עליות בורסה שוק ההון גרף
צילום: Istock

גם שיא של 39 שנים באינפלציה לא מפריע לראלי סוף השנה

האינפלציה הגבוהה לא עוצרת את השווקים - כיצד ישפיעו אלה וגם נתוני האבטלה החזקים בארה"ב על החלטת הפד' ביום רביעי? האם פשיטת הרגל של אוורגרנד הסינית, ושל חברות נוספות בעקבותיה הוא סכנה לכלל סין? כיצד ישפיע מדד המחירים על בנק ישראל?
גיא בית אור | (14)

אנחנו נמצאים בימים שבהם השווקים מסתפקים בכך שהאינפלציה לא הפתיעה משמעותית למעלה על מנת שהם ימשיכו בראלי סוף השנה שלהם. עם זאת, חשוב להבין במה מדובר כאן, המדד בארצות הברית אמנם עלה בהתאם לצפי, אך הצפי מראש היה גבוה במיוחד עם עליה של 0.8 נקודות אחוז במדד הכללי ו-0.5% במדד הליבה.

בסך הכל, קצב האינפלציה השנתי עלה מ-6.2% ל-6.8% וקצב אינפלציית הליבה עלה מ-4.6% ל-4.9%. מדובר על קצב האינפלציה המהיר ביותר מאז 1982. במבט מלמעלה, סעיפי המוצרים בסך הכול עלו ב-11.1% בשנה האחרונה והמוצרים ללא מזון, אנרגיה ורכבים משומשים עלו ב-5.9% כך שכמו שאתם מבינים, עליות המחירים בארה"ב נרחבות ומקיפות לא משנה באיזה חתך אנו בוחנים זאת. מבט על חלק מהסעיפים מראה לנו את סדרי הגודל  - סעיף המזון עלה ב-6.4% בשנה האחרונה, מוצרים גדולים לבית עלו 5.5% רכבים חדשים עלו ב-11.1% ומחירי הרכבים המשומשים השלימו עלייה של 31.4% בשנה האחרונה. מחירי ההלבשה וההנעלה עלו ב-5.0% ושירותי תחבורה השלימו עלייה של 3.9%. לבסוף, סעיף הדיור השלים עלייה של 3.8%, הקצב המהיר מאז 2007 כאשר האינדיקאטורים המובילים מאותתים כי הוא עוד צפוי להאיץ במהלך החודשים הקרובים.

במבט קדימה, מגמות האינפלציה צפויות להפוך להיות מעניינות במיוחד כאשר מצד אחד, האינפלציה הכללית ככל הנראה תתחיל לרדת לאור הירידה האחרונה במחירי הנפט, אך מנגד אינפלציית הליבה עוד צפויה להאיץ כאשר הלחץ מעליות השכר ושוק הנדל"ן הרותח ימשיך לחלחל אל סביבת האינפלציה הבסיסית והלא כל כך טרנזיטורית.

לקורס שוק ההון של ביזפורטל - רישום והקלטה של שיעור ראשון

אל כל אלו, אנו חייבים להוסיף את ההסתייגות הרגילה כי הסיכונים ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה שכן השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות נמשכים והחלחול שלהם אל סביבת המחירים מלווה באי וודאות גבוהה אך ברור כי הוא עוד יימשך.

איך נתוני האינפלציה ושוק העבודה צפויים להשפיע על החלטת הפד' ביום רביעי?

כפי שפאוול אמר בעדותו בקונגרס, הגיע הזמן להוציא לגמלאות את המילה "טרנזיטורי" מהאינפלציה ובצדק. מדד חודש נובמבר מחזק את ההערכות כי ביום רביעי הפד יכריז על האצה ואף הכפלה של קצב צמצום ההרחבה הכמותית שצפויה ככל הנראה להסתיים כבר בחודש מרץ.

מעבר לאינפלציה הגבוהה, הנתונים האחרונים משוק העבודה מאותתים על כך שהוא מאוד הדוק כאשר לאחר דוח התעסוקה, בשבוע שעבר התבשרנו כי המשרות הפנויות בארה"ב זינקו מעבר לצפי כך שהפער בין מספר המובטלים לבין המשרות הפנויות ממשיך לזנק, מה שמאותת על לחצי שכר שרק ילכו ויתעצמו. להערכתנו, הלחצים האינפלציוניים המחזוריים צפויים להמשיך ולהתעצם באופן שייאלץ את הפד להתחיל להעלות את הריבית כבר במחצית הראשונה של 2022.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, שימו לב לתגובת שוקי האג"ח בתקופה האחרונה כאשר בעוד שאנו רואים עליית תשואות בחלקים הקצרים, החלקים הארוכים יציבים ואף יורדים. לראייתנו, מה ששוק האג"ח מספר לנו כאן הוא שהעלאות ריבית יהיו ככל הנראה מהירות יותר וחדות יותר, אך מהלך עליית הריבית יסתיים  ככל הנראה מוקדם כאשר שוק האג"ח כבר מריח את ההאטה הכלכלית.

