ניתוח

התעוררה: טאואר טסה 45% על עסקת פנסוניק - רק ההתחלה או צ'אנס למכור?

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס לדרך בה יש לנהוג בהשקעה בחברות מסקטור הטכנולוגיה

אז בואו ונחפש ביחד אילו צרות מסוגלים פרשני הרייטינג להעלות כעת. הרי הם לא עד כדי כך מנותקים מהמציאות, כמו למשל סוכנות S&P שהגיעה למסקנה, דווקא כעת, שאירופה בצרות. קצב ההתאוששות בכלכלת ארה"ב גדל, החברות ממשיכות להרוויח טוב ולא נראה שצרכני העולם מפסיקים לקנות. ברננקי מאט את רכישת האגחי"ם, השוק לא מתרסק והריבית לא "מזנקת". הזהב מתקרב למידותיו האמתיות ופאני ופרדי מרוויחות בגדול ומחזירות ההלוואות. אפילו כוכבות הבועה שהתרסקו, כמו RHT, פורחות. אפילו איתורן (סימול: ITRN) ופוינטר (סימול: PNTR) מתעוררות. מישהו זוכר מה זה "Double dip"? אחרי 5 שנים ש"מתקרבים לתיקון גדול", אולי כדאי לפרשנים לבדוק שוב את התמונה כולה?

איך להישאר בעניינים?

אחת התופעות שמתלוות למהפכת האינפורמציה, היא הכמות ההולכת וגדלה של אינפורמציה רלוונטית שמגיעה למשקיעים, פרשנים, אנליסטים ומומחים למיניהם. הכמות והקצב מקשים הן על הפרשנות והן על המשקיעים - כולם טובעים בים האינפורמציה. איש אינו משקיע זמן בקריאת הפרשנויות, כולם מתמקדים בכותרת (שהקשר שלה לנאמר בפרשנות רופף). קחו כדוגמא את יום ו' האחרון, במה צריך להתמקד אותו פרשן וול סטריט? איך יוכל לשכנע את הקוראים להמשיך מהכותרת? במה יעניין את הקוראים יותר מאלף הפרשנים האחרים? האם יתמקד במאקרו? במיקרו? ברכילות? חשבנו על כך, כאשר נתקלנו בסוף השבוע בכתבה חשובה של דן ג'ונס על האסטרטגיה של אינטל (סימול: INTC).

במהלך 12 השנים האחרונות, ג'ונס עורך את מדור ה-IT האלחוטי באתר www.lightreading.com (נחשב מהמובילים בתחום העברת האינפורמציה). הוא רכש מוניטין כמומחה לתחום התקשורת האלחוטית, וניתוחי המגמות שלו מוכיחים זאת. ג'ונס מסביר בכתבה, " 2014: Intel's Year of Living Wirelessly"?, שענקית השבבים נמצאת במהלך של מעבר מהנעת מחשב השולחן (desktop computer) לניידות. כמה משקיעים לדעתכם בכלל טרחו לקרוא את הכתבה שלו מעבר לכותרת? לא הרבה.

מהלך הניידות הוא למעשה מהלך אסטרטגי - מעבר שאינטל התחילה כבר ב-2007. כשאינטל עושה מהלך שכזה היא מתכוונת למעבר שיכסה את כל מה שזז בתחום, ממכשור דרך ציוד נטוורקינג ועד לארכיטקטורת / טכנולוגיות התא (basestation technology). רכישת נכסי האלחוט של חברת מיינדספיד (סימול: MSPD) היא האחרונה בסדרת רכישות, שמאותתות על האסטרטגיה. מיינדספיד מקליפורניה עוסקת בפתרונות להעברת אינפורמציה קווית ואלחוטית, עיבוד אותות ופיתוח קניין רוחני, טכנולוגיות התא, טכנולוגיות לתשתיות IT אלחוטיות ועוד ועוד. הרכישה באה בעקבות רכישת חטיבת האלחוט של Infineon Technologies , אשר צפויה לעזור לאינטל לפתח "חוות שרתים". המהלך הזה של אינטל נעשה לצד מהלכים דומים של כל הענקיות בתחום התשתיות, מסיסקו (סימול: CSCO ) דרך קוואלקום (סימול: QCOM ) ועד טושיבה (סימול: TOSBF).

