הדוד ברני: מועמד הזוי או מבשר טובות לכלכלה האמריקנית?

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי ב'פסגות', כותב דווקא על המועמד שכנראה לא יצלח את המירוץ לנשיאות ארה"ב, ברני סנדרס
אורי גרינפלד | (4)

נכון לכתיבת שורות אלו לא ידועות עדיין תוצאות הפריימריז של יום ה"סופר טיוזדיי", אבל נראה כי המועמדים המובילים להתמודד במרוץ לבית הלבן הם הילרי קלינטון מהצד הדמוקרטי ודונלד "אתה מפוטר" טראמפ מהצד הרפובליקני. על ההבדלים העיקריים בין התפישות הפוליטיות-חברתיות-כלכליות של מועמדים אלו נכתב כבר לא מעט וייכתב עוד הרבה יותר בעתיד הקרוב, לכן אנו נתמקד דווקא באיש שאמנם לא יהיה שם בנובמבר, אבל שלנוכחותו במירוץ עשויה להיות השפעה גדולה על ההתנהלות הכלכלית בעולם בשנים הקרובות.

הרעיונות שברני סנדרס הציג במסגרת המשנה הכלכלית שלו חריגים ביחס לשאר המועמדים במירוץ, וכנראה שאף אחד לא היה מאמין שאלו יהיו הרעיונות של מועמד מוביל עם סיכויים לא נמוכים בכלל להתמודד על משרת הנשיא. ובכל זאת, סנדרס מדבר על מדרגת מס של 77% על העשירים ביותר, על השכלה גבוהה בחינם, חופשות לידה ומחלה וכמובן החלשת המערכת הפיננסית בוול סטריט. לא רק זאת, אלא שסנדרס אף מאשים ללא הפסקה את יריבתו בכך שהיא עומדת לצד הבנקאים בעיקר משום שחלק משמעותי ממימון הקמפיין שלה מגיע מהם. האם מדובר על עוד מועמד "הזוי" שפשוט הגיע רחוק מדי או שמא מדובר על ניצנים של שינוי בהלך המחשבה של הציבור האמריקאי?

התפיסה של סנדרס זכתה להצלחה בעיקר בקרב הדור הצעיר בארה"ב. בבחירות באיווה למשל, נרשמו שיעורי תמיכה מדהימים לסנדרס בקרב הציבור הצעיר, כאשר 84% מהמצביעים בגילאים 29-17 תמכו בסנדרס, לעומת 14% בלבד בקלינטון. מדוע שיעור תמיכת הצעירים בסנדרס כל כך גבוה, תופעה שנצפית גם באירופה, שבה אחוזי התמיכה של הצעירים במפלגות היורו-ספקטיות גבוה במיוחד? ראשית, יש לזכור שמדובר על הדור הראשון בארה"ב שגדל לאחר תקופת המלחמה הקרה, כך שמושגים כמו סוציאליזם לא מצלצלים להם באופן אוטומטי כמשהו אנטי-אמריקני או מסוכן. שנית, הרעיונות של סנדרס אינם נופלים על הסביבה הכלכלית-חברתית בארה"ב ובעולם כרעם ביום בהיר.

מאז המשבר של 2008 חלפו כבר כמעט שמונה שנים ונראה כי אמון הציבור ביכולתם של מקבלי ההחלטות להתמודד עם החולשה הכלכלית הולך ואוזל. דבר זה נכון בוודאי באירופה אבל אפילו בארה"ב, שרשמה התאוששות משמעותית מאז המשבר, נראה כי הפער בין תחושות הציבור לנתוני המאקרו מעולם לא היה גדול כל כך. בסביבה כזו אין להתפלא שמועמדים קיצוניים יחסית כמו סנדרס או טראמפ מצליחים לסחוב אחריהם את ההמונים בהבטחה לשינוי.

אחד החסרונות המשמעותיים ביותר בדרכי הפעולה של מקבלי ההחלטות בעולם עד כה, היה השימוש המופרז בכלי המוניטרי וחוסר השימוש או השימוש המועט בכלי הפיסקאלי. הפחתות הריבית, ההרחבות הכמותיות, הריבית השלילית ושאר הכלים שנוסו עד כה לא הצליחו לייצר פעילות כלכלית ערה מהסיבה הפשוטה שמדובר על כלים לטווח קצר בלבד. המנגנון המוניטרי שמאפשר לציבור להקדים צריכה והשקעה על חשבון העתיד, עובד רק כאשר יש ציפיות מספיק חזקות שבעתיד הצמיחה תהיה מספיק גבוהה כדי שלא נצטרך לרדת ברמת החיים, וכיום מדובר על תמונת רחוקה מהמציאות. יותר מכך, חלק הארי של הכסף שהדפיסו הבנקים המרכזיים במהלך שנות הניסוי המוניטרי הגדול בהיסטוריה בכלל לא הגיע לציבור הרחב אלא נותר במאזני הבנקים והגופים המוסדיים. לעומת זאת, בצד הפיסקאלי, ארה"ב אמנם ביצעה לא מעט הרחבות לאחר המשבר, מה שמסביר את הפער בין מצבה הכלכלי לזה של אירופה שבעיקר חיפשה איפה לקצץ, אבל נכון להיום, רמות החוב הגבוהות בכל העולם לא מאפשרות לצאת בסבב הרחבות נוסף.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אוהב ישראל 08/03/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    והכל בגלל ההונאה הפיננסית בנקאית ו ה CDS
  • 2.
    לנין 05/03/2016 10:50
    הגב לתגובה זו
    בישראל הסוציאליסטית זה לא הליח בסין הסוציאליסטית זה לא הצליח. אז למה טתה חושב שאם ארה"ב הבאית תהיה סוציאליסטית זה יצליח?תראה את הבורסה בישראל העלו את המס ל 25% ועכשיו המיסים שגובים ירד לחצי ממה שהיה כשהיה 15%. וניפח את הנדל"ן לשמיים. מה אתה חושב שאם מיליון פעמים הסוציאליסם נכשל אז בפעם המיליון ואחת הוא יצליח. המטרה צריכה להיות הורדת מיסים כמה שיותר הממשלה צריכה להתערב פחות ופחות והשוק כבר יצליח לצוח בצורה הכי טובה והכי מהירה. זה תמיד קרה השוק התחרות והטכנולוגיה יובילו את הכלגלה לגבהים חדשים. ועוד מיסים עוד רגולציה ועוד סוציאליסטים יובילו רק לאסון וקריסה כלכלית.
  • י 06/03/2016 12:45
    הגב לתגובה זו
    הכסף שמגיע למעמד העובד רק הוא מניע את הכלכלה. כך צמחה ארה"ב (מכונית לכל פועל לא היתה סיסמא של הסוציאליסטים) . אבל העשירים מעדיפים את המצב שבו הם משלמים אגורות (ובסיגרים) על פני הרווחה של כולם ...
  • 1.
    הרוּוּיח את לֹחמוּ ב 04/03/2016 19:16
    הגב לתגובה זו
    וּאוּ אני מהוּפנט. כלֹ מילֹה בסלֹע
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.