 (2)

נושאים בכתבה אס אנד פי 500 גוגל

עונת הדוחות של הרבעון השני 2017 בעיצומה, וכבר כ-100 חברות במדד ה-S&P500 פרסמו את תוצאותיהן. בינתיים, ניתן לראות המשך צמיחה בהכנסות וברווחיות בקרב רוב המדווחות, אם כי בקצב פוחת לעומת הקצב ברבעון הקודם של כ-5% בהכנסות וברווח למניה, אך כמובן מוקדם מדי להסיק מסקנות. בעדכון זה, אנו סוקרים את דוחותיה של מובילת האינטרנט Alphabet (סימול: GOOG), המדורגת Outperform עם מחיר יעד של 1050 דולר ונמנית על רשימת המומלצות "אופקים רחבים". המלצתינו נתמכת במובילותה בשוק הצומח של הפרסום המקוון ובתמחורה האטרקטיבי במיוחד של המניה, הנסחרת בתמחור דומה לממוצע של מדד ה-S&P 500 0.46% הרחב ושל סקטור הטכנולוגיה בארה"ב, בדיסקאונט מול קבוצת חברות הצמיחה בסקטור.

מובילת האינטרנט Alphabet פרסמה דוחות חזקים. הכנסות החברה עלו מעל-26 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 21% (או 25% בשערי מטבע קבועים), מעל הצפי של 25.6 מיליארד דולר. הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 5.01 דולר למניה, מעל הקונצנזוס של 4.43 דולר ותחזיתנו של 4.10 דולר, כאשר הוא כלל הפרשה גדולה בסך של 2.7 מיליארד דולר, או 3.89 דולר למניה, בגין הקנס ששולם לרשות האירופאית בגין תביעה על הפרת הגבלים עסקים. בנטרול הקנס, הרווח הנקי של אלפבת (על בסיס GAAP, כולל הוצאות אופציות לעובדים) היה עומד על 8.9 דולר למניה, צמיחה של 27% מהרבעון המקביל.

תמהיל ההכנסות - הכנסות מפרסום באתרי גוגל הסתכמו ב-18.4 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 20%, הכנסות פרסום באתרים של שותפי גוגל (Google Network) העומדות על 4.2 מיליארד דולר (צמיחה של 14%), שאר הכנסות גוגל (הכוללות גם פעילות הענן והכנסות מחנות האפליקציות Google Play) הסתכמו ב-3.1 מיליארד דולר (צמיחה מרשימה של 43%), ואילו פעילות חברות סטארט-אפ שאינן קשורות לגוגל (המכונה Other Bets) רשמה הכנסות זעירות של 248 מיליון דולר. מבחינת הרווחיות, פעילות הליבה של גוגל הציגה רווח תפעולי של 7.8 מיליארד דולר (זאת לפני תשלום הקנס), צמיחה של 11%, כאשר הפסד חטיבת Other best הצטמצם ל-772 מיליון דולר.

הנתונים החשובים במיוחד בדוחות גוגל הם קצב הצמיחה בקליקים (Paid Clicks), המעיד על קצב הגידול בהיקפי הפרסום, ונתון המחיר לקליק (CPC – Cost per Click), המשקף את מידת הלחץ על רווחיות הפרסום. במסגרת המעבר המואץ לפלטפורמות המובייל, בעלי צמיחה גבוהה מאשר הפרסום במחשבים נייחים, ניתן לראות האצה בקצב הצמיחה בקליקים, אך הדבר מקוזז כנגד ירידה ב-CPC עקב רווחיות נמוכה יחסית של הקליקים במובייל. הסכימה של שני הנתונים הללו מובילה לקצב הצמיחה בהכנסות, ובכך המעקב אחרי שני הנתונים האלה הוא האלמנט הקריטי בניתוח דוחות אלפבת.