למה בעצם חשוב שהמשקיעים יקראו מעבר לכותרות? כי המהלך הזה של אינטל חשוב לכל מי שמשקיע בחברות ישראליות קטנות עם חלומות גדולים, כמו מלאנוקס (סימול: MLNX ), איזיצ'יפ (סימול: EZCH), אלוט (סימול: ALLT), סיווה (סימול: CEVA) ורבות אחרות - זה מהלך שמאותת על כיוון. כאשר ענקית כאינטל עושה צעד שכזה, חשוב שהמשקיע ינסה להבין מה המשמעות על השקעות אחרות שהוא מחזיק. הוא צריך ללמוד ולהבין כיצד בדיוק הן משתלבות בתהליך, האם יש להן את הטכנולוגיות שיעזרו, או שאולי הן מפקששות משהו ותישארנה מאחור. אגב, המהלך הזה של אינטל קשור בעוצמה לישראל, הרי חלק משמעותי מהטכנולוגיות שמככבות בו נולדו כאן, וזה ללא ספק תורם ל"חיזוק ההתיישבות" של אינטל בישראל, אבל לא רק.

אם לאינטל לוקח 5 שנים, מה צריך לצפות מטאואר (סימול: TSEM)?

קחו למשל את העסקה בין פנסוניק (סימול: PCRFY) לטאואר (סימול: TSEM). עסקה שהדליקה את TSEM החבוטה. אנו חוששים כי אלו שמצפים ש-TSEM תפליג כעת ישירות צפונה, כתוצאה מההודעה, יתאכזבו. אבל עבורנו העסקה הזו היא עוד חוליה בהתקדמות הנכונה של החברה ממגדל העמק לתוך המסלול הנכון של מהפכת האינפורמציה. הדבר היחיד שאנחנו מוכנים להודות, שהתקדמותה להצלחה, בגלל מגוון גדול של סיבות שלא כולן כלכליות. אמנם לוקח הרבה יותר זמן משחשבנו לפני 5 שנים, אבל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות בתעשיית העברת האינפורמציה והשינויים המהירים שהיא כופה ורטיקלית על תעשיות רבות, יכול להבין את הסיבות ל"בעיות" במניה, ולהגיע למסקנה שמעמדה ומצבה של טאואר בתוך כל "הבלגן" הזה הולך ומשתפר.

