האיום הבא על אופ"ק ישאיר את הנפט רחוק מרמת ה-90 דולרים
רוסיה אינה המדינה היחידה מקרב מדינות ה-G8 שנפגעה קשות מירידת מחירי הנפט בחודשים האחרונים. גם כלכלת קנדה, שחשופה למחירי הסחורות בכללותם, בעלת תלות רבה במחירי הנפט, ועל כך מצביעה גם היחלשותו החדה של הדולר הקנדי, שהגיב לתנודות החזקות במחירי הנפט.
עם זאת, קיים הבדל מהותי בין מבנה העלויות של תעשיית הנפט הקנדית לזו הרוסית. על אף שהרגישות של התקציב הרוסי למחירי הנפט היא עצומה, הדבר נובע מנתח התעשייה בהכנסות המדינה, ולא משיעורי רווחיות תפעולית נמוכים. עלות ההפקה במאגרים הקונבנציונליים של רוסיה, שיספיקו לעוד כעשור, הינה בין הנמוכות בעולם ונאמדת ב-20-25 דולר לחבית.
מנגד קנדה, למרות שהתוצר שלה פחות חשוף לתעשיית הנפט, מתאפיינת בעלויות הפקה מהגבוהות בסקטור. על פי מחקר חדש, שפרסמה חברת המחקר Wood Mackenzie נאמדת ההוצאה התפעולית על הפקת ביטומן, נפט גולמי כבד המופק מחולות הנפט הקנדיים, בכ-40 דולר לחבית. נציין, כי זו היא עלות תפעולית ללא השקעות הון, המשנות את הרווחיות באופן מהותי.
על-פי הערכות של אופ״ק, קנדה מחזיקה בעתודות נפט של כ-170 מיליארד חביות. נתון, המציב אותה במקום השלישי בעולם, אחרי ערב הסעודית וונצואלה. המחקר החדש של ווד-מקינזי טוען כי התזרים הכולל מחולות נפט הקנדיים, המרוכזים בעיקר במחוז אלברטה, צפוי לצנוח בכ-23 מיליארד דולר בשנים 2015 ו-2016. במקביל צפויה ההשקעה בפיתוח להתכווץ בתקופה זו בכ-1.5 מיליארדר דולר.
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם זאת, גם אם יישארו מחירי הנפט כפי שהם, הפסדים אלו אינם צפויים להשבית את ההפקה בשנים הקרובות. בנוסף, התפוקה הולכת לגדול, כיוון שהפרויקטים צפויים להוסיף כחצי מיליון חביות במהלך השנתיים הקרובות. למרות שעל-פי מסקנות המחקר תעשיית חולות הנפט הקנדית הינה בת קיימא בטווח הארוך, חשוב לציין כמה פרטים מהותיים. נכון, נקודות האיזון בפרויקטים קיימים, וכאלה שקרובים לסיום נאמדת בכ-40-50 דולר לחבית., אך כאשר בודקים את מחזור החיים המלא של הפרויקטים, כולל השקעות הון, עומד המחיר הכולל לחבית נפט חולות קנדי על כ-100 דולר.
כך, אין זה מפתיע שצניחת מחירי הנפט בחצי השנה האחרונה מחקה שווי של כ-35 מיליון דולר מתעשיית חולות הנפט הקנדית. לפי ווד-מקינזי, אם המחיר יקבע על 60 דולר לחבית לטווח ארוך, ימחקו מתעשיה זו כ-120 מיליארד דולר נוספים. נציין, כי החברות הבולטות החשופות לאזור הן Dutch ShellRoyal, סאנקור ו-CNRl. נראה, כי ההשפעה עליהן בטווח הקצר צפויה להיות מצומצמת. עם זאת, אין ספק שמחוז אלברטה כבר נפגע וימשיך להיפגע בטווח של 65-70 דולר לחבית, בשל הקיצוץ החד בהשקעה, וירידת הרווחיות בתעשייה.
בשורה התחתונה, תעשיית הנפט הקנדית יכולה לעבור כשנתיים של מחירי נפט נמוכים יחסית. אולם מחירי נפט ברמה של 65-70 דולר לחבית בטווח הארוך, אינם מספיקים להמשך פיתוחה. מאידך, שיפורים טכנולוגיים עתידיים, שיורידו את עלויות ההפקה והיקף עתודות בסך של כ-170 מיליארד חביות ימשיכו לאיים על אופ״ק. לנו נראה, כי זו עוד תשובה לשאלה מדוע הנפט לא יחזור מהר כל כך ל-90 דולר לחבית.
- 3.מחיר הנפט יעלה כבר מחודש זה ל 80 דולר חבית (ל"ת)משה - חיפה 02/03/2015 13:38הגב לתגובה זו
- 2.תפסיקי לקשקש (ל"ת)קשקוש בלבוש 02/03/2015 09:45הגב לתגובה זו
- 1.טוב (ל"ת)נו באמת 01/03/2015 13:27הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
