חיסכון לחסוך כסף
צילום: Image by jcomp on Freepik

צפי קופות הגמל במאי: עליה של 1%, התשואה מתחילת השנה: 3.6%

התשואה החיובית התקבלה בחודש מאי למרות מגמה מעורבת בשווקים. העלייה באג"ח הממשלתיות והקונצרניות וגם היחלשות השקל עזרה גם היא לתשואות; שנת 2023 בינתיים מאירה פנים לחוסכים - למרות התחזיות השחורות של המומחים
נתנאל אריאל | (5)

חודש מאי היה מעורב בשווקים, אבל דווקא ההיחלשות של שקל והתחזקות שער הדולר תרמו לתשואות חיוביות בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, כך מעריך אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי במיטב גמל ופנסיה.

התשואה הצפויה בקופות הגדולות היא 1% בחודש מאי, ו-3.6% מתחילת השנה. תשואה בהחלט נאה בהתחשב בכך שכל המומחים טענו בסוף השנה שעברה ששנת 2023 תהיה קטסטרופה בשווקים. בינתיים תחזיות האימה לא מתממשות והשווקים מטפסים.

התשואה של הקופות צפויה לנוע במנעד רחב יחסית של 1.5% לקופות עם הביצועים הטובים ביותר לעומת 0.6% לקופות עם הביצועים החלשים ביותר. לדברי ברקוביץ "בחודש מאי נרשמו עליות שערים באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בארץ. גם פיחות השקל מול הדולר, תרמו לאחזקות המט"חיות וגם הן אחראיות לתשואה החיובית של הקופות"

באופן מעניין, המסלול המנייתי צפוי לרשום תשואה של 0.4% בלבד, עם טווח של 0.8% עד 0%, וזאת "עם שונות גבוהה במיוחד בשל פערי תשואות ניכרים בשוקי המניות".

מגמה מעורבת בשווקים בחודש מאי, הנאסד"ק והניקיי קפצו, המדדים האחרים ירדו

נציין כי בעולם השווקים הציגו מגמה מעורבת: מדד הנאסד"ק קפץ ב-5.8%, ה-S&P עלה קלות ב-0.3% ומנגד מדד הדאו ג'ונס ירד ב-3.5%. אירופה שבלטה לטובה בחודשים האחרונים הציגה חודש חלש כאשר הדאקס הגרמני ירד ב-0.9%, הקאק הצרפתי נפל  ב-5.3% וה-יורוסטוקס50 ירד ב-3.2%.

 מדד הניקיי ביפן זינק ב-8.5%.

 

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה מעורבת: מדד ת"א 35 ירד ב-1.2%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.4%, ואילו מדדי ת"א 90 ויתר 60 עלו ב-2% ו-4.6% בהתאמה.  

 

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-1.5%, 1.6% ו-1.6% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.0%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1.1%.

 

מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-1.0%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-1.6% ואיגרות החוב השקליות עלו ב-0.7%, "פער שנובע בעיקר מפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל שהיה גבוה בהרבה מהציפיות".

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

 

מתחילת השנה: עליות חדות בעולם, ירידות בישראל

מתחילת השנה, וכאמור - למרות התחזיות השחורות של המומחים - נרשמו עליות חדות בשווקים בעולם. זה שוב מראה לכם שאי אפשר באמת לתזמן את השוק. אף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך, מתי יהיו עליות ומתי ירידות. הניסיון העקר הזה לחזות את השוק כנראה פוגע בתשואות של החוסכים יותר מאשר כל דבר אחר.

הנאסד"ק משלים זינוק של 23.6% מתחילת השנה, מדד ה-500 S&P עלה ב-8.9%, ומנגד הדאו ג'ונס ירד קלות ב-0.7%. באירופה הדאקס הגרמני עלה ב-11.3%, הקאק הצרפתי עלה ב-9.6% וה-יורוסטוקס50 עלה ב-11.2%.

מדד הניקיי היפני קפץ ב-18.4%.

