האוצר לוחץ על דוושת הגיוסים - איך יושפעו האג"חים?
אווירת המשבר העולמית תומכת בהקטנת סיכונים בתיקי ההשקעות, והסטת רכיב גדול יותר בתיקי ההשקעות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות המהוות רכיב מפלט מרכזי בעתות שכאלו. ניתן לבחון את זרימת הכסף באפיקי קרנות הנאמנות בשבועות האחרונים על מנת להבחין בהאצה ניכרת של זרימת הכספים לקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות וכן לקרנות הכספיות, הדבר תומך בירידת תשואות באפיקי החוב הממשלתיים.
ירידת התשואות בארה"ב ובגרמניה לרמות שפל, תומכת אף היא בירידת תשואות באפיק החוב הממשלתי וחששות גואים מפני קריסת לווים גדולים. כמו כן הדרמה בשוק התקשורת פוגמת באטרקטיביות שוק החוב התאגידי ומפנה עוד ועוד כספים לרכוש חוב של "אימא מדינה". הציפיות המחודשות להפחתת ריבית במשק המקומי והאינפלציה "הנשלטת" מעודדים את המשקיעים להאריך את גיל החוב המוחזק בתיקים בצפייה לרשום רווחי הון.
ניתוח של מפת הפדיונות והגיוסים הממשלתיים מלמד אף הוא על סביבה נוחה לאפיק האג"ח הממשלתי. בכוונת האוצר לגייס בחודש יוני 2012 6 מיליארד שקלים. בחודש יולי 2012 עתיד האוצר לגייס 6 מיליארד שקלים לא כולל הנפקת אג"ח קצרות, בדומה לחודש אוגוסט 2012 בו יגייס האוצר 6 מיליארד שקלים לא כולל איגרות חוב קצרות.
בנוסף לאותן הנפקות יבצע האוצר שלושה מכרזי החלף בחודש יוני בתאריכים 12, 19 ו-26 במסגרתם ינסה לספוג חוב צמוד ממשלתי קצר מסדרה גליל 5427 הנפדית ביוני הקרוב ומסדרה גליל 5481 הנפדית בחודש אוגוסט הקרוב. האוצר מתחיל ללחוץ על דוושת הגיוסים על מנת להיערך לממון גרעון ממשלתי של 3.5%-4% תוצר בשנים 2012-2013 ובשביל לממן פדיונות ממשלתיים עצומים באפיק הצמוד הממשלתי בחודשים הקרובים.
ראוי לציין כי בחודשים יוני ואוגוסט ייפדו במצטבר כ-19 מיליארד שקלים של איגרות חוב צמודות למדד ממשלתיות המהוות כ-10.2% מכלל שוק האג"ח הממשלתי הצמוד אשר היקפו המצטבר במחירי שוק עומד על כ-185 מיליארד שקלים. בהיקף גיוס חודשי צמוד של כ-1.5-2 מיליארדי שקלים, יחלפו חודשים רבים עד אשר ישוב ההיצע באפיק הצמוד הממשלתי להיקפו הנוכחי והדבר יוצר אפקט מחסור לאג"ח ממשלתית צמודה וחמור מכך לאג"ח ממשלתית צמודה קצרה.
בשלושת החודשים הקרובים צפוי עודף פדיון ממשלתי של כ-5 מיליארד שקלים ועל אף החריגה הניכרת מיעד הגירעון הממשלתי לא קיים לחץ על שוק החוב הממשלתי מצד ההיצע. בניתוח היצע - ביקוש על פי בסיסי הצמדה ניכר לחץ של עודף גיוסים באפיק השקלי בו אין פדיונות במהלך שלושת החודשים הקרובים.
בהסתכלות קדימה לחודשים ספטמבר - דצמבר 2012 הרי סך הפדיונות המצרפי הכולל קרן, ריבית ולא סחיר הינו נמוך ועומד על כ-8.3 מיליארד שקל, כך שעיקר הלחץ בצד ההיצע צפוי להתנקז לחודשי סוף השנה.
על אף אווירת האופוריה אנו מציעים לנהוג בשמרנות בכל האמור במח"ם תיק ההשקעות שכן קיימים להערכתנו סיכונים לא מבוטלים המתומחרים בחסר בעת הנוכחית. אנו סבורים כי אסקלציה במשבר החובות האירופי עלולה לדחוף כלפי מעלה את פרמיית הסיכון של כלל המדינות בהן ישראל. ראוי לשים לב להתנהלות הדולר אל מול השקל, והיה וימשיך במגמת ההתחזקות הניכרת מן החודש האחרון ויפרוץ את הרף הפסיכולוגי של ארבעה שקלים, הרי הדבר עלול להשפיע לשלילה על שוק החוב הממשלתי.
בכל האמור בגרעון הממשלתי החזוי בשנים 2013-2014 נראה כי תם לפחות זמנית "תור הזהב" של ירידה מהותית ביחס חוב תוצר ועדיין לא הזכרנו את הזירה הגיאו-פוליטית המאיימת. השורה התחתונה שלנו גורסת כי יש לשמור על רכיב ממשלתי מעובה בתיקי ההשקעות אולם ראוי להקטין את מח"ם תיק ההשקעות באופן מהותי בחודשיים שלושה הקרובים ולהסיט בהדרגה משאבים מהאפיק הממשלתי הצמוד לאפיק הממשלתי השקלי עד לרמה של 70% חשיפה לאפיק השקלי הממשלתי ו-30% חשיפה לאפיק הממשלתי הצמוד.
- 1.אבנר 09/06/2012 00:18הגב לתגובה זותודה יניב
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
