פנסיית החובה שנת 2013 - מה השינויים החדשים?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, סוקר את השינויים החדשים במסגרת פנסיית החובה של שנת 2013
ירון שמיר | (1)

כמעט מבלי שהרגשנו, אנו נמצאים כבר בשנה השישית מאז כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי, ובעקבותיו צו ההרחבה לפנסיית חובה לכל עובד שכיר במדינת ישראל. מה שהתחיל כהפרשות זעומות שעמדו על סך 2.5% מהשכר הפנסיוני, עומד היום על ההפרשה של 15% (לפחות) ושנה הבאה יעלו האחוזים ויגיעו ל-17.5%.

ההערכות של המעסיקים הצריכה התייחסות מסויימת בתחילת צו ההרחבה, ומחייבת עדכון ובדיקה כלכלית היום - כאשר האחוזים כבר גבוהים הרבה יותר - למה הכוונה?

חלק מההפקדה לפנסיית החובה הינה ההפקדה לטובת פיצוי פיטורים. חשוב לציין כי ההפקדה לפיצוי הפיטורים כחלק בלתי נפרד מפנסיית החובה, הינה לטובת סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים וההפקדה באה במקום פיצויי הפיטורים בהם חב המעביד לעובדו (בהתאם לשכר ולאחוזים שהופקדו).

משמעות ההפקדה, כי מצד אחד המעביד נפרד מהכסף גם במקרה שהעובד התפטר מיוזמתו (כמעט בכל מקרה), גם במידה והעובד פוטר. היתרון למעביד נובע מהעובדה כי במידה והפקיד בהתאם לנאמר, הוא פטור מהשלמת חוב וותק בגין האחוזים, השכר והתקופה בגינם הופקדו פיצויי הפיטורים.

חשוב לזכור כי צו ההרחבה מאפשר למעביד מיוזמתו להגדיל את ההפקדה לפיצויים עד לכדי 8.33% על ידי הודעה בכתב לקופה ולעובד, ולצאת לידי חובתו לכל פיצויי הפיטורין לתקופה על פי השכר ממנו בוצעה ההפקדה.

להלן דוגמא מספרית

במידה ושכרו של העובד במשך 5 שנים עומד על 8,000 ש', ולאחר מכן עולה ובמשך 5 שנים נוספות עומד על 10,000 ש'. במקרה כזה במידה והעובד מפוטר, המעביד חייב לו סכום של 100 אלף ש' על פי שכרו האחרון כפול 10 שנים.

לעומת זאת, במידה והמעביד הפקיד במשך כל התקופה 8.33% משכרו המלא של העובד (ועל פי המתחייב מסעיף 14), מה שנמצא בקופה שייך לעובד והמעביד לא צריך להתחשבן יותר על הסכומים, גם אם בקופה נצברו סכומים נמוכים יותר.

אז מה השתנה?

בעבר ההחלטה לגבי החלת הסכם על פי סעיף 14 היתה בידי המעביד והעובד היה צריך להסכים לכך. החל מתחילת פנסיית החובה, הבחירה לגבי החלת סעיף 14, לפחות לגבי אחוזי ההפקדה שנדרשו במסגרת פנסיית החובה, "נלקחה מידיהם של המעביד והעובד" והוכתבה במסגרת הצו. אבל מכיוון שהאחוזים היו מאד נמוכים, המשמעות הכלכלית לא הייתה משמעותית.

ככל שאחוזי ההפרשה עולים, ישנה משמעות רבה יותר להבנה כי הפיצויים יהיו שייכים כמעט תמיד לעובד. למעבידים כדאי לבצע בדיקת כדאיות כלכלית ולבדוק, האם כבר היום כדאי להם לבצע הפקדה של מלוא ה-8.33% כדי ליהנות ממלוא היתרונות של הסעיף המדובר. בנוסף, חשוב לזכור כי כל ההפקדות שנעשו על פי צו ההרחבה משנת 2008 מחייבות התחשבנות פיצויים שונה בעזיבת עבודה, כאשר העובד מפוטר ומצד שני מחוייבות בשחרור לעובד גם במקרה והעובד התפטר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה נ.ש 12/03/2013 00:55
    הגב לתגובה זו
    יש לפעול על פי החוק והתקנות ובלי טובות של הממונים.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.