  

מנגד, בישראל נרשמה מגמה שלילית: מדד ת"א 35 ירד ב-2.9%, מדד ת"א 125 ירד ב-3.7%, מדד ת"א 90 ירד ב-5.7%, ומדד יתר 60 ירד ב-5.2%. באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה עליית שערים: מדד אג"ח קונצרני עלה ב-2.2%. מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה מאז ראשית השנה ב-0.4%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנייתי עשה 2.87% SnP500 עשה 3.15% (ע"פ אנליסט) (ל"ת)
    אמסלם 07/06/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון גל 01/06/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם (אלברט אינשטיין). מזל שלא בזבזתי על שטויות כשהייתי בן 20 (היום בן 40)
  • אנשטיין מעולם לא אמר את זה (ל"ת)
    חבר של אלברט 01/06/2023 19:17
    הגב לתגובה זו
  • אמר. הייתי שם. (ל"ת)
    דוד של אלברט 04/06/2023 09:27
  • מבין2 01/06/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
    ואז אחד הילדים יחגוג בקזינו עם החסכונות שלך.
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה

איך זה יכול להיות שמסלול S&P בפנסיה מספק תשואות טובות יותר ב-2% מהמסלול בגמל וההשתלמות? והאם זה יימשך?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה S&P 500 פנסיה

מסלולי ה-S&P 500 באפיקי החיסכון השונים הם עדיין אפיק פופולארי וחשוב. הם פחות מניבים בשנה האחרונה לעומת המסלולים המנייתים בישראל, אבל אנשים כבר מבינים שמה שעולה יכול לרדת ומה שיורד יכול בהמשך לעלות. יש קבוצה גדולה מאוד של "נאמני S&P 500" שאומרת את הדבר הבא: צעירים צריכים להשקיע במשקל גבוה במניות. אין לנו יכולת לדעת מהן המניות המנצחות. גם לגופים המוסדיים אין באמת יכולת כזו - המדדים מנצחים את הניהול האקטיבי של הגופים המוסדיים. לכן, מה שנותר זה לקבוע את מסלולי המניות הפאסיביים. 

ואז הם עולים מדרגה עם טיעון שקשה להתווכח איתו, הוא לרוב נכון, אבל לא תמיד - נשקיע במסלול S&P 500 כי זה המסלול הכי מפוזר, הכי גדול, הכי מייצג. מה יותר טוב מהשקעה במניות הגדולות והחזקות ביותר של הכלכלה הכי חזקה בעולם? ואם אומרים להם - אבל צריך לגוון, הם אומרים - אם נקנה מסלולים ישראלים אז שיהיו ירידות בארה"ב, הם גם ירדו, אז מה זה משנה? 

"נאמני S&P 500" - הטיעונים בעד השקעה ב-S&P

תראו, יש בזה הרבה צדק ועדיין זה לא נכון תמיד. גם הכלכלה הגדולה בעולם יכולה להיות עם שוק מניות בעייתי. קשה לראות תרחיש כזה עכשיו, אבל אם טראמפ יחליט שהוא נלחם בכל הכוח בסין? או אם החוב הענק של ארה"ב ישפיע ויחלחל להעלמת מיסים בארה"ב? אימפריות נופלות, לא צפוי, לא הגיוני, אבל גם אם תהיה "מעידה", זה יפגע בשווקים בארה"ב יותר ממקומות אחרים. וגם - אי אפשר לזנוח את ההטייה לשוק המקומי. אגב, ידוע שגופים מקומיים (בכל מקום בעולם) משיגים תשואה עודפת בארץ המוצא. הם מכירים את המנהלים, את הציבור, את הטעמים, את המגמות. יש לזה ערך בהשקעות.

ומכאן, שגם אם הטיעונים של "נאמני ה-S&P 500" רוב הזמן נכונים, הם לא תמיד נכונים, וייתכן שבנקודת הזמן הזו לא. אף אחד לא יכול להתכחש לרמת המכפילים הגבוה מאוד של ארה"ב (כ-30) לעומת אירופה (מתחת ל-15) לדוגמא. 


