האוצר לוחץ על דוושת הגיוסים - איך יושפעו האג"חים?
אווירת המשבר העולמית תומכת בהקטנת סיכונים בתיקי ההשקעות, והסטת רכיב גדול יותר בתיקי ההשקעות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות המהוות רכיב מפלט מרכזי בעתות שכאלו. ניתן לבחון את זרימת הכסף באפיקי קרנות הנאמנות בשבועות האחרונים על מנת להבחין בהאצה ניכרת של זרימת הכספים לקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות וכן לקרנות הכספיות, הדבר תומך בירידת תשואות באפיקי החוב הממשלתיים.
ירידת התשואות בארה"ב ובגרמניה לרמות שפל, תומכת אף היא בירידת תשואות באפיק החוב הממשלתי וחששות גואים מפני קריסת לווים גדולים. כמו כן הדרמה בשוק התקשורת פוגמת באטרקטיביות שוק החוב התאגידי ומפנה עוד ועוד כספים לרכוש חוב של "אימא מדינה". הציפיות המחודשות להפחתת ריבית במשק המקומי והאינפלציה "הנשלטת" מעודדים את המשקיעים להאריך את גיל החוב המוחזק בתיקים בצפייה לרשום רווחי הון.
ניתוח של מפת הפדיונות והגיוסים הממשלתיים מלמד אף הוא על סביבה נוחה לאפיק האג"ח הממשלתי. בכוונת האוצר לגייס בחודש יוני 2012 6 מיליארד שקלים. בחודש יולי 2012 עתיד האוצר לגייס 6 מיליארד שקלים לא כולל הנפקת אג"ח קצרות, בדומה לחודש אוגוסט 2012 בו יגייס האוצר 6 מיליארד שקלים לא כולל איגרות חוב קצרות.
בנוסף לאותן הנפקות יבצע האוצר שלושה מכרזי החלף בחודש יוני בתאריכים 12, 19 ו-26 במסגרתם ינסה לספוג חוב צמוד ממשלתי קצר מסדרה גליל 5427 הנפדית ביוני הקרוב ומסדרה גליל 5481 הנפדית בחודש אוגוסט הקרוב. האוצר מתחיל ללחוץ על דוושת הגיוסים על מנת להיערך לממון גרעון ממשלתי של 3.5%-4% תוצר בשנים 2012-2013 ובשביל לממן פדיונות ממשלתיים עצומים באפיק הצמוד הממשלתי בחודשים הקרובים.
ראוי לציין כי בחודשים יוני ואוגוסט ייפדו במצטבר כ-19 מיליארד שקלים של איגרות חוב צמודות למדד ממשלתיות המהוות כ-10.2% מכלל שוק האג"ח הממשלתי הצמוד אשר היקפו המצטבר במחירי שוק עומד על כ-185 מיליארד שקלים. בהיקף גיוס חודשי צמוד של כ-1.5-2 מיליארדי שקלים, יחלפו חודשים רבים עד אשר ישוב ההיצע באפיק הצמוד הממשלתי להיקפו הנוכחי והדבר יוצר אפקט מחסור לאג"ח ממשלתית צמודה וחמור מכך לאג"ח ממשלתית צמודה קצרה.
בשלושת החודשים הקרובים צפוי עודף פדיון ממשלתי של כ-5 מיליארד שקלים ועל אף החריגה הניכרת מיעד הגירעון הממשלתי לא קיים לחץ על שוק החוב הממשלתי מצד ההיצע. בניתוח היצע - ביקוש על פי בסיסי הצמדה ניכר לחץ של עודף גיוסים באפיק השקלי בו אין פדיונות במהלך שלושת החודשים הקרובים.
בהסתכלות קדימה לחודשים ספטמבר - דצמבר 2012 הרי סך הפדיונות המצרפי הכולל קרן, ריבית ולא סחיר הינו נמוך ועומד על כ-8.3 מיליארד שקל, כך שעיקר הלחץ בצד ההיצע צפוי להתנקז לחודשי סוף השנה.
על אף אווירת האופוריה אנו מציעים לנהוג בשמרנות בכל האמור במח"ם תיק ההשקעות שכן קיימים להערכתנו סיכונים לא מבוטלים המתומחרים בחסר בעת הנוכחית. אנו סבורים כי אסקלציה במשבר החובות האירופי עלולה לדחוף כלפי מעלה את פרמיית הסיכון של כלל המדינות בהן ישראל. ראוי לשים לב להתנהלות הדולר אל מול השקל, והיה וימשיך במגמת ההתחזקות הניכרת מן החודש האחרון ויפרוץ את הרף הפסיכולוגי של ארבעה שקלים, הרי הדבר עלול להשפיע לשלילה על שוק החוב הממשלתי.
בכל האמור בגרעון הממשלתי החזוי בשנים 2013-2014 נראה כי תם לפחות זמנית "תור הזהב" של ירידה מהותית ביחס חוב תוצר ועדיין לא הזכרנו את הזירה הגיאו-פוליטית המאיימת. השורה התחתונה שלנו גורסת כי יש לשמור על רכיב ממשלתי מעובה בתיקי ההשקעות אולם ראוי להקטין את מח"ם תיק ההשקעות באופן מהותי בחודשיים שלושה הקרובים ולהסיט בהדרגה משאבים מהאפיק הממשלתי הצמוד לאפיק הממשלתי השקלי עד לרמה של 70% חשיפה לאפיק השקלי הממשלתי ו-30% חשיפה לאפיק הממשלתי הצמוד.
- 1.אבנר 09/06/2012 00:18הגב לתגובה זותודה יניב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
