פנסיית החובה שנת 2013 - מה השינויים החדשים?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, סוקר את השינויים החדשים במסגרת פנסיית החובה של שנת 2013
ירון שמיר | (1)

כמעט מבלי שהרגשנו, אנו נמצאים כבר בשנה השישית מאז כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי, ובעקבותיו צו ההרחבה לפנסיית חובה לכל עובד שכיר במדינת ישראל. מה שהתחיל כהפרשות זעומות שעמדו על סך 2.5% מהשכר הפנסיוני, עומד היום על ההפרשה של 15% (לפחות) ושנה הבאה יעלו האחוזים ויגיעו ל-17.5%.

ההערכות של המעסיקים הצריכה התייחסות מסויימת בתחילת צו ההרחבה, ומחייבת עדכון ובדיקה כלכלית היום - כאשר האחוזים כבר גבוהים הרבה יותר - למה הכוונה?

חלק מההפקדה לפנסיית החובה הינה ההפקדה לטובת פיצוי פיטורים. חשוב לציין כי ההפקדה לפיצוי הפיטורים כחלק בלתי נפרד מפנסיית החובה, הינה לטובת סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים וההפקדה באה במקום פיצויי הפיטורים בהם חב המעביד לעובדו (בהתאם לשכר ולאחוזים שהופקדו).

משמעות ההפקדה, כי מצד אחד המעביד נפרד מהכסף גם במקרה שהעובד התפטר מיוזמתו (כמעט בכל מקרה), גם במידה והעובד פוטר. היתרון למעביד נובע מהעובדה כי במידה והפקיד בהתאם לנאמר, הוא פטור מהשלמת חוב וותק בגין האחוזים, השכר והתקופה בגינם הופקדו פיצויי הפיטורים.

חשוב לזכור כי צו ההרחבה מאפשר למעביד מיוזמתו להגדיל את ההפקדה לפיצויים עד לכדי 8.33% על ידי הודעה בכתב לקופה ולעובד, ולצאת לידי חובתו לכל פיצויי הפיטורין לתקופה על פי השכר ממנו בוצעה ההפקדה.

להלן דוגמא מספרית

במידה ושכרו של העובד במשך 5 שנים עומד על 8,000 ש', ולאחר מכן עולה ובמשך 5 שנים נוספות עומד על 10,000 ש'. במקרה כזה במידה והעובד מפוטר, המעביד חייב לו סכום של 100 אלף ש' על פי שכרו האחרון כפול 10 שנים.

לעומת זאת, במידה והמעביד הפקיד במשך כל התקופה 8.33% משכרו המלא של העובד (ועל פי המתחייב מסעיף 14), מה שנמצא בקופה שייך לעובד והמעביד לא צריך להתחשבן יותר על הסכומים, גם אם בקופה נצברו סכומים נמוכים יותר.

אז מה השתנה?

בעבר ההחלטה לגבי החלת הסכם על פי סעיף 14 היתה בידי המעביד והעובד היה צריך להסכים לכך. החל מתחילת פנסיית החובה, הבחירה לגבי החלת סעיף 14, לפחות לגבי אחוזי ההפקדה שנדרשו במסגרת פנסיית החובה, "נלקחה מידיהם של המעביד והעובד" והוכתבה במסגרת הצו. אבל מכיוון שהאחוזים היו מאד נמוכים, המשמעות הכלכלית לא הייתה משמעותית.

ככל שאחוזי ההפרשה עולים, ישנה משמעות רבה יותר להבנה כי הפיצויים יהיו שייכים כמעט תמיד לעובד. למעבידים כדאי לבצע בדיקת כדאיות כלכלית ולבדוק, האם כבר היום כדאי להם לבצע הפקדה של מלוא ה-8.33% כדי ליהנות ממלוא היתרונות של הסעיף המדובר. בנוסף, חשוב לזכור כי כל ההפקדות שנעשו על פי צו ההרחבה משנת 2008 מחייבות התחשבנות פיצויים שונה בעזיבת עבודה, כאשר העובד מפוטר ומצד שני מחוייבות בשחרור לעובד גם במקרה והעובד התפטר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה נ.ש 12/03/2013 00:55
    הגב לתגובה זו
    יש לפעול על פי החוק והתקנות ובלי טובות של הממונים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.