בזמן שמחכים להכרזות אופ"ק: האם הנפט בדרך למעלה?
נפט הנפט הוא המשאב המדובר והמסוקר ביותר בעולם , כאשר רק הזהב שני לו. פעמים רבות הוא מהווה מכשיר פוליטי בידי מעצמות וארגונים ומחירו קובע כדאיות ייצור לסקטורים רבים ומשפיע על האינפלציה ותחושת העושר בכל רחבי העולם. לפני כשנתיים וחצי, בחודש יוני 2014, עמד מחירה של חבית נפט (מסוג Crude Oil) סביב 105 דולר. בחודשים ינואר-פברואר 2016 מחיר החבית עמד על סביב 28 ל-30 דולר ולפני מספר ימים חצה מחיר החבית את רף 50 הדולר כלפי מעלה.
אמנם כפי שרואים מדובר בסחורה בעלת תג מחיר תזזיתי, אך חציית קו 50 הדולר לחבית היא הרבה יותר מסימבולית. מקובל להניח כי זהו המחיר שסביבו נכנסת לפעולת הפקה וייצור תעשיית הנפט והפצלים האמריקנית, וזו כשלעצמה מהווה תחרות ליצרניות האחרות בעולם המאוגדות ברובן תחת ארגון אופ"ק. עד כדי כך ארה"ב מהווה איום – די שנגדיר כי היא מביאה למצב בו ארה"ב כמעט ואינה נזקקת לרכישת נפט בשווקי העולם ובכך אמורה לפגוע קשות במפיקות הנפט האחרות.
קו העלייה במחירו של הנפט בחודשיים האחרונים החל בשינוי מדיניות ההיצף בו נקטה סעודיה – מדיניות אשר ריסקה את מחיר הנפט ופגעה קשות ברוסיה ובמקביל גם בניסיונה של איראן לחזור ולהוות שחקן משמעותי. במקביל הוחלף שר הנפט הסעודי הוותיק, עלי אל נעימי, בח'אלד אל־פאלח המוביל מדיניות פתוחה וידידותית יותר, לפחות כלפי חוץ. התמונה המשיכה להתבהר כאשר נודע על הבנות בין סעודיה, איראן ורוסיה בעניין תפוקת הנפט וכינוס מדינות ארגון אופ"ק שהיה, לשם שינוי, אפקטיבי ובו היה סיכום כללי על הגבלת תפוקה בין החברות בארגון.
תמונת המצב מרצף ההכרזות והסיכומים השתקפה בשווקים, כאשר הנפט עלה אל מעל ל-50 דולר, אך מצב הרוח החל להצטנן בימים האחרונים כאשר בכירים רוסים התלבטו פומבית בדבר נחיצות מגבלות התפוקה של אופ"ק ובמקביל דווחו נתוני תפוקת הנפט של חברות אופ"ק לחודש ספטמבר ובמרכזם עליה של כ-160 אלף חביות ליום. בתפוקה היומית הכוללת התברר שחברות הארגון חרגו בממוצע ב-2% ליום מעל תפוקת המקסימום שסוכמה.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
