"סין יכולה להתמודד עם נפילת אוורגרנד; נגביר חשיפה למניות סיניות"
בעוד המסחר במניית אוורגרנד (3333.HK) הופסק היום לפני שהודיעה על מכירת חלק מהחזקתה בחברת השירותים שלה בניסיון לגייס כספים, ענקית הנדל"ן השנייה בגודלה בסין, שחייבת למעלה מ-300 מיליארד דולר ממשיכה לזעזע את השווקים. החשש המרכזי הוא שקריסתה של אוורגרנד תיצור אפקט דומינו, שיכול להוריד את הכלכלה הסינית על ברכיה. עם זאת, סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי, לומברד אודייר, סבור כי סין מסוגלת להתמודד עם הבעיה. "נפילת אוונגרד חייבה את סין לעשות סדר בשוק הדיור והיא נענתה לאתגר", כתב מונייה במכתב למשקיעים והוסיף כי "ההשפעה המיידית של נפילת אוורגרנד נראית כוללת אך ממחישה את הדחיפות בשיקום שוק הנכסים בסין". למרות שמונייה סבור שהתוצר הסיני ירד, לטענתו יש לה את הכלים למנוע משבר. "התוצר ברבעון השלישי נפגע, אך סין מגדילה את הנזילות בשוק ויש לה את הכלים הפיסקאליים והמוניטריים בעזרתם תוכל למנוע השפעה כלכלית רחבה יותר", המשיך וצפה לירידה ב"תוצר לשנת 2021 שתעמוד על 8.5% ו-5.6% בשנה הבאה". "לסין כיום יש את הכלים הפיסקליים והמוניטריים למנוע השפעה משמעותית של קריסת אוורגרנד על השוק. ביולי האחרון הבנק העממי הסיני חתך את יתרון המזומן שלו, ובמידה והצמיחה במדינה אכן תאט, הבנק המרכזי יוכל להקל את מדיניותו דרך קיצוץ נוסף ביתרות המזומן שלו ברבעון האחרון של 2021", הוסיף. "הרשויות הסיניות יוודאו כי לקוחות אוורגרנד יקבלו בסופו של דבר את בתיהם, אך בזמן הזה, משקיעי מניות ומוצרי אג"ח יצטרכו לספוג את הפסדיהם. ההידוק הרגולטורי והידוק האשראי בסין יוביל לצמיחה נמוכה יותר ברמה השנתית, בעיקר בעקבות מגזר הנכסים (Property). התוצר לשנת 2021 צפוי לעמוד על 8.5%, אך הצמיחה ברבעון האחרון היא נמוכה ואף אפסית, ועל כן בשנה הבאה אנו מצפים מסין להציג צמיחה של 5.6% - ובזמן הזה הכלכלה הסינית מתאימה עצמה לביקוש המונע על ידי מקומיים, תהליך אורבניזציה שמגיע אט אט לשיא, ואוכלוסיית עובדים מזדקנת. אנו מעדיפים כעת אג"ח ממשלתיות הנקובות ברנמינבי כיוון שהנכסים הסיניים נראים שבריריים בזמן הקרוב, ולכן אנו נמנעים מנכסים פגיעים. אנו מגבירים את החשיפה שלנו למניות סיניות באוגוסט לאחר ביצועי החסר שלהן בשנה החולפת, וכעת הפורטפוליו שלנו ניטרלי. על היואן הסיני אמר מונייה שהוא "צפוי לשמור על ערכו כיוון שרוב החוב הסיני ממומן ברנמינבי ועם יתרות מט"ח גבוהות. מאזן התשלומים הנוכחי של סין, בשילוב השקעות זרות ישירות ותזרימי תיקי השקעות, נשאר חזק, מה שנועץ את ערך המטבע בתקופה הקרובה. אנו מאמינים כי המטבע הסיני ייסחר ב-6.45 רנמינבי פר דולר עד סוף השנה הנוכחית, ויגיע ל-6.35 רנמינבי פר דולר עד סוף 2022." "יש צורך בפריזמת השקעה חדשה" מנגד, במכון ההשקעות של בלקרוק, חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם המנהלת 9.5 טריליון דולר, התייחסו אף הם למצב בסין ולנפילת אוורגרנד ואומר כי