פנסיית החובה שנת 2013 - מה השינויים החדשים?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, סוקר את השינויים החדשים במסגרת פנסיית החובה של שנת 2013
ירון שמיר | (1)

כמעט מבלי שהרגשנו, אנו נמצאים כבר בשנה השישית מאז כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי, ובעקבותיו צו ההרחבה לפנסיית חובה לכל עובד שכיר במדינת ישראל. מה שהתחיל כהפרשות זעומות שעמדו על סך 2.5% מהשכר הפנסיוני, עומד היום על ההפרשה של 15% (לפחות) ושנה הבאה יעלו האחוזים ויגיעו ל-17.5%.

ההערכות של המעסיקים הצריכה התייחסות מסויימת בתחילת צו ההרחבה, ומחייבת עדכון ובדיקה כלכלית היום - כאשר האחוזים כבר גבוהים הרבה יותר - למה הכוונה?

חלק מההפקדה לפנסיית החובה הינה ההפקדה לטובת פיצוי פיטורים. חשוב לציין כי ההפקדה לפיצוי הפיטורים כחלק בלתי נפרד מפנסיית החובה, הינה לטובת סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים וההפקדה באה במקום פיצויי הפיטורים בהם חב המעביד לעובדו (בהתאם לשכר ולאחוזים שהופקדו).

משמעות ההפקדה, כי מצד אחד המעביד נפרד מהכסף גם במקרה שהעובד התפטר מיוזמתו (כמעט בכל מקרה), גם במידה והעובד פוטר. היתרון למעביד נובע מהעובדה כי במידה והפקיד בהתאם לנאמר, הוא פטור מהשלמת חוב וותק בגין האחוזים, השכר והתקופה בגינם הופקדו פיצויי הפיטורים.

חשוב לזכור כי צו ההרחבה מאפשר למעביד מיוזמתו להגדיל את ההפקדה לפיצויים עד לכדי 8.33% על ידי הודעה בכתב לקופה ולעובד, ולצאת לידי חובתו לכל פיצויי הפיטורין לתקופה על פי השכר ממנו בוצעה ההפקדה.

להלן דוגמא מספרית

במידה ושכרו של העובד במשך 5 שנים עומד על 8,000 ש', ולאחר מכן עולה ובמשך 5 שנים נוספות עומד על 10,000 ש'. במקרה כזה במידה והעובד מפוטר, המעביד חייב לו סכום של 100 אלף ש' על פי שכרו האחרון כפול 10 שנים.

לעומת זאת, במידה והמעביד הפקיד במשך כל התקופה 8.33% משכרו המלא של העובד (ועל פי המתחייב מסעיף 14), מה שנמצא בקופה שייך לעובד והמעביד לא צריך להתחשבן יותר על הסכומים, גם אם בקופה נצברו סכומים נמוכים יותר.

אז מה השתנה?

בעבר ההחלטה לגבי החלת הסכם על פי סעיף 14 היתה בידי המעביד והעובד היה צריך להסכים לכך. החל מתחילת פנסיית החובה, הבחירה לגבי החלת סעיף 14, לפחות לגבי אחוזי ההפקדה שנדרשו במסגרת פנסיית החובה, "נלקחה מידיהם של המעביד והעובד" והוכתבה במסגרת הצו. אבל מכיוון שהאחוזים היו מאד נמוכים, המשמעות הכלכלית לא הייתה משמעותית.

ככל שאחוזי ההפרשה עולים, ישנה משמעות רבה יותר להבנה כי הפיצויים יהיו שייכים כמעט תמיד לעובד. למעבידים כדאי לבצע בדיקת כדאיות כלכלית ולבדוק, האם כבר היום כדאי להם לבצע הפקדה של מלוא ה-8.33% כדי ליהנות ממלוא היתרונות של הסעיף המדובר. בנוסף, חשוב לזכור כי כל ההפקדות שנעשו על פי צו ההרחבה משנת 2008 מחייבות התחשבנות פיצויים שונה בעזיבת עבודה, כאשר העובד מפוטר ומצד שני מחוייבות בשחרור לעובד גם במקרה והעובד התפטר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה נ.ש 12/03/2013 00:55
    הגב לתגובה זו
    יש לפעול על פי החוק והתקנות ובלי טובות של הממונים.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: