האוצר לוחץ על דוושת הגיוסים - איך יושפעו האג"חים?

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתייחס להתנהלות משרד האוצר המקומי, השפעתו על שוק ההון וכיצד יש לנהוג בהתאם לכך
יניב פגוט | (1)

אווירת המשבר העולמית תומכת בהקטנת סיכונים בתיקי ההשקעות, והסטת רכיב גדול יותר בתיקי ההשקעות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות המהוות רכיב מפלט מרכזי בעתות שכאלו. ניתן לבחון את זרימת הכסף באפיקי קרנות הנאמנות בשבועות האחרונים על מנת להבחין בהאצה ניכרת של זרימת הכספים לקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות וכן לקרנות הכספיות, הדבר תומך בירידת תשואות באפיקי החוב הממשלתיים.

ירידת התשואות בארה"ב ובגרמניה לרמות שפל, תומכת אף היא בירידת תשואות באפיק החוב הממשלתי וחששות גואים מפני קריסת לווים גדולים. כמו כן הדרמה בשוק התקשורת פוגמת באטרקטיביות שוק החוב התאגידי ומפנה עוד ועוד כספים לרכוש חוב של "אימא מדינה". הציפיות המחודשות להפחתת ריבית במשק המקומי והאינפלציה "הנשלטת" מעודדים את המשקיעים להאריך את גיל החוב המוחזק בתיקים בצפייה לרשום רווחי הון.

ניתוח של מפת הפדיונות והגיוסים הממשלתיים מלמד אף הוא על סביבה נוחה לאפיק האג"ח הממשלתי. בכוונת האוצר לגייס בחודש יוני 2012 6 מיליארד שקלים. בחודש יולי 2012 עתיד האוצר לגייס 6 מיליארד שקלים לא כולל הנפקת אג"ח קצרות, בדומה לחודש אוגוסט 2012 בו יגייס האוצר 6 מיליארד שקלים לא כולל איגרות חוב קצרות.

בנוסף לאותן הנפקות יבצע האוצר שלושה מכרזי החלף בחודש יוני בתאריכים 12, 19 ו-26 במסגרתם ינסה לספוג חוב צמוד ממשלתי קצר מסדרה גליל 5427 הנפדית ביוני הקרוב ומסדרה גליל 5481 הנפדית בחודש אוגוסט הקרוב. האוצר מתחיל ללחוץ על דוושת הגיוסים על מנת להיערך לממון גרעון ממשלתי של 3.5%-4% תוצר בשנים 2012-2013 ובשביל לממן פדיונות ממשלתיים עצומים באפיק הצמוד הממשלתי בחודשים הקרובים.

ראוי לציין כי בחודשים יוני ואוגוסט ייפדו במצטבר כ-19 מיליארד שקלים של איגרות חוב צמודות למדד ממשלתיות המהוות כ-10.2% מכלל שוק האג"ח הממשלתי הצמוד אשר היקפו המצטבר במחירי שוק עומד על כ-185 מיליארד שקלים. בהיקף גיוס חודשי צמוד של כ-1.5-2 מיליארדי שקלים, יחלפו חודשים רבים עד אשר ישוב ההיצע באפיק הצמוד הממשלתי להיקפו הנוכחי והדבר יוצר אפקט מחסור לאג"ח ממשלתית צמודה וחמור מכך לאג"ח ממשלתית צמודה קצרה.

בשלושת החודשים הקרובים צפוי עודף פדיון ממשלתי של כ-5 מיליארד שקלים ועל אף החריגה הניכרת מיעד הגירעון הממשלתי לא קיים לחץ על שוק החוב הממשלתי מצד ההיצע. בניתוח היצע - ביקוש על פי בסיסי הצמדה ניכר לחץ של עודף גיוסים באפיק השקלי בו אין פדיונות במהלך שלושת החודשים הקרובים.

בהסתכלות קדימה לחודשים ספטמבר - דצמבר 2012 הרי סך הפדיונות המצרפי הכולל קרן, ריבית ולא סחיר הינו נמוך ועומד על כ-8.3 מיליארד שקל, כך שעיקר הלחץ בצד ההיצע צפוי להתנקז לחודשי סוף השנה.

על אף אווירת האופוריה אנו מציעים לנהוג בשמרנות בכל האמור במח"ם תיק ההשקעות שכן קיימים להערכתנו סיכונים לא מבוטלים המתומחרים בחסר בעת הנוכחית. אנו סבורים כי אסקלציה במשבר החובות האירופי עלולה לדחוף כלפי מעלה את פרמיית הסיכון של כלל המדינות בהן ישראל. ראוי לשים לב להתנהלות הדולר אל מול השקל, והיה וימשיך במגמת ההתחזקות הניכרת מן החודש האחרון ויפרוץ את הרף הפסיכולוגי של ארבעה שקלים, הרי הדבר עלול להשפיע לשלילה על שוק החוב הממשלתי.

בכל האמור בגרעון הממשלתי החזוי בשנים 2013-2014 נראה כי תם לפחות זמנית "תור הזהב" של ירידה מהותית ביחס חוב תוצר ועדיין לא הזכרנו את הזירה הגיאו-פוליטית המאיימת. השורה התחתונה שלנו גורסת כי יש לשמור על רכיב ממשלתי מעובה בתיקי ההשקעות אולם ראוי להקטין את מח"ם תיק ההשקעות באופן מהותי בחודשיים שלושה הקרובים ולהסיט בהדרגה משאבים מהאפיק הממשלתי הצמוד לאפיק הממשלתי השקלי עד לרמה של 70% חשיפה לאפיק השקלי הממשלתי ו-30% חשיפה לאפיק הממשלתי הצמוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 09/06/2012 00:18
    הגב לתגובה זו
    תודה יניב
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.