האם זו המניה הבאה שתמשוך אליה את ציידי השורט?
שורט סקוויז הפך להיות הביטוי השגור ביותר בוול סטריט בחודש האחרון. הצורך של בעלי כתבי שורט לכסות אחרי ההשקעה שלהם הביאה לזינוק אדיר במניית GAMESTOP (סימול: GME). ההתלכדות של משקיעים לפעול ביחד אחת כדי לחפש אחרי מקרי שורט סקוויז הייתה כבר פעולה שיכלה להגדיר מחדש את וול סטריט.
הלהבות סביב גיימסטופ שככו בשבוע האחרון, אך החיפוש אחרי מניות עם כמות שורט גבוהה (short float), נמשך ועוד איך. אחת מהן שעלתה הערב על רדאר המשקיעים היא Ligand Pharmaceuticals (נאסד"ק: LGND). המניה עולה היום 2.5% לשיא שנתי, מה שאומר שכרגע חלק מציידי השורטיסטים כבר החלו בפעולתם.
השליליות נגד החברה החלה בתחילת 2019, כאשר משקיע השורט הידוע אנדרו לפט מ-Citron Research (אותו משקיע שהשקיע נגד גיימסטופ). לפט העלה שאלות בנוגע לתחזיות ההכנסות של ליגנד. לפט השווה את פעילות החברה לזו של Valeant Pharmaceuticals, חברה שמנייתה ירדה 90% לאחר חשיפת החור בפעילותה על ידי המכון.
ניקח צעד אחד לאחרון ונסביר על ליגנד. לליגנד יש מודל יוצא דופן לתעשיית התרופות. היא מחזיקה בפטנטים על שיטות טכנולוגיות בהן חברות תרופות אחרות מייצרות את מוצריהן. כמה מחברות התרופות הגדולות בעולם משתמשות בשלוש הפלטפורמות שלה, OmniAb, Captisol ו-Pfenex, כדי לפתח טיפולים משלהן בכל הקטגוריות לפיתוחי תרופות. הייחודיות של שיטת העבודה של החברה הביאה לכך שיש נגדה שיעורי שורט אדירים של 62% ואף מעל ל-100% מהמניות הזמינות לציבור הן כתבי שורט (מצב דומה למדי של גיימסטופ לפני הסאגה).
- שורט סקוויז: אופן דור מזנקת 1,800% בפחות מ-3 חודשים
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשיצא דוח סיטרון, מניית ליגנד ירדה ביותר מ-50%, והעתיד נראה רע. ההנהלה הגיבה בכך שמכרה את חברת פרומקטה (Promacta), מקור ההכנסות הגדול ביותר שלה לנוברטיס. מהכסף שקיבלה החברה היא רכשה את המניות של עצמה.
זה השאיר את קפטיסול כמנוע העיקרי למכירות של החברה. במשך כל שנת 2020, הניבה שיטת קפטיסול מכירות בשווי של 110 מיליון הדולר והיוו כמעט 60% מההכנסות של 186.4 מיליון דולר. בוול סטריט מאמינים שיהיה קשה לחברה להסתמך על גורם הכנסה יחיד ובלתי צפוי.
ליגנד פירטה בדוח שלה את יכולתם של השותפים לסיים הסכמים עבור קפטיסול כרצונם, כמו גם את העובדה שהרבה חברות מבקשות לפתח טכנולוגיה דומה בינהן אף ג'ונסון אנד ג'ונסון ו-Janssen. למרות הסיכונים, ליגנד אכן מגנה על פטנט על Captisol, ואף מונה את Janssen בין 120 השותפים התרופתיים והביוטכנולוגיים שלה.
- פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
בתנאים הללו קל לראות למה ציטרון ודומיה מבקשות לבצע שורט על המניה, אבל לחברה יש עוד כמה שפנים בכובע, חוץ מקפטיסול, היא מבקשת לפתח את OmniAb שהיא הפלטפורמה של החברה לייצור נוגדנים בבעלי חיים על מנת לבסוף לבדוק אותם בבני אדם.
ליגנד השתתפה ב-44 ניסויים פעילים או כאלו שהסתיימו תוך שימוש בטכנולוגיה לייצור נוגדנים לחולדות, עכברים ותרנגולות. לב התוכנית הוא האינטליגנציה המלאכותית המדגימה את מערכות הגנה בחיות כדי לייצר נוגדנים אנושיים לחלוטין בבעלי החיים.
ההנהלה צופה שהאישורים הראשונים לפי טכנולוגיה זו יתרחשו השנה, ומאמינים כי עד עשרה אישורים יתכנו עד 2025. הטכנולוגיה כבר זוכה להתעניינות בג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) וmerck (סימול: MRK) ברבעון הרביעי.
- 3.מה נזכרת המניה עלתה כבר יותר מ 100 אלוז (ל"ת)n 10/02/2021 10:21הגב לתגובה זו
- 2.יש מניות טובות ולא מורצות - MWK לדוגמא (ל"ת)גידי 10/02/2021 07:57הגב לתגובה זו
- 1.נפח המסחר בה נמוך, אל תמהרו לקנות (ל"ת)אור 09/02/2021 22:22הגב לתגובה זו
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
קמטק שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
