אפקט ההילה של לברון ובלאט בשוק הנדל"ן של קליבלנד
דיוויד בלאט, מאמנה הישראלי של קבוצת ה-NBA קליבלנד קאבלירס, סיפר בהתרגשות בקיץ האחרון, איך מאות אלפי ישראלים נשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לצפות במשחקי הגמר של קבוצתו. קליבלנד הפסידה בתום סדרת גמר ה-NBA, אבל זכתה לפינה חמה בלב של ישראלים רבים. בלאט בוודאי לא שיער בנפשו עד כמה החיבור של הישראלים לקליבלנד הוא כה חזק, ההצלחה שלו הביאה לעלייה חדה בהתעניינות של משקיעים ישראלים בעיר.
בלאט, שמונה לפני כשנה, הפך למאמן האירופי הראשון שעובר מאירופה ישירות למשרת אימון ב-NBA. בתוך זמן קצר הפך את קבוצתו למוקד עלייה לרגל לישראלים רבים. התופעה הלא מוכרת שהתלוותה לכך היא גל של רכישות נכסים בקליבלנד על ידי ישראלים. מסתבר שרק בשנה האחרונה למעלה מאלף ישראלים רכשו נכסי נדל"ן בעיר וכל זאת בעקבות ההצלחה של דיוויד בלאט כמאמן NBA. טרם אותה הצלחה היקפי העסקאות של ישראלים בקליבלנד היו נמוכים משמעותית ואף זניחים יחסית. העיר ששוכנת במדינת אוהיו, הוכתה קשות בעקבות משבר הסאב-פריים. מחירי הנדל"ן בעיר ירדו בכ-50%. אולם, היום הם חזרו קרוב מאוד לרמתם טרם המשבר. מחירי השכירות עלו גם הם בהתאמה ומשקיעי נדל"ן רושמים בה תשואות גבוהות יחסית של 10%. הילת ההצלחה של בלאט וקבוצת הכדורסל שהוא מאמן נוסכת ביטחון בקרב המשקיעים הישראלים כי יזכו להשקעה טובה. הייתה לכך אחיזה במציאות בטרם לבואו. הנכונות של ישראלים להשקיע בקליבלנד בזכות ההצלחה של דיוויד בלאט, לא הייתה מגיעה ללא הגיון כלכלי שמתלווה אליה. כלכלת קליבלנד נמצאת במגמת עלייה והעיר הפכה לביתם של חברות ענק רבות שנסחרות במדד S&P 500: KeyCorp, תעשיות NACCO, יישומים תעשייתיים טכנולוגיות, ג'נרל אלקטריק, רשת הקמעונאות וול מארט, חברת שיווין וויליאמס ועוד.
בלאט הוא הצד הישראלי של הסיפור, אך במקביל בדיקות כלכליות שנערכו הצביעו על כך שחזרתו של כוכב הכדורסל המפורסם ג'יימס לברון לקליבלנד מייצרת לעיר תרומה כלכלית של 500 מיליון דולר בשנה. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי של העיר ותנועת הרכבות באזור מהווים את המפתח לצמיחה הכלכלית של העיר המהווה מרכז עסקי חשוב ומשפיע בארה"ב. השקעה יכולה להיות פנטסטית במונחים של סיכוי-סיכון ואנחנו נחליט לדחות אותה רק מאחר ואנו נדרשים להעביר את כספנו למדינה אחרת, שהרבה יותר רחוקה מאתנו רגשית ופיזית. זה הכי נכון שיש בתחום הנדל"ן. מספיק אירוע אחד רגשי ופסיכולוגי כאחד כדי לחבר אותנו, אל אותה השקעה. החיבור היהודי לקליבלנד הוא שורשי עוד בטרם דיוויד בלאט הגיע לאמן את קבוצת הכדורסל שלה. רבות מדובר באמצעי התקשורת על המחירים הנמוכים של ברלין, אבל כשיכירו את המחירים בקליבלנד יבינו כמה עלות המחייה שם זולה. כדי לסבר את האוזן - ג'יפ חדש מדגם משודרג יעלה 18 אלף דולר, ארוחת מק רויאל תעלה 3-4 דולר ושכירות של בית פרטי באזור נחשב מאוד תנוע בטווח מחירים של 1000-1300 דולר. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הנוצץ זהב. מי שישקיע רק בגלל תהילה של קבוצות כדורסל לא תמיד יימצא תשואה. אבל המקרה הזה יכול ללמד אותנו עד כמה חזקה הפסיכולוגיה בעולם ההשקעות ומשפיעה על תנועתן.
- 3.אל תאמינו.קליבלנד זה חור.שחור דרך אגב. שלגים ותעשיה. (ל"ת)MISTAKE ON THE LAKE 26/10/2015 13:02הגב לתגובה זו
- 2.גוטה 25/10/2015 22:04הגב לתגובה זוישראלים קונים נכסים בקליבלנד כדי לראות כדורסל במימון מס הכנסה .
- 1.יניב 25/10/2015 21:54הגב לתגובה זואין ספק, שהשקעה בנדלן למגורים בארה"ב עדיפה ומניבה תשואה החל 9% שנתי https://www.facebook.com/fcv.co.il?ref=hl
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
