ניתוח

התעוררה: טאואר טסה 45% על עסקת פנסוניק - רק ההתחלה או צ'אנס למכור?

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס לדרך בה יש לנהוג בהשקעה בחברות מסקטור הטכנולוגיה

שלמה גרינברג | 23/12/2013 11:59 (11)

נושאים בכתבה אינטל וול סטריט טאואר

אז בואו ונחפש ביחד אילו צרות מסוגלים פרשני הרייטינג להעלות כעת. הרי הם לא עד כדי כך מנותקים מהמציאות, כמו למשל סוכנות S&P שהגיעה למסקנה, דווקא כעת, שאירופה בצרות. קצב ההתאוששות בכלכלת ארה"ב גדל, החברות ממשיכות להרוויח טוב ולא נראה שצרכני העולם מפסיקים לקנות. ברננקי מאט את רכישת האגחי"ם, השוק לא מתרסק והריבית לא "מזנקת". הזהב מתקרב למידותיו האמתיות ופאני ופרדי מרוויחות בגדול ומחזירות ההלוואות. אפילו כוכבות הבועה שהתרסקו, כמו RHT, פורחות. אפילו איתורן (סימול: ITRN) ופוינטר (סימול: PNTR) מתעוררות. מישהו זוכר מה זה "Double dip"? אחרי 5 שנים ש"מתקרבים לתיקון גדול", אולי כדאי לפרשנים לבדוק שוב את התמונה כולה?

איך להישאר בעניינים?

אחת התופעות שמתלוות למהפכת האינפורמציה, היא הכמות ההולכת וגדלה של אינפורמציה רלוונטית שמגיעה למשקיעים, פרשנים, אנליסטים ומומחים למיניהם. הכמות והקצב מקשים הן על הפרשנות והן על המשקיעים - כולם טובעים בים האינפורמציה. איש אינו משקיע זמן בקריאת הפרשנויות, כולם מתמקדים בכותרת (שהקשר שלה לנאמר בפרשנות רופף). קחו כדוגמא את יום ו' האחרון, במה צריך להתמקד אותו פרשן וול סטריט? איך יוכל לשכנע את הקוראים להמשיך מהכותרת? במה יעניין את הקוראים יותר מאלף הפרשנים האחרים? האם יתמקד במאקרו? במיקרו? ברכילות? חשבנו על כך, כאשר נתקלנו בסוף השבוע בכתבה חשובה של דן ג'ונס על האסטרטגיה של אינטל (סימול: INTC).

במהלך 12 השנים האחרונות, ג'ונס עורך את מדור ה-IT האלחוטי באתר www.lightreading.com (נחשב מהמובילים בתחום העברת האינפורמציה). הוא רכש מוניטין כמומחה לתחום התקשורת האלחוטית, וניתוחי המגמות שלו מוכיחים זאת. ג'ונס מסביר בכתבה, " 2014: Intel's Year of Living Wirelessly"?, שענקית השבבים נמצאת במהלך של מעבר מהנעת מחשב השולחן (desktop computer) לניידות. כמה משקיעים לדעתכם בכלל טרחו לקרוא את הכתבה שלו מעבר לכותרת? לא הרבה.

מהלך הניידות הוא למעשה מהלך אסטרטגי - מעבר שאינטל התחילה כבר ב-2007. כשאינטל עושה מהלך שכזה היא מתכוונת למעבר שיכסה את כל מה שזז בתחום, ממכשור דרך ציוד נטוורקינג ועד לארכיטקטורת / טכנולוגיות התא (basestation technology). רכישת נכסי האלחוט של חברת מיינדספיד (סימול: MSPD) היא האחרונה בסדרת רכישות, שמאותתות על האסטרטגיה. מיינדספיד מקליפורניה עוסקת בפתרונות להעברת אינפורמציה קווית ואלחוטית, עיבוד אותות ופיתוח קניין רוחני, טכנולוגיות התא, טכנולוגיות לתשתיות IT אלחוטיות ועוד ועוד. הרכישה באה בעקבות רכישת חטיבת האלחוט של Infineon Technologies , אשר צפויה לעזור לאינטל לפתח "חוות שרתים". המהלך הזה של אינטל נעשה לצד מהלכים דומים של כל הענקיות בתחום התשתיות, מסיסקו (סימול: CSCO ) דרך קוואלקום (סימול: QCOM ) ועד טושיבה (סימול: TOSBF).

