אילון מאסק ביל גייטס לארי אליסון
אילון מאסק ביל גייטס לארי אליסון

איפה למדו העשירים הגדולים בעולם?

תואר לא מחייב הצלחה - תביטו בתמונה, שניים מהשלושה לא סיימנו תואר; ובכל זאת - דירוג האוניברסיטאות ש"ייצרו" את הכי הרבה "אולטרה מיליונרים" - ארה"ב מובילה בגדול עם הרווארד בראש; היכן סטנפורד ופנסילבניה? איפה למדו המיליונריות ולאיזה מקום הגיעה אוקספורד?

לא חייבים תואר כדי להיות מיליונר. ביל גייטס לא סיים את לימודיו. לארי אליסון שהקים את אורקל לא סיים לימודים וגם מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין זגזגו בלימודים כדי להקים את גוגל, אבל בסוף סיימו תארים מתקדמים. ובכל זאת, הסיכוי שלכם להיות מיליונרים גבוה יותר אם סיימתם לימודים באוניברסיטה, ואם סיימתם באוניברסיטאות מובילות הסיכויים שלכם עולים.  

בוגרי הרווארד מהווים 5% מאוכלוסיית האולטרה מיליונרים בעולם (מיליונרים ששווים עולה על 30 מיליון דולר). על פי דו"ח בוגרי האוניברסיטה של חברת המחקר אלטרטה, להרווארד יש כ-17,660 בוגרים עם שווי של מעל 30 מיליון דולר והיא האוניברסיטה עם הכי בוגרים אולטרה מיליונרים.

הבוגרים של הרווארד מהווים כאמור כ-5% מסך ה-352,230 האולטרה-מיליונרים בעולם - יותר מכפול מסטנפורד (2.3%) ואוניברסיטת פנסילבניה (2.1%), שדורגו במקום השני והשלישי בהתאמה. בוגרים כוללים את אלה עם תארים ראשונים או מתקדמים יותר, אך לא כאלו עם תארים של כבוד, או תואר מנהלי ולא כאלו שלא סיימו את התואר.

יש חפיפה חלקית בין האוניברסיטאות באם בוגר סיים תואר באוניברסיטה אחת והמשיך באוניברסיטה שנייה לתואר מתקדם. ארה"ב בולטת ברשימה עם 16 מתוך ה-20 האוניברסיטאות המדורגות במקום הגבוה ביותר.

ארבע האוניברסיטאות שאינן בארה"ב הן אוניברסיטת קיימברידג', עם 4,149 בוגרים עשירים במיוחד, ואחריהן האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אוניברסיטת אוקספורד ו-INSEAD בצרפת. 

על פי הדוח - רק ארבעה מוסדות אוניברסיטאיים ציבוריים מופיעים ב-20 האוניברסיטאות המובילות: אוניברסיטת טקסס באוסטין; אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס; אוניברסיטת מישיגן; ואוניברסיטת וירג'יניה. למכון הטכנולוגי של קליפורניה ולמכון ההודי לניהול אחמדאבאד יש את הנתח הגבוה ביותר של בוגרים עשירים "מתוצרת עצמית", 91.7% ו-96.2%, בהתאמה. באוניברסיטת Chulalongkorn בתאילנד יש את השיעור הגדול ביותר של בוגרות  עשירות עם 22%. מבין המוסדות בארה"ב, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מובילה ב-16.2%. מתוך 15 האוניברסיטאות המובילות שאינן בארה"ב, חמש נמצאות בבריטניה, בעוד שבסין, הודו וקנדה יש שתיים כל אחת.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שרה 04/11/2022 12:55
    הגב לתגובה זו
    תשובה לא סיים חצי אוניברסיטה וכל הכבוד לו. אין מה לדבר כמובן על לפיד שאומרים שלא סיים אפילו תיכון. מה המסקנה אין כנראה יותר מדי קשר להצלחה.
  • על מה כבוד לתשובה? על זה שהוא מסתפר על חשבוננו?! (ל"ת)
    עם ישראל לדורותיו 11/11/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הנחות מוטעות 18/09/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    גם אם יוצאים מנקודת הנחה שהצלחה שווה כסף, אין קשר בין מוסד לימודים יוקרתי לבין ההצלחה. מלכתחילה מי שלומד שם, הגיע 'מוצלח'. כמו לומר, מי שאוכל קוויאר סיכוייו להצליח עולים דרמטית. מי שנוהג בפרארי, כנראה יצליח בחייו. וכן הלאה, מי שצורך מוצר אקדמי יוקרתי... ;)
  • 2.
    ארנון 17/09/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה כאלה שלא מופיעים. לכמה ישראלים יש 10 דירות בתל אביב?
  • 1.
    דר' הו 17/09/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
    לא הזכירו את MIT
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.