נוב' בשוק ההנפקות, חברות הנדל"ן שוב נתנו את הטון
חודש נובמבר, במהלכו התקיים מבצע "עמוד ענן", התאפיין בהתעוררות מסוימת בשוק ההנפקות על אף המצב הביטחוני הלא פשוט. במהלך החודש שחלף בוצעו חמש הנפקות של אג"ח בהיקף כולל של קרוב למיליארד שקלים. כמו בחודשים הקודמים לו, ספטמבר ואוקטובר, גם בנובמבר נתנו את הטון בשוק ההנפקות חברות הנדל"ן עם שלוש הנפקות - ארפורט סיטי, בראק אן וי ודה לסר (שתי החברות האחרונות הינן חברות זרות).
כמו כן התקיימו הנפקות של בית ההשקעות דש איפקס וחברת הליסינג שלמה החזקות. בדיקה חודשית עדכנית לחודש דצמבר של תשואות אג"ח הקונצרניות הנסחרות בבורסה בת"א מלמדת שמתוך 228 חברות שהנפיקו אג"ח, קיימות 85 חברות להן סדרה אחת לפחות הנסחרת בתשואה של למעלה מ-10%. מדובר בשיפור משמעותי לעומת חודש נובמבר (97 חברות) ואוקטובר (116 חברות). הנתון מלמד אותנו ש-37% מהחברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א יתקשו לגייס חוב נוסף ברמת התשואות הנוכחית.
הציבור שרכש קרנות אג"ח קונצרניות בסכום של 1.3 מיליארד שקלים באוקטובר, המשיך ורכש בנובמבר קרנות אג"ח קונצרניות בסך 2 מיליארד שקלים. הוא הגורם העיקרי לירידת התשואות בשוק המדובר. מינואר ועד נובמבר 2012 גוייס סכום כולל של כ-21.5 מיליארד שקלים בשוק ההנפקות לעומת כ-30.5 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה בשנת 2011 - ירידה חדה של 29.4%. כמו כן, התבצעו בתקופה זו 42 הנפקות בלבד לעומת 73 הנפקות בתקופה המקבילה בשנת 2011.
נתון נוסף הבולט השנה בשוק ההנפקות הינו היעדרן של אג"ח לא מדורגות. מתחילת השנה ראינו רק ארבע הנפקות של אג"ח לא מדורגות בהיקף כולל זניח של פחות מ-600 מיליון שקלים המהווה כ-2.7% מסה"כ הגיוסים, זאת לעומת 16 הנפקות בתקופה המקבילה אשתקד בסכום של כמיליארד שקלים המהווים 3.4% מסך כל הגיוסים.
המגזרים הבולטים השנה בשוק ההנפקות הינם מגזר הבנקים האחראי על גיוס של קרוב ל-8.5 מיליארד שקל (לעומת 11.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2011), ומגזר הנדל"ן עם גיוס של קרוב ל-5 מיליארד שקל (לעומת כ-6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2011). החברות שהנפיקו את החוב הגדול ביותר השנה הינן חברת החשמל ובנק פועלים עם גיוס של 2.9 ו-2.8 מיליארד שקל בהתאמה.
לסיכום, למרות התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות גם בנובמבר לא חצה סך הגיוסים הכולל את רף מיליארד השקלים. עם זאת, חזרתו של הציבור לקרנות אג"ח הקונצרניות בחודשים אוקטובר ונובמבר (גיוס של 3.3 מיליארד שקל) תרמה לירידת התשואות בשוק. תחילת חודש דצמבר מעידה על המשך המגמה. אם מוסיפים לכך ביקוש מצד הגופים המוסדיים ואת מגמת הירידה של הריבית במשק, עשויים כל אלה יחדיו לעורר לחיים את שוק ההנפקות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
