האוצר לוחץ על דוושת הגיוסים - איך יושפעו האג"חים?
אווירת המשבר העולמית תומכת בהקטנת סיכונים בתיקי ההשקעות, והסטת רכיב גדול יותר בתיקי ההשקעות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות המהוות רכיב מפלט מרכזי בעתות שכאלו. ניתן לבחון את זרימת הכסף באפיקי קרנות הנאמנות בשבועות האחרונים על מנת להבחין בהאצה ניכרת של זרימת הכספים לקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות וכן לקרנות הכספיות, הדבר תומך בירידת תשואות באפיקי החוב הממשלתיים.
ירידת התשואות בארה"ב ובגרמניה לרמות שפל, תומכת אף היא בירידת תשואות באפיק החוב הממשלתי וחששות גואים מפני קריסת לווים גדולים. כמו כן הדרמה בשוק התקשורת פוגמת באטרקטיביות שוק החוב התאגידי ומפנה עוד ועוד כספים לרכוש חוב של "אימא מדינה". הציפיות המחודשות להפחתת ריבית במשק המקומי והאינפלציה "הנשלטת" מעודדים את המשקיעים להאריך את גיל החוב המוחזק בתיקים בצפייה לרשום רווחי הון.
ניתוח של מפת הפדיונות והגיוסים הממשלתיים מלמד אף הוא על סביבה נוחה לאפיק האג"ח הממשלתי. בכוונת האוצר לגייס בחודש יוני 2012 6 מיליארד שקלים. בחודש יולי 2012 עתיד האוצר לגייס 6 מיליארד שקלים לא כולל הנפקת אג"ח קצרות, בדומה לחודש אוגוסט 2012 בו יגייס האוצר 6 מיליארד שקלים לא כולל איגרות חוב קצרות.
בנוסף לאותן הנפקות יבצע האוצר שלושה מכרזי החלף בחודש יוני בתאריכים 12, 19 ו-26 במסגרתם ינסה לספוג חוב צמוד ממשלתי קצר מסדרה גליל 5427 הנפדית ביוני הקרוב ומסדרה גליל 5481 הנפדית בחודש אוגוסט הקרוב. האוצר מתחיל ללחוץ על דוושת הגיוסים על מנת להיערך לממון גרעון ממשלתי של 3.5%-4% תוצר בשנים 2012-2013 ובשביל לממן פדיונות ממשלתיים עצומים באפיק הצמוד הממשלתי בחודשים הקרובים.
ראוי לציין כי בחודשים יוני ואוגוסט ייפדו במצטבר כ-19 מיליארד שקלים של איגרות חוב צמודות למדד ממשלתיות המהוות כ-10.2% מכלל שוק האג"ח הממשלתי הצמוד אשר היקפו המצטבר במחירי שוק עומד על כ-185 מיליארד שקלים. בהיקף גיוס חודשי צמוד של כ-1.5-2 מיליארדי שקלים, יחלפו חודשים רבים עד אשר ישוב ההיצע באפיק הצמוד הממשלתי להיקפו הנוכחי והדבר יוצר אפקט מחסור לאג"ח ממשלתית צמודה וחמור מכך לאג"ח ממשלתית צמודה קצרה.
בשלושת החודשים הקרובים צפוי עודף פדיון ממשלתי של כ-5 מיליארד שקלים ועל אף החריגה הניכרת מיעד הגירעון הממשלתי לא קיים לחץ על שוק החוב הממשלתי מצד ההיצע. בניתוח היצע - ביקוש על פי בסיסי הצמדה ניכר לחץ של עודף גיוסים באפיק השקלי בו אין פדיונות במהלך שלושת החודשים הקרובים.
בהסתכלות קדימה לחודשים ספטמבר - דצמבר 2012 הרי סך הפדיונות המצרפי הכולל קרן, ריבית ולא סחיר הינו נמוך ועומד על כ-8.3 מיליארד שקל, כך שעיקר הלחץ בצד ההיצע צפוי להתנקז לחודשי סוף השנה.
על אף אווירת האופוריה אנו מציעים לנהוג בשמרנות בכל האמור במח"ם תיק ההשקעות שכן קיימים להערכתנו סיכונים לא מבוטלים המתומחרים בחסר בעת הנוכחית. אנו סבורים כי אסקלציה במשבר החובות האירופי עלולה לדחוף כלפי מעלה את פרמיית הסיכון של כלל המדינות בהן ישראל. ראוי לשים לב להתנהלות הדולר אל מול השקל, והיה וימשיך במגמת ההתחזקות הניכרת מן החודש האחרון ויפרוץ את הרף הפסיכולוגי של ארבעה שקלים, הרי הדבר עלול להשפיע לשלילה על שוק החוב הממשלתי.
בכל האמור בגרעון הממשלתי החזוי בשנים 2013-2014 נראה כי תם לפחות זמנית "תור הזהב" של ירידה מהותית ביחס חוב תוצר ועדיין לא הזכרנו את הזירה הגיאו-פוליטית המאיימת. השורה התחתונה שלנו גורסת כי יש לשמור על רכיב ממשלתי מעובה בתיקי ההשקעות אולם ראוי להקטין את מח"ם תיק ההשקעות באופן מהותי בחודשיים שלושה הקרובים ולהסיט בהדרגה משאבים מהאפיק הממשלתי הצמוד לאפיק הממשלתי השקלי עד לרמה של 70% חשיפה לאפיק השקלי הממשלתי ו-30% חשיפה לאפיק הממשלתי הצמוד.
- 1.אבנר 09/06/2012 00:18הגב לתגובה זותודה יניב
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
