נוב' בשוק ההנפקות, חברות הנדל"ן שוב נתנו את הטון
חודש נובמבר, במהלכו התקיים מבצע "עמוד ענן", התאפיין בהתעוררות מסוימת בשוק ההנפקות על אף המצב הביטחוני הלא פשוט. במהלך החודש שחלף בוצעו חמש הנפקות של אג"ח בהיקף כולל של קרוב למיליארד שקלים. כמו בחודשים הקודמים לו, ספטמבר ואוקטובר, גם בנובמבר נתנו את הטון בשוק ההנפקות חברות הנדל"ן עם שלוש הנפקות - ארפורט סיטי, בראק אן וי ודה לסר (שתי החברות האחרונות הינן חברות זרות).
כמו כן התקיימו הנפקות של בית ההשקעות דש איפקס וחברת הליסינג שלמה החזקות. בדיקה חודשית עדכנית לחודש דצמבר של תשואות אג"ח הקונצרניות הנסחרות בבורסה בת"א מלמדת שמתוך 228 חברות שהנפיקו אג"ח, קיימות 85 חברות להן סדרה אחת לפחות הנסחרת בתשואה של למעלה מ-10%. מדובר בשיפור משמעותי לעומת חודש נובמבר (97 חברות) ואוקטובר (116 חברות). הנתון מלמד אותנו ש-37% מהחברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א יתקשו לגייס חוב נוסף ברמת התשואות הנוכחית.
הציבור שרכש קרנות אג"ח קונצרניות בסכום של 1.3 מיליארד שקלים באוקטובר, המשיך ורכש בנובמבר קרנות אג"ח קונצרניות בסך 2 מיליארד שקלים. הוא הגורם העיקרי לירידת התשואות בשוק המדובר. מינואר ועד נובמבר 2012 גוייס סכום כולל של כ-21.5 מיליארד שקלים בשוק ההנפקות לעומת כ-30.5 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה בשנת 2011 - ירידה חדה של 29.4%. כמו כן, התבצעו בתקופה זו 42 הנפקות בלבד לעומת 73 הנפקות בתקופה המקבילה בשנת 2011.
נתון נוסף הבולט השנה בשוק ההנפקות הינו היעדרן של אג"ח לא מדורגות. מתחילת השנה ראינו רק ארבע הנפקות של אג"ח לא מדורגות בהיקף כולל זניח של פחות מ-600 מיליון שקלים המהווה כ-2.7% מסה"כ הגיוסים, זאת לעומת 16 הנפקות בתקופה המקבילה אשתקד בסכום של כמיליארד שקלים המהווים 3.4% מסך כל הגיוסים.
המגזרים הבולטים השנה בשוק ההנפקות הינם מגזר הבנקים האחראי על גיוס של קרוב ל-8.5 מיליארד שקל (לעומת 11.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2011), ומגזר הנדל"ן עם גיוס של קרוב ל-5 מיליארד שקל (לעומת כ-6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2011). החברות שהנפיקו את החוב הגדול ביותר השנה הינן חברת החשמל ובנק פועלים עם גיוס של 2.9 ו-2.8 מיליארד שקל בהתאמה.
לסיכום, למרות התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות גם בנובמבר לא חצה סך הגיוסים הכולל את רף מיליארד השקלים. עם זאת, חזרתו של הציבור לקרנות אג"ח הקונצרניות בחודשים אוקטובר ונובמבר (גיוס של 3.3 מיליארד שקל) תרמה לירידת התשואות בשוק. תחילת חודש דצמבר מעידה על המשך המגמה. אם מוסיפים לכך ביקוש מצד הגופים המוסדיים ואת מגמת הירידה של הריבית במשק, עשויים כל אלה יחדיו לעורר לחיים את שוק ההנפקות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
