הישג ראשון לנאום נתניהו: ניצח את כוכב נולד בקרב על מספר הצופים
אין ספק שיום השידורים של היום הראשון בשבוע היה ערב של ראש הממשלה, עם זאת כוכב נולד עקף את ביבי ברייטינג ובגדול (למרות שהרייטינג של ביבי פוצל ל-3 ערוצים) . השידורים הוקדשו כמעט במלואם לנאום חזונו המדיני של ביבי אך נראה היה כי לכתבים ולפרשנים אין כל מידע על נאומו הקרב, כל זאת בשל היעדר הדלפות וציטוטים, לכן שעות השידור עד לנאום עצמו 'נמרחו' באמצעות מעברים בין מוקדי השידור השונים, והרייטינג בהתאם. הסקופ העיתונאי הגדול של הערב היה זה של אמנון אברמוביץ' אשר הודיע כי עו"ד ציון אמיר, המייצג את דודו טופז ואת נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הוזמן באופן אישי (על ידי ביבי) לנאום.
נאומו של ביבי שודר בכלל הערוצים ובשידור הישיר צפו מעל ל-550 אלף משקי בית בערוץ 2, 10 ו-1. תוכניות האקטואליה לא פסחו על הנושא ולהלן הרייטינג היומי: 'חדשות 2 - נאום נתניהו' דורגה במקום ה-2 עם 17.5% צפייה, המהדורה המוקדמת זכתה ל-11.5% שיעורי צפייה ודורגה במקום ה-4. חדשות 10 מדורגת במקום ה-6 עם 10.4% צפייה כאשר ה'מוקדמות לנאום' בערוץ זדורגה במקום ה-12 עם 7% צפייה. 'שש עם עודד בן-עמי' עם 10.1%. חדשות הערוץ הראשון 'מבט' במקום ה-9 עם 8.4% שיעורי צפייה והנאום עצמו, דורג במקום ה-10 עם 7.8% שיעורי צפייה.
כוכב נולד עם 27.7% צפייה הרייטינג הנמוך ביחס לעונה אך עדין התוכנית מובילה בראש טבלת הרייטינג היומית. הסדרה 'פולישוק' שומרת על יציבות ומדורגת במקום ה-3 ברייטינג זהה (17.5%) לשידור נאומו של ביבי בערוץ 2.
התוכנית המקור סוף סוף מצליחה לעלות ולהגיע לרייטינג מכובד, יכול להיות שהתוכנית זכתה מנאומו של ביבי ומי שראה את הנאום נשאר לראות את התוכנית אשר שודרה מיד אחריו (20:59). התוכנית עמדה על כ-10.1% שיעורי צפייה (בדומה ל'שש עם עודד בן-עמי').
בדירוג הכללי: 3 תוכניות לקשת, 3 לחברת החדשות 2, 2 תוכניות לערוץ 10 ו-2 תוכניות לרשות השידור.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
