אפקט ההילה של לברון ובלאט בשוק הנדל"ן של קליבלנד

יריב פז, מנכ"ל פז גרופ, על הקשר שבין אימון קבוצת NBA על ידי דיוויד בלאט ושוק הנדל"ן הגואה של קליבלנד, אוהיו, ארה"ב
יריב פז | (3)
נושאים בכתבה NBA דיוויד בלאט

דיוויד בלאט, מאמנה הישראלי של קבוצת ה-NBA קליבלנד קאבלירס, סיפר בהתרגשות בקיץ האחרון, איך מאות אלפי ישראלים נשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לצפות במשחקי הגמר של קבוצתו. קליבלנד הפסידה בתום סדרת גמר ה-NBA, אבל זכתה לפינה חמה בלב של ישראלים רבים. בלאט בוודאי לא שיער בנפשו עד כמה החיבור של הישראלים לקליבלנד הוא כה חזק, ההצלחה שלו הביאה לעלייה חדה בהתעניינות של משקיעים ישראלים בעיר.

בלאט, שמונה לפני כשנה, הפך למאמן האירופי הראשון שעובר מאירופה ישירות למשרת אימון ב-NBA. בתוך זמן קצר הפך את קבוצתו למוקד עלייה לרגל לישראלים רבים. התופעה הלא מוכרת שהתלוותה לכך היא גל של רכישות נכסים בקליבלנד על ידי ישראלים. מסתבר שרק בשנה האחרונה למעלה מאלף ישראלים רכשו נכסי נדל"ן בעיר וכל זאת בעקבות ההצלחה של דיוויד בלאט כמאמן NBA. טרם אותה הצלחה היקפי העסקאות של ישראלים בקליבלנד היו נמוכים משמעותית ואף זניחים יחסית.   העיר ששוכנת במדינת אוהיו, הוכתה קשות בעקבות משבר הסאב-פריים. מחירי הנדל"ן בעיר ירדו בכ-50%. אולם, היום הם חזרו קרוב מאוד לרמתם טרם המשבר. מחירי השכירות עלו גם הם בהתאמה ומשקיעי נדל"ן רושמים בה תשואות גבוהות יחסית של 10%.   הילת ההצלחה של בלאט וקבוצת הכדורסל שהוא מאמן נוסכת ביטחון בקרב המשקיעים הישראלים כי יזכו להשקעה טובה. הייתה לכך אחיזה במציאות בטרם לבואו. הנכונות של ישראלים להשקיע בקליבלנד בזכות ההצלחה של דיוויד בלאט, לא הייתה מגיעה ללא הגיון כלכלי שמתלווה אליה. כלכלת קליבלנד נמצאת במגמת עלייה והעיר הפכה לביתם של חברות ענק רבות שנסחרות במדד S&P 500: KeyCorp, תעשיות NACCO, יישומים תעשייתיים טכנולוגיות, ג'נרל אלקטריק, רשת הקמעונאות וול מארט, חברת שיווין וויליאמס ועוד.

בלאט הוא הצד הישראלי של הסיפור, אך במקביל בדיקות כלכליות שנערכו הצביעו על כך שחזרתו של כוכב הכדורסל המפורסם ג'יימס לברון לקליבלנד מייצרת לעיר תרומה כלכלית של 500 מיליון דולר בשנה. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי של העיר ותנועת הרכבות באזור מהווים את המפתח לצמיחה הכלכלית של העיר המהווה מרכז עסקי חשוב ומשפיע בארה"ב.   השקעה יכולה להיות פנטסטית במונחים של סיכוי-סיכון ואנחנו נחליט לדחות אותה רק מאחר ואנו נדרשים להעביר את כספנו למדינה אחרת, שהרבה יותר רחוקה מאתנו רגשית ופיזית. זה הכי נכון שיש בתחום הנדל"ן. מספיק אירוע אחד רגשי ופסיכולוגי כאחד כדי לחבר אותנו, אל אותה השקעה.   החיבור היהודי לקליבלנד הוא שורשי עוד בטרם דיוויד בלאט הגיע לאמן את קבוצת הכדורסל שלה. רבות מדובר באמצעי התקשורת על המחירים הנמוכים של ברלין, אבל כשיכירו את המחירים בקליבלנד יבינו כמה עלות המחייה שם זולה. כדי לסבר את האוזן - ג'יפ חדש מדגם משודרג יעלה 18 אלף דולר, ארוחת מק רויאל תעלה 3-4 דולר ושכירות של בית פרטי באזור נחשב מאוד תנוע בטווח מחירים של 1000-1300 דולר.   עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הנוצץ זהב. מי שישקיע רק בגלל תהילה של קבוצות כדורסל לא תמיד יימצא תשואה. אבל המקרה הזה יכול ללמד אותנו עד כמה חזקה הפסיכולוגיה בעולם ההשקעות ומשפיעה על תנועתן. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אל תאמינו.קליבלנד זה חור.שחור דרך אגב. שלגים ותעשיה. (ל"ת)
    MISTAKE ON THE LAKE 26/10/2015 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גוטה 25/10/2015 22:04
    הגב לתגובה זו
    ישראלים קונים נכסים בקליבלנד כדי לראות כדורסל במימון מס הכנסה .
  • 1.
    יניב 25/10/2015 21:54
    הגב לתגובה זו
    אין ספק, שהשקעה בנדלן למגורים בארה"ב עדיפה ומניבה תשואה החל 9% שנתי https://www.facebook.com/fcv.co.il?ref=hl
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.