האיום הבא על אופ"ק ישאיר את הנפט רחוק מרמת ה-90 דולרים

אלה פריד, אנליסטית האנרגיה הבכירה בלאומי שוקי הון, על התהליכים הגיאו-פוליטיים שמשפיעים על מחירו של הנפט
אלה פריד | (3)
נושאים בכתבה נפט

רוסיה אינה המדינה היחידה מקרב מדינות ה-G8 שנפגעה קשות מירידת מחירי הנפט בחודשים האחרונים. גם כלכלת קנדה, שחשופה למחירי הסחורות בכללותם, בעלת תלות רבה במחירי הנפט, ועל כך מצביעה גם היחלשותו החדה של הדולר הקנדי, שהגיב לתנודות החזקות במחירי הנפט.

עם זאת, קיים הבדל מהותי בין מבנה העלויות של תעשיית הנפט הקנדית לזו הרוסית. על אף שהרגישות של התקציב הרוסי למחירי הנפט היא עצומה, הדבר נובע מנתח התעשייה בהכנסות המדינה, ולא משיעורי רווחיות תפעולית נמוכים. עלות ההפקה במאגרים הקונבנציונליים של רוסיה, שיספיקו לעוד כעשור, הינה בין הנמוכות בעולם ונאמדת ב-20-25 דולר לחבית.

מנגד קנדה, למרות שהתוצר שלה פחות חשוף לתעשיית הנפט, מתאפיינת בעלויות הפקה מהגבוהות בסקטור. על פי מחקר חדש, שפרסמה חברת המחקר Wood Mackenzie נאמדת ההוצאה התפעולית על הפקת ביטומן, נפט גולמי כבד המופק מחולות הנפט הקנדיים, בכ-40 דולר לחבית. נציין, כי זו היא עלות תפעולית ללא השקעות הון, המשנות את הרווחיות באופן מהותי.

על-פי הערכות של אופ״ק, קנדה מחזיקה בעתודות נפט של כ-170 מיליארד חביות. נתון, המציב אותה במקום השלישי בעולם, אחרי ערב הסעודית וונצואלה. המחקר החדש של ווד-מקינזי טוען כי התזרים הכולל מחולות נפט הקנדיים, המרוכזים בעיקר במחוז אלברטה, צפוי לצנוח בכ-23 מיליארד דולר בשנים 2015 ו-2016. במקביל צפויה ההשקעה בפיתוח להתכווץ בתקופה זו בכ-1.5 מיליארדר דולר.

יחד עם זאת, גם אם יישארו מחירי הנפט כפי שהם, הפסדים אלו אינם צפויים להשבית את ההפקה בשנים הקרובות. בנוסף, התפוקה הולכת לגדול, כיוון שהפרויקטים צפויים להוסיף כחצי מיליון חביות במהלך השנתיים הקרובות. למרות שעל-פי מסקנות המחקר תעשיית חולות הנפט הקנדית הינה בת קיימא בטווח הארוך, חשוב לציין כמה פרטים מהותיים. נכון, נקודות האיזון בפרויקטים קיימים, וכאלה שקרובים לסיום נאמדת בכ-40-50 דולר לחבית., אך כאשר בודקים את מחזור החיים המלא של הפרויקטים, כולל השקעות הון, עומד המחיר הכולל לחבית נפט חולות קנדי על כ-100 דולר.

 כך, אין זה מפתיע שצניחת מחירי הנפט בחצי השנה האחרונה מחקה שווי של כ-35 מיליון דולר מתעשיית חולות הנפט הקנדית. לפי ווד-מקינזי, אם המחיר יקבע על 60 דולר לחבית לטווח ארוך, ימחקו מתעשיה זו כ-120 מיליארד דולר נוספים. נציין, כי החברות הבולטות החשופות לאזור הן  Dutch ShellRoyal, סאנקור ו-CNRl. נראה, כי ההשפעה עליהן בטווח הקצר צפויה להיות מצומצמת. עם זאת, אין ספק שמחוז אלברטה כבר נפגע  וימשיך להיפגע בטווח של 65-70 דולר לחבית, בשל הקיצוץ החד בהשקעה, וירידת הרווחיות בתעשייה.

בשורה התחתונה, תעשיית הנפט הקנדית יכולה לעבור כשנתיים של מחירי נפט נמוכים יחסית. אולם מחירי נפט ברמה של 65-70 דולר לחבית בטווח הארוך, אינם מספיקים להמשך פיתוחה. מאידך, שיפורים טכנולוגיים עתידיים, שיורידו את עלויות ההפקה והיקף עתודות בסך של כ-170 מיליארד חביות ימשיכו לאיים על אופ״ק. לנו נראה, כי זו עוד תשובה לשאלה מדוע הנפט לא יחזור מהר כל כך ל-90 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מחיר הנפט יעלה כבר מחודש זה ל 80 דולר חבית (ל"ת)
    משה - חיפה 02/03/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תפסיקי לקשקש (ל"ת)
    קשקוש בלבוש 02/03/2015 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב (ל"ת)
    נו באמת 01/03/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.