בזמן שמחכים להכרזות אופ"ק: האם הנפט בדרך למעלה?
נפט הנפט הוא המשאב המדובר והמסוקר ביותר בעולם , כאשר רק הזהב שני לו. פעמים רבות הוא מהווה מכשיר פוליטי בידי מעצמות וארגונים ומחירו קובע כדאיות ייצור לסקטורים רבים ומשפיע על האינפלציה ותחושת העושר בכל רחבי העולם. לפני כשנתיים וחצי, בחודש יוני 2014, עמד מחירה של חבית נפט (מסוג Crude Oil) סביב 105 דולר. בחודשים ינואר-פברואר 2016 מחיר החבית עמד על סביב 28 ל-30 דולר ולפני מספר ימים חצה מחיר החבית את רף 50 הדולר כלפי מעלה. אמנם כפי שרואים מדובר בסחורה בעלת תג מחיר תזזיתי, אך חציית קו 50 הדולר לחבית היא הרבה יותר מסימבולית. מקובל להניח כי זהו המחיר שסביבו נכנסת לפעולת הפקה וייצור תעשיית הנפט והפצלים האמריקנית, וזו כשלעצמה מהווה תחרות ליצרניות האחרות בעולם המאוגדות ברובן תחת ארגון אופ"ק. עד כדי כך ארה"ב מהווה איום – די שנגדיר כי היא מביאה למצב בו ארה"ב כמעט ואינה נזקקת לרכישת נפט בשווקי העולם ובכך אמורה לפגוע קשות במפיקות הנפט האחרות. קו העלייה במחירו של הנפט בחודשיים האחרונים החל בשינוי מדיניות ההיצף בו נקטה סעודיה – מדיניות אשר ריסקה את מחיר הנפט ופגעה קשות ברוסיה ובמקביל גם בניסיונה של איראן לחזור ולהוות שחקן משמעותי. במקביל הוחלף שר הנפט הסעודי הוותיק, עלי אל נעימי, בח'אלד אל־פאלח המוביל מדיניות פתוחה וידידותית יותר, לפחות כלפי חוץ. התמונה המשיכה להתבהר כאשר נודע על הבנות בין סעודיה, איראן ורוסיה בעניין תפוקת הנפט וכינוס מדינות ארגון אופ"ק שהיה, לשם שינוי, אפקטיבי ובו היה סיכום כללי על הגבלת תפוקה בין החברות בארגון. תמונת המצב מרצף ההכרזות והסיכומים השתקפה בשווקים, כאשר הנפט עלה אל מעל ל-50 דולר, אך מצב הרוח החל להצטנן בימים האחרונים כאשר בכירים רוסים התלבטו פומבית בדבר נחיצות מגבלות התפוקה של אופ"ק ובמקביל דווחו נתוני תפוקת הנפט של חברות אופ"ק לחודש ספטמבר ובמרכזם עליה של כ-160 אלף חביות ליום. בתפוקה היומית הכוללת התברר שחברות הארגון חרגו בממוצע ב-2% ליום מעל תפוקת המקסימום שסוכמה. מחירו של הנפט נמצא בנקודה רגישה. בצד ההיצע, חוסר המשמעת בקרב חברות אופ"ק ונטייתן להפר סיכומים הינה מהמפורסמות. לכך נוסיף את עצמאותה ונטייתה ל"גמישות" של המדיניות הרוסית. לכך נוסיף את הגברת התפוקה בארה"ב ונקבל היצע נפט גובר אשר נתקל בביקוש שאינו גדל בקצב דומה ואף מאכזב מעת לעת בשל היעדר מנועי צמיחה עולמיים. השווקים מצפים להכרזות משמעותיות בכינוס אופ"ק הקרוב ב-30 בנובמבר – אך לאור לקחי העבר הקרוב יהיה קשה למדינות החברות הארגון לקבל החלטה עמוקה ומשמעותית. סביר יותר שכולם יסתפקו במחיר נפט שנע בטווח בין ה-40 ל-50 דולר לחבית.
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר
שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ
קזינו הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.
