בזמן שמחכים להכרזות אופ"ק: האם הנפט בדרך למעלה?
הנפט הוא המשאב המדובר והמסוקר ביותר בעולם , כאשר רק הזהב שני לו. פעמים רבות הוא מהווה מכשיר פוליטי בידי מעצמות וארגונים ומחירו קובע כדאיות ייצור לסקטורים רבים ומשפיע על האינפלציה ותחושת העושר בכל רחבי העולם. לפני כשנתיים וחצי, בחודש יוני 2014, עמד מחירה של חבית נפט (מסוג Crude Oil) סביב 105 דולר. בחודשים ינואר-פברואר 2016 מחיר החבית עמד על סביב 28 ל-30 דולר ולפני מספר ימים חצה מחיר החבית את רף 50 הדולר כלפי מעלה.
אמנם כפי שרואים מדובר בסחורה בעלת תג מחיר תזזיתי, אך חציית קו 50 הדולר לחבית היא הרבה יותר מסימבולית. מקובל להניח כי זהו המחיר שסביבו נכנסת לפעולת הפקה וייצור תעשיית הנפט והפצלים האמריקנית, וזו כשלעצמה מהווה תחרות ליצרניות האחרות בעולם המאוגדות ברובן תחת ארגון אופ"ק. עד כדי כך ארה"ב מהווה איום – די שנגדיר כי היא מביאה למצב בו ארה"ב כמעט ואינה נזקקת לרכישת נפט בשווקי העולם ובכך אמורה לפגוע קשות במפיקות הנפט האחרות.
קו העלייה במחירו של הנפט בחודשיים האחרונים החל בשינוי מדיניות ההיצף בו נקטה סעודיה – מדיניות אשר ריסקה את מחיר הנפט ופגעה קשות ברוסיה ובמקביל גם בניסיונה של איראן לחזור ולהוות שחקן משמעותי. במקביל הוחלף שר הנפט הסעודי הוותיק, עלי אל נעימי, בח'אלד אל־פאלח המוביל מדיניות פתוחה וידידותית יותר, לפחות כלפי חוץ. התמונה המשיכה להתבהר כאשר נודע על הבנות בין סעודיה, איראן ורוסיה בעניין תפוקת הנפט וכינוס מדינות ארגון אופ"ק שהיה, לשם שינוי, אפקטיבי ובו היה סיכום כללי על הגבלת תפוקה בין החברות בארגון.
תמונת המצב מרצף ההכרזות והסיכומים השתקפה בשווקים, כאשר הנפט עלה אל מעל ל-50 דולר, אך מצב הרוח החל להצטנן בימים האחרונים כאשר בכירים רוסים התלבטו פומבית בדבר נחיצות מגבלות התפוקה של אופ"ק ובמקביל דווחו נתוני תפוקת הנפט של חברות אופ"ק לחודש ספטמבר ובמרכזם עליה של כ-160 אלף חביות ליום. בתפוקה היומית הכוללת התברר שחברות הארגון חרגו בממוצע ב-2% ליום מעל תפוקת המקסימום שסוכמה.
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
