המרחק מת"א לסיאול מעולם לא היה קצר יותר

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, משווה את הכלכלה המקומית אל זאת של דרום קוריאה - מהן נקודות הדימיון והשוני בין השתיים?
מור מרגלית | (1)

השווקים המפותחים מתנהלים כבר מספר שנים בריביות אפסיות המקשות על המשקיעים להשיג תשואה נאותה על כספם באפיק הסולידי ועל כן רבים מהם מגדילים את החשיפה למניות בתיק ההשקעות.

משקיעים המגיעים מהעולם המפותח שואלים את עצמם איפה ניתן למצוא היום מדינה עם משק יציב, מוטה ייצוא, מטבע חזק ואינפלציה מתונה? מדינה עם דירוג אשראי של A+ (לפחות), אג"ח ממשלתית ל-10 שנים הנסחרת בתשואה אטרקטיבית יחסית וסביבת אינפלציה נמוכה?

אם ניחשתם שמדובר במדינת ישראל אתם צודקים, אבל מתברר שגם דרום קוריאה עונה בדיוק על אותם הקריטריונים, והדמיון בין השתיים מדהים להפליא.

כותרות העיתונים בארץ דנות מזה חודשים ארוכים בחוזקו הבלתי יאמן של השקל הישראלי, בניגוד לפיחותים האגרסיביים במטבעות של מדינות מתפתחות כמו ברזיל, הודו, טורקיה ודרום אפריקה. בכירי התעשיה והמשק מפצירים ללא הפסקה בבנק ישראל להציב רצפה לשער הדולר בכדי למנוע התדרדרות נוספת הצפויה למוטט את מגזר היצוא המקומי.

מבט על הגרף המציג את שער הוון הקוריאני למול הדולר מראה שאנחנו לא לבד. גם בקוריאה נסחר הדולר ברמות שפל מול המטבע המקומי, ובדומה לנו גם שם הולכות ומתגברות לאחרונה הקריאות לבנק המרכזי לפעול במהירות כדי לעצור את הסחף המאיים לפגוע אנושות בחברות תעשייתיות מובילות כמו סמסונג ויונדאי.

התחזקות הוון לא נרשמת רק ביחס לדולר, אלא גם ביחס לין היפני. הכלכלה הקוריאנית מתחרה ראש בראש מול הכלכלה היפנית בייצוא מוצרי אלקטרוניקה וטכנולוגיה מתקדמת, ותוכנית ההרחבה הכמותית האגרסיבית ביפן לא עושה לקוריאנים חיים קלים. הוון הנסחר מול הין רק לפני שנה וחצי בשער של 15 וון לין, התחזק משמעותית והצמד נסחר כיום בכ-10.5 וון לין - התחזקות של 30%. מדובר במכה קשה ליצואנים הקוריאנים אשר רואים את מתחריהם ביפן נהנים מפיחות עוצמתי במטבע, ההופך ייבוא מוצרים מיפן לזול ואטרקטיבי יותר.

התחזקות השקל הישראלי מאטה את קצב הצמיחה המקומי ומורידה את שיעור האינפלציה לרמות של 1%-2% - בחלק התחתון של יעד האינפלציה הרשמי של בנק ישראל. בקוריאה המצב דומה ואף חריף יותר, עם קצב אינפלציה שנתי של קצת יותר מ-1%, מתחת ליעד האינפלציה הרשמי של 2.5%-3.5%.

בניסיון לבלום את התחזקות השקל ולעודד את הפעילות הכלכלית מוריד בנק ישראל את הריבית מאז המחצית השניה של 2011. הורדת הריבית נעשתה עד רמה של 1%. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי רק לאחר שהגיעה הריבית לרמות השפל הנוכחיות, התעורר שוק המניות המקומי מתרדמה ארוכה מאז אוגוסט 2011. סביבת ריבית של כ-1% לא משאירה הרבה בשר בשוק האג"ח הקונצרני והממשלתי, והמשקיעים החלו לנהור בהמוניהם לשוק המניות במרדף אחר תשואה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הבנק המרכזי של דרום קוריאה, במקביל, מנסה גם הוא לעצור את התחזקות המטבע המקומי, אך תוך התנהלות שמרנית יותר. הריבית הקצרה החלה לרדת רק מהמחצית השניה של 2012 (שנה אחרי בנק ישראל) עד לרמה של 2.5%. הבנק שומר על רמה זו מאז חודש מאי 2013, אך המשך התחזקות הוון, ביצועים פושרים של התעשיה המקומית וירידת האינפלציה מתחת ליעד הרשמי הביאו מספר אנליסטים להעריך כי אין מנוס מהורדה נוספת בריבית.

שוק המניות בדרום קוריאה נמצא בתרדמה עמוקה מאז 2011. מדד הקוספי הקוריאני התנהל בצורה דומה לזו של מדד ת"א 25 במשך כשנתיים, והניב תשואת חסר ביחס לשווקים במדינות המפותחות. הריצה של שוק המניות המקומי לאחר הורדות הריבית האחרונות של בנק ישראל, מראה מה חסר כרגע לשוק המניות בדרום קוריאה - הריבית פשוט לא הגיעה לרמה נמוכה מספיק בשביל להעלות מחדש את העניין במניות הקוספי. אם או כאשר תגיע לרמות אלה, לא יהיה זה מפליא אם המניות בקוריאה יפתחו בראלי.

יחד עם זאת, עקום התשואה של אג"ח ממשלת דרום קוריאה תלול הרבה פחות מזה שקיים בישראל. אג"ח ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.6% בדומה לישראל, אך הריבית הקצרה בקוריאה מורידה את האטרקטיביות של איגרות החוב הארוכות ביחס לקצרות. שוק המניות נסחר במכפיל צפוי של 13.5 - נוח יחסית ונמוך בהשוואה למכפיל צפוי 15.8 של מדד S&P 500 האמריקני.

התחזקות הדולר מול מטבעות מדינות השווקים המתעוררים המתרחשת במהלך השבועות האחרונות, מביאה הקלה מסוימת לכלכלה הקוריאנית והוון רושם מתחילת 2014 כבר פיחות כ-2%. מול הין היפני פוחת הוון בכ-5%. המשך בריחת הכספים והחלשות המטבעות בכלכלות המתפתחות, ובהן קוריאה, יהוו בשורה משמחת עבור היצואנים המקומיים.

מתי יחזור העניין לשוק המניות בקוריאה אין לדעת, אך ללא ספק מומלץ לעקוב אחר המתרחש בעתיד הקרוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כי 10/02/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעניין מאוד ושונה מהניתוחים הבאנלים וחסרי המשמעות שמפורסמים פה בדרך כלל
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.