3 דברים שעסק קטן חייב - אחרת הוא קורס

ירון לוי, מנהל פורום הלוואות לעסקים בתפוז והבעלים של חברת " לוי יעוץ כלכלי ועסקי " המתמחה בעסקים קטנים ובינוניים ובהלוואות בערבות המדינה, מפרט על ההתנהלות הנכונה לעסק מצליח
ירון לוי |

ניהול פיננסי של עסק קטן ובינוני הוא מיוחד וייחודי. לעסק קטן אין מנהל כספים או כלכלן צמוד, לכן לבעל העסק לא תמיד יש את הידע הפיננסי, ובעיקר אין לו זמן לבצע את כל הפעולות הדרושות. רוב העסקים הקטנים מתנהלים בחוסר התנהלות, ומכך נתקלים "פתאום" בבעיה תזרימית - סממן של חוסר תכנון פיננסי.

להלן מס' פעולות שעל כל בעל עסק לבצע באופן סדור ומתודי, על מנת להתנהל נכון בעסק שלו. 

ניהול תזרים מזומנים

זהו הכלי הבסיסי לכל עסק, יש לרשום את כל הצ'קים בדוח מסודר שממוין לפי תאריך הפירעון ואת כל ההוצאות האחרות, לרבות משכורות והוצאות קבועות ומשתנות. הדו"ח מכיל גם את ההכנסות. חלק מהדו"ח הוא לגבי הוצאות והכנסות בטוחות, וחלקו של הדו"ח הינו תחזית. יש לבצע מעקב מדויק של התזרים, על מנת שלא יהיו חריגות בחשבון הבנק. במידה ורואים שיש חריגות יש לדאוג לגבייה מואצת או לדבר עם הבנקאי ולהכין אותו מראש.

גבייה מסודרת

הרבה עסקים קטנים לא דואגים לגבייה, ונוצר מצב של "חור" תזרימי. יש בדוק את דו"ח החייבים פעם - פעמיים בשבוע, להתקשר למי שחייב כספים, לרשום לתעד את השיחות על מנת שיהיה מעקב. לעסק קטן לא מומלץ לתת אשראים ארוכים ללקוחות ולא לפתות ללקוחות לא לשלם בזמן.

רכש

בעלי עסקים רגילים לעבוד עם ספקים מסוימים או קבלני משנה. אין זמן ואין חשק לבדוק ספקים חדשים, כמו גם החשש מלהחליף ספקים. זו טעות! עסקים קטנים שבנויים על מעט ספקים יכולים לחסוך הרבה כסף בהוזלת הרכש והשירותים שהם מקבלים מספקים ומקבלני משנה. אחת לכמה חודשים יש לבצע בדיקה של ספקים אחרים, ניתן להתייעץ עם קולגות, לבדוק באינטרנט.

ניהול פיננסי נכון של עסק קטן איננו מסובך, אך הוא דורש שיטתיות. מי שיעשה את הפעולות הללו מובטח לו שלא יהיו הפתעות, וגם אם מגיעה תקופה קשה - הוא ידע להיערך מבעוד מועד ולא להיות מופתע. במאמר הבא אסביר את החשיבות של בניית תוכנית עבודה שנה קדימה: אחד הכלים הכי חשובים - מה יעדי המכירות, תקציה פרסום, והוצאות.

הכותב הינו מנהל פורום הלוואות לעסקים בתפוז והבעלים של חברת " לוי יעוץ כלכלי ועסקי " המתמחה בעסקים קטנים ובינוניים ובהלוואות בערבות המדינה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.