רותי הרשקוביץ'
צילום: יח"צ

הפספוס ההיסטורי שבמיזוג ת"א עם בת ים

רותי הרשקוביץ, אדריכלית במשרד "בר הרשקוביץ אדריכלים" ומומחית להתחדשות עירונית, על ההזדמנות ההיסטורית שהחמיץ משרד הפנים

רותי הרשקוביץ | (7)
נושאים בכתבה בת ים תל אביב

החלטת שר הפנים לדחות ל-2023 את איחוד תל אביב בת ים, הינה לטעמי "מות נשיקה"

להזדמנות היסטורית שספק אם תחזור על עצמה בעתיד הקרוב. על מנת להמחיש את ממדי הפספוס הזה, אביא לדוגמא את תכנית ההתחדשות העירונית שמשרדי מקדם כיום בגבעתיים הכוללת כ-3,000 יחידות דיור בעיר קטנה ותיקה ובעלת שטח מצומצם ביותר של כ-3250 דונם, בה מתגוררים כ-80 אלף תושבים בקירוב.

תל אביב ובת ים יחד משתרעות על פני שטח עצום של למעלה מ-60 אלף דונם, פי 20(!) יותר מגבעתיים ומתגוררים בהן כ-600 אלף תושבים. שתיהן ממושקות לא רק בגבולות משותפים, אלא מבנה וזהות טופוגרפית וגבולן המערבי הינו אותו חוף ים הנחצה באופן מלאכותי על ידי גבול מוניציפלי שנקבע באופן שרירותי לפני שנים רבות. יתרה מכך: דווקא לשכונות הדרומיות של תל אביב, כולל יפו כמובן, יש אינטרס משותף לקדם התחדשות עירונית כוללת, זאת במקום הבנייה הישנה, הנמוכה והמתפוררת שמאפיינות אותן, החל משכונת התקווה, שפירא וכו' בצפון, דרך יפו ג' וד' בואכה שכונות בת ים.

כמו כן העובדה שבעוד שנים מעטות, ועוד לפני 2023, ייפתח קו הרכבת הקלה שיקשר את דרום בת ים עם מרכז תל אביב, כמו גם רמת גן, בני ברק ופתח תקווה, מעורר תהיות לא מבוטלות מדוע משרד הפנים החליט לדחות תכנית כה מתבקשת. אדגיש כי להחלטה זו משמעות רבה לא רק מבחינה מוניציפלית ומבחינת האינטרסים המשותפים הן של תל אביב ה"עשירה" ובת ים ה"ענייה" ועמוסת החובות. יש בכך, לטעמי, בראש וראשונה "פספוס" ענק של אתגר לאומי.

מחישוב זהיר שערך משרדי, איחוד שכזה עשוי להניב לא פחות מכ-200 אלף דירות חדשות (ביחס שמרני של 1 ל-3.5) לעומת כ-60 אלף דירות ישנות שייהרסו במסגרת תכנית פינוי מקיפה שהעירייה המאוחדת תקדם. מדובר ב-win win מכל הבחינות:

1. עוד 200 אלף דירות חדשות לשוק הדיור, ובלב ליבו של אזור הביקוש ב"מדינת תל אביב".

2. השבחת אזורים ותיקים ומתפוררים והפיכתם למודרניים ועדכניים.

3. ניצול זכויות בנייה המבוזבזות כיום באופן משווע, בבנייה ישנה ונמוכה באזורים שבהם הקרקע יקרה ביותר.

4. שילוב חברתי של אוכלוסיות צעירות וחזקות עם אוכלוסיות ותיקות.

5. הזדמנות פז לשדרג את התשתיות המתדלדלות באותם האזורים.

6. סכומי עתק של ארנונה שיגיעו לעירייה הגדולה המשותפת.

7. חיזוק ממשי של העיר בת ים מחד גיסא ומאידך גיסא, חיזוק עוד יותר גדול למיתוגה הבינלאומי של תל אביב שתהנה מריביירה של חוף יום חולי ארוך מאין כמותו מהרצליה בצפון ועד ראשון לציון בדרום.

8. חסכון משמעותי ביותר למשק הישראלי. זאת בעקבות איחוד המערכות המוניציפליות הנפרדות היום.

9. תקדים חשוב ביותר לאיחודים אפשריים נוספים של ערים גדולות בישראל!

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    dw 12/06/2017 13:24
    הגב לתגובה זו
    זה שאזור, רשות קיקיונית בגודל של שכונה, היא רשות מקומית בגוש דן זה לא פחות מהזוי. אזור היא שכונה של חולון. מיזוג משולש של אזור-חולון-בת ים ייצר עיר גדולה, עם שטחי תעסוקה גדולים (חולון, אזור) וחוף ים תיירותי (בת ים). אף תייר לא מגיע לחולון או אזור. ת"א מונה כבר כ 430 אלף תושב, ויתכן 500 אם כוללים אפריקאים לא רשומים. בעתיד ממילא תצמח בעוד 100-150 אלף תושב. זה כבר רשות די גדולה במספרים של ישראל, שנייה רק לי-ם. נכון יותר למזג רשויות קטנות. לדוגמה, לא הזוי שיש המון רשויות בבקעת אונו? סביון היא הלא שכונה של קרית אונו, ומתבקש למזג גם את גני תקווה ועוד כמה כפרים בסביבה - לעיר בקעת אונו אחת. גם את הרצליה וכפר שמריהו מתבקש למזג הרבה לפני שנוגעים בת"א. גם כ"ס/רעננה/הוד השרון/רמות השבים, או רחובות/נס ציונה/באר יעקב. כל אלה מיזוגים יותר מתבקשים.
  • 3.
    רם 10/06/2017 08:22
    הגב לתגובה זו
    כל מה שנכתב זה שטות גדולה ניתן לבנות ולעשות הכול גם בלי האיחוד המטופש
  • יניב 12/06/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
    בת ים תהפך לדרום תל אביב כיום (אוכלוסיות חלשות , זוהמה ,עובדים זרים וכו' ) וזאת שאפשר לחדש את העיר ללא מיזוג צודק .הכל עניין של ניהול נכון מה שאין בבתים לצערי
  • 2.
    י"ע 08/06/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    רק כי הפוליטיקאים המקומיים לא רצו לותר על הכסא. ודרעי נכנע להם. הממשלה הרי הסכימה לתת שני מליארד ש"ח, שהיו מגיעים ברובם לבת ימים. איזה פספוס!
  • 1.
    אבי 08/06/2017 09:59
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה לכל כך הרבה עיריות בשטח גוש דן. זה משאבת כספי ציבור ללא כל הצדקה
  • מני 08/06/2017 10:45
    הגב לתגובה זו
    מתחילים בתא בת ים ואחכ גבעתיים רג. ויש עוד ככ הרבה עיריות מיותרות במדינה. אבל זה מה שקורה שיש פוליטיקאי קטן בלי השראה
  • רמת גן וגבעתיים ביחד , הכי טבעי שיכול להיות (ל"ת)
    טרוויאלי 08/06/2017 16:23
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.