האיום הבא על אופ"ק ישאיר את הנפט רחוק מרמת ה-90 דולרים
נפט רוסיה אינה המדינה היחידה מקרב מדינות ה-G8 שנפגעה קשות מירידת מחירי הנפט בחודשים האחרונים. גם כלכלת קנדה, שחשופה למחירי הסחורות בכללותם, בעלת תלות רבה במחירי הנפט, ועל כך מצביעה גם היחלשותו החדה של הדולר הקנדי, שהגיב לתנודות החזקות במחירי הנפט.
עם זאת, קיים הבדל מהותי בין מבנה העלויות של תעשיית הנפט הקנדית לזו הרוסית. על אף שהרגישות של התקציב הרוסי למחירי הנפט היא עצומה, הדבר נובע מנתח התעשייה בהכנסות המדינה, ולא משיעורי רווחיות תפעולית נמוכים. עלות ההפקה במאגרים הקונבנציונליים של רוסיה, שיספיקו לעוד כעשור, הינה בין הנמוכות בעולם ונאמדת ב-20-25 דולר לחבית.
מנגד קנדה, למרות שהתוצר שלה פחות חשוף לתעשיית הנפט, מתאפיינת בעלויות הפקה מהגבוהות בסקטור. על פי מחקר חדש, שפרסמה חברת המחקר Wood Mackenzie נאמדת ההוצאה התפעולית על הפקת ביטומן, נפט גולמי כבד המופק מחולות הנפט הקנדיים, בכ-40 דולר לחבית. נציין, כי זו היא עלות תפעולית ללא השקעות הון, המשנות את הרווחיות באופן מהותי.
על-פי הערכות של אופ״ק, קנדה מחזיקה בעתודות נפט של כ-170 מיליארד חביות. נתון, המציב אותה במקום השלישי בעולם, אחרי ערב הסעודית וונצואלה. המחקר החדש של ווד-מקינזי טוען כי התזרים הכולל מחולות נפט הקנדיים, המרוכזים בעיקר במחוז אלברטה, צפוי לצנוח בכ-23 מיליארד דולר בשנים 2015 ו-2016. במקביל צפויה ההשקעה בפיתוח להתכווץ בתקופה זו בכ-1.5 מיליארדר דולר.
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם זאת, גם אם יישארו מחירי הנפט כפי שהם, הפסדים אלו אינם צפויים להשבית את ההפקה בשנים הקרובות. בנוסף, התפוקה הולכת לגדול, כיוון שהפרויקטים צפויים להוסיף כחצי מיליון חביות במהלך השנתיים הקרובות. למרות שעל-פי מסקנות המחקר תעשיית חולות הנפט הקנדית הינה בת קיימא בטווח הארוך, חשוב לציין כמה פרטים מהותיים. נכון, נקודות האיזון בפרויקטים קיימים, וכאלה שקרובים לסיום נאמדת בכ-40-50 דולר לחבית., אך כאשר בודקים את מחזור החיים המלא של הפרויקטים, כולל השקעות הון, עומד המחיר הכולל לחבית נפט חולות קנדי על כ-100 דולר.
כך, אין זה מפתיע שצניחת מחירי הנפט בחצי השנה האחרונה מחקה שווי של כ-35 מיליון דולר מתעשיית חולות הנפט הקנדית. לפי ווד-מקינזי, אם המחיר יקבע על 60 דולר לחבית לטווח ארוך, ימחקו מתעשיה זו כ-120 מיליארד דולר נוספים. נציין, כי החברות הבולטות החשופות לאזור הן Dutch ShellRoyal, סאנקור ו-CNRl. נראה, כי ההשפעה עליהן בטווח הקצר צפויה להיות מצומצמת. עם זאת, אין ספק שמחוז אלברטה כבר נפגע וימשיך להיפגע בטווח של 65-70 דולר לחבית, בשל הקיצוץ החד בהשקעה, וירידת הרווחיות בתעשייה.
בשורה התחתונה, תעשיית הנפט הקנדית יכולה לעבור כשנתיים של מחירי נפט נמוכים יחסית. אולם מחירי נפט ברמה של 65-70 דולר לחבית בטווח הארוך, אינם מספיקים להמשך פיתוחה. מאידך, שיפורים טכנולוגיים עתידיים, שיורידו את עלויות ההפקה והיקף עתודות בסך של כ-170 מיליארד חביות ימשיכו לאיים על אופ״ק. לנו נראה, כי זו עוד תשובה לשאלה מדוע הנפט לא יחזור מהר כל כך ל-90 דולר לחבית.
- 3.מחיר הנפט יעלה כבר מחודש זה ל 80 דולר חבית (ל"ת)משה - חיפה 02/03/2015 13:38הגב לתגובה זו
- 2.תפסיקי לקשקש (ל"ת)קשקוש בלבוש 02/03/2015 09:45הגב לתגובה זו
- 1.טוב (ל"ת)נו באמת 01/03/2015 13:27הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
