ארה"ב חוסמת תשלום בדולר של אג"ח רוסי ומקרבת את רוסיה לחדלות פרעון
עם פרסום תמונות הזוועה מאזורים שהיו תחת שליטת הכובשים הרוסים ופונו לאחרונה, בעיקר בעיירה בוצ'ה שליד קייב, גובר הלחץ להחמרת הסנקציות נגד רוסיה. האיחוד האירופי דן בחבילת סנקציות נוספות, וארצות הברית ביצעה כבר צעד משמעותי נוסף - חסימת רזרבות המט"ח של רוסיה גם לצורך תשלום חוב, שעד כה הוחרג מהסנקציות. כבר בחבילת הסנקציות הראשונה מיד לאחר הפלישה הקפיאה ארצות הברית את רזרבות המט"ח של רוסיה שמוחזקות בבנקים אמריקאים, ואז עלה החשש לחדלות פרעון של רוסיה, אם זו תנסה לשלם ברובל על החוב שלה הנקוב בדולר. אולם מיד לאחר מכן איפשרה ארצות הברית לרוסיה לנצל את הרזרבות המוקפאות לצורך תשלום אגרות החוב על בסיס כל מקרה לגופו. ביום חמישי האחרון בוצע התשלום החמישי מאז הפלישה של אגרות חוב רוסיות בגובה 447 מיליון דולר מהרזרבות המוקפאות. אמש נפסקה המדיניות הזו לראשונה, כשתשלום של 552 מיליון דולר שהיה צריך להתבצע נחסם, בנוסף לתשלום נוסף בגובה 84 מיליון דולר. כעת צריכה רוסיה לבחור האם להשתמש ביתרות הדולרים שמוחזקים בחשבונות להם יש לה גישה, או באמצעות הכנסות שעדיין זורמות למדינה. במידה ותבחר שלא לעשות זאת הרי שהיא תיכנס לחדלות פרעון היסטורית. למדינה יש 30 יום "גרייס" על מנת לבצע את התשלום. אם רוסיה תבחר שלא לשלם את החוב, או שתנסה לעשות זאת בעזרת מטבע אחר כגון רובל או אפילו יורו או כל דרך שאינה לפי תנאי אגרות החוב, הרי שהיא תיכנס באופן רשמי לחדלות פרעון. עד כה הוקפאו רק מחצית מ-640 מיליארד הדולר שרוסיה מחזיקה כרזרבות. כלל אגרות החוב של הממשלה הרוסית הן בערך של כ-40 מיליארד דולר, כך שעקרונית רוסיה יכולה לבצע את כל התשלומים גם לאחר ההקפאה האמריקאית, אך הפניה של הכסף הזה למטרת תשלום החוב ימנע מרוסיה להשתמש בכסף הזה לצרכים אחרים, ביניהם מימון המלחמה.
- 3.אורן 05/04/2022 20:08הגב לתגובה זובעלי החוב זה בעיקר אירופה וגם קצת ארה"ב הם ידפקוכלכלת רוסיה נדפקה לגמרי ייש חרם שימשך כך שחדלות פירעון פחות תשפיע,
- 2.הכסף המוקפא יהיה לתשלום פיצויים לאוקרינה (ל"ת)משה 05/04/2022 15:16הגב לתגובה זו
- 1.קישקוש (ל"ת)לילי 05/04/2022 14:59הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)