מה צפוי לנו ב-2012? הנה שני תרחישים אפשריים
שנת 2011 הייתה שנה עגומה למשקיעים בארץ ובעולם. כמעט כל תחום השקעות גרם להפסדים בתיקים. החלק העצוב, שההפסדים בתיקים נגרמו על רקע החששות מגלישה למיתון עולמי (שטרם קרה) ועל רקע משבר החובות של אירופה (שלא נפתר מצד אחד, אך מטופל על ידי הפוליטיקאים ונראה כי עתיד להיבלם). רמות המינוף הגבוהות בארץ ובעולם בשנים 2006-2007 עדיין משפיעות על החברות. קשיי הנזילות של הבנקים בעולם מצד אחד והחששות של המשקיעים מצד שני יוצרים תנועת מלקחיים על חברות בעלות מינוף גבוה אשר מתקשות לגלגל חובותיהן. אנו עדים לעלייה מתמשכת בתשואות באגרות חוב של אותן חברות. כאשר ההשלכות מתרחבות גם לחברות ישנה יותר יציבות פיננסית.
מהרבה בחינות 2012 צפויה להיות שנת מבחן. העולם הפיננסי הגיע לקו פרשת המים והזמן פועל לרעת המשקיעים. השאלה המרכזית היא האם העולם הפיננסי הולך להחליק במדרון המיתון על גב החובות הגדולים של החברות והמדינות, כפי ששוקי ההון "חזו" במהלך שנת 2011?
אם התרחיש המדובר יתממש, 2011 הייתה קדימון קטן אל מול עוצמת הירידות הצפויה בשוקי המניות והאג"ח העולמיים. סביר להניח כי אם נמשיך ללכת במסלול של מיתון, ואירופה לא תצליח לפתור את בעיית החובות שלה, או לכל הפחות להשתלט על בעיית החוב, הפאניקה עלולה להתפשט לכל חלקה טובה. במקרה כזה, אין משמעות בטווח הקצר לערך הכלכלי האמיתי של נכסים. אם התסריט יבוא לכדי מציאות, משקיע עתיר מזומנים (ושווי מזומנים) בתיק יוכל לנצל את "הדם ברחובות", לקנות נכסים במחירים מצחיקים ולהשיג תשואה מדהימה. תסריט זהה, אם כי לא בעוצמתו, קרה למי שהשקיע בסוף 2008 וקצר את הפירות בצורת תשואות של עשרות אחוזים תוך 12 חודשים לערך.
יחד עם זאת, יתכן וכי העולם לא יקלע למשבר פיננסי כה חמור. אירופה עוד עשויה להתעשת בזמן, לשים את הריב פוליטי / מדיני בצד, ולהציל את עצמה והעולם. יכול להיות שזה לא יקרה מחר או ברבעון הראשון של 2012 אך במידה ואירופה תתעשת, ארה"ב תחזור לצרוך ולצמוח, והחצי השני של 2012 יכול להניב תשואות חלומיות. במידה והצמיחה חוזרת לעולם, החצי השני של 2012 יניב תשואה של שנה וחצי וכך הבורסות יעלו לא רק על רקע ההתאוששות של 2012, אלא גם יתקנו את החששות שאפיינו את 2011 וגרמו לירידות.
כך או אחרת דבר אחד ברור לנו - רמות הסיכון שראינו בשנה האחרונה ימשיכו לאפיין את שוקי ההון גם ב-2012. התנודתיות תמשך בארץ ובעולם והמתאם בין השווקים השונים ימשיך להתחזק. עוד מוקדם לדעת, אך ייתכן כי בעקבות המשבר של 2008 והשלכותיו, סטיות התקן בעולם כולו עלו ועשויות להישאר כך בשנים הקרובות.
- 4.שורה תחתונה מה אתה ובית ההשקעות שלך חושבים? (ל"ת)ברור שאו זה או זה... 27/12/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 3.או שתהיה שנה טובה בבורסה או שלא? מדהים ממש! (ל"ת)טור סתמי ללא שום ערך 27/12/2011 14:51הגב לתגובה זו
- 2.מה שבטוח זה שאו שיירד גשם או שלא יירד גשם (ל"ת)יוסי 27/12/2011 12:40הגב לתגובה זו
- 1.אבי 27/12/2011 12:10הגב לתגובה זואני לא מנכ" ל הלמן אלדובי ואני אומר לכם ב 2012 יהיו עליות או ירידות !
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
