האם להתמקד כעת במניות צמיחה או במניות ערך?
אין ספק שהגורם הראשון בהשפעתו על השווקים הפיננסים בשבועות האחרונים הוא העלייה בתשואות הארוכות בשוק האג"ח. תשואת איגרת החוב של ממשלת ארה"ב עלתה מרמה של פחות מ-1% בתחילת 2021, לרמה של קצת יותר מ-1.7% נכון לכתיבת שורות אלו. בעוד הרמה האבסולוטית של התשואות עדיין סבירה לגמרי ומשקפת את החזרה ההדרגתית של הכלכלה העולמית לשגרה, עוצמת העלייה היא החשובה, והשאלה הגדולה היא האם בתקופה הקרובה התשואות יתייצבו, או שימשיכו במהלך החד כלפי מעלה.
עבור משקיעי שוק המניות, ההשפעה של התזוזה בתשואות האג"ח הארוכות היא קריטית במיוחד לגבי השאלה באיזה סוג מניות להתמקד – צמיחה או ערך. בתקופה של מיתון עולמי או צמיחה אנמית, החברות הבודדות שמצליחות לייצר צמיחה מהותית זוכות למכפילים גבוהים מאוד בשוק, משיקולי היצע נמוך וביקוש גבוה. בתקופה של כלכלה עולמית משגשגת, יש יותר חברות שמייצרות צמיחה גבוהה, ולכן, אין סיבה לשלם מכפילים גבוהים על חברות טכנולוגיה צומחות במיוחד, כשיש מספיק חברות אנרגיה/סחורות/תעשייה/צריכה, שנמצאות בעיצומו של תהליך האצה חדה בצמיחה. לכן, בכל פעם שיש עלייה בתשואות האג"ח הארוכות, חוזרת אותה שאלה – האם הגיע הזמן להגדיל חשיפה למניות הערך החבוטות על חשבון מניות הצמיחה.
צמיחה או ערך?
חשוב לציין שההפרדה בין חברות ערך לצמיחה היא הפרדה בעייתית ולא מוחלטת, עם המון מקום לשיקול דעת. משקיעים מסוימים יתייחסו לחברה X כחברת צמיחה, בעוד אחרים יתייחסו אליה כחברת ערך, כשיש חברות שלא "נופלות" באף אחת מההגדרות. באופן כללי, חברות ערך הן חברות שלא מייצרות צמיחה מהותית בהכנסות, אבל מפצות על כך ברווחיות תפעולית גבוהה, ביכולת לייצר תזרים מזומנים חזק ובהחזרים גבוהים לבעלי המניות (דיבידנד ורכישה עצמית של מניות). לרוב, חברות ערך יסחרו במכפילי הכנסות, רווח ותזרים מזומנים נמוכים יחסית. חברות צמיחה הן בדיוק ההיפך – צמיחה גבוהה בהכנסות, לרוב ללא רווחיות ותזרים מזומנים חיובי, ובלי שום כוונה להחזיר כסף לבעלי המניות, מתוך הערכה שעדיף להחזיר עודפי מזומנים לתוך החברה, כדי להמשיך לצמוח בקצבים גבוהים. מכיוון שחלק מחברות אלו לא מייצרות רווחים, כאמור לפעמים מתוך החלטה מושכלת, לפעמים אין אפשרות להסתכל על מכפילי רווח, אלא רק על מכפילים אחרים כמו EBITDA או הכנסות.
המורכבות בהפרדה בין מניות צמיחה לערך באה לידי ביטוי במתודולוגיה של קרנות הסל שעוקבות אחרי מדדים אלו. בקרן הסל S&P Growth (טיקר – SPYG) הסקטורים הגדולים הם טכנולוגיה (42%), צריכה מחזורית (17%) ושירותי תקשורת (15%). בקרן הסל S&P Value (טיקר – SPYV) הסקטורים הגדולים הם פיננסים (21%), בריאות (15%) ו...טכנולוגיה (12%). אז האם סקטור הטכנולוגי הוא חלק ממניות הצמיחה או הערך? אין ספק שהוא יותר צמיחה מערך, אבל זה ממש לא חד משמעי.
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- וול-סטריט בדרך לשיא - למה כדאי לשים לב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים האחרונות, היו לא מעט "אזעקות שווא" – תקופות של עליית תשואות ארוכות בשוק האג"ח, שנתנו תחושה שמניות הערך יכולות להרים ראש מול מניות הצמיחה. בפועל, בעשור האחרון מניות הצמיחה הציגו תשואת יתר על מניות הערך כמעט בכל תקופת זמן. כפי שניתן לראות בגרף למטה, מאז 2011, תעודת הסל SPYG החזירה תשואת יתר של כ-160% על תעודת הסל SPYV.
