איפה למדו העשירים הגדולים בעולם?
לא חייבים תואר כדי להיות מיליונר. ביל גייטס לא סיים את לימודיו. לארי אליסון שהקים את אורקל לא סיים לימודים וגם מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין זגזגו בלימודים כדי להקים את גוגל, אבל בסוף סיימו תארים מתקדמים. ובכל זאת, הסיכוי שלכם להיות מיליונרים גבוה יותר אם סיימתם לימודים באוניברסיטה, ואם סיימתם באוניברסיטאות מובילות הסיכויים שלכם עולים.
בוגרי הרווארד מהווים 5% מאוכלוסיית האולטרה מיליונרים בעולם (מיליונרים ששווים עולה על 30 מיליון דולר). על פי דו"ח בוגרי האוניברסיטה של חברת המחקר אלטרטה, להרווארד יש כ-17,660 בוגרים עם שווי של מעל 30 מיליון דולר והיא האוניברסיטה עם הכי בוגרים אולטרה מיליונרים.
הבוגרים של הרווארד מהווים כאמור כ-5% מסך ה-352,230 האולטרה-מיליונרים בעולם - יותר מכפול מסטנפורד (2.3%) ואוניברסיטת פנסילבניה (2.1%), שדורגו במקום השני והשלישי בהתאמה. בוגרים כוללים את אלה עם תארים ראשונים או מתקדמים יותר, אך לא כאלו עם תארים של כבוד, או תואר מנהלי ולא כאלו שלא סיימו את התואר.
יש חפיפה חלקית בין האוניברסיטאות באם בוגר סיים תואר באוניברסיטה אחת והמשיך באוניברסיטה שנייה לתואר מתקדם. ארה"ב בולטת ברשימה עם 16 מתוך ה-20 האוניברסיטאות המדורגות במקום הגבוה ביותר.
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארבע האוניברסיטאות שאינן בארה"ב הן אוניברסיטת קיימברידג', עם 4,149 בוגרים עשירים במיוחד, ואחריהן האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אוניברסיטת אוקספורד ו-INSEAD בצרפת.
על פי הדוח - רק ארבעה מוסדות אוניברסיטאיים ציבוריים מופיעים ב-20 האוניברסיטאות המובילות: אוניברסיטת טקסס באוסטין; אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס; אוניברסיטת מישיגן; ואוניברסיטת וירג'יניה. למכון הטכנולוגי של קליפורניה ולמכון ההודי לניהול אחמדאבאד יש את הנתח הגבוה ביותר של בוגרים עשירים "מתוצרת עצמית", 91.7% ו-96.2%, בהתאמה. באוניברסיטת Chulalongkorn בתאילנד יש את השיעור הגדול ביותר של בוגרות עשירות עם 22%. מבין המוסדות בארה"ב, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מובילה ב-16.2%. מתוך 15 האוניברסיטאות המובילות שאינן בארה"ב, חמש נמצאות בבריטניה, בעוד שבסין, הודו וקנדה יש שתיים כל אחת.
- 4.שרה 04/11/2022 12:55הגב לתגובה זותשובה לא סיים חצי אוניברסיטה וכל הכבוד לו. אין מה לדבר כמובן על לפיד שאומרים שלא סיים אפילו תיכון. מה המסקנה אין כנראה יותר מדי קשר להצלחה.
- על מה כבוד לתשובה? על זה שהוא מסתפר על חשבוננו?! (ל"ת)עם ישראל לדורותיו 11/11/2022 10:39הגב לתגובה זו
- 3.הנחות מוטעות 18/09/2022 09:01הגב לתגובה זוגם אם יוצאים מנקודת הנחה שהצלחה שווה כסף, אין קשר בין מוסד לימודים יוקרתי לבין ההצלחה. מלכתחילה מי שלומד שם, הגיע 'מוצלח'. כמו לומר, מי שאוכל קוויאר סיכוייו להצליח עולים דרמטית. מי שנוהג בפרארי, כנראה יצליח בחייו. וכן הלאה, מי שצורך מוצר אקדמי יוקרתי... ;)
- 2.ארנון 17/09/2022 19:12הגב לתגובה זויש הרבה כאלה שלא מופיעים. לכמה ישראלים יש 10 דירות בתל אביב?
- 1.דר' הו 17/09/2022 12:22הגב לתגובה זולא הזכירו את MIT
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
