הפספוס ההיסטורי שבמיזוג ת"א עם בת ים
רותי הרשקוביץ, אדריכלית במשרד "בר הרשקוביץ אדריכלים" ומומחית להתחדשות עירונית, על ההזדמנות ההיסטורית שהחמיץ משרד הפנים
החלטת שר הפנים לדחות ל-2023 את איחוד תל אביב בת ים, הינה לטעמי "מות נשיקה"
להזדמנות היסטורית שספק אם תחזור על עצמה בעתיד הקרוב. על מנת להמחיש את ממדי הפספוס הזה, אביא לדוגמא את תכנית ההתחדשות העירונית שמשרדי מקדם כיום בגבעתיים הכוללת כ-3,000 יחידות דיור בעיר קטנה ותיקה ובעלת שטח מצומצם ביותר של כ-3250 דונם, בה מתגוררים כ-80 אלף תושבים בקירוב.
תל אביב ובת ים יחד משתרעות על פני שטח עצום של למעלה מ-60 אלף דונם, פי 20(!) יותר מגבעתיים ומתגוררים בהן כ-600 אלף תושבים. שתיהן ממושקות לא רק בגבולות משותפים, אלא מבנה וזהות טופוגרפית וגבולן המערבי הינו אותו חוף ים הנחצה באופן מלאכותי על ידי גבול מוניציפלי שנקבע באופן שרירותי לפני שנים רבות. יתרה מכך: דווקא לשכונות הדרומיות של תל אביב, כולל יפו כמובן, יש אינטרס משותף לקדם התחדשות עירונית כוללת, זאת במקום הבנייה הישנה, הנמוכה והמתפוררת שמאפיינות אותן, החל משכונת התקווה, שפירא וכו' בצפון, דרך יפו ג' וד' בואכה שכונות בת ים.
כמו כן העובדה שבעוד שנים מעטות, ועוד לפני 2023, ייפתח קו הרכבת הקלה שיקשר את דרום בת ים עם מרכז תל אביב, כמו גם רמת גן, בני ברק ופתח תקווה, מעורר תהיות לא מבוטלות מדוע משרד הפנים החליט לדחות תכנית כה מתבקשת. אדגיש כי להחלטה זו משמעות רבה לא רק מבחינה מוניציפלית ומבחינת האינטרסים המשותפים הן של תל אביב ה"עשירה" ובת ים ה"ענייה" ועמוסת החובות. יש בכך, לטעמי, בראש וראשונה "פספוס" ענק של אתגר לאומי.
מחישוב זהיר שערך משרדי, איחוד שכזה עשוי להניב לא פחות מכ-200 אלף דירות חדשות (ביחס שמרני של 1 ל-3.5) לעומת כ-60 אלף דירות ישנות שייהרסו במסגרת תכנית פינוי מקיפה שהעירייה המאוחדת תקדם. מדובר ב-win win מכל הבחינות:
- קבוצת גבאי תקדם פרויקט רחב במתחם בלפור בבת ים
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. עוד 200 אלף דירות חדשות לשוק הדיור, ובלב ליבו של אזור הביקוש ב"מדינת תל אביב".
2. השבחת אזורים ותיקים ומתפוררים והפיכתם למודרניים ועדכניים.
3. ניצול זכויות בנייה המבוזבזות כיום באופן משווע, בבנייה ישנה ונמוכה באזורים שבהם הקרקע יקרה ביותר.
4. שילוב חברתי של אוכלוסיות צעירות וחזקות עם אוכלוסיות ותיקות.
5. הזדמנות פז לשדרג את התשתיות המתדלדלות באותם האזורים.
6. סכומי עתק של ארנונה שיגיעו לעירייה הגדולה המשותפת.
7. חיזוק ממשי של העיר בת ים מחד גיסא ומאידך גיסא, חיזוק עוד יותר גדול למיתוגה הבינלאומי של תל אביב שתהנה מריביירה של חוף יום חולי ארוך מאין כמותו מהרצליה בצפון ועד ראשון לציון בדרום.
8. חסכון משמעותי ביותר למשק הישראלי. זאת בעקבות איחוד המערכות המוניציפליות הנפרדות היום.
9. תקדים חשוב ביותר לאיחודים אפשריים נוספים של ערים גדולות בישראל!
- 4.dw 12/06/2017 13:24הגב לתגובה זוזה שאזור, רשות קיקיונית בגודל של שכונה, היא רשות מקומית בגוש דן זה לא פחות מהזוי. אזור היא שכונה של חולון. מיזוג משולש של אזור-חולון-בת ים ייצר עיר גדולה, עם שטחי תעסוקה גדולים (חולון, אזור) וחוף ים תיירותי (בת ים). אף תייר לא מגיע לחולון או אזור. ת"א מונה כבר כ 430 אלף תושב, ויתכן 500 אם כוללים אפריקאים לא רשומים. בעתיד ממילא תצמח בעוד 100-150 אלף תושב. זה כבר רשות די גדולה במספרים של ישראל, שנייה רק לי-ם. נכון יותר למזג רשויות קטנות. לדוגמה, לא הזוי שיש המון רשויות בבקעת אונו? סביון היא הלא שכונה של קרית אונו, ומתבקש למזג גם את גני תקווה ועוד כמה כפרים בסביבה - לעיר בקעת אונו אחת. גם את הרצליה וכפר שמריהו מתבקש למזג הרבה לפני שנוגעים בת"א. גם כ"ס/רעננה/הוד השרון/רמות השבים, או רחובות/נס ציונה/באר יעקב. כל אלה מיזוגים יותר מתבקשים.
- 3.רם 10/06/2017 08:22הגב לתגובה זוכל מה שנכתב זה שטות גדולה ניתן לבנות ולעשות הכול גם בלי האיחוד המטופש
- יניב 12/06/2017 12:21הגב לתגובה זובת ים תהפך לדרום תל אביב כיום (אוכלוסיות חלשות , זוהמה ,עובדים זרים וכו' ) וזאת שאפשר לחדש את העיר ללא מיזוג צודק .הכל עניין של ניהול נכון מה שאין בבתים לצערי
- 2.י"ע 08/06/2017 13:00הגב לתגובה זורק כי הפוליטיקאים המקומיים לא רצו לותר על הכסא. ודרעי נכנע להם. הממשלה הרי הסכימה לתת שני מליארד ש"ח, שהיו מגיעים ברובם לבת ימים. איזה פספוס!
- 1.אבי 08/06/2017 09:59הגב לתגובה זואין שום סיבה לכל כך הרבה עיריות בשטח גוש דן. זה משאבת כספי ציבור ללא כל הצדקה
- מני 08/06/2017 10:45הגב לתגובה זומתחילים בתא בת ים ואחכ גבעתיים רג. ויש עוד ככ הרבה עיריות מיותרות במדינה. אבל זה מה שקורה שיש פוליטיקאי קטן בלי השראה
- רמת גן וגבעתיים ביחד , הכי טבעי שיכול להיות (ל"ת)טרוויאלי 08/06/2017 16:23
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