טאואר לא רק מצליחה להתברג כספקית לחברות מהסוג של סמסונג ופנסוניק (שזו כשלעצמה הכרה חשובה מאוד ביכולות העיצוב והפתוח ובטיב ואיכות המוצרים שלה), היא גם תופסת מעמד ומוניטין באזור הפיתוח והייצור החשוב בעולם - דרום מזרח אסיה עם עוגן חזק בארה"ב (Jazz Semiconductor בקליפורניה). טאואר מתקדמת מצוין ומתאימה עצמה לכיוון ההתפתחות החשוב ביותר של תעשיית העברת האינפורמציה, ה-IOT- the Internet of Things. הבעיה היא שהצורך לעמוד בשינויים הטכנולוגיים ולא פחות מהם - גם המנטליים - של ההנהלה, לוקח זמן. אך כל עוד ההנהלה מבינה זאת\ החברה תתקדם נכון. ראסל אלואנגר, שהצליח להחיות את החברה, מבין זאת היטב (ראו מכתבו האחרון לבעלי המניות , http://www.towersemi.com/newsletters.html). בעלי המניות של אם-סיסטמס המתינו בדאגה ובסבל 7 שנים להתעוררות המניה, לעומתם, ב-TSEM זה "רק" 5 בינתיים, כך שיש עוד זמן. אם תבדקו מה בדיוק עושה טאואר ומול מי היא עובדת, תסכימו איתנו שהפוטנציאל לא השתנה. בינתיים, למי שהתעייף מהמניה, ניתנת ההזדמנות למכור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ירון 25/12/2013 09:17
    הגב לתגובה זו
    מחר יסתיים התיקון לעלייה היומית של 50 אחוז. הפער פריצה נסגר בחלקו ואיפשר לשורטיסטים לסגור את הפוזיציות שלהם. מכאן ואילך יתחיל המהלך המשמעותי (הראשון) של המניה בכיוון מעלה.
  • 10.
    בעל עינין 23/12/2013 23:59
    הגב לתגובה זו
    הניר זה לא מה שהיה פעם היום יש לו קבלות ומיפעלים איכותיים של מבישים ויכל להתחרות בחברות בשורה הראשונה ולינגוס מהם ועדין עודיש על הכוונת פרויט עם הודו בשיתוף אפל הגדולה
  • 9.
    האחד 23/12/2013 23:54
    הגב לתגובה זו
    יש לידע את כלם שהניר עבר ספלנט הפוך ונחתך לשמנה הוא במצב של ריצפה ושווה פי שנים לפחות בין 10 ל13 דולר זה יתפרש בדוחות של רבעון רישון נראה עליה ברבח ושיפור בחברה משמעותית לא סתם בנק אמריקאי נותן אשראי לחברה אם הוא מקבל מימנה את המשנה ועתידה
  • 8.
    פורום 23/12/2013 23:48
    הגב לתגובה זו
    כל אחד והסיפורים שלו מי שמהמר בגדול ירווח בגדול וכאן יש סכיוי להרווח בגדול כל התנאים בשלים למהלך של תיקון מעלה ושלא תגידו לא אמרנו
  • 7.
    אורי 23/12/2013 17:28
    הגב לתגובה זו
    את שלמה חוץ מזה הוא אף פעם לא ממליץ על מניה הוא רק כותב את דעתו
  • 6.
    אכן יש לחברה מזומנים, זה לתשלום האג"חים. בתשואה ש (ל"ת)
    התיחסות ל 4 23/12/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחת שמבינה א 23/12/2013 14:49
    הגב לתגובה זו
    ולמשקיעים בשער גבוה יותר, אני מציעה לאותם משקיעים להמתין בסבלנות היום הזה עוד יגיע.
  • 4.
    מייק 23/12/2013 14:13
    הגב לתגובה זו
    אני בטאואר מזה כ-5 שנים עד שהגיע הרגע הזה ממליץ לחכות בסבלנות אני סומך על התנהלות המנכ"ל המהולל והמאוד מוערך שהצליח לשרוד בתקופות הקשות ביותר בל נשכח שיש לחברה כמות לא מבוטלת של מזומנים ועוד צפוי לנו הפתעות בהמשך הדרך בהצלחה למחזיקים.
  • 3.
    כדאי שתקראו 23/12/2013 14:02
    הגב לתגובה זו
    האג"ח הוא להמרה, נותן תשואה גבוהה, קופון של 7.8% כל שנה, מה שמוריש מהפרמיה להמרה שגם כך אינה גבוהה. היתרון הברור שאם המניה תעלה גם האג"ח יעלה , האג"ח נמוך מאוד מהפארי ולכן בעל תשואה גבוהה לפדיון. כשהמניה תעלה האג"ח יכול לעבור את הפארי (עולה עם המניה). כך קרה בעבר עם אג"ח סידרה ג' (שכבר נפרע). ג.נ. אני מחזיק באג"ח ו' ואל תראו זאת כהמלצה אלא כדעה. מי שיבדוק ומבין יסכים איתי.
  • 2.
    דודו המופסד 23/12/2013 13:41
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו ההמלצות כאן לא היו משהו בלשון המעטה. הפסדנו בטבע המאוד מומלצת, ב-GM הכסף הפך טיירה ב-2008. ולא חסרות עוד דוגמאות רבות. למה שנאמין הפעם?
  • 1.
    דודי-1 23/12/2013 13:41
    הגב לתגובה זו
    חמש שנים מאכזבות , הכיוון למטה. האם באמת זה הזמן שיתחיל השנוי או ששוב תהיה עוד נפילה בגלל סיבה חדשה שאין לאדון הנכבד מושג על העומד לקרות?.שוב מלחמה זוטא, עם מטח טילים לעבר רמת דוד ומעט לפניו ניצב המפעל של טאואר שיושמד ושוב תשתנה התמונה.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.