מה צפוי לנו ב-2012? הנה שני תרחישים אפשריים

דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות, מציג הגיגיו לגבי עתיד שוק ההון בארץ ובעולם בעקבות המשברים והתנודתיות בבורסות המובילות ובכלל
דן הלמן | (4)

שנת 2011 הייתה שנה עגומה למשקיעים בארץ ובעולם. כמעט כל תחום השקעות גרם להפסדים בתיקים. החלק העצוב, שההפסדים בתיקים נגרמו על רקע החששות מגלישה למיתון עולמי (שטרם קרה) ועל רקע משבר החובות של אירופה (שלא נפתר מצד אחד, אך מטופל על ידי הפוליטיקאים ונראה כי עתיד להיבלם). רמות המינוף הגבוהות בארץ ובעולם בשנים 2006-2007 עדיין משפיעות על החברות. קשיי הנזילות של הבנקים בעולם מצד אחד והחששות של המשקיעים מצד שני יוצרים תנועת מלקחיים על חברות בעלות מינוף גבוה אשר מתקשות לגלגל חובותיהן. אנו עדים לעלייה מתמשכת בתשואות באגרות חוב של אותן חברות. כאשר ההשלכות מתרחבות גם לחברות ישנה יותר יציבות פיננסית.

מהרבה בחינות 2012 צפויה להיות שנת מבחן. העולם הפיננסי הגיע לקו פרשת המים והזמן פועל לרעת המשקיעים. השאלה המרכזית היא האם העולם הפיננסי הולך להחליק במדרון המיתון על גב החובות הגדולים של החברות והמדינות, כפי ששוקי ההון "חזו" במהלך שנת 2011?

אם התרחיש המדובר יתממש, 2011 הייתה קדימון קטן אל מול עוצמת הירידות הצפויה בשוקי המניות והאג"ח העולמיים. סביר להניח כי אם נמשיך ללכת במסלול של מיתון, ואירופה לא תצליח לפתור את בעיית החובות שלה, או לכל הפחות להשתלט על בעיית החוב, הפאניקה עלולה להתפשט לכל חלקה טובה. במקרה כזה, אין משמעות בטווח הקצר לערך הכלכלי האמיתי של נכסים. אם התסריט יבוא לכדי מציאות, משקיע עתיר מזומנים (ושווי מזומנים) בתיק יוכל לנצל את "הדם ברחובות", לקנות נכסים במחירים מצחיקים ולהשיג תשואה מדהימה. תסריט זהה, אם כי לא בעוצמתו, קרה למי שהשקיע בסוף 2008 וקצר את הפירות בצורת תשואות של עשרות אחוזים תוך 12 חודשים לערך.

יחד עם זאת, יתכן וכי העולם לא יקלע למשבר פיננסי כה חמור. אירופה עוד עשויה להתעשת בזמן, לשים את הריב פוליטי / מדיני בצד, ולהציל את עצמה והעולם. יכול להיות שזה לא יקרה מחר או ברבעון הראשון של 2012 אך במידה ואירופה תתעשת, ארה"ב תחזור לצרוך ולצמוח, והחצי השני של 2012 יכול להניב תשואות חלומיות. במידה והצמיחה חוזרת לעולם, החצי השני של 2012 יניב תשואה של שנה וחצי וכך הבורסות יעלו לא רק על רקע ההתאוששות של 2012, אלא גם יתקנו את החששות שאפיינו את 2011 וגרמו לירידות.

כך או אחרת דבר אחד ברור לנו - רמות הסיכון שראינו בשנה האחרונה ימשיכו לאפיין את שוקי ההון גם ב-2012. התנודתיות תמשך בארץ ובעולם והמתאם בין השווקים השונים ימשיך להתחזק. עוד מוקדם לדעת, אך ייתכן כי בעקבות המשבר של 2008 והשלכותיו, סטיות התקן בעולם כולו עלו ועשויות להישאר כך בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שורה תחתונה מה אתה ובית ההשקעות שלך חושבים? (ל"ת)
    ברור שאו זה או זה... 27/12/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    או שתהיה שנה טובה בבורסה או שלא? מדהים ממש! (ל"ת)
    טור סתמי ללא שום ערך 27/12/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה שבטוח זה שאו שיירד גשם או שלא יירד גשם (ל"ת)
    יוסי 27/12/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 27/12/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
    אני לא מנכ" ל הלמן אלדובי ואני אומר לכם ב 2012 יהיו עליות או ירידות !
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.