למה בעצם חשוב שהמשקיעים יקראו מעבר לכותרות? כי המהלך הזה של אינטל חשוב לכל מי שמשקיע בחברות ישראליות קטנות עם חלומות גדולים, כמו מלאנוקס (סימול: MLNX ), איזיצ'יפ (סימול: EZCH), אלוט (סימול: ALLT), סיווה (סימול: CEVA) ורבות אחרות - זה מהלך שמאותת על כיוון. כאשר ענקית כאינטל עושה צעד שכזה, חשוב שהמשקיע ינסה להבין מה המשמעות על השקעות אחרות שהוא מחזיק. הוא צריך ללמוד ולהבין כיצד בדיוק הן משתלבות בתהליך, האם יש להן את הטכנולוגיות שיעזרו, או שאולי הן מפקששות משהו ותישארנה מאחור. אגב, המהלך הזה של אינטל קשור בעוצמה לישראל, הרי חלק משמעותי מהטכנולוגיות שמככבות בו נולדו כאן, וזה ללא ספק תורם ל"חיזוק ההתיישבות" של אינטל בישראל, אבל לא רק.

אם לאינטל לוקח 5 שנים, מה צריך לצפות מטאואר (סימול: TSEM)?

קחו למשל את העסקה בין פנסוניק (סימול: PCRFY) לטאואר (סימול: TSEM). עסקה שהדליקה את TSEM החבוטה. אנו חוששים כי אלו שמצפים ש-TSEM תפליג כעת ישירות צפונה, כתוצאה מההודעה, יתאכזבו. אבל עבורנו העסקה הזו היא עוד חוליה בהתקדמות הנכונה של החברה ממגדל העמק לתוך המסלול הנכון של מהפכת האינפורמציה. הדבר היחיד שאנחנו מוכנים להודות, שהתקדמותה להצלחה, בגלל מגוון גדול של סיבות שלא כולן כלכליות. אמנם לוקח הרבה יותר זמן משחשבנו לפני 5 שנים, אבל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות בתעשיית העברת האינפורמציה והשינויים המהירים שהיא כופה ורטיקלית על תעשיות רבות, יכול להבין את הסיבות ל"בעיות" במניה, ולהגיע למסקנה שמעמדה ומצבה של טאואר בתוך כל "הבלגן" הזה הולך ומשתפר.

טאואר לא רק מצליחה להתברג כספקית לחברות מהסוג של סמסונג ופנסוניק (שזו כשלעצמה הכרה חשובה מאוד ביכולות העיצוב והפתוח ובטיב ואיכות המוצרים שלה), היא גם תופסת מעמד ומוניטין באזור הפיתוח והייצור החשוב בעולם - דרום מזרח אסיה עם עוגן חזק בארה"ב (Jazz Semiconductor בקליפורניה). טאואר מתקדמת מצוין ומתאימה עצמה לכיוון ההתפתחות החשוב ביותר של תעשיית העברת האינפורמציה, ה-IOT- the Internet of Things. הבעיה היא שהצורך לעמוד בשינויים הטכנולוגיים ולא פחות מהם - גם המנטליים - של ההנהלה, לוקח זמן. אך כל עוד ההנהלה מבינה זאת\ החברה תתקדם נכון. ראסל אלואנגר, שהצליח להחיות את החברה, מבין זאת היטב (ראו מכתבו האחרון לבעלי המניות , http://www.towersemi.com/newsletters.html). בעלי המניות של אם-סיסטמס המתינו בדאגה ובסבל 7 שנים להתעוררות המניה, לעומתם, ב-TSEM זה "רק" 5 בינתיים, כך שיש עוד זמן. אם תבדקו מה בדיוק עושה טאואר ומול מי היא עובדת, תסכימו איתנו שהפוטנציאל לא השתנה. בינתיים, למי שהתעייף מהמניה, ניתנת ההזדמנות למכור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

