עליות בורסה שוק ההון גרף
צילום: Istock

גם שיא של 39 שנים באינפלציה לא מפריע לראלי סוף השנה

האינפלציה הגבוהה לא עוצרת את השווקים - כיצד ישפיעו אלה וגם נתוני האבטלה החזקים בארה"ב על החלטת הפד' ביום רביעי? האם פשיטת הרגל של אוורגרנד הסינית, ושל חברות נוספות בעקבותיה הוא סכנה לכלל סין? כיצד ישפיע מדד המחירים על בנק ישראל?
גיא בית אור | (14)

אנחנו נמצאים בימים שבהם השווקים מסתפקים בכך שהאינפלציה לא הפתיעה משמעותית למעלה על מנת שהם ימשיכו בראלי סוף השנה שלהם. עם זאת, חשוב להבין במה מדובר כאן, המדד בארצות הברית אמנם עלה בהתאם לצפי, אך הצפי מראש היה גבוה במיוחד עם עליה של 0.8 נקודות אחוז במדד הכללי ו-0.5% במדד הליבה.

בסך הכל, קצב האינפלציה השנתי עלה מ-6.2% ל-6.8% וקצב אינפלציית הליבה עלה מ-4.6% ל-4.9%. מדובר על קצב האינפלציה המהיר ביותר מאז 1982. במבט מלמעלה, סעיפי המוצרים בסך הכול עלו ב-11.1% בשנה האחרונה והמוצרים ללא מזון, אנרגיה ורכבים משומשים עלו ב-5.9% כך שכמו שאתם מבינים, עליות המחירים בארה"ב נרחבות ומקיפות לא משנה באיזה חתך אנו בוחנים זאת. מבט על חלק מהסעיפים מראה לנו את סדרי הגודל  - סעיף המזון עלה ב-6.4% בשנה האחרונה, מוצרים גדולים לבית עלו 5.5% רכבים חדשים עלו ב-11.1% ומחירי הרכבים המשומשים השלימו עלייה של 31.4% בשנה האחרונה. מחירי ההלבשה וההנעלה עלו ב-5.0% ושירותי תחבורה השלימו עלייה של 3.9%. לבסוף, סעיף הדיור השלים עלייה של 3.8%, הקצב המהיר מאז 2007 כאשר האינדיקאטורים המובילים מאותתים כי הוא עוד צפוי להאיץ במהלך החודשים הקרובים.

במבט קדימה, מגמות האינפלציה צפויות להפוך להיות מעניינות במיוחד כאשר מצד אחד, האינפלציה הכללית ככל הנראה תתחיל לרדת לאור הירידה האחרונה במחירי הנפט, אך מנגד אינפלציית הליבה עוד צפויה להאיץ כאשר הלחץ מעליות השכר ושוק הנדל"ן הרותח ימשיך לחלחל אל סביבת האינפלציה הבסיסית והלא כל כך טרנזיטורית.

לקורס שוק ההון של ביזפורטל - רישום והקלטה של שיעור ראשון

אל כל אלו, אנו חייבים להוסיף את ההסתייגות הרגילה כי הסיכונים ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה שכן השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות נמשכים והחלחול שלהם אל סביבת המחירים מלווה באי וודאות גבוהה אך ברור כי הוא עוד יימשך.

איך נתוני האינפלציה ושוק העבודה צפויים להשפיע על החלטת הפד' ביום רביעי?

כפי שפאוול אמר בעדותו בקונגרס, הגיע הזמן להוציא לגמלאות את המילה "טרנזיטורי" מהאינפלציה ובצדק. מדד חודש נובמבר מחזק את ההערכות כי ביום רביעי הפד יכריז על האצה ואף הכפלה של קצב צמצום ההרחבה הכמותית שצפויה ככל הנראה להסתיים כבר בחודש מרץ.

מעבר לאינפלציה הגבוהה, הנתונים האחרונים משוק העבודה מאותתים על כך שהוא מאוד הדוק כאשר לאחר דוח התעסוקה, בשבוע שעבר התבשרנו כי המשרות הפנויות בארה"ב זינקו מעבר לצפי כך שהפער בין מספר המובטלים לבין המשרות הפנויות ממשיך לזנק, מה שמאותת על לחצי שכר שרק ילכו ויתעצמו. להערכתנו, הלחצים האינפלציוניים המחזוריים צפויים להמשיך ולהתעצם באופן שייאלץ את הפד להתחיל להעלות את הריבית כבר במחצית הראשונה של 2022.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, שימו לב לתגובת שוקי האג"ח בתקופה האחרונה כאשר בעוד שאנו רואים עליית תשואות בחלקים הקצרים, החלקים הארוכים יציבים ואף יורדים. לראייתנו, מה ששוק האג"ח מספר לנו כאן הוא שהעלאות ריבית יהיו ככל הנראה מהירות יותר וחדות יותר, אך מהלך עליית הריבית יסתיים  ככל הנראה מוקדם כאשר שוק האג"ח כבר מריח את ההאטה הכלכלית.

