האוצר לוחץ על דוושת הגיוסים - איך יושפעו האג"חים?
אווירת המשבר העולמית תומכת בהקטנת סיכונים בתיקי ההשקעות, והסטת רכיב גדול יותר בתיקי ההשקעות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות המהוות רכיב מפלט מרכזי בעתות שכאלו. ניתן לבחון את זרימת הכסף באפיקי קרנות הנאמנות בשבועות האחרונים על מנת להבחין בהאצה ניכרת של זרימת הכספים לקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות וכן לקרנות הכספיות, הדבר תומך בירידת תשואות באפיקי החוב הממשלתיים.
ירידת התשואות בארה"ב ובגרמניה לרמות שפל, תומכת אף היא בירידת תשואות באפיק החוב הממשלתי וחששות גואים מפני קריסת לווים גדולים. כמו כן הדרמה בשוק התקשורת פוגמת באטרקטיביות שוק החוב התאגידי ומפנה עוד ועוד כספים לרכוש חוב של "אימא מדינה". הציפיות המחודשות להפחתת ריבית במשק המקומי והאינפלציה "הנשלטת" מעודדים את המשקיעים להאריך את גיל החוב המוחזק בתיקים בצפייה לרשום רווחי הון.
ניתוח של מפת הפדיונות והגיוסים הממשלתיים מלמד אף הוא על סביבה נוחה לאפיק האג"ח הממשלתי. בכוונת האוצר לגייס בחודש יוני 2012 6 מיליארד שקלים. בחודש יולי 2012 עתיד האוצר לגייס 6 מיליארד שקלים לא כולל הנפקת אג"ח קצרות, בדומה לחודש אוגוסט 2012 בו יגייס האוצר 6 מיליארד שקלים לא כולל איגרות חוב קצרות.
בנוסף לאותן הנפקות יבצע האוצר שלושה מכרזי החלף בחודש יוני בתאריכים 12, 19 ו-26 במסגרתם ינסה לספוג חוב צמוד ממשלתי קצר מסדרה גליל 5427 הנפדית ביוני הקרוב ומסדרה גליל 5481 הנפדית בחודש אוגוסט הקרוב. האוצר מתחיל ללחוץ על דוושת הגיוסים על מנת להיערך לממון גרעון ממשלתי של 3.5%-4% תוצר בשנים 2012-2013 ובשביל לממן פדיונות ממשלתיים עצומים באפיק הצמוד הממשלתי בחודשים הקרובים.
ראוי לציין כי בחודשים יוני ואוגוסט ייפדו במצטבר כ-19 מיליארד שקלים של איגרות חוב צמודות למדד ממשלתיות המהוות כ-10.2% מכלל שוק האג"ח הממשלתי הצמוד אשר היקפו המצטבר במחירי שוק עומד על כ-185 מיליארד שקלים. בהיקף גיוס חודשי צמוד של כ-1.5-2 מיליארדי שקלים, יחלפו חודשים רבים עד אשר ישוב ההיצע באפיק הצמוד הממשלתי להיקפו הנוכחי והדבר יוצר אפקט מחסור לאג"ח ממשלתית צמודה וחמור מכך לאג"ח ממשלתית צמודה קצרה.
בשלושת החודשים הקרובים צפוי עודף פדיון ממשלתי של כ-5 מיליארד שקלים ועל אף החריגה הניכרת מיעד הגירעון הממשלתי לא קיים לחץ על שוק החוב הממשלתי מצד ההיצע. בניתוח היצע - ביקוש על פי בסיסי הצמדה ניכר לחץ של עודף גיוסים באפיק השקלי בו אין פדיונות במהלך שלושת החודשים הקרובים.
בהסתכלות קדימה לחודשים ספטמבר - דצמבר 2012 הרי סך הפדיונות המצרפי הכולל קרן, ריבית ולא סחיר הינו נמוך ועומד על כ-8.3 מיליארד שקל, כך שעיקר הלחץ בצד ההיצע צפוי להתנקז לחודשי סוף השנה.
על אף אווירת האופוריה אנו מציעים לנהוג בשמרנות בכל האמור במח"ם תיק ההשקעות שכן קיימים להערכתנו סיכונים לא מבוטלים המתומחרים בחסר בעת הנוכחית. אנו סבורים כי אסקלציה במשבר החובות האירופי עלולה לדחוף כלפי מעלה את פרמיית הסיכון של כלל המדינות בהן ישראל. ראוי לשים לב להתנהלות הדולר אל מול השקל, והיה וימשיך במגמת ההתחזקות הניכרת מן החודש האחרון ויפרוץ את הרף הפסיכולוגי של ארבעה שקלים, הרי הדבר עלול להשפיע לשלילה על שוק החוב הממשלתי.
בכל האמור בגרעון הממשלתי החזוי בשנים 2013-2014 נראה כי תם לפחות זמנית "תור הזהב" של ירידה מהותית ביחס חוב תוצר ועדיין לא הזכרנו את הזירה הגיאו-פוליטית המאיימת. השורה התחתונה שלנו גורסת כי יש לשמור על רכיב ממשלתי מעובה בתיקי ההשקעות אולם ראוי להקטין את מח"ם תיק ההשקעות באופן מהותי בחודשיים שלושה הקרובים ולהסיט בהדרגה משאבים מהאפיק הממשלתי הצמוד לאפיק הממשלתי השקלי עד לרמה של 70% חשיפה לאפיק השקלי הממשלתי ו-30% חשיפה לאפיק הממשלתי הצמוד.
- 1.אבנר 09/06/2012 00:18הגב לתגובה זותודה יניב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