כ-220 מיליארד שקל נמצאים במסלולי S&P שגם במסלולים האחרים יש S&P. כשמנהל מוסדי "מוכר" לכם קרן השתלמות כללית שבה יש 60% אג"ח ו-40% מניות, בתוך המרכיב המנייתי יש רוב לאמריקאי, ורוב רובו של המסלול האמריקאי הוא S&P. ההבדל בין המסלולים הישירים לאחרים הוא בהרכב - בישיר זה 100% המדד, וגם - דמי הניהול. במסלול כללי אתם משלמים הרבה כסף (בהשתלמות 0.7%, כאשר חלק גדול בכלל מושקע בנכסים פאסיביים).


פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

"הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי

דוח בינלאומי מציב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בתחום הפנסיה, עם דירוג A - לצד הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור; אמרנו לכם שהמצב טוב - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פנסיה

מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.

הסיבות לכך הן בעיקר חיסכון גבוה על פי חוק מזה 16 שנה. אגב, השאלה שצריכה להישאל היא האם החיסכון הוא לא גבוה מדי, במיוחד כש"החיים השוטפים" קשים כלכלית - כלומר, למה לחסוך לפנסיה כל כך הרבה, אם עכשיו קשה לנו כלכלית. נחסוך פחות ולפחות יהיה עכשיו טוב. אבל חוק זה חוק, ההפרשות וההפקדות של המעסיק והעובד מגיעים על פי חוק לקרוב ל-20% מהשכר של העובד.


כך או אחרת, המדד של מרסר, אשר בחן 52 מערכות פנסיה ברחבי העולם, מדרג אותן לפי שלושה מרכיבים עיקריים:

רמת ההכנסה הפנסיונית הצפויה ביחס לשכר הממוצע

הערכת היכולת של המערכת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות לאורך זמן

רמת השקיפות, האמינות, הפיקוח והמבנה המשפטי של המערכת

גם סינגפור הצטרפה למועדון המצומצם

הולנד ממשיכה להוביל את הדירוג העולמי במקום הראשון, עם מערכת פנסיה מהוותיקות והמשוכללות בעולם. אחריה איסלנד ודנמרק, שגם בהן קיימת מדיניות פנסיה ציבורית נדיבה בשילוב קרנות פרטיות מתוחכמות. סינגפור, שנכנסה לראשונה לרשימת ה־A, עשתה קפיצה מרשימה, ממערכת מדורגת C ב-2009 בזכות שינויים מבניים, חובת חיסכון נרחבת ושיפור השקיפות הציבורית.

החשש: ניצול פוליטי של כספי הפנסיה

אחת מהאזהרות המרכזיות בדוח השנה נוגעת לניסיון של ממשלות בעולם להכווין את כספי הפנסיה למטרות לאומיות, לרבות השקעה בתשתיות, עידוד תעשיות מועדפות או רכישת חוב ממשלתי. לפי הדוח, כאשר החלטות השקעה מוכתבות משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, עשויות להיווצר עיוותים בהקצאת ההון, מה שפוגע בתשואות הפנסיוניות בטווח הארוך.

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתוני מדד MERCER CFA Institute לשנת 2025 וציין כי "חוסנה של מערכת הפנסיה הישראלית נשמר גם בתקופת המלחמה, למרות העלייה ביחס החוב לתוצר GDP)) של מדינת ישראל, שהדוח מציע לשפרו. תוצאות המדד מבטאות הכרה בינלאומית בהישגיה של מערכת הפנסיה הישראלית, הנמנית על חמש מערכות הפנסיה המובילות. הדירוג משקף את חוסנה של המערכת בשלושת מרכיבי המדד - רמת הלימות גבוהה (היכולת לשלם לעמיתים את הפנסיה המגיעה להם), רמת קיימות גבוהה לאורך זמן ורמת הוגנות ומימשל תאגידי גבוהים. חשוב ליישם את ההמלצות לשיפור, וכן, לשקול להגדיל את האלוקציה להשקעות בתשתיות בישראל, בהתאם לשיקולים עסקיים".