אפקט ההילה של לברון ובלאט בשוק הנדל"ן של קליבלנד
דיוויד בלאט, מאמנה הישראלי של קבוצת ה-NBA קליבלנד קאבלירס, סיפר בהתרגשות בקיץ האחרון, איך מאות אלפי ישראלים נשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לצפות במשחקי הגמר של קבוצתו. קליבלנד הפסידה בתום סדרת גמר ה-NBA, אבל זכתה לפינה חמה בלב של ישראלים רבים. בלאט בוודאי לא שיער בנפשו עד כמה החיבור של הישראלים לקליבלנד הוא כה חזק, ההצלחה שלו הביאה לעלייה חדה בהתעניינות של משקיעים ישראלים בעיר.
בלאט, שמונה לפני כשנה, הפך למאמן האירופי הראשון שעובר מאירופה ישירות למשרת אימון ב-NBA. בתוך זמן קצר הפך את קבוצתו למוקד עלייה לרגל לישראלים רבים. התופעה הלא מוכרת שהתלוותה לכך היא גל של רכישות נכסים בקליבלנד על ידי ישראלים. מסתבר שרק בשנה האחרונה למעלה מאלף ישראלים רכשו נכסי נדל"ן בעיר וכל זאת בעקבות ההצלחה של דיוויד בלאט כמאמן NBA. טרם אותה הצלחה היקפי העסקאות של ישראלים בקליבלנד היו נמוכים משמעותית ואף זניחים יחסית. העיר ששוכנת במדינת אוהיו, הוכתה קשות בעקבות משבר הסאב-פריים. מחירי הנדל"ן בעיר ירדו בכ-50%. אולם, היום הם חזרו קרוב מאוד לרמתם טרם המשבר. מחירי השכירות עלו גם הם בהתאמה ומשקיעי נדל"ן רושמים בה תשואות גבוהות יחסית של 10%. הילת ההצלחה של בלאט וקבוצת הכדורסל שהוא מאמן נוסכת ביטחון בקרב המשקיעים הישראלים כי יזכו להשקעה טובה. הייתה לכך אחיזה במציאות בטרם לבואו. הנכונות של ישראלים להשקיע בקליבלנד בזכות ההצלחה של דיוויד בלאט, לא הייתה מגיעה ללא הגיון כלכלי שמתלווה אליה. כלכלת קליבלנד נמצאת במגמת עלייה והעיר הפכה לביתם של חברות ענק רבות שנסחרות במדד S&P 500: KeyCorp, תעשיות NACCO, יישומים תעשייתיים טכנולוגיות, ג'נרל אלקטריק, רשת הקמעונאות וול מארט, חברת שיווין וויליאמס ועוד.
בלאט הוא הצד הישראלי של הסיפור, אך במקביל בדיקות כלכליות שנערכו הצביעו על כך שחזרתו של כוכב הכדורסל המפורסם ג'יימס לברון לקליבלנד מייצרת לעיר תרומה כלכלית של 500 מיליון דולר בשנה. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי של העיר ותנועת הרכבות באזור מהווים את המפתח לצמיחה הכלכלית של העיר המהווה מרכז עסקי חשוב ומשפיע בארה"ב. השקעה יכולה להיות פנטסטית במונחים של סיכוי-סיכון ואנחנו נחליט לדחות אותה רק מאחר ואנו נדרשים להעביר את כספנו למדינה אחרת, שהרבה יותר רחוקה מאתנו רגשית ופיזית. זה הכי נכון שיש בתחום הנדל"ן. מספיק אירוע אחד רגשי ופסיכולוגי כאחד כדי לחבר אותנו, אל אותה השקעה. החיבור היהודי לקליבלנד הוא שורשי עוד בטרם דיוויד בלאט הגיע לאמן את קבוצת הכדורסל שלה. רבות מדובר באמצעי התקשורת על המחירים הנמוכים של ברלין, אבל כשיכירו את המחירים בקליבלנד יבינו כמה עלות המחייה שם זולה. כדי לסבר את האוזן - ג'יפ חדש מדגם משודרג יעלה 18 אלף דולר, ארוחת מק רויאל תעלה 3-4 דולר ושכירות של בית פרטי באזור נחשב מאוד תנוע בטווח מחירים של 1000-1300 דולר. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הנוצץ זהב. מי שישקיע רק בגלל תהילה של קבוצות כדורסל לא תמיד יימצא תשואה. אבל המקרה הזה יכול ללמד אותנו עד כמה חזקה הפסיכולוגיה בעולם ההשקעות ומשפיעה על תנועתן.
- 3.אל תאמינו.קליבלנד זה חור.שחור דרך אגב. שלגים ותעשיה. (ל"ת)MISTAKE ON THE LAKE 26/10/2015 13:02הגב לתגובה זו
- 2.גוטה 25/10/2015 22:04הגב לתגובה זוישראלים קונים נכסים בקליבלנד כדי לראות כדורסל במימון מס הכנסה .
- 1.יניב 25/10/2015 21:54הגב לתגובה זואין ספק, שהשקעה בנדלן למגורים בארה"ב עדיפה ומניבה תשואה החל 9% שנתי https://www.facebook.com/fcv.co.il?ref=hl
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
