אפקט ההילה של לברון ובלאט בשוק הנדל"ן של קליבלנד

יריב פז, מנכ"ל פז גרופ, על הקשר שבין אימון קבוצת NBA על ידי דיוויד בלאט ושוק הנדל"ן הגואה של קליבלנד, אוהיו, ארה"ב
יריב פז | (3)
נושאים בכתבה NBA דיוויד בלאט

דיוויד בלאט, מאמנה הישראלי של קבוצת ה-NBA קליבלנד קאבלירס, סיפר בהתרגשות בקיץ האחרון, איך מאות אלפי ישראלים נשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לצפות במשחקי הגמר של קבוצתו. קליבלנד הפסידה בתום סדרת גמר ה-NBA, אבל זכתה לפינה חמה בלב של ישראלים רבים. בלאט בוודאי לא שיער בנפשו עד כמה החיבור של הישראלים לקליבלנד הוא כה חזק, ההצלחה שלו הביאה לעלייה חדה בהתעניינות של משקיעים ישראלים בעיר.

בלאט, שמונה לפני כשנה, הפך למאמן האירופי הראשון שעובר מאירופה ישירות למשרת אימון ב-NBA. בתוך זמן קצר הפך את קבוצתו למוקד עלייה לרגל לישראלים רבים. התופעה הלא מוכרת שהתלוותה לכך היא גל של רכישות נכסים בקליבלנד על ידי ישראלים. מסתבר שרק בשנה האחרונה למעלה מאלף ישראלים רכשו נכסי נדל"ן בעיר וכל זאת בעקבות ההצלחה של דיוויד בלאט כמאמן NBA. טרם אותה הצלחה היקפי העסקאות של ישראלים בקליבלנד היו נמוכים משמעותית ואף זניחים יחסית.   העיר ששוכנת במדינת אוהיו, הוכתה קשות בעקבות משבר הסאב-פריים. מחירי הנדל"ן בעיר ירדו בכ-50%. אולם, היום הם חזרו קרוב מאוד לרמתם טרם המשבר. מחירי השכירות עלו גם הם בהתאמה ומשקיעי נדל"ן רושמים בה תשואות גבוהות יחסית של 10%.   הילת ההצלחה של בלאט וקבוצת הכדורסל שהוא מאמן נוסכת ביטחון בקרב המשקיעים הישראלים כי יזכו להשקעה טובה. הייתה לכך אחיזה במציאות בטרם לבואו. הנכונות של ישראלים להשקיע בקליבלנד בזכות ההצלחה של דיוויד בלאט, לא הייתה מגיעה ללא הגיון כלכלי שמתלווה אליה. כלכלת קליבלנד נמצאת במגמת עלייה והעיר הפכה לביתם של חברות ענק רבות שנסחרות במדד S&P 500: KeyCorp, תעשיות NACCO, יישומים תעשייתיים טכנולוגיות, ג'נרל אלקטריק, רשת הקמעונאות וול מארט, חברת שיווין וויליאמס ועוד.

בלאט הוא הצד הישראלי של הסיפור, אך במקביל בדיקות כלכליות שנערכו הצביעו על כך שחזרתו של כוכב הכדורסל המפורסם ג'יימס לברון לקליבלנד מייצרת לעיר תרומה כלכלית של 500 מיליון דולר בשנה. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי של העיר ותנועת הרכבות באזור מהווים את המפתח לצמיחה הכלכלית של העיר המהווה מרכז עסקי חשוב ומשפיע בארה"ב.   השקעה יכולה להיות פנטסטית במונחים של סיכוי-סיכון ואנחנו נחליט לדחות אותה רק מאחר ואנו נדרשים להעביר את כספנו למדינה אחרת, שהרבה יותר רחוקה מאתנו רגשית ופיזית. זה הכי נכון שיש בתחום הנדל"ן. מספיק אירוע אחד רגשי ופסיכולוגי כאחד כדי לחבר אותנו, אל אותה השקעה.   החיבור היהודי לקליבלנד הוא שורשי עוד בטרם דיוויד בלאט הגיע לאמן את קבוצת הכדורסל שלה. רבות מדובר באמצעי התקשורת על המחירים הנמוכים של ברלין, אבל כשיכירו את המחירים בקליבלנד יבינו כמה עלות המחייה שם זולה. כדי לסבר את האוזן - ג'יפ חדש מדגם משודרג יעלה 18 אלף דולר, ארוחת מק רויאל תעלה 3-4 דולר ושכירות של בית פרטי באזור נחשב מאוד תנוע בטווח מחירים של 1000-1300 דולר.   עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הנוצץ זהב. מי שישקיע רק בגלל תהילה של קבוצות כדורסל לא תמיד יימצא תשואה. אבל המקרה הזה יכול ללמד אותנו עד כמה חזקה הפסיכולוגיה בעולם ההשקעות ומשפיעה על תנועתן. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אל תאמינו.קליבלנד זה חור.שחור דרך אגב. שלגים ותעשיה. (ל"ת)
    MISTAKE ON THE LAKE 26/10/2015 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גוטה 25/10/2015 22:04
    הגב לתגובה זו
    ישראלים קונים נכסים בקליבלנד כדי לראות כדורסל במימון מס הכנסה .
  • 1.
    יניב 25/10/2015 21:54
    הגב לתגובה זו
    אין ספק, שהשקעה בנדלן למגורים בארה"ב עדיפה ומניבה תשואה החל 9% שנתי https://www.facebook.com/fcv.co.il?ref=hl
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?