אילון מאסק ביל גייטס לארי אליסון
אילון מאסק ביל גייטס לארי אליסון

איפה למדו העשירים הגדולים בעולם?

תואר לא מחייב הצלחה - תביטו בתמונה, שניים מהשלושה לא סיימנו תואר; ובכל זאת - דירוג האוניברסיטאות ש"ייצרו" את הכי הרבה "אולטרה מיליונרים" - ארה"ב מובילה בגדול עם הרווארד בראש; היכן סטנפורד ופנסילבניה? איפה למדו המיליונריות ולאיזה מקום הגיעה אוקספורד?

לא חייבים תואר כדי להיות מיליונר. ביל גייטס לא סיים את לימודיו. לארי אליסון שהקים את אורקל לא סיים לימודים וגם מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין זגזגו בלימודים כדי להקים את גוגל, אבל בסוף סיימו תארים מתקדמים. ובכל זאת, הסיכוי שלכם להיות מיליונרים גבוה יותר אם סיימתם לימודים באוניברסיטה, ואם סיימתם באוניברסיטאות מובילות הסיכויים שלכם עולים.  

בוגרי הרווארד מהווים 5% מאוכלוסיית האולטרה מיליונרים בעולם (מיליונרים ששווים עולה על 30 מיליון דולר). על פי דו"ח בוגרי האוניברסיטה של חברת המחקר אלטרטה, להרווארד יש כ-17,660 בוגרים עם שווי של מעל 30 מיליון דולר והיא האוניברסיטה עם הכי בוגרים אולטרה מיליונרים.

הבוגרים של הרווארד מהווים כאמור כ-5% מסך ה-352,230 האולטרה-מיליונרים בעולם - יותר מכפול מסטנפורד (2.3%) ואוניברסיטת פנסילבניה (2.1%), שדורגו במקום השני והשלישי בהתאמה. בוגרים כוללים את אלה עם תארים ראשונים או מתקדמים יותר, אך לא כאלו עם תארים של כבוד, או תואר מנהלי ולא כאלו שלא סיימו את התואר.

יש חפיפה חלקית בין האוניברסיטאות באם בוגר סיים תואר באוניברסיטה אחת והמשיך באוניברסיטה שנייה לתואר מתקדם. ארה"ב בולטת ברשימה עם 16 מתוך ה-20 האוניברסיטאות המדורגות במקום הגבוה ביותר.

ארבע האוניברסיטאות שאינן בארה"ב הן אוניברסיטת קיימברידג', עם 4,149 בוגרים עשירים במיוחד, ואחריהן האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אוניברסיטת אוקספורד ו-INSEAD בצרפת. 

על פי הדוח - רק ארבעה מוסדות אוניברסיטאיים ציבוריים מופיעים ב-20 האוניברסיטאות המובילות: אוניברסיטת טקסס באוסטין; אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס; אוניברסיטת מישיגן; ואוניברסיטת וירג'יניה. למכון הטכנולוגי של קליפורניה ולמכון ההודי לניהול אחמדאבאד יש את הנתח הגבוה ביותר של בוגרים עשירים "מתוצרת עצמית", 91.7% ו-96.2%, בהתאמה. באוניברסיטת Chulalongkorn בתאילנד יש את השיעור הגדול ביותר של בוגרות  עשירות עם 22%. מבין המוסדות בארה"ב, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מובילה ב-16.2%. מתוך 15 האוניברסיטאות המובילות שאינן בארה"ב, חמש נמצאות בבריטניה, בעוד שבסין, הודו וקנדה יש שתיים כל אחת.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שרה 04/11/2022 12:55
    הגב לתגובה זו
    תשובה לא סיים חצי אוניברסיטה וכל הכבוד לו. אין מה לדבר כמובן על לפיד שאומרים שלא סיים אפילו תיכון. מה המסקנה אין כנראה יותר מדי קשר להצלחה.
  • על מה כבוד לתשובה? על זה שהוא מסתפר על חשבוננו?! (ל"ת)
    עם ישראל לדורותיו 11/11/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הנחות מוטעות 18/09/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    גם אם יוצאים מנקודת הנחה שהצלחה שווה כסף, אין קשר בין מוסד לימודים יוקרתי לבין ההצלחה. מלכתחילה מי שלומד שם, הגיע 'מוצלח'. כמו לומר, מי שאוכל קוויאר סיכוייו להצליח עולים דרמטית. מי שנוהג בפרארי, כנראה יצליח בחייו. וכן הלאה, מי שצורך מוצר אקדמי יוקרתי... ;)
  • 2.
    ארנון 17/09/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה כאלה שלא מופיעים. לכמה ישראלים יש 10 דירות בתל אביב?
  • 1.
    דר' הו 17/09/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
    לא הזכירו את MIT
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

רשתות חברתיות פייסבוק גוגל
צילום: Istock

מהרילס של פעם למנוע הכנסות בהיקף של עשרות מיליארדים

רילס של מטא מגיע לקצב הכנסות שנתי של יותר מ-50 מיליארד דולר, והחברה מתחילה לדחוף את הפורמט גם למסך הגדול

ליאור דנקנר |

לפני חמש שנים הרילס הופיע בעיקר כתשובה מהירה לעלייה של טיקטוק. בתחילת הדרך הוא כמעט לא מייצר הכנסות, וגם בתוך מטא Meta Platforms INC -0.62%   יש סימנים ברורים שהוא לא מצליח לשנות הרגלים. היום רילס כבר יושב בלב הפעילות של פייסבוק ואינסטגרם, עם קצב הכנסות שנתי שמעל 50 מיליארד דולר בשתי האפליקציות יחד.

המספר הזה הוא לא הכנסה שכבר נרשמת בדוח רבעוני אחד, אלא מדד לקצב הנוכחי. אם אותו קצב ממשיך לאורך שנה שלמה, זו ההכנסה שהפעילות הזו מתקרבת אליה. עבור מטא זו אינדיקציה שהווידאו הקצר הופך מעוד פיצ׳ר שמגדיל מעורבות לשכבת הכנסה משמעותית בתוך המודל הפרסומי.

המהלך לא קורה בבת אחת. אינסטגרם נדרשת לשלב וידאו קצר בתוך אפליקציה שמזוהה עם תמונות וקשרים חברתיים, ובמקביל לגרום לאנשים להיחשף לתכנים ממי שהם לא עוקבים אחריהם. זה שינוי מבני בדרך שבה הפיד עובד, והוא גם משנה מה נחשב תחרות אמיתית על זמן מסך.


האלגוריתם משנה כיוון ומדייק את מה שמקבלים בפיד

ההבדל המרכזי הוא לא עצם קיומם של סרטונים קצרים, אלא איך מחליטים מה להציג ולמי. בפיד שמבוסס על רשימת העוקבים קל יחסית להבין מה רלוונטי. בפיד שמבוסס על גילוי, היכולת לנחש מה יעניין משתמש לפני שהוא מכיר את היוצר הופכת להיות לב העניין.

כאן נכנסות מערכות ההמלצה המבוססות בינה מלאכותית. הן נשענות על איתותים כמו זמן צפייה, עצירה, שמירה ושיתוף, ומעדיפות התאמה לפי התנהגות בפועל על פני קשר חברתי או “מי עוקב אחרי מי”. המשמעות בפועל פשוטה יותר. לא חייבים לעקוב אחרי חשבון כדי לקבל את הסרטון שלו, ואם נשארים עוד כמה שניות, המערכת לומדת מהר מה עובד.