חשוב להדגיש – במהלך שלוש השנים האחרונות שוקי המניות נהנו מרוח גבית חזקה במיוחד מכיוון הבנקים המרכזיים והצליחו להניב תשואות גבוהות משמעותית מהממוצע. ב-2022, הבנק המרכזי לא יהיה שם ולכן האתגר בשווקים הולך להיות גדול.  נקודה נוספת בהקשר זה – מאז 2008 הבנק המרכזי הרגיל את המשקיעים במעשיו כי הוא תמיד יהיה שם כדי "להציל את המצב". הוותיקים בשוק ההון ייזכרו בהגדרה the Bernanke put (במקור the Greenspan put אחרי הקריסה ב-1987) שבפשטות מתארת סיטואציה בה תמיד שיש בעיות בכלכלה, הפד יבוא עם עוד הפחתת ריבית ו/או הרחבה כמותית. במלים פשוטות – עוד נזילות. ובכן, מה שונה הפעם? עד היום, ה-PUT עבד כי לבנק המרכזי לא היה מחיר לשלם – פשוט לא ממש הייתה אינפלציה. הפעם, למרות כל הסיכונים לפעילות הכלכלית, פאוול נזכר בתפקידו המקורי והוא שמירה על יציבות מחירים, והם היום לא ממש יציבים. על כן, פני הפד הם לצמצום והשאלה המרכזית שלנו במבט ל-2022 היא האם הפד יוכל להעלות ריבית כאשר השווקים יורדים?

סין ו-EVERGRANDE

עוד סיפור שאנו חייבים להמשיך לעקוב אחריו הוא פשיטת הרגל של ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד (EVERGRANDE) אשר בשבוע שעבר הוכרזה ככזו באופן רשמי. כעת, אנו ממתינים לשמוע חדשות על הסדרי החוב על 310 מיליארד דולר בהתחייבויות של החברה. חשוב לציין כי הבעיות של סין בשוק הנדל"ן אינן מסתיימות רק ב-EVERGRANDE שכן חברות נדל"ן נוספות לא עומדות בחובותיהן בשבועות האחרונים לרבות KAISA (חברת הנדל"ן השלישית בגודלה), FANTASIA ו-SINIC.

זה לא מקרי, שהממשל הסיני החל לשנות כיוון מבחינת המדיניות המוניטארית שבימים אלו הופכת להיות מרחיבה יותר. בשבוע האחרון ראינו הפחתה של 0.5 נקודות אחוז ביחס הלימות ההון של הבנקים וביום שישי העלתה את דרישות ההון שהבנקים צריכים לרתק בשוק המט"ח כאשר הלחץ לייסוף היואן בתקופה האחרונה תרם להתהדקות התנאים הפיננסים בסין.

סין נכנסת ל-2022 במצב מאוד בעייתי עם האטה חריפה בפעילות הכלכלית ומשבר נדל"ן מבעבע כאשר ברקע משבר האנרגיה העולמי והשיבוש בשרשראות האספקה לא ממש עוזרים. ב-2022 צפוי להתקיים הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בו הנשיא שי ג'ינפינג צפוי לבצר את מעמדו עם תקופת כהונה שלישית. לפחות ההיסטוריה מלמדת, כי בשנה בה הנשיא עומד לבחירה מחדש, המדיניות נוטה להיות תומכת יותר ומייצבת יותר, וזה בדיוק מה שאנו מצפים שיקרה גם בשנה הקרובה. עם זאת, האתגרים שעומדים מול מקבלי ההחלטות בסין בשנה הקרובה צפויים להיות גדולים מתמיד כך שמופע הלוליינות בין תמיכה בפעילות לבין הסיכונים יהיה מסוכן במיוחד. בשורה התחתונה, ללא התממשות של אירוע קיצון, נראה כי שוקי המניות בסין מתכוננים לשנה טובה יותר מזו שהייתה....

ובישראל השבוע יפורסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש נובמבר

בחזית האינפלציה ישראל הייתה מקום הרבה יותר "משעמם" במהלך המשבר. נכון, באופן יחסי האינפלציה בישראל זינקה וציפיות האינפלציה עלו לרמות שמעטים חשבו שנגיע אליהם. עם זאת, בשורה התחתונה האינפלציה היום בישראל עומדת על 2.3%  ואמנם עוד צפויה להאיץ, אך על פי ההערכות זו תגיע לשיאה ב-2.6%-2.8%, עדיין בתוך יעד יציבות המחירים.