11.
ירון 25/12/2013 09:17
הגב לתגובה זו
מחר יסתיים התיקון לעלייה היומית של 50 אחוז. הפער פריצה נסגר בחלקו ואיפשר לשורטיסטים לסגור את הפוזיציות שלהם. מכאן ואילך יתחיל המהלך המשמעותי (הראשון) של המניה בכיוון מעלה.
10.
בעל עינין 23/12/2013 23:59
הגב לתגובה זו
הניר זה לא מה שהיה פעם היום יש לו קבלות ומיפעלים איכותיים של מבישים ויכל להתחרות בחברות בשורה הראשונה ולינגוס מהם ועדין עודיש על הכוונת פרויט עם הודו בשיתוף אפל הגדולה
9.
האחד 23/12/2013 23:54
הגב לתגובה זו
יש לידע את כלם שהניר עבר ספלנט הפוך ונחתך לשמנה הוא במצב של ריצפה ושווה פי שנים לפחות בין 10 ל13 דולר זה יתפרש בדוחות של רבעון רישון נראה עליה ברבח ושיפור בחברה משמעותית לא סתם בנק אמריקאי נותן אשראי לחברה אם הוא מקבל מימנה את המשנה ועתידה
8.
פורום 23/12/2013 23:48
הגב לתגובה זו
כל אחד והסיפורים שלו מי שמהמר בגדול ירווח בגדול וכאן יש סכיוי להרווח בגדול כל התנאים בשלים למהלך של תיקון מעלה ושלא תגידו לא אמרנו
7.
אורי 23/12/2013 17:28
הגב לתגובה זו
את שלמה חוץ מזה הוא אף פעם לא ממליץ על מניה הוא רק כותב את דעתו
6.
אכן יש לחברה מזומנים, זה לתשלום האג"חים. בתשואה ש (ל"ת)
התיחסות ל 4 23/12/2013 15:22
הגב לתגובה זו
5.
אחת שמבינה א 23/12/2013 14:49
הגב לתגובה זו
ולמשקיעים בשער גבוה יותר, אני מציעה לאותם משקיעים להמתין בסבלנות היום הזה עוד יגיע.
4.
מייק 23/12/2013 14:13
הגב לתגובה זו
אני בטאואר מזה כ-5 שנים עד שהגיע הרגע הזה ממליץ לחכות בסבלנות אני סומך על התנהלות המנכ"ל המהולל והמאוד מוערך שהצליח לשרוד בתקופות הקשות ביותר בל נשכח שיש לחברה כמות לא מבוטלת של מזומנים ועוד צפוי לנו הפתעות בהמשך הדרך בהצלחה למחזיקים.
3.
כדאי שתקראו 23/12/2013 14:02
הגב לתגובה זו
האג"ח הוא להמרה, נותן תשואה גבוהה, קופון של 7.8% כל שנה, מה שמוריש מהפרמיה להמרה שגם כך אינה גבוהה. היתרון הברור שאם המניה תעלה גם האג"ח יעלה , האג"ח נמוך מאוד מהפארי ולכן בעל תשואה גבוהה לפדיון. כשהמניה תעלה האג"ח יכול לעבור את הפארי (עולה עם המניה). כך קרה בעבר עם אג"ח סידרה ג' (שכבר נפרע). ג.נ. אני מחזיק באג"ח ו' ואל תראו זאת כהמלצה אלא כדעה. מי שיבדוק ומבין יסכים איתי.
2.
דודו המופסד 23/12/2013 13:41
הגב לתגובה זו
עד עכשיו ההמלצות כאן לא היו משהו בלשון המעטה. הפסדנו בטבע המאוד מומלצת, ב-GM הכסף הפך טיירה ב-2008. ולא חסרות עוד דוגמאות רבות. למה שנאמין הפעם?
1.
דודי-1 23/12/2013 13:41
הגב לתגובה זו
חמש שנים מאכזבות , הכיוון למטה. האם באמת זה הזמן שיתחיל השנוי או ששוב תהיה עוד נפילה בגלל סיבה חדשה שאין לאדון הנכבד מושג על העומד לקרות?.שוב מלחמה זוטא, עם מטח טילים לעבר רמת דוד ומעט לפניו ניצב המפעל של טאואר שיושמד ושוב תשתנה התמונה.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל | 27/10/2025 08:57

נושאים בכתבה שמואל חרל"פ תרומה

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

להמשך הכתבה לחץ כאן