הפספוס ההיסטורי שבמיזוג ת"א עם בת ים
רותי הרשקוביץ, אדריכלית במשרד "בר הרשקוביץ אדריכלים" ומומחית להתחדשות עירונית, על ההזדמנות ההיסטורית שהחמיץ משרד הפנים
החלטת שר הפנים לדחות ל-2023 את איחוד תל אביב בת ים, הינה לטעמי "מות נשיקה"
להזדמנות היסטורית שספק אם תחזור על עצמה בעתיד הקרוב. על מנת להמחיש את ממדי הפספוס הזה, אביא לדוגמא את תכנית ההתחדשות העירונית שמשרדי מקדם כיום בגבעתיים הכוללת כ-3,000 יחידות דיור בעיר קטנה ותיקה ובעלת שטח מצומצם ביותר של כ-3250 דונם, בה מתגוררים כ-80 אלף תושבים בקירוב.
תל אביב ובת ים יחד משתרעות על פני שטח עצום של למעלה מ-60 אלף דונם, פי 20(!) יותר מגבעתיים ומתגוררים בהן כ-600 אלף תושבים. שתיהן ממושקות לא רק בגבולות משותפים, אלא מבנה וזהות טופוגרפית וגבולן המערבי הינו אותו חוף ים הנחצה באופן מלאכותי על ידי גבול מוניציפלי שנקבע באופן שרירותי לפני שנים רבות. יתרה מכך: דווקא לשכונות הדרומיות של תל אביב, כולל יפו כמובן, יש אינטרס משותף לקדם התחדשות עירונית כוללת, זאת במקום הבנייה הישנה, הנמוכה והמתפוררת שמאפיינות אותן, החל משכונת התקווה, שפירא וכו' בצפון, דרך יפו ג' וד' בואכה שכונות בת ים.
כמו כן העובדה שבעוד שנים מעטות, ועוד לפני 2023, ייפתח קו הרכבת הקלה שיקשר את דרום בת ים עם מרכז תל אביב, כמו גם רמת גן, בני ברק ופתח תקווה, מעורר תהיות לא מבוטלות מדוע משרד הפנים החליט לדחות תכנית כה מתבקשת. אדגיש כי להחלטה זו משמעות רבה לא רק מבחינה מוניציפלית ומבחינת האינטרסים המשותפים הן של תל אביב ה"עשירה" ובת ים ה"ענייה" ועמוסת החובות. יש בכך, לטעמי, בראש וראשונה "פספוס" ענק של אתגר לאומי.
מחישוב זהיר שערך משרדי, איחוד שכזה עשוי להניב לא פחות מכ-200 אלף דירות חדשות (ביחס שמרני של 1 ל-3.5) לעומת כ-60 אלף דירות ישנות שייהרסו במסגרת תכנית פינוי מקיפה שהעירייה המאוחדת תקדם. מדובר ב-win win מכל הבחינות:
- קבוצת גבאי תקדם פרויקט רחב במתחם בלפור בבת ים
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. עוד 200 אלף דירות חדשות לשוק הדיור, ובלב ליבו של אזור הביקוש ב"מדינת תל אביב".
2. השבחת אזורים ותיקים ומתפוררים והפיכתם למודרניים ועדכניים.
3. ניצול זכויות בנייה המבוזבזות כיום באופן משווע, בבנייה ישנה ונמוכה באזורים שבהם הקרקע יקרה ביותר.
4. שילוב חברתי של אוכלוסיות צעירות וחזקות עם אוכלוסיות ותיקות.
5. הזדמנות פז לשדרג את התשתיות המתדלדלות באותם האזורים.
6. סכומי עתק של ארנונה שיגיעו לעירייה הגדולה המשותפת.
7. חיזוק ממשי של העיר בת ים מחד גיסא ומאידך גיסא, חיזוק עוד יותר גדול למיתוגה הבינלאומי של תל אביב שתהנה מריביירה של חוף יום חולי ארוך מאין כמותו מהרצליה בצפון ועד ראשון לציון בדרום.
8. חסכון משמעותי ביותר למשק הישראלי. זאת בעקבות איחוד המערכות המוניציפליות הנפרדות היום.
9. תקדים חשוב ביותר לאיחודים אפשריים נוספים של ערים גדולות בישראל!
- 4.dw 12/06/2017 13:24הגב לתגובה זוזה שאזור, רשות קיקיונית בגודל של שכונה, היא רשות מקומית בגוש דן זה לא פחות מהזוי. אזור היא שכונה של חולון. מיזוג משולש של אזור-חולון-בת ים ייצר עיר גדולה, עם שטחי תעסוקה גדולים (חולון, אזור) וחוף ים תיירותי (בת ים). אף תייר לא מגיע לחולון או אזור. ת"א מונה כבר כ 430 אלף תושב, ויתכן 500 אם כוללים אפריקאים לא רשומים. בעתיד ממילא תצמח בעוד 100-150 אלף תושב. זה כבר רשות די גדולה במספרים של ישראל, שנייה רק לי-ם. נכון יותר למזג רשויות קטנות. לדוגמה, לא הזוי שיש המון רשויות בבקעת אונו? סביון היא הלא שכונה של קרית אונו, ומתבקש למזג גם את גני תקווה ועוד כמה כפרים בסביבה - לעיר בקעת אונו אחת. גם את הרצליה וכפר שמריהו מתבקש למזג הרבה לפני שנוגעים בת"א. גם כ"ס/רעננה/הוד השרון/רמות השבים, או רחובות/נס ציונה/באר יעקב. כל אלה מיזוגים יותר מתבקשים.
- 3.רם 10/06/2017 08:22הגב לתגובה זוכל מה שנכתב זה שטות גדולה ניתן לבנות ולעשות הכול גם בלי האיחוד המטופש
- יניב 12/06/2017 12:21הגב לתגובה זובת ים תהפך לדרום תל אביב כיום (אוכלוסיות חלשות , זוהמה ,עובדים זרים וכו' ) וזאת שאפשר לחדש את העיר ללא מיזוג צודק .הכל עניין של ניהול נכון מה שאין בבתים לצערי
- 2.י"ע 08/06/2017 13:00הגב לתגובה זורק כי הפוליטיקאים המקומיים לא רצו לותר על הכסא. ודרעי נכנע להם. הממשלה הרי הסכימה לתת שני מליארד ש"ח, שהיו מגיעים ברובם לבת ימים. איזה פספוס!
- 1.אבי 08/06/2017 09:59הגב לתגובה זואין שום סיבה לכל כך הרבה עיריות בשטח גוש דן. זה משאבת כספי ציבור ללא כל הצדקה
- מני 08/06/2017 10:45הגב לתגובה זומתחילים בתא בת ים ואחכ גבעתיים רג. ויש עוד ככ הרבה עיריות מיותרות במדינה. אבל זה מה שקורה שיש פוליטיקאי קטן בלי השראה
- רמת גן וגבעתיים ביחד , הכי טבעי שיכול להיות (ל"ת)טרוויאלי 08/06/2017 16:23
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
