הסיפור של צים - כמה חוב אפשר למחוק עד לפירוק?

עופר שבח מתייחס להסדר החוב בצים
עופר שבח | (5)
נושאים בכתבה הסדר חוב צים

אחד מהסדרי החוב הגדולים במשק, וככל הנראה "התספורת" הגדולה ביותר לחוב של חברה ישראלית מגיע לישורת האחרונה, הסדר החוב של חברת צים שירותי ספנות משולבים בע"מ. לא מדובר בהסדר החוב הראשון של החברה וספק אם מדובר באחרון, אך ללא ספק מדובר הסדר משמעותי מאוד, כיוון שהשליטה עתידה לעבור מ"החברה לישראל" לנושים.

מה כולל ההסדר הזה?

לחברת צים יש חוב של כ-2.7 מיליארד דולר (כ- 9.5 מיליארד ש"ח) מתוכו 1.42 מיליארד דולר לבנקים זרים, 875 מיליון דולר למספנות והיתרה - 391 מיליון דולר, למחזיקי האג"ח. הבנקים והמספנות צפויים לספוג "תספורת" של כ-50% ובעוד מחזיקי איגרות החוב צפויים לספוג "תספורת" של כ-33%. הנושים יחדיו יקבלו כ-66% ממניות החברה ויהפכו לבעלי שליטה.

בהסדר החוב הקודם שנחתם בסוף 2009 בו נפרסו חובותיה של צים למספר שנים, הזרימה החברה לישראל כ-500 מיליון דולר לטובת ההסדר . ככל הנראה, גם בהסדר החוב המתגבש, תזרים החברה לישראל עוד כ-200 מיליון דולר' אלא שכעת, כאמור, תדולל אחזקתה ל-33%. המוטיב המרכזי של חברת צים לאורך ההסדר הייתה שעדיף לנושים לקבל את ההסדר מאשר ללכת לפירוק, שיותיר אותם עם נתח קטן בהרבה מן החוב, כ-6% בלבד.

מה ההשפעה על הכסף שלנו?

איגרות החוב של חברת צים הינן אגרות חוב "שהונפקו לגופים המוסדיים ואינן סחירות, ובשל כך, סביר שה"ציבור" לא מחזיק איגרות אלו בצורה ישירה אלה חשוף לאיגרות החוב הללו דרך מוצרי הפנסיה השונים. להערכתי, במהלך השנים האחרונות, שוערכו כלפי מטה בצורה משמעותית איגרות החוב הללו כך שאפשר שההסדר הנוכחי לא ישנה משמעותית את ערכן בספרי האחזקות של המוסדיים ואפשר אף שבשלב מסויים, במידה ומצב החברה ישתפר, יהיה up side מסויים.

האם הסדר החוב של צים מייצר הזדמנות, אם כן איפה?

הסרת מרכיבי חוסר הוודאות בשוויה של צים במודל שווי נכסי של אחזקות החברה לישראל מייצר אפשרות להערכת מצב טובה יותר. עד כה רוב המודלים לקחו בחשבון את שוויה של צים כאפס אך עדיין לא ברור היה אם תהינה הזרמות כסף נוספות מהחברה לישראל ואם תהינה כאלה, מה יהיה גובה הסכום המוזרם. עכשיו, שהלוט הוסר, ניתן לתמחר את צים ושאר הנכסים הסחירים של חברה לישראל בצורה מדויקת יותר. יתרה מכך, עצם התקדמות בהסדר יכול להביא לקידום המהלך שהחברה לישראל מתכננת, קרי פיצול אחזקות החברה לשני חברות. החברה לישראל הנסחרת במדד המעו"ף תישאר עם אחזקות כי"ל ובז"ן והחברה החדשה (שככל הנראה תונפק בלונדון) תקבל את שאר האחזקות לרבות, טאואר, צים, מיזם הרכב הסיני קורוס, ICG וכיו"ב.

המסקנה המתבקשת היא, כי סיום ההסדר יכול לשחרר פקק אשר עמד בפני המשקיעים הפוטנציאלים בחברה לישראל ועשוי ליצור הצפת ערך במניה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 16:30
    הגב לתגובה זו
    סוכנים האמריראים!!!! אני לא כלב של אף אחת !! אני מדינה עצמאית !!!דיי לחנוק חברות ישראליות צים בקלות יכולה לבצע מיחזור חוב
  • 4.
    יופי של ניתוח (ל"ת)
    תהצ שולט 21/01/2014 21:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תמיד כיף לקרוא כתבות של עופר שבח (ל"ת)
    איציק 21/01/2014 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    וורן באפט 21/01/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    אכן נראה לי שווה קניה
  • 1.
    אי 21/01/2014 12:38
    הגב לתגובה זו
    כשחברה נכנסת להסדר חוב במדינה רצינית אוטומטית החברה צריכה להתפרק או להימכר למישהו אחר אבל בישראל ממלכת הפרייארים אפשר להיכשל שוב ושוב ולהמשיך הלאה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.