3 דברים שעסק קטן חייב - אחרת הוא קורס

ירון לוי, מנהל פורום הלוואות לעסקים בתפוז והבעלים של חברת " לוי יעוץ כלכלי ועסקי " המתמחה בעסקים קטנים ובינוניים ובהלוואות בערבות המדינה, מפרט על ההתנהלות הנכונה לעסק מצליח
ירון לוי |

ניהול פיננסי של עסק קטן ובינוני הוא מיוחד וייחודי. לעסק קטן אין מנהל כספים או כלכלן צמוד, לכן לבעל העסק לא תמיד יש את הידע הפיננסי, ובעיקר אין לו זמן לבצע את כל הפעולות הדרושות. רוב העסקים הקטנים מתנהלים בחוסר התנהלות, ומכך נתקלים "פתאום" בבעיה תזרימית - סממן של חוסר תכנון פיננסי.

להלן מס' פעולות שעל כל בעל עסק לבצע באופן סדור ומתודי, על מנת להתנהל נכון בעסק שלו. 

ניהול תזרים מזומנים

זהו הכלי הבסיסי לכל עסק, יש לרשום את כל הצ'קים בדוח מסודר שממוין לפי תאריך הפירעון ואת כל ההוצאות האחרות, לרבות משכורות והוצאות קבועות ומשתנות. הדו"ח מכיל גם את ההכנסות. חלק מהדו"ח הוא לגבי הוצאות והכנסות בטוחות, וחלקו של הדו"ח הינו תחזית. יש לבצע מעקב מדויק של התזרים, על מנת שלא יהיו חריגות בחשבון הבנק. במידה ורואים שיש חריגות יש לדאוג לגבייה מואצת או לדבר עם הבנקאי ולהכין אותו מראש.

גבייה מסודרת

הרבה עסקים קטנים לא דואגים לגבייה, ונוצר מצב של "חור" תזרימי. יש בדוק את דו"ח החייבים פעם - פעמיים בשבוע, להתקשר למי שחייב כספים, לרשום לתעד את השיחות על מנת שיהיה מעקב. לעסק קטן לא מומלץ לתת אשראים ארוכים ללקוחות ולא לפתות ללקוחות לא לשלם בזמן.

רכש

בעלי עסקים רגילים לעבוד עם ספקים מסוימים או קבלני משנה. אין זמן ואין חשק לבדוק ספקים חדשים, כמו גם החשש מלהחליף ספקים. זו טעות! עסקים קטנים שבנויים על מעט ספקים יכולים לחסוך הרבה כסף בהוזלת הרכש והשירותים שהם מקבלים מספקים ומקבלני משנה. אחת לכמה חודשים יש לבצע בדיקה של ספקים אחרים, ניתן להתייעץ עם קולגות, לבדוק באינטרנט.

ניהול פיננסי נכון של עסק קטן איננו מסובך, אך הוא דורש שיטתיות. מי שיעשה את הפעולות הללו מובטח לו שלא יהיו הפתעות, וגם אם מגיעה תקופה קשה - הוא ידע להיערך מבעוד מועד ולא להיות מופתע. במאמר הבא אסביר את החשיבות של בניית תוכנית עבודה שנה קדימה: אחד הכלים הכי חשובים - מה יעדי המכירות, תקציה פרסום, והוצאות.

הכותב הינו מנהל פורום הלוואות לעסקים בתפוז והבעלים של חברת " לוי יעוץ כלכלי ועסקי " המתמחה בעסקים קטנים ובינוניים ובהלוואות בערבות המדינה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.