המדינה נמצאת בתת משקל מבני. "אנו מאמינים שהקצאות המדדים הנמוכות לסין וגם הקצאות הלקוחות הנמוכות במדינה מייצגות מצב של תת-משקל מבני בכלכלה השנייה בגודלה בעולם – מצב זה עשוי להשתנות ולעלות באופן משמעותי עוד לפני שהשקעה בסין תהפוך להימור אופטימי", כתבו בבלקרוק. "ההשקפה האסטרטגית שלנו מביאה בחשבון כי סין ללא עוררין בדרך למעורבות גדולה יותר של המדינה בהשגת יעדים חברתיים ופוליטיים העדיפים מבחינתה על יעדים כלכליים – מה שמוביל לסיכונים גדולים יותר ולצורך בפריזמת השקעה חדשה. אבל ההקשר חשוב – ההקצאות שלנו לנכסים סיניים נשארות בסדר גודל נמוך מזה של נכסים בשווקים מפותחים", המשיכו. עוד אמרו כי "כרגע הקצאות קטנות לנכסים סיניים מרמזות על ההשקפה הרווחת בשוק בעת הנוכחית שסין תהפוך למעשה ליעד שלא ניתן להשקיע בו. נציין כי החששות לגבי נפילתה של אוורגרנד הובילה למכירת נכסי סיכון בטווח הקצר, אך אנו רואים סיכון קטן לכך שהדבר ימשיך כיוון שהרשויות הסיניות לא יאפשרו לדעתנו הפחתה של ערכי הנכסים הסיניים באופן לא מסודר אשר יערער את היציבות הכלכלית והחברתית בסין."
- 5.gnux 04/10/2021 13:59הגב לתגובה זוהרשויות הסיניות יוודאו כי לקוחות אוורגרנד יקבלו בסופו של דבר את בתיהם, אך בזמן הזה, משקיעי מניות ומוצרי אג"ח יצטרכו לספוג את הפסדיהם. ההידוק הרגולטורי והידוק האשראי בסין יוביל לצמיחה נמוכה יותר ברמה השנתית, בעיקר בעקבות מגזר הנכסים. איך הציטוט הזה מצדיק קניית מניות סינות?
- dw 04/10/2021 15:43הגב לתגובה זולמה זה טוב לקוני הדירות שהכסף הולך כדי לסיים להם את הבניה אפשר להבין. למה זה טוב לנושים ובעלי המניות להפרד מכספם? זה פחות ברור. אלא אם כן סטפן מנסה שנתרום כסף לסינים. תודה אבל לא תודה. כבר תרמתי במשרד :-)
- 4.dw 04/10/2021 12:22הגב לתגובה זוכלומר ינסו להחזיק את השוק בכוח, למרות שצריך לרדת? למה בעצם אוורגרנד ממשיכה להסחר בשווי של 30 מיליארד דולר? אם החברה הולכת להסדר חוב אז המניה לא שווה הרבה. זה שמניה ירדה 90% לא אומר שהיא לא יכולה לרדת עוד 90%. לכן יתכן והפוזיציה המתאימה על אוורגרנד היא... שורט.
- Sassi6 05/10/2021 04:25הגב לתגובה זו...ואז יגיעו נערי רדיט, ויעשו לך שורט סקוויז, כמו שעשו למניות גיימסטופ, הרצה מ-19.94$ ל-483$, עליה של 2,400% וקרן הגידור ספגה הפסד של 6 מיליארד דולר
- 3.מנהל ההשקעות השוויצרי עמוק בחרא (ל"ת)נדהמת מהניתוח 04/10/2021 12:02הגב לתגובה זו
- 2.מזרחי 04/10/2021 11:37הגב לתגובה זויש לל וד מהם , איך לא לפגוע באזרחים שלה ולבעניש את הנוכלים בעלי המניות שמינפו את החברה והפכו אותה לחברת הימורים כדי להתעשר חבל שאין דבר כזה במערב ובמיוחד בארצות הברית
- 1.הו צי פין 04/10/2021 11:35הגב לתגובה זושינג הדיקטטור מעוניין לרסק את חברות הענק שמאיימות על המפלגה, כל עוד אנליסטים מנתחים את סין כאילו היא מדינה מערבית הם יאכלו לוקש אחרי לוקש. זה לא יגמר עד שזה יגמר

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.