הרבעון עלה קצב הצמיחה השנתית במספר ההקלקות ל-52%, האצה ניכרת לעומת 44% ברבעון הקודם ו-30%-36% ברבעונים שלפניו. קצב הצמיחה באתרי גוגל בלבד (ללא שותפים) היה גבוה אף יותר ועמד על 61%, ואילו קצב הצמיחה בקליקים באתרים שותפים עמד על 9%. נציין כי החברה אינה מקדמת את פעילות הפרסום החיצונית, ועושה כל מאמץ על מנת לרכז את פעילות הפרסום באתריה העצמיים, כמו Google.com ו-YouTube, כולל שינויים בדפדפן ה-Chrome להסרת סרגלי כלים ואמצעים אחרים המעבירים את תעבורת האינטרנט מאתרי גוגל לאתרים חיצוניים.

לעומת הצמיחה המואצת בהיקפי החיפוש והקלקות, נמשכה הרבעון מגמה של לחץ על מחיר לקליק (CPC – Cost per Click), שירד ב-23% לעומת הרבעון המקביל, בהשוואה ל-19% ברבעון הקודם ו-15% ברבעון שלפניו. קצב הירידה השנתי ב-CPC באתרי גוגל עמד על 26%, ואילו באתרי שותפיה היתה ירידה בקצב מתון יותר של 11%. תופעת הלחץ על CPC משקפת כאמור את המעבר בפרסום המקוון לפלטפורמות המובייל, אך בהחלט ניתן לראות כי החברה מצליחה לחפות על הירידה ב-CPC באמצעות הגידול המואץ בחיפוש ובפלטפורמות פרסום נוספות, בעיקר YouTube, המשתמשת במידה בניכרת בפרסום אוטומטי (המכונה programmatic).

ברבעון השני 2017 ייצרה אלפבת תזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של 7.4 מיליארד דולר, וסיימה את הרבעון עם קופת מזומנים של 94.7 מיליארד דולר (כנגד חוב לטווח ארוך של כ-4 מיליארד דולר), מזומנים נטו של כ-130 דולר למניה (כ-19% משווי שוק). היקף ה-CAPEX הרבעוני הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר, עליה קלה לעומת הרבעון הקודם, כאשר ה-run-rate השנתי של השקעות החברה עומד על כ-11-12 מיליארד דולר, ותומך בהגברת פעילות הענן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מניית GOOGLE ירדה בכ-3% לאחר פרסום הדוחות, על רקע אכזבה מסויימת מירידה חזקה מהצפוי ב-CPC, מימוש בריא לאחר עליה נאה של 27% בשער המניה מתחילת השנה (כולל כ-9% מתחילת החודש). כעת נסחרת מניית GOOG במכפילים של 23 ו-20 לתחזיות רווח לשנים 2017 ו-2018 בהתאמה, ואילו בנטרול המזומנים – במכפילי רווח של 19 ו-17 לשנים 2017 ו-2018, תמחור נמוך במיוחד, גם לממוצע של מדד ה-S&P500, ובוודאי לתמחור חברות הצמיחה בסקטור הטכנולוגיה. אנו ממשיכים להמליץ על מניית GOOG, המדורגת Outperform עם מחיר יעד של 1050 דולר ונמנית על רשימת המומלצות "אופקים רחבים". הטבלה בהמשך מרכזת את חברות הטכנולוגיה האמריקאיות בעלות שווי גבוה, הצפויות להציג צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וברווחיות, כאשר מניית GOOG בולטת בתמחור חסר גם לעומת הממוצע של קבוצת צמיחה זו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
הזדמנות מצויינת לאיסוף במנייה הזו לפני שתתייקר מדיי (ל"ת)
אלעד 26/07/2017 14:10
הגב לתגובה זו
1.
זה לא משנה 26/07/2017 10:05
הגב לתגובה זו
חברת פרסום למוצרי זבל, המוני משועממים גודשים את העולם באשפה מיותרת שלא תשאיר מקום אחד נקי. חזירים זוללים שמסביבם ערימות אשפה ההולכות וגובהות. אלפבית תא תתקיים עוד 20 שנה, יחד עם משתמשיה

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן