אפקט ההילה של לברון ובלאט בשוק הנדל"ן של קליבלנד
דיוויד בלאט, מאמנה הישראלי של קבוצת ה-NBA קליבלנד קאבלירס, סיפר בהתרגשות בקיץ האחרון, איך מאות אלפי ישראלים נשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לצפות במשחקי הגמר של קבוצתו. קליבלנד הפסידה בתום סדרת גמר ה-NBA, אבל זכתה לפינה חמה בלב של ישראלים רבים. בלאט בוודאי לא שיער בנפשו עד כמה החיבור של הישראלים לקליבלנד הוא כה חזק, ההצלחה שלו הביאה לעלייה חדה בהתעניינות של משקיעים ישראלים בעיר.
בלאט, שמונה לפני כשנה, הפך למאמן האירופי הראשון שעובר מאירופה ישירות למשרת אימון ב-NBA. בתוך זמן קצר הפך את קבוצתו למוקד עלייה לרגל לישראלים רבים. התופעה הלא מוכרת שהתלוותה לכך היא גל של רכישות נכסים בקליבלנד על ידי ישראלים. מסתבר שרק בשנה האחרונה למעלה מאלף ישראלים רכשו נכסי נדל"ן בעיר וכל זאת בעקבות ההצלחה של דיוויד בלאט כמאמן NBA. טרם אותה הצלחה היקפי העסקאות של ישראלים בקליבלנד היו נמוכים משמעותית ואף זניחים יחסית. העיר ששוכנת במדינת אוהיו, הוכתה קשות בעקבות משבר הסאב-פריים. מחירי הנדל"ן בעיר ירדו בכ-50%. אולם, היום הם חזרו קרוב מאוד לרמתם טרם המשבר. מחירי השכירות עלו גם הם בהתאמה ומשקיעי נדל"ן רושמים בה תשואות גבוהות יחסית של 10%. הילת ההצלחה של בלאט וקבוצת הכדורסל שהוא מאמן נוסכת ביטחון בקרב המשקיעים הישראלים כי יזכו להשקעה טובה. הייתה לכך אחיזה במציאות בטרם לבואו. הנכונות של ישראלים להשקיע בקליבלנד בזכות ההצלחה של דיוויד בלאט, לא הייתה מגיעה ללא הגיון כלכלי שמתלווה אליה. כלכלת קליבלנד נמצאת במגמת עלייה והעיר הפכה לביתם של חברות ענק רבות שנסחרות במדד S&P 500: KeyCorp, תעשיות NACCO, יישומים תעשייתיים טכנולוגיות, ג'נרל אלקטריק, רשת הקמעונאות וול מארט, חברת שיווין וויליאמס ועוד.
בלאט הוא הצד הישראלי של הסיפור, אך במקביל בדיקות כלכליות שנערכו הצביעו על כך שחזרתו של כוכב הכדורסל המפורסם ג'יימס לברון לקליבלנד מייצרת לעיר תרומה כלכלית של 500 מיליון דולר בשנה. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי של העיר ותנועת הרכבות באזור מהווים את המפתח לצמיחה הכלכלית של העיר המהווה מרכז עסקי חשוב ומשפיע בארה"ב. השקעה יכולה להיות פנטסטית במונחים של סיכוי-סיכון ואנחנו נחליט לדחות אותה רק מאחר ואנו נדרשים להעביר את כספנו למדינה אחרת, שהרבה יותר רחוקה מאתנו רגשית ופיזית. זה הכי נכון שיש בתחום הנדל"ן. מספיק אירוע אחד רגשי ופסיכולוגי כאחד כדי לחבר אותנו, אל אותה השקעה. החיבור היהודי לקליבלנד הוא שורשי עוד בטרם דיוויד בלאט הגיע לאמן את קבוצת הכדורסל שלה. רבות מדובר באמצעי התקשורת על המחירים הנמוכים של ברלין, אבל כשיכירו את המחירים בקליבלנד יבינו כמה עלות המחייה שם זולה. כדי לסבר את האוזן - ג'יפ חדש מדגם משודרג יעלה 18 אלף דולר, ארוחת מק רויאל תעלה 3-4 דולר ושכירות של בית פרטי באזור נחשב מאוד תנוע בטווח מחירים של 1000-1300 דולר. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הנוצץ זהב. מי שישקיע רק בגלל תהילה של קבוצות כדורסל לא תמיד יימצא תשואה. אבל המקרה הזה יכול ללמד אותנו עד כמה חזקה הפסיכולוגיה בעולם ההשקעות ומשפיעה על תנועתן.
- 3.אל תאמינו.קליבלנד זה חור.שחור דרך אגב. שלגים ותעשיה. (ל"ת)MISTAKE ON THE LAKE 26/10/2015 13:02הגב לתגובה זו
- 2.גוטה 25/10/2015 22:04הגב לתגובה זוישראלים קונים נכסים בקליבלנד כדי לראות כדורסל במימון מס הכנסה .
- 1.יניב 25/10/2015 21:54הגב לתגובה זואין ספק, שהשקעה בנדלן למגורים בארה"ב עדיפה ומניבה תשואה החל 9% שנתי https://www.facebook.com/fcv.co.il?ref=hl
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
