המרחק מת"א לסיאול מעולם לא היה קצר יותר

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, משווה את הכלכלה המקומית אל זאת של דרום קוריאה - מהן נקודות הדימיון והשוני בין השתיים?
מור מרגלית | (1)

השווקים המפותחים מתנהלים כבר מספר שנים בריביות אפסיות המקשות על המשקיעים להשיג תשואה נאותה על כספם באפיק הסולידי ועל כן רבים מהם מגדילים את החשיפה למניות בתיק ההשקעות.

משקיעים המגיעים מהעולם המפותח שואלים את עצמם איפה ניתן למצוא היום מדינה עם משק יציב, מוטה ייצוא, מטבע חזק ואינפלציה מתונה? מדינה עם דירוג אשראי של A+ (לפחות), אג"ח ממשלתית ל-10 שנים הנסחרת בתשואה אטרקטיבית יחסית וסביבת אינפלציה נמוכה?

אם ניחשתם שמדובר במדינת ישראל אתם צודקים, אבל מתברר שגם דרום קוריאה עונה בדיוק על אותם הקריטריונים, והדמיון בין השתיים מדהים להפליא.

כותרות העיתונים בארץ דנות מזה חודשים ארוכים בחוזקו הבלתי יאמן של השקל הישראלי, בניגוד לפיחותים האגרסיביים במטבעות של מדינות מתפתחות כמו ברזיל, הודו, טורקיה ודרום אפריקה. בכירי התעשיה והמשק מפצירים ללא הפסקה בבנק ישראל להציב רצפה לשער הדולר בכדי למנוע התדרדרות נוספת הצפויה למוטט את מגזר היצוא המקומי.

מבט על הגרף המציג את שער הוון הקוריאני למול הדולר מראה שאנחנו לא לבד. גם בקוריאה נסחר הדולר ברמות שפל מול המטבע המקומי, ובדומה לנו גם שם הולכות ומתגברות לאחרונה הקריאות לבנק המרכזי לפעול במהירות כדי לעצור את הסחף המאיים לפגוע אנושות בחברות תעשייתיות מובילות כמו סמסונג ויונדאי.

התחזקות הוון לא נרשמת רק ביחס לדולר, אלא גם ביחס לין היפני. הכלכלה הקוריאנית מתחרה ראש בראש מול הכלכלה היפנית בייצוא מוצרי אלקטרוניקה וטכנולוגיה מתקדמת, ותוכנית ההרחבה הכמותית האגרסיבית ביפן לא עושה לקוריאנים חיים קלים. הוון הנסחר מול הין רק לפני שנה וחצי בשער של 15 וון לין, התחזק משמעותית והצמד נסחר כיום בכ-10.5 וון לין - התחזקות של 30%. מדובר במכה קשה ליצואנים הקוריאנים אשר רואים את מתחריהם ביפן נהנים מפיחות עוצמתי במטבע, ההופך ייבוא מוצרים מיפן לזול ואטרקטיבי יותר.

התחזקות השקל הישראלי מאטה את קצב הצמיחה המקומי ומורידה את שיעור האינפלציה לרמות של 1%-2% - בחלק התחתון של יעד האינפלציה הרשמי של בנק ישראל. בקוריאה המצב דומה ואף חריף יותר, עם קצב אינפלציה שנתי של קצת יותר מ-1%, מתחת ליעד האינפלציה הרשמי של 2.5%-3.5%.

בניסיון לבלום את התחזקות השקל ולעודד את הפעילות הכלכלית מוריד בנק ישראל את הריבית מאז המחצית השניה של 2011. הורדת הריבית נעשתה עד רמה של 1%. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי רק לאחר שהגיעה הריבית לרמות השפל הנוכחיות, התעורר שוק המניות המקומי מתרדמה ארוכה מאז אוגוסט 2011. סביבת ריבית של כ-1% לא משאירה הרבה בשר בשוק האג"ח הקונצרני והממשלתי, והמשקיעים החלו לנהור בהמוניהם לשוק המניות במרדף אחר תשואה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הבנק המרכזי של דרום קוריאה, במקביל, מנסה גם הוא לעצור את התחזקות המטבע המקומי, אך תוך התנהלות שמרנית יותר. הריבית הקצרה החלה לרדת רק מהמחצית השניה של 2012 (שנה אחרי בנק ישראל) עד לרמה של 2.5%. הבנק שומר על רמה זו מאז חודש מאי 2013, אך המשך התחזקות הוון, ביצועים פושרים של התעשיה המקומית וירידת האינפלציה מתחת ליעד הרשמי הביאו מספר אנליסטים להעריך כי אין מנוס מהורדה נוספת בריבית.

שוק המניות בדרום קוריאה נמצא בתרדמה עמוקה מאז 2011. מדד הקוספי הקוריאני התנהל בצורה דומה לזו של מדד ת"א 25 במשך כשנתיים, והניב תשואת חסר ביחס לשווקים במדינות המפותחות. הריצה של שוק המניות המקומי לאחר הורדות הריבית האחרונות של בנק ישראל, מראה מה חסר כרגע לשוק המניות בדרום קוריאה - הריבית פשוט לא הגיעה לרמה נמוכה מספיק בשביל להעלות מחדש את העניין במניות הקוספי. אם או כאשר תגיע לרמות אלה, לא יהיה זה מפליא אם המניות בקוריאה יפתחו בראלי.

יחד עם זאת, עקום התשואה של אג"ח ממשלת דרום קוריאה תלול הרבה פחות מזה שקיים בישראל. אג"ח ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.6% בדומה לישראל, אך הריבית הקצרה בקוריאה מורידה את האטרקטיביות של איגרות החוב הארוכות ביחס לקצרות. שוק המניות נסחר במכפיל צפוי של 13.5 - נוח יחסית ונמוך בהשוואה למכפיל צפוי 15.8 של מדד S&P 500 האמריקני.

התחזקות הדולר מול מטבעות מדינות השווקים המתעוררים המתרחשת במהלך השבועות האחרונות, מביאה הקלה מסוימת לכלכלה הקוריאנית והוון רושם מתחילת 2014 כבר פיחות כ-2%. מול הין היפני פוחת הוון בכ-5%. המשך בריחת הכספים והחלשות המטבעות בכלכלות המתפתחות, ובהן קוריאה, יהוו בשורה משמחת עבור היצואנים המקומיים.

מתי יחזור העניין לשוק המניות בקוריאה אין לדעת, אך ללא ספק מומלץ לעקוב אחר המתרחש בעתיד הקרוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כי 10/02/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעניין מאוד ושונה מהניתוחים הבאנלים וחסרי המשמעות שמפורסמים פה בדרך כלל
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.