היום נעסוק בשאלה המסקרנת והמדוברת ביותר בכלכלה העולמית בחודשים האחרונים, האם הבנק המרכזי של ארה"ב יודיע בקרוב על צמצום היקף הרכישות של ניירות ערך למאזניו. להערכתי, כן.

זה ארבע וחצי שנים מחזיק הפד ריבית נמוכה של 0%-0.25%, במהלכן הוציא לפועל שלוש תכניות של הרחבה כמותית. האחרונה בהן (QE3) כוללת רכישת אג"ח ממשלתיות וניירות ערך מגובי משכנתאות בסך כולל של 85 מיליארד דולר מדי חודש. בדרך זו מנסה הפד לחלץ את כלכלת ארה"ב מהאטה כלכלית ורפיון תעסוקתי. בד בבד הוא שואף להגדיל את קצב האינפלציה, כדי לא להיקלע לחולשה כרונית נוסח יפן של שני העשורים האחרונים.

בשלב זה דומה כי הפד מיצה את כל הכלים העומדים לרשותו, בלי שכלכלת ארה"ב תתקרב מספיק ליעדים שיגרמו לו לשנות כיוון: אבטלה נמוכה מ-6.5% ואינפלציה חזויה לשנה-שנתיים קדימה של מעל 2.5%. כבר הרבה זמן יש תחושה של דריכה במקום.

הפד יודע כי עוד ועוד הרחבות כמותיות יביאו לבסוף לאינפלציה פתאומית וחדה יותר, הריבית תתייקר מהר מדי ויציבות המחירים והיציבות הפיננסית תהיינה בסכנה. היות והמשבר הכלכלי הנוכחי ארוך וחסר תקדים, לא ברור אם יש לפד די כלים כדי לדעת מתי לעשות את הסוויץ'. גם הממשלה, הנמצאת בגירעון גדול, מתקשה לקבל החלטות ומחזירה שוב ושוב את הכדור למגרש של הפד. האיתותים הסותרים והמחלוקות בתוכו משקפים זאת, על רקע סיום כהונתו השנייה של בן ברננקי בקרוב.

הנתונים השוטפים לא מקלים על הפד והציבור לדעת אם שעת הש' מתקרבת: שוקי הבנייה והדיור מתאוששים והסנטימנט הצרכני גבוה, אך התקדמותו של שוק העבודה איטית ותנודתית מדי ונתוני התוצר לא מרשימים במיוחד. בנוסף, מדד מנהלי הרכש בתעשייה שב להתכווץ בחודש שעבר וההזמנות החדשות מהמפעלים ירדו בשיעור ניכר.

כך נוצרת מציאות מורכבת מבחינת שוקי ניירות הערך בכלל ואיגרות החוב בפרט. נתון "טוב מדי" מראה אולי שהמשק האמריקני עולה על דרך המלך, אך מעורר חשש שהפד ימהר לנצל זאת לצמצום הרכישות. נתון "רע מדי" יבטיח שהרכישות תימשכנה, אך התסכול מכך שהכלכלה לא מתאוששת גדל והולך.

כל עוד המגזר העסקי ושוק ההון לא ישתכנעו שכלכלת ארה"ב התאוששה לחלוטין, התנודתיות לפני ואחרי פירסום נתונים קריטיים תהייה גבוהה ובעייתית. את תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב (בדגש על האג"ח ל-10 שנים) יפקדו גלים של עליות וירידות, וישליכו בתורן על איגרות החוב של ממשלות אחרות. הדברים נכונים במידה רבה לגבי ישראל, שכן הפער בין השתיים די מצומצם, בהינתן המציאות המדינית-ביטחונית והכלכלית-חברתית של המשק.

מבחינת נגיד בנק ישראל החדש המסר ברור - המשך סימני השאלה והטלטלות בשוק האג"ח של ארה"ב יקהה את עוקצה ויסבך מאוד את ניהולה של המדיניות המוניטארית המקומית. מזומנת לו עבודה קשה ולשוקי האג"ח כאן נכונים מבחנים רבים.

לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.