חשוב להדגיש – במהלך שלוש השנים האחרונות שוקי המניות נהנו מרוח גבית חזקה במיוחד מכיוון הבנקים המרכזיים והצליחו להניב תשואות גבוהות משמעותית מהממוצע. ב-2022, הבנק המרכזי לא יהיה שם ולכן האתגר בשווקים הולך להיות גדול.  נקודה נוספת בהקשר זה – מאז 2008 הבנק המרכזי הרגיל את המשקיעים במעשיו כי הוא תמיד יהיה שם כדי "להציל את המצב". הוותיקים בשוק ההון ייזכרו בהגדרה the Bernanke put (במקור the Greenspan put אחרי הקריסה ב-1987) שבפשטות מתארת סיטואציה בה תמיד שיש בעיות בכלכלה, הפד יבוא עם עוד הפחתת ריבית ו/או הרחבה כמותית. במלים פשוטות – עוד נזילות. ובכן, מה שונה הפעם? עד היום, ה-PUT עבד כי לבנק המרכזי לא היה מחיר לשלם – פשוט לא ממש הייתה אינפלציה. הפעם, למרות כל הסיכונים לפעילות הכלכלית, פאוול נזכר בתפקידו המקורי והוא שמירה על יציבות מחירים, והם היום לא ממש יציבים. על כן, פני הפד הם לצמצום והשאלה המרכזית שלנו במבט ל-2022 היא האם הפד יוכל להעלות ריבית כאשר השווקים יורדים?

סין ו-EVERGRANDE

עוד סיפור שאנו חייבים להמשיך לעקוב אחריו הוא פשיטת הרגל של ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד (EVERGRANDE) אשר בשבוע שעבר הוכרזה ככזו באופן רשמי. כעת, אנו ממתינים לשמוע חדשות על הסדרי החוב על 310 מיליארד דולר בהתחייבויות של החברה. חשוב לציין כי הבעיות של סין בשוק הנדל"ן אינן מסתיימות רק ב-EVERGRANDE שכן חברות נדל"ן נוספות לא עומדות בחובותיהן בשבועות האחרונים לרבות KAISA (חברת הנדל"ן השלישית בגודלה), FANTASIA ו-SINIC.

זה לא מקרי, שהממשל הסיני החל לשנות כיוון מבחינת המדיניות המוניטארית שבימים אלו הופכת להיות מרחיבה יותר. בשבוע האחרון ראינו הפחתה של 0.5 נקודות אחוז ביחס הלימות ההון של הבנקים וביום שישי העלתה את דרישות ההון שהבנקים צריכים לרתק בשוק המט"ח כאשר הלחץ לייסוף היואן בתקופה האחרונה תרם להתהדקות התנאים הפיננסים בסין.

סין נכנסת ל-2022 במצב מאוד בעייתי עם האטה חריפה בפעילות הכלכלית ומשבר נדל"ן מבעבע כאשר ברקע משבר האנרגיה העולמי והשיבוש בשרשראות האספקה לא ממש עוזרים. ב-2022 צפוי להתקיים הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בו הנשיא שי ג'ינפינג צפוי לבצר את מעמדו עם תקופת כהונה שלישית. לפחות ההיסטוריה מלמדת, כי בשנה בה הנשיא עומד לבחירה מחדש, המדיניות נוטה להיות תומכת יותר ומייצבת יותר, וזה בדיוק מה שאנו מצפים שיקרה גם בשנה הקרובה. עם זאת, האתגרים שעומדים מול מקבלי ההחלטות בסין בשנה הקרובה צפויים להיות גדולים מתמיד כך שמופע הלוליינות בין תמיכה בפעילות לבין הסיכונים יהיה מסוכן במיוחד. בשורה התחתונה, ללא התממשות של אירוע קיצון, נראה כי שוקי המניות בסין מתכוננים לשנה טובה יותר מזו שהייתה....

ובישראל השבוע יפורסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש נובמבר

בחזית האינפלציה ישראל הייתה מקום הרבה יותר "משעמם" במהלך המשבר. נכון, באופן יחסי האינפלציה בישראל זינקה וציפיות האינפלציה עלו לרמות שמעטים חשבו שנגיע אליהם. עם זאת, בשורה התחתונה האינפלציה היום בישראל עומדת על 2.3%  ואמנם עוד צפויה להאיץ, אך על פי ההערכות זו תגיע לשיאה ב-2.6%-2.8%, עדיין בתוך יעד יציבות המחירים.

