האיום הבא על אופ"ק ישאיר את הנפט רחוק מרמת ה-90 דולרים

אלה פריד, אנליסטית האנרגיה הבכירה בלאומי שוקי הון, על התהליכים הגיאו-פוליטיים שמשפיעים על מחירו של הנפט
אלה פריד | (3)
נושאים בכתבה נפט

רוסיה אינה המדינה היחידה מקרב מדינות ה-G8 שנפגעה קשות מירידת מחירי הנפט בחודשים האחרונים. גם כלכלת קנדה, שחשופה למחירי הסחורות בכללותם, בעלת תלות רבה במחירי הנפט, ועל כך מצביעה גם היחלשותו החדה של הדולר הקנדי, שהגיב לתנודות החזקות במחירי הנפט.

עם זאת, קיים הבדל מהותי בין מבנה העלויות של תעשיית הנפט הקנדית לזו הרוסית. על אף שהרגישות של התקציב הרוסי למחירי הנפט היא עצומה, הדבר נובע מנתח התעשייה בהכנסות המדינה, ולא משיעורי רווחיות תפעולית נמוכים. עלות ההפקה במאגרים הקונבנציונליים של רוסיה, שיספיקו לעוד כעשור, הינה בין הנמוכות בעולם ונאמדת ב-20-25 דולר לחבית.

מנגד קנדה, למרות שהתוצר שלה פחות חשוף לתעשיית הנפט, מתאפיינת בעלויות הפקה מהגבוהות בסקטור. על פי מחקר חדש, שפרסמה חברת המחקר Wood Mackenzie נאמדת ההוצאה התפעולית על הפקת ביטומן, נפט גולמי כבד המופק מחולות הנפט הקנדיים, בכ-40 דולר לחבית. נציין, כי זו היא עלות תפעולית ללא השקעות הון, המשנות את הרווחיות באופן מהותי.

על-פי הערכות של אופ״ק, קנדה מחזיקה בעתודות נפט של כ-170 מיליארד חביות. נתון, המציב אותה במקום השלישי בעולם, אחרי ערב הסעודית וונצואלה. המחקר החדש של ווד-מקינזי טוען כי התזרים הכולל מחולות נפט הקנדיים, המרוכזים בעיקר במחוז אלברטה, צפוי לצנוח בכ-23 מיליארד דולר בשנים 2015 ו-2016. במקביל צפויה ההשקעה בפיתוח להתכווץ בתקופה זו בכ-1.5 מיליארדר דולר.

יחד עם זאת, גם אם יישארו מחירי הנפט כפי שהם, הפסדים אלו אינם צפויים להשבית את ההפקה בשנים הקרובות. בנוסף, התפוקה הולכת לגדול, כיוון שהפרויקטים צפויים להוסיף כחצי מיליון חביות במהלך השנתיים הקרובות. למרות שעל-פי מסקנות המחקר תעשיית חולות הנפט הקנדית הינה בת קיימא בטווח הארוך, חשוב לציין כמה פרטים מהותיים. נכון, נקודות האיזון בפרויקטים קיימים, וכאלה שקרובים לסיום נאמדת בכ-40-50 דולר לחבית., אך כאשר בודקים את מחזור החיים המלא של הפרויקטים, כולל השקעות הון, עומד המחיר הכולל לחבית נפט חולות קנדי על כ-100 דולר.

 כך, אין זה מפתיע שצניחת מחירי הנפט בחצי השנה האחרונה מחקה שווי של כ-35 מיליון דולר מתעשיית חולות הנפט הקנדית. לפי ווד-מקינזי, אם המחיר יקבע על 60 דולר לחבית לטווח ארוך, ימחקו מתעשיה זו כ-120 מיליארד דולר נוספים. נציין, כי החברות הבולטות החשופות לאזור הן  Dutch ShellRoyal, סאנקור ו-CNRl. נראה, כי ההשפעה עליהן בטווח הקצר צפויה להיות מצומצמת. עם זאת, אין ספק שמחוז אלברטה כבר נפגע  וימשיך להיפגע בטווח של 65-70 דולר לחבית, בשל הקיצוץ החד בהשקעה, וירידת הרווחיות בתעשייה.

בשורה התחתונה, תעשיית הנפט הקנדית יכולה לעבור כשנתיים של מחירי נפט נמוכים יחסית. אולם מחירי נפט ברמה של 65-70 דולר לחבית בטווח הארוך, אינם מספיקים להמשך פיתוחה. מאידך, שיפורים טכנולוגיים עתידיים, שיורידו את עלויות ההפקה והיקף עתודות בסך של כ-170 מיליארד חביות ימשיכו לאיים על אופ״ק. לנו נראה, כי זו עוד תשובה לשאלה מדוע הנפט לא יחזור מהר כל כך ל-90 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מחיר הנפט יעלה כבר מחודש זה ל 80 דולר חבית (ל"ת)
    משה - חיפה 02/03/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תפסיקי לקשקש (ל"ת)
    קשקוש בלבוש 02/03/2015 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב (ל"ת)
    נו באמת 01/03/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.