אחת מאזעקות השווא היו בשנת 2013 - עליית תשואות חדה בשוק האג"ח האמריקאי, שנבעה מניסיון של ה-Fed לאותת לשוק על כוונה להאט את קצב רכישת אגרות החוב הממשלתיות, שמשמעותה היא הדפסת כסף והזרמתו לשווקים. במילים אחרות, ה-Fed ניסה "לגמול" את השוק מההרחבות הכמותיות שהחלו במשבר הפיננסי של 2008. תשואת אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים זינקו מ-1.5% ל-3% בתוך פחות מחצי שנה, במהלך שזכה לכינוי ה-Taper Tantrum. כשמסתכלים על ביצועי חברות הטכנולוגיה בתקופה זאת, רואים שעליית התשואות בלמה אותם לתקופה קצרה מאוד, אבל לא מנעו מהן להמשיך לדהור.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
האם הפעם זה שונה?
התשובה הקצרה היא שקשה מאוד לדעת. התשובה הארוכה היא שטובי הכלכלנים מנסים להבין את ההשפעות של היציאה ממשבר הקורונה, בעולם ש"מוצף" בתמריצים פיסקאליים מצד ממשלות ומוניטאריים מצד בנקים מרכזיים. יכול להיות שהכלכלות ירשמו Boom יוצא דופן ואז באופן טבעי, ייצא כסף מאזורים מסוימים בשוק וינוע לאזורים החבוטים יותר. תהליך זה החל בשבועות האחרונים, אבל בהתחשב בפערי התמחור החריגים בין חברות הצמיחה לערך, בהחלט ייתכן שצמיחה כלכלית מפתיעה בחוזקתה תמשיך לתמוך בביצועים היחסיים של מניות הערך.
האם זה אומר שנס ליחן של חברות הטכנולוגיה הצומחות והאיכותיות? להערכתנו, התשובה היא ממש לא. ההיסטוריה מלמדת שתזוזות בגורמים מאקרו כלכליים אקסוגניים שונים הן משניות בהשפעתן על ביצועי חברות, כאשר הגורם הראשון בחשיבותו הוא המומנטום העסקי. חברות שיצליחו להוביל ברמה הטכנולוגית את השוק שלהן ולייצר שיעורי צמיחה גבוהים, צפויות להמשיך להניב ערך גבוה לבעלי המניות שלהן.
אם מסתכלים על המנצחות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, חברות ענק כמו אמזון ופייסבוק או חברות פחות גדולות כמו נטפליקס, Adobe ו-Shopify, רואים שהמומנטום העסקי המדהים שלהן נמשך למשך שנים רבות, תחת תנאים כלכליים שונים. חברות אלו ידעו להתמודד עם מיתונים כלכליים עמוקים וסביבות ריבית שונות מהסיבה הפשוטה שהן מבצעות "שיבוש" עמוק לשווקים שבהן הן פעילות. טבעם של שיבושים כאלו הוא שהם נמשכים מספר שנים, ולרוב כמעט ולא מושפעים מגורמים חיצוניים. לדעתנו, המחשבה שהפריחה של חברות טכנולוגיה רבות הגיעה בעקבות סביבת הריבית הנמוכה, היא מחשבה בעייתית.
אם מתבוננים על שנת 2013 כשנת ייחוס, המסקנה היא ברורה – החלטת השקעה בחברות טכנולוגיות צריכה להיעשות בהתבסס על ניתוח פונדמנטלי מעמיק, עם התייחסות מינימאלית לגורמים אקסוגניים. ההיסטוריה מלמדת שמרבית התיקונים בחברות טכנולוגיה איכותיות שנובעים מסיבות אקסוגניות שלא קשורות לפעילות העסקית – הן הזדמנויות קנייה מצוינות.
אחרי שכל זה נאמר, אנחנו בהחלט מעריכים שישנם אזורים בסקטור הטכנולוגי שנסחרים בתמחורים גבוהים ונדיבים מדי, עם מרווח אפסי לטעויות. לכן, יציאת ה"אוויר" הזאת יכולה לעשות טוב לשוק בטווח הארוך, דרך חזרה לניתוח פונדמנטלי, על חשבון ניתוח שמתבסס על Buzzwords כאלה או אחרים.
- 1.צבי 24/03/2021 17:06הגב לתגובה זוכמו - סייבר,ענן, מיכשור רפואי,חצאי מוליכים ימשיכו לטפס...
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