על פי התחזית שלנו, מדד נובמבר צפוי לעמוד על 0.1%. מבחינת בנק ישראל – הוא כבר הבהיר באופן הברור ביותר כי הוא לא צפוי לעשות דבר לפני שיראה את סביבת האינפלציה בישראל חורגת מיעד יציבות המחירים. כאשר אנו מתבוננים על סביבת האינפלציה העולמית והבעיות המתמשכות בשרשראות האספקה, אנו ממשיכים להעריך כי הסיכונים לתחזיות האינפלציה בישראל ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה. בנוסף, קחו בחשבון שבמצב של חולשה בשווקים הגלובליים, השקל ייטה לפיחות מה שכמובן יתרום לסביבת האינפלציה. על כן עליית ריבית בישראל במהלך 2022 היא בבחינת תרחיש מאוד סביר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איזה חוסר הבנה בסיסי - הסיבה לעליות בשוק הוא האינפלציה. לפנים - ערך הדולר יורד ושווי סולארי עולה (ל"ת)
    007 12/12/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלון 12/12/2021 12:43
    הגב לתגובה זו
    כל פעם ממציאים סיבה אחרת להפחיד. להזכירכם, בורסות עלו בעבר גם בזמני אינפלציה וגם כאשר הריביות היו גבוהות יותר. כל פעם, באים כתבים תורנים, שמנסים למצוא סיבות לכל דבר. שוק ההון עולה ויורד כבר עשרות שנים. מי שהיה יודע לתזמן את השוק, לא היה צריך לכתוב כתבות....
  • ברק 12/12/2021 15:47
    הגב לתגובה זו
    מאז 2007 אחרי שהתחילו ההרחבות הבורסה לא עלתה פעם אחת בזמן צמצום של הפד ולפני כן בשנות ה70 היתה גם קריסה למעלה וגם קריסה למטה בזמן האינפלציה. בין לבין היו עליות ואתה יכול לבדוק בFRED. אפשר לתזמן יופי את המדדים ברמת השנים, לא ברמת חודשים וימים. זו הסיבה שהשקעה פאסיבית עובדת.
  • 6.
    ברק 12/12/2021 12:34
    הגב לתגובה זו
    עם עלית המחירים ההיסטרית והלחץ הפוליטי המטורף שיש עליהם, לא הייתי מהמר על ראלי סוף שנה במצב הזה. צמצום זה אומר שקרנות גידור ופנסיה חייבות לסגור מינופים ולמכור מניות לפני שהריבית תעלה...
  • 5.
    גם עם זכוכית מגדלת אני לא רואה ראלי סוף שנה (ל"ת)
    רעלי סוף שנה 12/12/2021 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריגטו9 12/12/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר בחירות בסין? ממש קלפי לכל אזרח או "ועדה מסדרת " - שהתוצאה ידועה מראש ?
  • 3.
    שגיא 12/12/2021 12:03
    הגב לתגובה זו
    הריבית והקורונה חזק במודעות קשה לראות במצב כזה ראלי רק תיקונים של יום יומיים .
  • 2.
    לא לדאוג- מחר המפולת מתחילה- ראלי למטה סוף שנה (ל"ת)
    מאיר 12/12/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ע 12/12/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    אם יעלה ריבית הגיהנום למשקיעים יתחיל וטראמפ יחגוג.....
  • קרייסס 12/12/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    הפד עצמאי והוא אחראי קודם כל על יציבות המחירים. אבל אחרי שהדפיס 8.7 טריליון ואחרי שהממשל שפך עוד 4 טריליון בתוכניות קורונה ושיקום תשתיות, גם העלאת ריבית ל-5% לא תוכל לעצור את האינפלציה. מדפיסים כסף אז הערך שלו נשחק בהתאם - להלן אינפלציה. סוף העולם כמו שהכרנו אותו... קרב. 1929. וזה כולל גם את פיצוץ בועת הנדל"ן העולמית (כן כן גם בת"א).
  • מגיב שפוי 12/12/2021 22:23
    להחליף השיניים לזהב? הרי באינפלציה הזו יש עליות מחירים גבוהות אבל סביבת ריבית אפסית ומצב כזה לא קרה אף פעם ל ב1929 לא במלהע השניה לא בשנות ה80 ולא ב2000. העולם נמצא בניסוי כלכלי שאף.אחד לא יודע מה יהיה סופו. מה שבטוח באינפלציה כזו ושחיקת ערך המקום שטוב להיות בו הוא בנכסים כל נכס שחסין אינפלציה, נדלן (הנכסים עולים והערך עומד במקום) אנרגיה סחורות מתכות נדירות. וכו .. מי שיחזיק מזומן פקדונות או אגחים יפסיד התחתונים
  • טראמפ לא קבע את הריבית?בזכותו התחילו העליות.זאת עובדה (ל"ת)
    ח 12/12/2021 20:07
  • איציק 12/12/2021 11:50
    הגב לתגובה זו
    ביידן נמצא בין הפח לפחת, יעלה את הריבית השוק יקרוס, לא יעלה האינפלציה תתחזק... רוב המעמד הנמוך והבינוני בארצות הברית ניזוק מהאינפלציה יותר מקריסת השוק שפחות רלוונטי כי אין לו השקעות...
  • לצבור האמריקאי אין השקעות חחחח בטח שם פה בפק"מ 0.1 לשנה (ל"ת)
    חחחח 12/12/2021 12:32
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

קתרין קונולי (X)קתרין קונולי (X)

אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות

קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קתרין קונולי

אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי. 

אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.

הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות. 

מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."

קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות

קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.