על פי התחזית שלנו, מדד נובמבר צפוי לעמוד על 0.1%. מבחינת בנק ישראל – הוא כבר הבהיר באופן הברור ביותר כי הוא לא צפוי לעשות דבר לפני שיראה את סביבת האינפלציה בישראל חורגת מיעד יציבות המחירים. כאשר אנו מתבוננים על סביבת האינפלציה העולמית והבעיות המתמשכות בשרשראות האספקה, אנו ממשיכים להעריך כי הסיכונים לתחזיות האינפלציה בישראל ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה. בנוסף, קחו בחשבון שבמצב של חולשה בשווקים הגלובליים, השקל ייטה לפיחות מה שכמובן יתרום לסביבת האינפלציה. על כן עליית ריבית בישראל במהלך 2022 היא בבחינת תרחיש מאוד סביר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איזה חוסר הבנה בסיסי - הסיבה לעליות בשוק הוא האינפלציה. לפנים - ערך הדולר יורד ושווי סולארי עולה (ל"ת)
    007 12/12/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלון 12/12/2021 12:43
    הגב לתגובה זו
    כל פעם ממציאים סיבה אחרת להפחיד. להזכירכם, בורסות עלו בעבר גם בזמני אינפלציה וגם כאשר הריביות היו גבוהות יותר. כל פעם, באים כתבים תורנים, שמנסים למצוא סיבות לכל דבר. שוק ההון עולה ויורד כבר עשרות שנים. מי שהיה יודע לתזמן את השוק, לא היה צריך לכתוב כתבות....
  • ברק 12/12/2021 15:47
    הגב לתגובה זו
    מאז 2007 אחרי שהתחילו ההרחבות הבורסה לא עלתה פעם אחת בזמן צמצום של הפד ולפני כן בשנות ה70 היתה גם קריסה למעלה וגם קריסה למטה בזמן האינפלציה. בין לבין היו עליות ואתה יכול לבדוק בFRED. אפשר לתזמן יופי את המדדים ברמת השנים, לא ברמת חודשים וימים. זו הסיבה שהשקעה פאסיבית עובדת.
  • 6.
    ברק 12/12/2021 12:34
    הגב לתגובה זו
    עם עלית המחירים ההיסטרית והלחץ הפוליטי המטורף שיש עליהם, לא הייתי מהמר על ראלי סוף שנה במצב הזה. צמצום זה אומר שקרנות גידור ופנסיה חייבות לסגור מינופים ולמכור מניות לפני שהריבית תעלה...
  • 5.
    גם עם זכוכית מגדלת אני לא רואה ראלי סוף שנה (ל"ת)
    רעלי סוף שנה 12/12/2021 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריגטו9 12/12/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר בחירות בסין? ממש קלפי לכל אזרח או "ועדה מסדרת " - שהתוצאה ידועה מראש ?
  • 3.
    שגיא 12/12/2021 12:03
    הגב לתגובה זו
    הריבית והקורונה חזק במודעות קשה לראות במצב כזה ראלי רק תיקונים של יום יומיים .
  • 2.
    לא לדאוג- מחר המפולת מתחילה- ראלי למטה סוף שנה (ל"ת)
    מאיר 12/12/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ע 12/12/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    אם יעלה ריבית הגיהנום למשקיעים יתחיל וטראמפ יחגוג.....
  • קרייסס 12/12/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    הפד עצמאי והוא אחראי קודם כל על יציבות המחירים. אבל אחרי שהדפיס 8.7 טריליון ואחרי שהממשל שפך עוד 4 טריליון בתוכניות קורונה ושיקום תשתיות, גם העלאת ריבית ל-5% לא תוכל לעצור את האינפלציה. מדפיסים כסף אז הערך שלו נשחק בהתאם - להלן אינפלציה. סוף העולם כמו שהכרנו אותו... קרב. 1929. וזה כולל גם את פיצוץ בועת הנדל"ן העולמית (כן כן גם בת"א).
  • מגיב שפוי 12/12/2021 22:23
    להחליף השיניים לזהב? הרי באינפלציה הזו יש עליות מחירים גבוהות אבל סביבת ריבית אפסית ומצב כזה לא קרה אף פעם ל ב1929 לא במלהע השניה לא בשנות ה80 ולא ב2000. העולם נמצא בניסוי כלכלי שאף.אחד לא יודע מה יהיה סופו. מה שבטוח באינפלציה כזו ושחיקת ערך המקום שטוב להיות בו הוא בנכסים כל נכס שחסין אינפלציה, נדלן (הנכסים עולים והערך עומד במקום) אנרגיה סחורות מתכות נדירות. וכו .. מי שיחזיק מזומן פקדונות או אגחים יפסיד התחתונים
  • טראמפ לא קבע את הריבית?בזכותו התחילו העליות.זאת עובדה (ל"ת)
    ח 12/12/2021 20:07
  • איציק 12/12/2021 11:50
    הגב לתגובה זו
    ביידן נמצא בין הפח לפחת, יעלה את הריבית השוק יקרוס, לא יעלה האינפלציה תתחזק... רוב המעמד הנמוך והבינוני בארצות הברית ניזוק מהאינפלציה יותר מקריסת השוק שפחות רלוונטי כי אין לו השקעות...
  • לצבור האמריקאי אין השקעות חחחח בטח שם פה בפק"מ 0.1 לשנה (ל"ת)
    חחחח 12/12/2021 12:32
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.